בלינגהם חד משמעית השחקן האהוב עליי בסגל כיום
יחד עם זאת התחדדה אצלי תובנה לגביו דוקא במונדיאל. הוא חשקן לא מספיק יצירתי. יש לו בישלים, אבל אין לו מספיק יכולת לשבור קווי הגנה במסירה.
הוא גם שחקן שלא מאיים מספיק מרחוק, וכמעט לא תראו אותו בועט כמו שאנזו בעט אתמול.
הוא כבש בקלאסיקו הראשון שלו שער נהדר מרחוק (יודע שזה בהחלט לא מדד מספק). הוא לא מנסה מספיק אלא מתמזמז עם הכדור יותר מדי אבל הגוח שלו הוא הצטרפות מקו שני והאנונה שהשוער ישמיט כמו בגול השני נגד נורבגיה, הוא יודע היכן לעמוד. לדעתי יכולת המסירה שלו מצוינת דווקא. החיסרון שלו הוא המהירות ואם הוא לפתע גם חושב לאט זו בעיה.
ג’וד בלינגהאם קבע שיא היסטורי באנגליה: שחקן הנבחרת הראשון שכובש שבעה שערים בטורניר גדול.
בואו נרחיב קצת את המספרים: יחד עם השער שכבש נגד איראן במשחק הראשון של האנגלים במונדיאל הקודם 2022, יש לג’וד כבר שמונה שערים במונדיאל. בטורנירי היורו הבקיע שניים - כלומר עשרה שערים בטורנירים גדולים עם אנגליה והוא רק בן 23.
-ג’וד במונדיאלים: 13 משחקים: 8 שערים ו-2 בישולים
-ג’וד בטורנירי היורו: 10 משחקים: 2 שערים ובישול 1.
לפני המונדיאל: ג’וד היה עם 6 שערים בנבחרת ב-48 משחקים. אחרי המונדיאל: ג’וד עם 13 שערים ב-56 משחקים. הוא כבש בשמונת המשחקים בטורניר הזה יותר שערים מאשר בכל 48 משחקיו בנבחרת קודם לכן
ב-BBC הבריטי דירגו את שחקני נבחרת אנגליה במונדיאל. ג’וד בלינגהאם שכבש שבעה שערים הטורניר - שיא לשחקן אנגלי, והוסיף בישול - קיבל את הציון 9, הגבוה ביותר בנבחרת. יותר מהארי קיין (8.5). “הקמע של אנגליה. בלינגהאם עלה לרמה חדשה במהלך גביע העולם הזה והראה כמה הוא חשוב ויהיה חשוב בעתיד. יש לו איכות של כוכב-על עם מנטליות תואמת. הוא כבש שבעה שערים - האחרון היה אחרי מאמץ אישי מצוין נגד צרפת - וכעת מחזיק בשיא מספר השערים הגבוה ביותר של אנגלי במונדיאל”.
שחקן העבר דני מרפי פירגן: “יש לו כל כך הרבה ביטחון ביכולת שלו. הסבלנות, המיומנות, הבעיטה. איזה שער מהשחקן הטוב ביותר של אנגליה”.
ג’וד עצמו סיכם באינסטגרם: “הקבוצה הזאת הייתה ראויה לסיים ברמה הזאת. ברור שלא בשביל זה באנו, אבל המקום הגבוה ביותר מאז 1966 הוא משהו שאפשר לבנות עליו. תודה שוב לאוהדי אנגליה, הקיץ הזה היה בלתי נשכח מסיבות רבות. זה היה תענוג!”
השנתיים האחרונות של ג’וד בריאל, ואז המונדיאל האחרון ופתיחת העונה הנוכחית, גרמו לי לשנות את דעתי לגבי עמדה מוצקה מאוד שהייתה לי לגבי ג’וד. במשך שנים הטפתי פה שג’וד הוא קשר אמצע וששם הוא יכול להביא את כל היכולות שלו לידי ביטוי. אני כבר לא חושב כך. בהתחלה חשבתי שזה מקרי, שזה סתם מאמנים לא טובים שלא מבינים את הכישורים המדהימים של הבחור ולא יודעים לנצל אותם. אבל קצת מתחיל להיות קשה להתעלם מהמציאות, אז הנה אני משנה את דעתי:
העמדה האידיאלית עבור ג’וד היא עמדת הקשר ההתקפי, הוא צריך לבלות קרוב לרחבה, וכל שימוש שלו במרכז המגרש כדי לנצל את היכולות ההגנתיות שלו (הבאמת טובות) הוא בזבוז מוחלט של כישרון התקפי חריג לשחקן קישור.
מסכים והראשון לזהות היה @whykds.
11 המשחקים האחרונים של ג’וד בלינגהאם - מתחילת המונדיאל עם נבחרת אנגליה ועד למשחק אתמול נגד ריאל סוסיאדד:
נגד קרואטיה - שער (G)
נגד גאנה - לא כבש ולא בישל
נגד פנמה - שער (G) ובישול (A)
נגד מקסיקו - שני שערים (G), (G)
נגד נורבגיה - שני שערים (G), (G)
נגד ארגנטינה - לא כבש ולא בישל
נגד צרפת - שער (G) כמחליף
נגד אספניול - שער (G)
נגד ריאל סוסיאדד - שני בישולים (A), (A)
נגד מאלגהה - שער (G)
סה"כ ג’וד כבש תשעה שערים והוסיף שלושה בישולים ב-11 משחקיו האחרונים, ורק בשני משחקים לא כבש או בישל. הוא בכושר הטוב ביותר בקריירה שלו, יותר מאשר בעונת הבכורה בריאל מדריד.
אלברו בניטו אמר בדיוק את זה: “בלינגהאם משחק טוב יותר מאשר בעונתו הראשונה עם 20 שערים (23) שכבש עבור מדריד; הוא נמצא כעת בכושר הטוב ביותר שלו מאז שהגיע, שומר על הרמה שהראה במונדיאל, וזה מדהים”.
מפת הנגיעות שלו בכדור נגד מאלגה אתמול: כיסה את כל המגרש
לא מסכים. העמדה הטובה ביותר של ג’וד היא לתת לו לעשות מה שהוא רוצה על המגרש. במשחקים האחרונים שלו הוא עושה הכל, הוא מגן כמו 6, משתתף בהנעת הכדור כמו 8, יוצר מצבים וגם כובש, בדיוק כמו שראינו בעונה הראשונה שלו לפני שאנצ’לוטי שלח אותו לאגף שמאל ועבר לשחק עם ויני באמצע. הכי חשוב זה לא להגדיר אותו כי אז הוא הולך עם האינסטינקט שלו, הוא צץ בכל מקום על הדשא וליריבה הרבה יותר קשה לנטרל אותו.
כתבתי את הסיבות לירידה שלו ביכולת לדעתי כאן לפני שנתיים וחצי וכבר אז התלוננתי על כך שמגבילים אותו. אני עדיין עומד מאחריהם. אני חושב שהיום הוא גרסה עדיפה על אז, בעיקר מכיוון שהוא עבר את טבילת האש והוא עושה את הדברים האלה ככוכב שיודע להתמודד על הלחץ והציפיות, ולא כאנדרדוג.
גם זה משהו: ג’וד בלינגהאם נבחר לשחקן השנה של נבחרת אנגליה - כן שמעתם נכון (אותו שחקן שהיה עיתונאי שהעז לכתוב שעדיף להשאירו מחוץ לסגל) כשהוא מקדים את הארי קיין. ג’וד נבחר דרך קולות האוהדים דרך האפליקציה הרשמית של “שלושת האריות”. למעשה, קשר ריאל מדריד זכה בפרס זו העונה השנייה ברציפות. רק וויין רוני (ארבע פעמים) זכה בו יותר פעמים.
“זו תחושה מדהימה . ברור שזה כבוד עצום לקבל שוב הכרה מהאוהדים. זה לא משהו שאתה חושב עליו כשאתה משחק עבור המדינה שלך, אבל זו בהחלט תוספת קטנה ונחמדה לקיץ הנפלא שהיה לנו ולכבוד לשחק עבור המדינה שלי”, הודה בלינגהאם.
גם מאמן הנבחרת פירגן לקשר שסיים את המונדיאל עם שבעה שערים ובישול בשמונה משחקים. תומאס טוכל: “אני חושב שהוא היה אחד השחקנים של הטורניר, לא רק עבורנו, אלא של כל המונדיאל. הוא מימש את מלוא הפוטנציאל שלו; אפשר היה פשוט לראות איזה תחרותי הוא ואיזו מכונה הוא. ג’וד משגשג תחת לחץ, הוא אוהב את הרגעים האלה, הוא אוהב את השלבים האלה, וזה גורם לו לתת את המיטב”
אני מאוד אוהב את ג׳וד וחושב שהוא כנראה השחקן הכי חשוב (ואף גם טוב כשמסתכלים על מכלול הדברים) בקבוצה.
ג׳וד הוא מדארפאקר רציני, שחקן שבא לעבוד והוא חד משמעית לא מתפשר, ולכן אני מודאג שאנחנו נאבד אותו בגלל המצב בקבוצה. חייבים לעשות הכל כדי לבנות קבוצה סביבו ועוד שחקן-שניים בכירים (אמבפה ונגיד פדה או ארדה).
לא רשמי כמובן אבל לא יעזוב כלכך מהר:
חוסה פליקס דיאס מדווח ב-AS: ריאל מדריד הגיעה לסיכום עם ג’וד בלינגהאם על הארכת חוזהו בשנתיים נוספות כלומר עד 2031. כמובן שאין הודעה רשמית או משהו כזה. הקשר האנגלי שהצטרף מבורוסיה דורטמונד בקיץ 2023 ורשם ברביעי את משחקו ה-150 במועדון - יזכה לשדרוג מוצדק לחלוטין בשכרו.
“מאז הגעתו בלינגהאם הוכיח את עצמו כשחקן משנה את כללי המשחק, המסוגל להפוך למנהיג בחדר ההלבשה המחפש דמות ראשית שתחליף שחקנים כמו קרבחאל, מודריץ’ וקרוס - שחקנים בעלי השפעה ונוכחות ניכרת בקבוצה שזקוקה למנהיג גלוי, בדיוק כפי שהיה לפני שנים”.
נכתב כי השיחות החלו לקראת סוף העונה שעברה, והייתה הסכמה מלאה מההתחלה. בלינגהאם “מרגיש מחובר יותר ויותר לריאל מדריד ולחיים בבירה הספרדית , ואוהדי הקבוצה אוהבים אותו”. כעת מקווים בקבוצה שימשיך את פתיחת העונה הטובה שלו.
מבלי להתעסק בהארכות החוזה שהיא נכונה לשכעצמה, מאז המחזור השני בליגנהאם לא קיים.
אני לא חושב שהוא פחות מוכשר מפדרי אבל הגישה כל כך שונה. ג׳וד הפך משחקן ישיר ויעיל שמשחרר כדור מהר ומגיע מקו שני לWannabe זידאן שמנסה לעבור כל שחקן 10 פעמים לפני שהוא טורח למסור או לבעוט. ברור שבקבוצה הזו כולם משחקים בשביל ההייליט אבל דווקא משחקן כמו בליגנהאם שנותן את הלב אני מצפה להיות פחות אגואיסט.
לא קיים זו הגדרה שמתאימה לוויניסיוס שאף מזיק. ג’וד פשוט לא היה ברמה שהציג בנבחרת מאז המונדיאל. הוא היה הכי טוב נגד רומא מבין אלה שפתחו, התחיל את המהלך של שער הניצחון נגד אלצ’ה עם הדריבל שדומה מאוד אגב לבישול (בוטל) נגד ויאריאל.
כמו שדיברנו בדיון המחזור - לדעתי הוא צריך להגדיל את מספר הפעמים בהן הוא יותר קשר מרכזי מאשר מספר 10. וכשהוא לוחץ הוא לוחץ לבד - למשל נגד ויאריאל. לא מקבל בשום אופן טענה/רמיזה שהוא עצלן או לא מספיק מחויב אם לשם אתה חותר.
החתמה נכונה.
כל מה שג׳וד צריך זה מאמן עם ביצים שיוריד אותו לג אחד אחורה ולתת לגולר להיות השחקן החופשי במערך.
כפי שדובר בדיון אחר, יש לו את כל הנתונים כדי להיות פריים פוגבה.
ג׳וד היה חלש מול רומא. זה מאוד פשוט בעיני: כקשר הוא לא נוגע מספיק בכדור ולא עוזר לשחרר את ההתקפה. כשחקן התקפה הוא לא כובש מספיק (מאז הפתיחה המצוינת, כאמור, לא קיים) ובשני התפקידים הנוכחות שלו לוקה בחסר.
את הכדורגל של 23-24 הוא לא שחזר ובקצב הזה הוא כבר לא ישחזר. זה לא אותו שחקן שהיה מקבל כדור, מוסר או בועט וממשיך למהלך הבא, או חלילה בועט מחוץ לרחבה מבלי להקדים עם 40 הטיות.
על זה שהשתתף בהתקפות שמשיגות שערים כמו מול במשחק אלצ׳ה מלפני 3 שנים, מצוין: גם ויניסיוס משתתף בשערים. זה פשוט עניין של טרייד אוף. לעומתו, גולר יושב על מספרים דומים למרות שהוא משחק מחוץ לעמדה והוא בניגוד לג׳וד מסוגל לתת פס פשוט ולהוציא התקפות מבלי לשחק אותה זידאן.
לא כתבתי שהוא עצלן:
דווקא בגלל שהוא ההפך מעצלן, האגואיזם שלו מאכזב. כמו כל חצי קבוצה אצלנו הוא רוצה לעבור שלושה שחקנים ולסיים לפינה כפי שעשה במונדיאל. זה עבד איזה פעמיים אבל כשזה לא עובד, הוא לוקח מצבים טובים והופך אותם ללא רלוונטים. גם ויניסיוס ואמבפה חוטאים בזה הרבה אבל במקרה של אמבפה זה שווה גול במשחק, אצל האחרים לא, ובכללי אי אפשר לנצח כשכל שחקן רוצה לקחת ארבעה שחקנים על עצמו.
לא בטוח שאני מסכים.
בניגוד לכל מה שנאמר בפורום, בעיניי ג׳וד פורח כשהוא חלוץ שני. אינטליגנציה גבוהה מאוד ללא כדור והכניסות שלו להרחבה תמיד מצוינות.
בעונה הראשונה שלו או שלא היה חלוץ והוא שיחק מעין חלוץ מדומה, או שהיה חוסלו שפינה לו בלם והקל עליו להיכנס פנימה.
עם אמבפה בחוד, ההגנה של היריבה מתכווצת והוא גם לא כל כך מנסה למשוך איתו שחקנים החוצה. זה מאוד מצופף את השטח של הרחבה ומונע ממנו גם להיכנס פנימה וגם לבעוט מרחוק.
אני מתאר לעצמי שבהרכבים שהשפיץ שלנו יהיה עם אספי ובלינגהאם ביחד הוא יהיה הרבה יותר מורגש.
הוא מאחר בשחרור הכדור, עם זה אני מסכים אך עדיין קבלת ההחלטות שלו די טובה. לגבי השאר לדעתי אתה ממעיט בערכו. הוא מגיע למצבים וקצת מחמיץ, נניח נגד אינטר. במשחק נגד אלצ’ה היה מחליף ועשה מהלך שלא נרשם בסטטיסטיקה כי זה בישול למבשל - אבל הכל היה מושלם וברמה הכי גבוהה. לא היה חלש נגד רומא, כן צריך להיות יותר מעורב.
לא רוצה “להפחית” מגולר כדי לסנגר על ג’וד. אבל נגד רומא אלו היו מהלכים דומים מאוד וגם זה שאתה אמן על המצבים הנייחים בקבוצה זה עוזר להגדיל את המספרים (למשל השער נגד אלצ’ה מבעיטה חופשית זה משהו אחר). בגדול כדי שנגיד “משחק גדול של בלינגהאם” הוא צריך לתת משחק של 8.5-9 תיאורטית בעוד לגבי גולר זה 7 גם.
בשורה התחתונה מה היית עושה עם ג’וד. כופה עליו לרדת כמה בלטות אחורה? מבחינתי זה אחלה.
אם ג׳וד יתמסר לעמדה האחורית באמת זה יכול לאזן קצת את הקישור
אם שני השחקנים ה"מובילים" של הקבוצה יעופו מפה על טיל. יהיה חדר הלבשה בריא ואפשר יהיה לבנות קבוצה שג’וד יפרח בה.
כל עוד 2 הפרי שונות האלה פה, הם הדוגמה וההשפעה לכל השחקנים בריאל וחבל מאוד.
