בקרוב מאוד הוא יבקיע עוד שער בסלסאו ויעבור את פלה בדרך להישג שיא - מלך השערים בתולדות נבחרת ברזיל. אבל זה לא באמת חשוב. עצם זה שהמעבר המסתמן של ניימאר לערב הסעודית בגיל 31 בלבד (כמובן בתמורה להרבה-הרבה-הרבה-הרבה כסף) אחרי שפריז סן ז’רמן עושה הכל כדי להיפטר ממנו - עובר באדישות מסוימת אצל הקהל, התקשורת, הקולגות - זה מסביר הכל. הכי טוב זה שאוהבים אותך, פחות טוב ששונאים אותך, הכי גרוע זה שאף אחד לא מתייחס אליך כבר. היו שמועות על קאמבק לברצלונה שנפסל על הסף ולא רק בשל בעיות כלכליות - חלק רצו, לחלק אחר זה היה גורם לתחושת איכסה. גם רונאלדיניו נפרד מהכדורגל האירופי באותו הגיל בדיוק. שחקן הרכש היקר ביותר בתולדות הכדורגל (222 מיליון יורו) שהחמיץ 119 משחקים בעיר האורות בגלל פציעות והוסיף גם מלחמות אגו מיותרות, ורק התדרדר מאז שעזב את ברצלונה כשרצה להיות כל יכול - איבד כל טיפה של הערצה שהייתה כלפיו. העונה עם הכי הרבה משחקים שלו בפ.ס.ז’ היא כזו עם 31 משחקים.
וזה חבל, כי הוא באמת היה מוכשר בצורה בלתי רגילה וכנראה יותר מכל האחרים שניסו להחזיר במדליית הארד של “המקום השלישי” אחרי ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו הלא אנושיים. והוא גם סימן את מה שיפה פעם בכדורגל הרחוב, ובתקופה שהכדורגל נהיה לעתים קצת רובוטי זה גם חשוב לראות את התרגילים האלה. במונדיאל 2014 הייתה הרבה סימפטיה “ברחוב” לברזיל כלפיו, רצו לראות אותו מנהיג. ב-2018 זה כבר היה הפוך - הסרטון של אימוני כדורגל ילדים שהמאמן צועק “ניימאר”, שורק וכל הילדים משתטחים על הדשא ומביימים פציעה.
-האם ניימאר היה דועך ככה גם אם היה נשאר בברצלונה?
-מתי התחילו הבעיות האמיתיות?
-לאוהדים שחסרים להם שחקני התקפה בקבוצה - הייתם נוגעים בו?
-מקומו בדור האחרון ובהיסטוריה בכלל?
אני חושב שהקריירה של ניימאר היא בו זמנית אנדרייטד ומבוזבזת להחריד. אנדרייטד - שביט כתב פה יפה פעם: השורה התחתונה שלו, בטח עד פאריז, לא נופלת מהרבה שחקנים שנהנים מקונצנזוס רחב יותר בגלל טיימינג טוב יותר או אופי סימפתי יותר - קאקא, ריבאלדו וכו׳. בשיאו (הארוך למדי יש לציין) הוא עלה עליהם בכל כך הרבה - בעיקר דריבל בלתי עציר ומסירות עומק מופלאות, שהביאו מספרים מעולים במשך שנים עם אסתטיקה נפלאה. זכה בכל תואר אפשרי עם בארסה, הרכיב את שלישיית ההתקפה הכי טובה בהיסטוריה וממש לא כסטטיסט.
אצל אוהדי ברצלונה הוא לנצח יהיה השטן כי רובם לא מסוגלים להבין מה זה ביזנס גם 20 שנה אחרי פיגו (שם עוד היה את היריבות שתצדיק להאשים אותו ולא את ההנהלה הרשלנית). אז הוא הלך אחרי הכסף, ואני מבין לחלוטין את השמחה לאיד, אבל אצל אוהדים קצת יותר שקולים הוא אמור להיחשב לאחד הזרים הגדולים שעברו במועדון ולא לשחקן שנוא.
הפציעות זיינו אותו, הפרוייקט הבלתי ספורטיבי בפריז גם כן. בברזיל הגיע להישגים לא רעים בכלל כשהוא סוחב את הנבחרת מגיל צעיר מאד ובדור לא מוכשר באופן יחסי (כמה טורנירים עם סגל רע ממש). קשה לשפוט את המעבר לסעודיה בגיל הזה לאור הכסף העצום, אבל כמובן שיש לו עוד מה לתת מקצועית כמעט לכל מועדון, עם כל הפציעות. מעניין אם עוד ישוב לאירופה.
ניימאר זה כמו קיירי ארווינג, טונות של כשרון לא נתפס אבל כשהוא חותם בקבוצה שהיא לא שלך - נעתקת אנחת רווחה מהפה.
את ניימאר אני שונא בגלל שהוא היה על פסגת העולם וחתך בשביל הכסף. והקטע שבשנות הברטומאו לו הוא היה ממשיך היה יכול לקבל כסף גדול ויפה בחוזה הבא שלו. אבל זה לא רק זה.
בנזמה או אפילו רונאלדו עושים כסף אחרי שנות השיא שלהם, זה אחלה שיש פראיירים שנותנים להם. אבל לבחור בכסף בגיל כזה (24-5) על פני הכדורגל - זה גם לברזילאים - קיצוני. יכל להמשיך עוד 4 שנים בבארסה עם משכורת מכובדת ולעשות כסף אח"כ, לא פחות. בשניה שהוא עזב הוא בעצם אמר פאק אוף כדורגל זה לא מעניין. בשבילי זה סוף הסיפור, כל כך הרבה כשרון, באחת משתי הקבוצות הכי מפורסמות בעולם (ללטינים), עם השחקנים הכי מוכשרים בעולם (מסי וסוארז בשיאם) כשמעריפים עליו ים של אהבה, וזהו, נמאס לו! זה פשוט הזוי בעיניי.
אני בטוח שהכסף היה משמעותי מאד, כנראה הכי משמעותי, אבל גם שספורטיבית הוא דימיין משהו אחר לחלוטין. לסעודיה אני לא מאמין שהוא היה עוזב בגיל הזה. בואו לא נעמיד פנים שהוא הכוכב היחיד/הראשון שהלך לכסף של הקטארים בבקשה. לזלאטאן למשל זה לא נזכר ככתם כזה גדול משום מה, וגם לא לרבים וטובים אחרים. הוא פשוט הפך לפרצוף של הפרוייקט בגלל המחיר והבאז. כנראה שגם הדרכון עזר.
אני כל כך הרבה פעמים הסברתי למה רובנו שונאים אבל אתה לא רוצה אפילו להבין. ואפילו לא להקשיב.
זה לא בגלל שהוא הלך לכסף (דרך אגב הוא עובדתית הוא דפק את עצמו בזה) אבל אני חושב שזה דיון די חסר תועלת .
אני שמח שהוא נכשל, שמח שהוא גמר אומלל שם את הקדנציה שלו בצרפת, שמח שהוא עוזב אותם עם הזנב בין הרגלים , שמח שגם מפסז הוא עוזב בתור שחקן שנוא אבל מהרגע שהוא ינחת שם הוא לא יעניין אותי יותר . ברוך שנפטרנו מעונשו של זה. בעוד שנתיים הוא כבר יחזור לסגור את הקריירה שלו בברזיל.
מאחל לדמבלה (וגם מאמין שכך גם הוא יסיים) שיסיים בדיוק בצורה הזו את הקרירה שלו הבעיה של הצרפתי שאותו הסעודים לא יקנו בכל כך הרבה כסף כי הוא גם שווה הרבה פחות.
כי אני תולה בשחקנים הרבה מעבר רק לשמח אותי. הם אידאול של ספורטיביות, של ההתמסרות לדבר שהם אוהבים (בטח ובטח שזה ב’מקרה’ גם המקצוע שלהם) קצת קצת כמוני. בלי גבולות למה שאתה אוהב ולהתאבד על דבר.
ואז הבלון התפוצץ… תליתי בו רצינות והוא לא היה כזה. זה בנוסף לסכין בגב שהוא דפק למועדון.
די נו, זלאטן היה בן 31 כשחתם במילאן. לא בן 24, לא בקבוצה כמו ברצלונה עם כל הכבוד למילאן, ולא עם פאקינג מסי וסוארז. ומעל הכל - לא עזב בשביל כסף כשהוא השחקן השלישי הכי טוב בעולם. ניימאר הלך לפרויקט שלא היה נראה גרנדיוזי ולא תפור לשום אמות מידה של שחקן בקאליבר שלו, הוא לא עזב ליונייטד, הוא עזב לפריז.
בסדר אז אפשר להתאכזב, גם אני התאכזבתי מדי מריה שעזב בגלל שלא העלו לו את השכר, מאסנסיו שבחר לשחק במזבלה של פסז מאשר להמשיך אצלינו, מוראן וקסמירו שהריחו טיפה תחרות על ההרכב וברחו. להגיד שאני שונא? ממש לא.
בנוסף לזה ניימאר היה כינור שלישי אצליכם, אז נאמר שהוא רוצה פרויקט ספורטיבי שהוא הפנים שלו. איך דברים התגלגלו כולנו יודעים אבל באותו זמן זה היה נראה פרויקט שלא יהיה ניתן לעצור אותו בסופו של דבר. הם קנו את ניימאר אז ב222 מיליון, זה סטייטמנט רציני
עד שהם באו, אף אחד לא העז לשלם כאלו סכומים. בתחושתי הרגשתי שהם לא צריכים לא את הכסף ולא את היכולת, הם צריכים לקחת מבארסה את הכוכב הצעיר שלה.
הוא לא היה כינור שלישי. הוא היה שני (סוארז זה חלוץ, לא קוסם. הוא היה קוסם שכל העיניים היו מרותקות אליו) כולל ימים יפים שמסי לא בר לעבודה והוא ניהל לנו ת’משחק. רוצה דוגמה? ה 6-1. מסי הרים ידיים, ניימאר לא.
מודה שכשהחתימו אותו, זה היה אחד הימים המרגשים בחיי הכדורגל שלי. ראיתי את רונאלדיניו שתיים בא לבארסה. ואז הוא בחר בבארסה ולא בריאל’ הציעה לו הרבה יותר כסף ולסנטוס יותר. ראיתי בן אדם שבא לחיות כדורגל…
אח"כ הוא עשה סוויץ לטובת בחורות + למבורגיני מספר 15 בגארג’.
בדיעבד ניימאר צדק בהחלטה באופן חלקי - אמנם פריז לא הגיעה להישגים משמעותיים( = זכייה בליגת האלופות) אבל הקריירה שלו לא הייתה הופכת משמעותית יותר אחרי עוד שלוש שנים בצילו של מסי. אם כבר, הטעות הכי גדולה שלו היא שלא הגיע למדריד איפה שיכל להיות מס’ 2 די מהר ובאיזור 2017 כבר לחלוק עם כריסטיאנו את מס’ 1.
הפרויקט של הקטארים בצרפת יזכר כאכזבה אבל הם לא היו רחוקים מלקחת תואר אלופות ואם השם של ניימאר היה רשום על הגביע הזה ההיסטוריה הייתה זוכרת אותו אחרת. בסוף הוא כן היה חלק חשוב בהפיכה של פ.ס.ז מסתם פרויקט כסף גדול לשחקן ענקי בשוק, עם כל הכבוד לזלאטן ולפריז הסימפטית שלו.
אגב, אני חושב שגם לסוארז בסוף קריירה טובה יותר. בפיק של שניהם בבארסה סוארז היה עדיף והאליפות באתלטיקו כשהוא חצי גמור היא חתיכת הישג. 13-14 של סוארז בליברפול זה הדבר הכי קרוב שראיתי לרונאלדו ומסי ובטוח מעפילה על כל עונה של ניימאר.
זלאטן עבר לפריז בתור שחקן על עם 10 שנות קריירה לפניו, אחרי עשור שבו אנס את הליגה האיטלקית והביא לאינטר אליפות אחרי מיליון שנה ולמילאן אליפות ראשונה אחרי קלצ׳יופולי והתפרקות טוטלית. הביא לפריז אליפות ראשונה אחרי מיליון שנה גם כן. לא היה טוב כמו ניימאר, נכון, אבל הוא גם לא היה טוב כמו ניימאר בשיאו. הוא היה כוכב גדול בהרבה מכל מי שהגיע לפריז לפניו, עם כל הכבוד לכל מיני פסטורה למיניהם, והגיע למועדון ולפרוייקט הרבה פחות מבוססים מניימאר. קצת כמו להגיע לניוקאסל היום.
let me get this straight - ציפית למישהו כמו רונלדיניו, ואז התאכזבת לגלות שהוא מעדיף בחורות וכסף על כדורגל? דיניו הוא הפרצוף של האתוס הזה, והיה פי 500 פחות מקצוען מניימאר. בטח בהסתכלות על קריירה שלמה.
תראה, כשהייתי צעיר יותר ובהתאמה רואה יותר משחקים ועוקב באדיקות הייתי מאוד אמוציונלי. אני טיפוס כזה בחיים שלי - הרגש מדבר מגרוני (שלא על חשבון שכל), אני זוכר את היומיים דכאון של ההדחה מליגת האלופות ע"י אינטר. אני גם זוכר את הנס הכי מטורף שראיתי בספורט שטום בריידי והפטריוטס חזרו בסופרבול מפיגור 28-3 ל 34-28. אני יודע שזה רק ספורט אבל זה היה אחד הימים הכי מאושרים בחיי, הייתי צרוד מרוב צרחות. אני זוכר את מסי לוקח מונדיאל - הריאות שלו שרפו מהנרגילה ושתינו כל כך הרבה אלכוהול אח"כ שזו הייתה חגיגת חנוכה הכי טובה שעשיתי אי פעם.
היום פחות, אבל עדיין ככה אני מתחבר לספורט.
לא לא, אני לא מגן על רונאלדיניו. הוא השחקן שהכי אכזב אותי בחיים אבל הוא השחקן שהדליק לי את הניצוץ. לפני כן כדורגל לא היה מרהיב בעיניי.
חשבתי שניימאר יראה את מה שרונאלדיניו עשה וילמד איך לא לבזבז קריירה. הוא הלך בדרכו של רונאלדיניו… לצערי הרב. ועדיין אזקוף לעד לרונאלדיניו את הפאן והכיף שהוא נתן במגרש. לא רק כשרון אלא עם חיוך בלי מאמץ. משהו שאין שחקן בעולם שנתן לי או שיכול לתת בכלל.
אולי גם זה נושא לדיון: לפני שנים חשבו שניימאר יהיה בוודאות ‘מספר3’ אחרי ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, אבל יש הפתעות בחיים - או שלא. במארקה העלו סקר יפה אתמול בערב עם לא מעט אפשרויות כמו צ’אבי, אנדרס אינייסטה, קארים בנזמה, לוקה מודריץ’, סרחיו ראמוס ואחרים. יפה לראות את One לוקחים את אותו רעיון בדיוק, בלי קרדיט ואפילו לא הוסיפו כמה שחקנים על דעת עצמם בסקר. אבל הם כן עיצבו תמונה.
שמות שהייתי מוסיף כדי לעבות את הסקר ואולי לתת קצת יותר זרקור גם לפריימרליג: אדן הזאר, גארת’ בייל, מוחמד סלאח - למרות שאף אחד לא היה בוחר בהם. וגם זלאטן איברהימוביץ’.
אני חולה על סרחיו ראמוס ולוקה מודריץ’ אבל זה לא מספיק חזק. הייתי רוצה ששחקן התקפה ‘יחזיק בתואר’ הזה. יבין את אלה שייבחרו בצ’אבי או אינייסטה ואולי בשניהם יחד, כמובן שקארים בנזמה לא התחיל לשחק ב-2018. אני די בהתלבטות קשה. רוברט לבנדובסקי הבקיע בלי סוף אבל משהו חסר. גם סגנון המשחק פחות סקסי. לואיס סוארס לדעתי טוען מאוד ברור לכתר. אריאן רובן היה פצוע יותר מדי זמן.
העובדה שאני לא מסכים איתך לא אומרת שאני לא מקשיב או לא מבין (אפילו כתבתי שאני מבין את השמחה לאיד). אני מבין מצוין - פאפא ניימאר, מענק נאמנות, משך אתכם ותקע אתכם עם הגב לקיר לקנות את דמבלה וגריזמן. זה בעיני נרטיב, במחילה, מטומטם לחלוטין. קניתם שכיר חרב, קיבלתם ממנו תמורה נהדרת, הישגים היסטוריים ו-0 בעיות בחדר ההלבשה (וזה אנדרסטייטמנט), ובסוף קיבלתם גם בוחטה של כסף. לא מרוצים מזה שעזב ללא שהיתה לכם אפשרות לשלוט על התזמון, לשחרר אותו לפני מענק הנאמנות וכו׳? הטענות אך ורק למי שחתם איתו על החוזה המטומטם עם סעיף שחרור נמוך מדי, בזמן שבנזמה ושחקנים נחותים ממנו הסתובבו עם סעיפי שחרור כפולים. אה, וגם למי שלוקח ברצינות מדי את המילה ״נאמנות״ בצירוף המילים ״סעיף נאמנות״ - זה סתם corporate speak לבונוס שמותנה בתאריך.
כמו שאמרתי, זה חסר טעם. אני רק יסיים ויגיד שמבחינתי עכשיו שהוא התנדף לסעודיה הוא כבר לא מעניין אותי.
העובדה שאוהדי ריאל מדריד מנסים פה ל"שכתב" את ההיסטוריה ולנסות לצמצם את הכישלון העצום שלו בצרפת אומרת הכל.
הקטארים בעצמם מודים שהם נכשלו איתו אבל פה “ניימאר צדק חלקית” “הוא רצה לברוח מהצל של מסי” כן שנתיים אחרי הוא כבר התקשר והתחנן שמסי יבוא לפאריז להציל לו את התחת. הוא אפילו אמר בפומבי שהוא יתן לו את החולצה ואת התיפקוד במגרש אבל רק שיבוא לפאריז. עלאק לברוח מהצל של מסי. חחחחחח זה בגלל המאות מיליונים של אירו שהקאטארים שיחדו אותו.
הוא לא שחקן כדורגל מהרגע שהוא עזב את ברצלונה. הוא שנוא ע"י אוהדי ברצלונה ופסז. המחשבה שהוא יהיה שנתיים בסעודיה, כאשר תחת שתי מועדוני כדורגל אירופאים הוא זילזל ואחרי שהוא יגיע לבית זונות האיסלמי הוא פתאום יחזור לכדורגל אירופאי בעוד שנתים כאשר הוא כבר באמצא שנות השלושים. מה אני יגיד? השיר של סרוסי ? “אשליות”.
אחרי שנתיים בסעודיה הוא יראה יותר קרוב לרונאלדו המקורי השמן בסוף הקרירה שלו. הוא כבר עכשיו נראה אחד שנהנה מהחיים יותר מידי.
כמו שאמרתי ברוך שנפטרנו מעונשו של זה. אבל דבר אחד אני מסכים איתכם. באמת חבל שהוא לא הגיע אליכם לחדר הלבשה. הוא היה מפרק אותו כל כך חזק שאמבפה יהיה ילד טוב ירושלים לעומתו.
נ.ב דרך אגב רוני זילזל בקרירה שלו וגם הוא הרס אותה. ההבדל הוא שהוא לא לעולם לא פגע בנו. גם לדעתי בסופו של דבר הגיע להיות הטוב בעולם ואז התרסק. ניימאר הגיע כבר למקום השלישי בעולם כולם דיברו עליו שהוא יחליף את מסי בברצלונה, עזב לפסז ומשם התרסק למטה. מה אני יגיד אם זה נקרא “צדק חלקית” לא רוצה לדעת מה זה כישלון מוחלט שזה באמת מה שנסגר עם ניימאר.
קראתי את כל הדיון אבל רק ארצה להתייחס לנקודה הזאת: כל עוד ניימאר היה נשאר בברצלונה, הוא כנראה לעולם לא היה מחליף את מסי (=לזכות בכדור הזהב וגם להנהיג את ברצלונה/להיות הכוכב שלה). אחת הסיבות שהוא עבר לפריס הייתה על מנת לבסס את מעמדו כשחקן הכי טוב אחרי רונאלדו ומסי ואולי לרשת את מקומם. יש סבירות לא רעה בכלל שהוא חשב שאם יצליח להביא לפסז’ ליגת אלופות הוא כנראה יבסס את מעמדו. בפועל זה לא קרה.
היה יכול לבחור בכל קבוצה אחרת ולהגשים את זה ואפילו לקבל הרבה יותר כבוד
אבל עזוב בכל הכבוד. אם זה באמת היתה הכוונה שלו, הוא לא היה באופן אישי, אני חוזר אישי ופומבי, מתקשר לאותו מסי ומתחנן שיבוא לעזור לו בפאריז… ושלא נשכח שלפחות פעמיים הוא גם התאמץ ורצה לברוח ולחזור לאותה ברצלונה עם מסי, אני חוזר הוא רצה לחזור ולהיות השוליה של מסי בברצלונה ואל חאליפי סירב לזה (תודה רבה לאל חאליפי מכל הלב) וזה לפחות פעמיים. אז הספין הזה זה סתם ספין שנועד לתרץ למה הוא עזב כי הוא קיבל טונות של כסף שם. לא באמת ההסבר אמיתי.
ואני חושב שאני סימתי פה, הוא לא מעניין אותי יותר. הסעודים עשו לנו טובה שהוא אפילו לא בצורה תיאורטית יוכל איכשהוא לחזור אלינו. ודרך אגב אני באמת לא צריך להוכיח שהוא נכשל. זה ברור לכל מי שיש זוג עינים בראשו.
מה הם שילמו כמעט איזה רבע מיליון אירו רק בשביל לזכות בליגה בצרפת איתו? שהוא בערך משחק חצי עונה כל שנה? שבשנים האחרונות פסז מודחת כמעט כל פעם בצורה משפילה יותר משנה הקודמת בליגת האלופות? מה אני באמת צריך להסביר פה שהוא כישלון ?
אני רגוע. עוד שנתיים הוא בליגת העבודה בברזיל. תמשיכו. אני סיימתי עם ניימאר. מצידי שיהיה שם גם מלך השערים שם.
רונאלדיניו היה יכול להיות הטוב בעולם בכושר של ליאו מסי מ-2008 והלאה וכמובן כשכריסטיאנו רונאלדו ישנו? אני לא חושב. אבל זה הדבר היחיד ‘שהפריע’ לי בניתוח שלך. כנראה שאהבת אותו מאוד, וזה בסדר, אתה בטח זוכר מה היה בשלט שחלק מאוהדי ברצלונה, לא אלה שכתבו Hijo de Puta - כתבו ללואיס פיגו. אני יכול להבין למה הוא עיצבן אותך. הוא עזב את ברצלונה כשהיא בתקופה פנטסטית עם השחקנים הטובים ביותר בעולם ולא העריך את מה שהיה לו ביד. הרי מסי תמיד פירגן לו. אגב לפחות לפי מה שקראתי כילד במגזין ‘שם המשחק’ - גם הסוכנים של רונאלדו הברזילאי לא היה משהו, הם דחפו בעיקר למעבר לאינטר (מעבר לאתגר של להבקיע בצרורות מול שחקני ההגנה הטובים ביותר).
לא חושב שאפשר לברוח מזה שניימאר זו אחת העסקאות הגרועות ביותר, הוא השאיר כל כך הרבה גועל ונפצע כל כך הרבה. הוא נעדר מהמון משחקים מכריעים בליגת האלופות. אין איזה ערב ענק לזקוף לזכותו. כמה שצוחקים על קיליאן אמבפה שהוא יכול לזכות בגביע רק בפלייסטיישן - לו כן יש את התצוגות שלו. ברצלונה ב-2021, באיירן מינכן באותה שנה, הוא היה אדיר נגד ריאל בשני משחקים ב-2022…ידברו על זה אולי פחות כי פ.ס.ז’ לא הרגישה כלום. יש לה אינסוף כסף. אני אגב לא זוכר ששמעתי על ‘מענק נאמנות’ קודם לכן. רונאלדיניו >>>>>ניימאר, לחלוטין. ניימאר לא עבר גם את ריבאלדו.
