@Paco-Pavon הכל מתנקז לאיך אתה מגדיר את הבעיה. אין סיכוי של 100% שביבי רוצה להיות ארדואן, אבל גם לא 0. בטח לא עם המשפטים, הפרשות והמורשת שהוא צריך לתקן כי היא ניזוקה שלא לומר נהרסה לגמרי בשביעי לאוקטובר.
בנוסף, אני חלוק איתך על נושא הרל"ב. קשה להתעלם מזה שהוא גם תוצאה של חוסר היושרה של ביבי כלפי נציגיו השונים. זה לא רק גנץ. ביבי שומר קודם על על הבייס שלו.
נמשיך להיות חלוקים בסוגיה הזו. בתמצות, מובן משיש לצבא אחריות ענקית וכו’. עם זאת:
- תמיד לימדו אותנו שישנה אחריות שילוחית. עליו היה לוודא מוכנות. ראש ממשלה לא אמור להגיע למצב שהצבא שלו לא ערוך ליותר מחדירה של כמה חמאסניקים
- כשרוצים שחמאס יהיה מורתע אז הוא מורתע, ואף אחד לא אמור לחשוב אחרת. הייתה שם השחתה של התרבות, שאף אחד לא יגיד לנו אחרת. כשזה ישראל זיוים שמסכימים אחד עם השני אז קל לימין להודות. היה כאן אותו מקרה עם חמאס, התאים לנו לחשוב שהוא מורתע. הקונספציה היא לא סתם מה שחשבנו/הערכנו אלא האסטרטגיה עצמה, והיא אסטרטגיה מדינית קודם כל. ועם כל זה אני שוב מדגיש שהצבא גרם למחדל ענק ולכן כשאנשיו הולכים הביתה תגובתי היא שזה מה שצריך לקרות.
ההודעה שלך היא הודעה טובה ואני בהחלט מבין את הצד שלך. השאלה היא אם אנחנו במצב רגיל עם ביבי וככל שעובר הזמן מרגיש לי שזה חוצה את רף הנורמלי. על זה תוסיף שלא ברור מה קורה עם המלחמה ושהמצב הקיומי של חלק גדול בציבור בשנים האחרונות הוא סבל.
לפני כמה שנים שמעתי את פרופ’ אוריה שביט (הזכרתי אותו לא פעם כי הוא אדם חכם לדעתי) אומר שהכל מתנקז לשאלה מיהו יהודי. לקח לי הרבה זמן להבין כמה הוא צודק וכמה זה יותר עמוק ממה שאני חושב. קל להיות בכיפות הסרוגות. אתה נולד לאידאולוגיה שבה דברים הרבה יותר ברורים ודרך שהליכה בה היא הרבה יותר ‘נצחית’, נכונה להיאבק ובעלת משמעות לדורות. אבל מה לעשות שאנחנו חילונים, אכפת לנו מהחיים עצמם, תרבות, בתי קפה, חופש, שבת חופשית… הרבה יותר קשה לשרוד במקום כזה, מוקף מאות מיליוני ערבים שדי עוינים אותך בלי שאתה מרגיש זיקה מיוחדת לקבר, מערה או קיר… בלי שאתה חושב שהארץ זה דבר מקודש. הדרך שלכם יכולה לעבוד ושלנו לא בטוח. זה מבאס, תאמין לי. לצערי, גם אם אתאמץ מאד אני לא באמת אוכל ללכת לבית כנסת ולחיות בדרך הנצח כמו שאי אפשר לעשות טיפולי המרה לאסי עזר ולהפוך אותו לסטרייט (למה דווקא הוא אני באמת לא יודע). כבר טעמתי את הגלולה האסורה (יותר נכון נולדתי לתוכה במקרה שלי), והבנתי שאני לא מאמין באלוהים, בטח לא כפי שהוא משתקף בדתות המודרניות, כמו שאני לא מאמין במפלצת הספגטי המעופפת. זה לא אומר שלא צריך למצוא לשכמותי מקום בתוך הסיפור הזה, אחרת המיהו יהודי זה רק יהודי דתי. ואם זה ככה אז התוצאה היא בוודאות גלות נוספת. ואז ההיסטוריה מראה בדיוק מה יקרה: פילוג, בריחה, ‘אתם’ תשרדו קצת יותר מ’איתנו’ ואז בסוף תתפזרו גם כן. חוץ מזה שאין סיבה, זה אותו עם. לכן זה לא רק אינטרס שלנו, אלא אינטרס של כל עם ישראל. אם ימשיכו לשפוך את התינוק עם המים אז פשוט לא יהיה. אני מצטער מאד אבל ההנהגה הנוכחית עושה נזק עצום לשנים קדימה עם איך שהיא מתנהגת. היא נהנית מהשנאה, משהו שאני יכול להגיד לך בוודאות שלא היה ממנו גרם כשגדלתי (אני לא מתעלם מתקופת אוסלו וההתנתקות, אבל זה לא היה קרוב והייתה בזה הרבה יותר אידאולוגיה ופחות איבה). לימדו אותי שהדתיים האלה שאתה פוגש בחול המועד בזוויתן הם החברים שלנו ומשרתים איתנו בצה"ל. ביבי עושה הפרד, סכסך ומשול. התחושה היא נרדפות, שהשלטון פשוט מתעב אותך. שא בנטל ולך תזדיין, אתה לא שולט פה יותר, פריבילג. מעכשיו זה בדרך שלנו. בלאגן. ככה אנחנו אוהבים. יש לך בעיה עם זה?
עם זאת - מה שאירוני/יפה, כבר לא יודע להגדיר את זה, הוא שאתה ואני רוצים בערך את אותה ממשלה. זה אומר שיכול להיות יותר טוב. אתה אומר ‘אני רוצה ימין’, החילונים אומרים ‘אני סובל מהממשלה’. הפתרון הפוליטי הוא בגדול מאד פשוט: הסכם לפיו הציונות הדתית עושה מה בא לה בגדה (ניצחתם), השמאל משלים עם זה שמספחים ותמורת זה מקבל ממשלה נורמלית עם עקרונות שלשני הצדדים קל להסכים עליהם תוך שהחיים החילונים שלו יכולים להישמר. לא שהכל יפתר, אבל גם להתחיל מאיפה שאפשר זה משהו (בגדול זה מה שנדמה היה שממשלת השינוי מנסה לעשות בפן האזרחי). הדבר הזה לא יקרה עם ביבי, זה כבר לא ריאלי.
