שמישהו יסביר לי למה שנות שירות ושירות לאומי זה דבר שקיים.
כי לבני אדם יש חוש מעוות מאוד של צדק, עד כדי רצון עז לירות לעצמם ברגל.
שירות לאומי מילא. מה הקשר בין צדק לבין שנות שירות?
אני מבין את הדיעות לכאן ולכאן. האמת שאין לי דעה מובהקת בכל הקשור לזה ובכלל בסוגיה המורחבת, כמו למשל כמה הצבא צריך ללכת לכיוון של צבא מקצועי וכו’. בדבר אחד אני משוכנע: זו מדינה שאם רמת הסולידריות בה לא תהיה גבוהה מאד, הרבה יותר ממה שצריכה חברה ‘רגילה’, אז היא פשוט לא תיהיה.
זאת כמובן ללא קשר למקרה הנדון, בו הדיון הוא השוויון בפני הקריטריון ולא הקריטריון עצמו.
ה’בעיה’ שזה נתון במשוואה, לא משהו שאתה יכול להתעלם ממנו בבואך להחליט על מדיניות
דיברתי בעיקר על שירות לאומי. מה זה בכלל שנות שירות?
לא הבנתי.
שאריות של מנטליות סובייטית? (זה אגב בא לידי ביטוי בהמון דברים בישראל)
אני חושב שזה עיקר העניין, גם סביב שלל מתווי ״שירות לאומי לכולם״ שעלולים לבוא עלינו לרעה.
החוש ה׳מעוות׳ הזה של הצדק הוא לא משהו שאתה שולט בו אלא משהו שאתה צריך להתחשב בו בבואך לגבש מדיניות. בערך כמו שבכלכלה יש העדפות. נקודת מבטך האישית לא מאד משנה. הגדרת זאת ׳חוש׳ - אז חוש הוא דבר שחש, מרגיש - מראש דבר די סובייקטיבי.
מעבר לזה שאני חושב שאתם מסתכלים על הנושא הזה מנקודת מבט מעט ׳אוטיסטית׳. כשמעורב דם, היינו חלק משמעותי מהאוכלוסיה מעמיד את חייו בסכנה ואף מקריב אותן, מאד טבעי שאנשים יחפשו שוויון גם במחיר של הקטנת התועלת הכללית. זו לא חברה של רובוטריקים. היכן שיש אידאל חברתי וערכים שגורמים לאחוז ענק מהציונות הדתית ללכת לקרבי, אז זה הולך ביחד עם זה שהנשים, חצי מהאוכלוסיה, יחפש לתרום לחברה הישראלית. אין אחד בלי השני.
מה גם שישראל היא לא מדינה רגילה בשום דבר בערך, גם לא בזה…
אין שום שוויון בשירות לאומי אבל… זה lose lose.
אני חושב שאתה נותן הרבה יותר מדי משמעות למשהו שהוא בראש ובראשונה אינרציאלי.
הטיעון שלך הוא רק הטיעון הכלכלי?
נניח שיש לי חצר נחמדה בבית: זה אותו דבר אם אני אטפח אותה בעצמי או שאני אשלם לגנן ולא אגע בזה? כלכלית, עדיף לי לעבוד ולשלם לו. סליחה על הדוגמה הפשטנית
לא רק כלכלי. אין שום דבר שדומה בין שירות לאומי לשירות צבאי, אפילו של ג׳ובניק. פחות זמן, הרבה יותר בשליטתך, וכו׳. כלומר כלכלית ברור שאין הצדקה, אבל אפילו ״שוויון בסבל״ אין פה… מאנשים שלי יצא להכיר שעשו שירות לאומי לפחות.
יש כאן שני עניינים נפרדים:
- האם צריך שיוויון (ברור ששיוויון מוחלט לא יהיה) בנטל התרומה למדינה
- משהמדיניות היא שיהיה כזה, האם שירות לאומי הוא דבר טוב
לגבי הראשון - טענתי שזה דיון שחלקו מאד רגשי, שזו העדפת הציבור ושאני לא רואה את זה משתנה כל כך מהר. לכאן אפשר להוסיף את הטיעונים על בניית החברה וכו׳.
משיש כזה, לא צריך ׳שיוויון בסבל׳. נכון להסתכל על תרומה… תסכים איתי שזה עדיף מאשר לתת לצה״ל לגייס עוד בנאדם שיסתובב בבסיס, יעלה כסף ויתרום כלום. ואני בכלל לא בטוח שלעבוד בבית חולים או אפילו בגן ילדים זה לא הרבה יותר קשה מאשר להיות ג׳ובניק בצריפין.
לייק 1
ברור שזו העדפת הציבור וזו בדיוק הבעיה. כשמצביעים לפנטזיות שלך מקבלים את המציאות, עם חשבונית בסוף.
שוויון בתרומה בכלל אין וזה לא מעניין את מרבית האנשים. אחרת אף אחד לא היה מדבר על גיוס משמעותי של חרדים - ברור לגמרי שגם אם איכשהו יגייסו כאלו בכמות משמעותית, התוצאה תהיה חיילים שבורים וגרועים במקרה הטוב ועריקים במקרה הרע. זו האמת, ולכן חד משמעית מה שמעניין אנשים הוא ״שוויון בסבל״ כי זה הדבר היחיד שהם מרגישים שאפשר להשיג.
נקודה נוספת - יכול להיות שבממוצע התרומה של שירות לאומי גבוהה יותר מג׳ובניק שבור כלשהו (קטונתי), אבל זה במידה רבה פונקציה של הכמויות - אם בית חולים רנדומלי יאלץ לקלוט כמויות בלתי נתפשות של ילדים חסרי השכלה, הכשרה ומוטיבציה, תראה בדיוק את אותן תופעות וישראבלוף גם בשירות הלאומי (קיים כבר היום בצורות מעט אחרות ממה שאני מכיר).
לגבי קשה או לא - לא טענתי שזה יותר קל בהכרח, זה כן הרבה פעמים פחות נורא מבחינת היחס וכו׳ וגם קצר יותר (שירות לאומי הוא פעמים רבות שנה בודדת). אבל גם זו לא הפואנטה - זה פשוט שונה קטגורית, ואם אנחנו כבר מקבלים משהו ששונה קטגורית - עדיף את האופציה העדיפה בכמה סדרי גודל מבחינה כלכלית.
בקיצור, ומכל בחינה שהיא, צבא מקצועי אתמול ולשחרר חרדים לשוק העבודה. זה לא הפתרון הכי טוב אלא פשוט הפתרון היחיד שאפשרי.
לייק 1
אז השאלה היא מה עושים בהינתן זה שאנשים לא כל כך סבבה עם ללכת לסכן את החיים שלהם בעוד שאחרים לא עושים כלום.
לגבי השאר:
- אתה מתעלם מהטיעון שיש ערך לחברה בכך שאנשים נדרשים לתת שנה מזמן ולשרת אותה או את הקהילה שלהם. לדעתי יש
- הצבא ומערכת הביטחון שלנו לא צריכים להיות טובים או לתת תפוקה לכסף שמושקע בהם, אלא מצטיינים. משזו המטרה, יש בעייתיות לעשות את זה בלי שלצה״ל יש זכות לגייס את מיטב המוחות. יתכן ויש לזה פתרונות, רק שהייתי רוצה להבין מהם. איך מוודאים שהמוחות הטובים ביותר חושבים איך לתקוף באיראן, לא הממוצעים
- הכשרה בסיסית בנשק לכולם - חובה לדעתי. וברמה הרבה יותר נורמלית מה 02 המסכן שאחריו החייל לא באמת יודע איך יורים. כבר עכשיו די ברור שהגנה על יישובים עוברת דרך יותר נשקים ויותר כיתות כוננות
לייק 1
מה זה אומר ״יש ערך״? כמה כמות הערך הזה יורדת ככל שמדובר יותר ויותר בישראבלוף? גם אם נסכים שיש ערך בשירות של חרדים, מה זה יתן אם זה לא באמת אפשרי באופן חיובי? תוך 5 דק השירות ״לטובת הקהילה״ יצמיח עמותות דה לה שמטע וזה יראה כמו המורים החרדים לאנגלית / יישאב לשלל שחיתויות כמו הגמ״חים של היום.
צהל התרגל שבשם הנימוק הזה, הוא לא צריך לנהל משאבי אנוש כלל, גם במילואים. זאת קטסטרופה. להוציא הון אנושי איכותי מהשוק הפרטי זה ממש לא תמיד ״יעיל״ יותר בהסתכלות כוללת, ובמקרים שכן - צריך לשלם על זה בכסף. אין שום התייעלות במערכת הביטחון, להפך, וכל פעם שהאוצר מאותת בכיוון אנחנו מקבלים 50 גוונים של חוק צ׳יץ׳ (בגיבוי מלא של התקשורת כמובן).
אני מבין לגמרי ומקבל. אין לי משהו חדש - הסברתי את דעתי. צריך לעשות את זה בצורה טובה, מה שנכון גם לבריאות, לחינוך, לתחבורה ולכל דבר.
פה אני כמובן איתך לגמרי. הבעיה היא, שוב, מה תהיה התוצאה. אני לא רואה מישהו מהמעגל הקרוב שלי (חלקם קצינים, המון לוחמים) שהיא מתגייס אם זה היה אופציונלי. למה שהצבא לא יראה כמו המשטרה אם יבוטל גיוס החובה?
בוא נגיד שבדרג הלוחם בוודאי - הקצונה והקבע זה מה שמשנה, ולכן אתה למעשה שם כבר היום. התשובה היא שצריך להשקיע את התקציבים חכם, ויש הרבה יותר תקציבים מהמשטרה. את החשש שלך אני מבין לחלוטין וזה לגמרי לא נטול סיכון, אבל בלי לנסות אנחנו פשוט גולשים אט אט לאותו מקום, רק לאט יותר, יקר יותר וגרוע יותר. כבר היום, בן 18 מוכשר מהמקומות הנכונים שלא רוצה להתגייס - יכול, וזה לא פחות עניין של התפיסה מסביבו לגבי גיוס ושירות משמעותי מאשר החוק. בטח בדרג הלוחם.
שנינו נעים בין האידאל ומתנגשים בפרקטיקה, ואז משתמשים בטיעון לפיו צריך לעשות את הדברים נכון:
- טענתי שיש אידאל של שירות לאומי ואתה עונה, די בצדק, שזה יגמר בעמותות דה לה שמטע
- אתה מצד שני אומר שכדי שלא נקבל משטרה צריך להשקיע את התקציבים חכם
המסקנה שכמובן ישנן נורות אזהרה בשתי הדרכים…
חברים שלי שטחנו מילואים והם קצינים מעולים (באמת) לא היו בוחרים בדבר כזה מלכתחילה אם הגיוס לא היה חובה. אם לא היה אתוס בבית הספר שהולכים לקרבי, עם כל הרעות החולות שבאו עם זה כמו למשל לצאת למסיבה בצרעה עם חולצת מסלול בלתי נסבלות כדי לנסות להרשים איזו מד״סניקית, זה פשוט לא היה. מי כמוך מכיר את זה ויודע מה האתוס של אליטה תורמת הוציא ממגזר קטן כל כך…
השאלה מאיזה כיוון אתה מסתכל על זה. היום בן 18 ממוצע מאזור המרכז, סליחה על הסטיגמטיות ואני כמובן מכליל ומקצין, הוא אינטרסנט וחושב ללכת למודיעין או סתם להיות ג׳ובניק איפשהו. הבנים של ההייטקיסטים רוצים 8200, ואם תיהיה להם אפשרות אז הם בכלל לא יפזלו לכיוון הצבא, שלעולם לא יצליח לשלם להם מה שמשלמים בשוק הפרטי למי שטוב באמת. בטח לא למבריקים מהם, שזה היתרון היחסי האמיתי של ישראל.
זה בדיוק מה שאני אומר, וזה כשיש גיוס חובה לכאורה. האתוס קיים גם עם האפשרות לא להתגייס / להתגייס ל8200. עדיין יש אוכלוסיות איכותיות ״מספיק״ שהולכות לסיירות ולקרבי (אני כנראה אפילו ממעיט כאן. זו עדיין אוכלוסיה סופר איכותית).
ברור שצהל יצטרך להתרגל שקצת פחות מנכ״ל מטריאל מגיעים לטייס וסיירת מטכ״ל, אין חולק. אבל אני חושב שזה יהיה הרבה יותר קרוב למצב של היום על הציר מאשר למשבר איכות כוח אדם שאתה חושש ממנו. גם כי האתוס בעיני קיים גם בלי החוק במידה לא קטנה (וההוכחות לכך הם גם ״המרכזניקים״ וגם החרדים), וגם פשוט כי אני ואתה מכירים את צה״ל ויודעים טוב מאד מה קורה למערכות עתירות תקציב שמעולם לא נדרשו לייעל שום דבר. יש המון שומן במקומות לא קריטיים, וממש לא רק ג׳ובים. הפוסטים של בכמט על השימוש ההזוי בתחמושת במלחמה זו דוגמה אחת טובה, למשל.