אולמרט לא התנהל כמו נתניהו ולא הייתה מאחוריו מכונת רעל. ההתנהלות של השופטים במשפט היא בזיון שלא היה כדוגמתו. ואני יכול בשלוף לזרוק 20 דוגמאות. המבצר לגמרי נפל. אסור שראש ממשלה ימשיך בתפקידו כשהוא נאשם בפלילים.
לדעתי מי שרואה את השופטים כאנשים בשר ודם, מבין ש:
- מצד אחד הם חלק מברנז׳ה ששונאת את ביבי ואכן רוצה להרשיע אותו
- ומצד שני מושפעת מאד מהאווירה הכללית שהפכה אותם ללא לגיטימיים בעליל
שני אלה יכולים לחיות ביחד.
לפי הפרשנויות המקובלות התיק שווה הרשאה במרמה והפרת אמונים. לדעתי הוא לא ישב בכלא יום אחד - הימור סטייל מסי יזכה במונדיאל בקטאר. האנרגיה של היקום תגרום לזה לקרות.
גם אני מנחש שהשופטים הם לא ממצביעי נתניהו, וגם אני חושב שעל סמך התנהלות שלהם בבית המשפט הם מפחדים.
אין פרשנויות משפטיות מקובלות שטוענות שנבחר ציבור יכול לסחור בכוחו על מנת לקבל טובות הנאה. יש פה 3 תיקים מובהקים של שוחד. טקסט בוק. הסיבה היחידה שזה לא מה שקרה זה רתיעה של המערכת מכוחו של ראש הממשלה.
זוכר שאמרו לי שהם לא ינסו לשבש את הבחירות…
שרון שרעבי, אליסף פרץ, שירה שפירא, דני אלגרט, חגי לובר, צביקה מור, דני מירן, ניסים לוק…
מצטער על השאלה האולי קצת “לא רגישה”, אבל ממתי שכול/אובדן הפך לתכונה/אמת-מידה סבירה לפוליטיקאי פוטנציאלי? אני מבין אולי שהחוויה/המאבק האישי שלהם בשנים האחרונות הביאו לכך שהמוטיבציה שלהם באופן אישי לנסות ולהשפיע מבפנים גבוהה יותר, אבל למה לכל הרוחות נראה שזה הפך לתנאי מספיק כדי להשתלב במערכת קבלת ההחלטות של המדינה? ולמה הפוליטיקאים/הציבור משתפים עם זה פעולה?
מה עם כישורים בסיסיים לתפקיד, כמו ניסיון רלוונטי בניהול, עבר בעשייה ציבורית, התמחות מקצועית רלוונטית, שלא לדבר על תפיסת עולם ברורה ומגובשת (וידועה..)?
בדיוק יצא לי הערב לראות (לגמרי במקרה) כמה דקות מאיזו תוכנית ריאליטי ישראלית, שאחרי שהכריזו שהמועמד עבר לשלב הבא - גילו לכולם שהוא בעצם החבר הכי טוב של שני שורדי שבי.
אז זהו, שכשזה קורה בתוכנית ריאליטי - זה חמוד/מצחיק/פארודי. אבל כשככה נראים ‘תנאי הכניסה’ לפוליטיקה הארצית (והבינונית מלכתחילה) שלנו - זה כבר די די מטריד.
5 לייקים
אני לא בטוח שהציבור משתף עם זה פעולה. רובם ייכנסו כי ראש המפלגה הכניס אותם. לא חושב שמישהו מהם שווה רבע מנדט במציאות.
לייק 1
השאלה היא מה פועלם של אותם אנשים חוץ מהשם. לאמא של ענר שפירא ז"ל יש תפקיד בכיר כלשהו, חלק מתבטאים באופן קבוע ופעילים פוליטית. אז לפחות זה. יש כאלה שפתאום הכריזו שהם בפוליטיקה בלי שאני מכיר אותם חוץ מהשם.
חכה שתשמע על האב (ודוד X2) השכול שמעולם לא היה אפילו שר בממשלה ועכשיו מועמד בכיר לראשות הממשלה…
לייק 1
זה נכון גם לגבי ראש הממשלה הנוכחי
פייגלין מכסח את גדי טאוב, וממחיש לי את מה שאני חושב עליו הרבה זמן, על זה שחשוב להבין מתי להסכים עם בן אדם ומתי לא. גדי טאוב בתור ימני > גדי טאוב בתור ביביסט, וזה הגבול שלי בהערכה ובהקשבה שלי כלפיו.
עוד נראה בקרוב אם קמפיין שריפת הקולות בימין יעבוד ולמי, כי גם בשמאל וגם בליכוד פועלים כך: הליכוד נגד מפלגות ימין, השמאל מקדם את ארדן והנדל כמפלגות ימין שישרפו קולות.
טאוב אירח את נתניהו בפודקאסט שלו לראיון שגרופית בת 14 הייתה עושה יותר טוב. מביך ממש.
אגב אם בא לך עוד אחד בסגנון אז בבקשה:
לייק 1
ועכשיו ראיתי בטלגרם של דפנה ליאל דיווח על ונדליזם נגד בית קפה בהרצליה שפתוח בשבת.
ממתי לעזאזל זה נהיה דבר, אלימות כנגד עסקים שפתוחים בשבת*?
*מעבר לאלימות של המדינה נגדם, כמובן.
אני חושב שיש עליה בתדירות, אבל לפחות בירושלים היו אנקדוטות גם לפני 20 שנה באזור מרכז העיר.
טעות פטאלית של בנט.
לייק 1
אם זה נכון (דפנה ליאל די אמינה בסה"כ) - זה רק מגביר עוד יותר את הפתטיות של ההחלטה של בנט (כמו גם את המגלומניה/נכונות לוויתור על אידאולוגיה לטובת מעמד). אם ככה הוא נפל אל החלטה שמנוגדת באופן מובהק לאינטרסים שלו בגלל תרגיל של טירונים של הדגיגון לפיד, איך בדיוק הוא מתיימר אחרי זה לשחות ולנהל מו”מ על האינטרסים של מדינת ישראל כולה אל מול הכרישים בוושינגטון, ביירות, ריאד וטהרן..?
אגב, לא התייחסתי לזה כאן כבר תקופה, אבל רוצה לציין שלאור הרשימות ההולכות ומתגבשות - נראה שהאינטואיציה הראשונית שלי להצבעה הצפויה האלטרנטיבית שלי (מאז שבנט כבר לא אופציה) - מצדיקה את עצמה. נכון לעכשיו, ליברמן ממשיך לחזק את עצמו בתור האופציה המועדפת עליי.
4 לייקים
בנט בראיון לקרן מרציאנו לא בדיוק מכחיש את הדברים אלא טוען שזה ׳מעניין את הסבתא שלו׳.
בנט ולפיד היו בירידה לפני החיבור והמשיכו לרדת אחרי החיבור. בנט הרבה יותר פריך מלפיד כי אין לו בייס. ללפיד יש איזה 6-7 מנדטים נעולים ושטח ופעילים. בנט הוא הפוליטיקאי הכי פריך שיש. אם מישהו הציל מישהו מאחוז החסימה זה לפיד את בנט.
בכל מקרה שניהם הימרו לא נכון. הם חשבו שאיחוד יעצור את הדימום והוא פשוט הזניק את אייזנקוט במקום. זה היה מהלך ציני מידיי. בערך כמו להיות ראש ממשלה עם 6 מנדטים.
לפיד היה צריך לחבור לדמוקרטים בהנחה שאייזנקוט לא רצה אותו. יש לו הרבה יותר במשותף איתם. הבעיה שמרוב תחפושות הוא באמת כבר לא יודע מי הוא והוא משוכנע שאם הוא רק יישאר על הגלגל הוא יהיה ראש ממשלה כמו אריאל שרון.
הפוליטיקה הישראלית ירדה מהפסים. המפלגות הולכות נגד חוקי המשחק הבסיסיים. כל השיטה שלנו מבוססת על מפלגות שנבחרות לכנסת והבוחר בקלפי בכלל מצביע לראש ממשלה ושרים. זה הזוי. זה נוגד את חוקי הטבע. הדמוקרטיה הישראלית התנתקה לגמרי מהמציאות ויצרה איזה בן כלאיים חסר היגיון. הציבור חושב שהוא בוחר ממשלה כשבפועל הוא בוחר כנסת.
2 לייקים
זה ממש קטע רצף ועוצמת הפרסומים של דפנה ליאל ועמית סגל בנושא ניר ברקת ביומיים האחרונים (מהטלגרם שלהם - כתבה באורך 5 דקות של דפנה, פוסט מפורט של עמית, וכתבה נוספת באורך 5 דקות של עמית - כששניהם עושים פולואפ זה לזו). חיסול ממוקד כל כך בוטה אני לא זוכר הרבה זמן. מודה שהייתה לי הרבה יותר סימפטיה אליו אילו הוא לא היה מתנהג בפופוליזם כזה מביך במשרד הכלכלה היקר לליבי עד מאוד.
אפרופו הדיון על ישיבות הסדר ופריבילגיות. יד אחת כביכול מקדמת שיוויון בנטל, השנייה מרחיקה את בנות המגזר מצה"ל.
כבר מהשנה, שעות הקומונה ייספרו כחלק משעת התקן של השירות הלאומי