ג'וד בלינגהאם: החלום לזכות במונדיאל נגמר, איך תיראה העונה הרביעית במדריד?

ג’וד בלינגהאם בן 23 בדיוק היום וזה מדהים (לא זה שהוא נולד בחודש של מלא כדורגלני על - ליאו מסי, זינדין זידאן, ראול) אלא שהספיק כל-כך הרבה בקריירה והוא כל-כך צעיר. מספר 5 שישר נהנה מהשוואות לאגדה זינדין זידאן. עונת בכורה מדהימה בריאל מדריד כשהתאקלם ממש מיד, עם מספר שערי ניצחון, ווינריות, טונות כריזמה ואהבה מהקהל (סה"כ 23 שערים!) ודאבל אדיר, לאחר מכן דעיכה, לא מעט שאלות וספקות.

עד היום ג’וד זכה בחמישה תארים - דאבל אדיר בעונת הבכורה הנהדרת שהסתיימה כמה סמלי בניצחון 0:2 על בורוסיה דורטמונד בגמר ליגת האלופות כשהוא מבשל (הגיע אלינו אחרי שהאליפות חמקה לדורטמונד ולו במחזור הסיום והלכה כמו תמיד לבאיירן מינכן) וגם הסופרקופה הספרדי, וכן הסופר קאפ האירופי והגביע הבן יבשתי ב-2024-25. הוא כבש 46 שערים ובישל עוד 33 ב-140 הופעות בלבד.

עשרה רגעים גדולים בלבן:

-מספר 5 הוא שלך: ב-15 ביוני 2023 הוצג רשמית ג’וד בלינגהאם כשחקנה החדש של ריאל מדריד לאחר שנרכש בלמעלה ממאה מיליון יורו מבורוסיה דורטמונד – עם חיוך מאוזן לאוזן, מקיר לקיר, וקיבל את המספר המחייב – 5. לאחר כחמישה שבועות, ב-15 ביולי, במשחק ההכנה השני בארה"ב – הוא גם כבש נגד מנצ’סטר יונייטד.

-שערי בכורה: בלינגהאם הבקיע במחזור הראשון כבר נגד אתלטיק בילבאו בסאן ממס אחרי קרן של דויד אלאבה, היה לו צמד נגד אלמריה ב-1:3 וגם שער ניצחון מאוחר נגד סלטה ויגו. אולם אין כמו שערי בכורה בסנטיאגו ברנבאו. במחזור הרביעי בשניים בספטמבר הוא כבש בתוספת הזמן (90+5) וניצח 1:2 את חטאפה. ב-20 בחודש הוא הבקיע את ה-0:1 נגד ריאל אוניון בברנבאו שוב בתוספת הזמן

-שער בסגנון מראדונה: במחזר השני בשלב הבתים יצאה ריאל למשחק קשה נגד נאפולי אלופת איטליה. היא ניצחה 2:3, כשבלינגהאם מבשל לוויניסיוס את שער השוויון ובדקה ה-34 כובש שער ענק בדריבל באצטדיון על שם דייגו מראדונה ז"ל. ריאל ניצחה 2:3.

-אני המלך: מחזור 11, קלאסיקו ראשון לעונה וקלאסיקו ראשון של ג’וד. ברצלונה נגד ריאל מדריד. הקאטלונים הוליכו משער מוקדם של אילקאי גונדואן. ואז ג’וד שיחרר בומבה מ-30 מטר לרשת של מארק אנדרה טר שטגן וגם כבש את שער הניצחון בתוספת הזמן אחרי נגיעה של לוקה מודריץ’. מפלצת!

-צמד ב"משחק העונה" - במחזור ה-23 אירחה ריאל את ג’ירונה בברנבאו. הקבוצה הקטנה הייתה הפתעת העונה באירופה ורצה עם ריאל ראש בראש. במשחק הזה לא היה לה סיכוי כמובן. אמנם ויניסיוס פתח את החגיגה עם גולאסו אבל ג’וד עצמו כבש צמד לפני שנפצע, 0:4 גדול לריאל בסיום.

-עומד בלחץ ומדיח את אלופת אירופה: ברבע גמר ליגת האלופות פגשה ריאל מדריד את הטרבליסטית הגאה מנצ’סטר סיטי וסגרה חשבון. אחרי 3:3 מרהיב בברנבאו, ריאל סיימה בתיקו 1:1 באנגליה וניצחה בפנדלים. ג’וד עזר לריאל במשחק הגנה מאתגר. הוא הבקיע את הפנדל השני בדו-קרב בקלאסה למרות הלחץ הגבוה אחרי שלוקה החטיא.

-שוב מנצח את ברצלונה: ארבעה ימים אחרי טירוף האיתיחאד אירחה ריאל את ברצלונה בקלאסיקו בברנבאו וסגרה עניין. זה שוב היה דרמטי, זה שוב היה ג’וד, במשחק קשה, בו פיגרה פעמיים, בו לוקאס ואסקס התעלה גם, אבל בתוספת הזמן אחרי כדור רוחב של השחקן מגליסיה וכשחוסלו מפגין נוכחות ברחבה – בלינגהאם הצטרף בצד שמאל בתזמון מדויק ובעט לרשת הגבוהה מכל הלב – 2:3!

-היי ג’וד – איך זה להיות אלוף אירופה? גמר ליגת האלופות באחת ביוני – דווקא נגד האקסית האהובה בורוסיה דורטמונד, איתה הפסיד אליפות במחזור הסיום של 2023-24 כשהוא פצוע ולא יכול לעזור – בלינגהאם השלים דאבל. ריאל ניצחה 0:2 כששבע דקות לסיום ביתרון 0:1, בלינגהאם מוסר שמאלה לוויניסיוס ומבשל את השער שהכריע. הוא כמעט דמע מאושר בסיום.

-זוכרים אותי, אוהדי המאסטייה? – קפצנו כמובן לעונה השנייה. במחזור ה-19 ריאל מדריד יצאה שוב למגרש המנחוס של ולנסיה. שנה קודם לכן אדון קלוס גומס ההזוי פסל שער של ג’וד כששרק כשהכדור באוויר ושנייה אח"כ ג’וד נגח לרשת, התלונן בצדק על הפסילה והורחק. אז באותו ערב ב-2024-25, ריאל פיגרה, ויניסיוס הורחק, וג’וד כבש בדקה האחרונה וקבע 1:2 – החזיר את החוב.

-שוב פארטידאזו בקלאסיקו: עונת 2025-26 נפתחה בצורה לא פשוטה עבור ג’וד שהתאושש מניתוח בכתפו. לאט לאט הוא הוריד חלודה, ואיתות ראשון למה שהוא מסוגל קיבלנו בקלאסיקו. ריאל אירחה את ברצלונה במחזור העשירי, משחק שעכשיו זכור גם כנקודת השיא וגם כנקודת השפל של ריאל מדריד של צ’אבי אלונסו. בכל מקרה, בלינגהאם בישל את השער של קיליאן אמבפה בכדור עומק נהדר וכבש בעצמו את שער הניצחון בקלילות. בין-לבין ברצלונה השוותה זמנית עם פרמין לופס

האם ג’וד בלינגהאם יכול לשחזר בעונה הבאה את היכולת שלו מהמונדיאל?

  • כן
  • לא
0 מצביעים

ג’וד רשם הצגה בניצחון 2:3 נגד מקסיקו עם צמד והצלת שער וכמובן נבחר ל-MVP, משחק שהוא ציין דרך עבורו - משחק עשירי שלו במונדיאלים - יש לו חמישה שערים ושני בישולים שזה פנטסטי. יותר גולים מסיר בובי צ’רלטון וממייקל אואן להם ארבעה שערים במונדיאלים. הוא למעשה מדורג שלישי בכל הזמנים במספר הגולים של אנגליה בטורניר היוקרתי. הוא גם הגיע לעשרה שערים בנבחרת (ב-53 הופעות). כל זה קרה באצטדיון אצטקה והוא הראשון לכבוש שם צמד מאז הצמד של דייגו מראדונה שהיה פחות נעים לאנגלים…

במארקה פירגנו: "ג’וד ראוי לתואר אצולה, פנו לו מקום. חשבנו שגביע העולם בקטאר הוא גביע העולם של ג’וד בלינגהאם, כי הוא הוביל את נבחרת אנגליה בגיל 19 בלבד - ההופעה שלו זיכתה אותו בהעברה לריאל מדריד. ובכן, במהדורה הזו, ההיסטוריה חוזרת על עצמה.

"עם שני שעריו נגד מקסיקו, הוא כבר הפך למבקיע השלישי של אנגליה בתולדות המונדיאל (5), כשהוא מקדים את מייקל אואן ובובי צ’רלטון (4) ומשווה את ג’ף הרסט. בנוסף לשעריו נגד מקסיקו, הוא גם הצליח לחטוף שלושה כדורים, ביצע שבע פעולות הגנתיות, ומנע שיוויון רגע לפני המחצית בכך שהגיע בין סזאר מונטס לכדור כשהמקסיקני עמד לבעוט לתוך הרחבה. מוריניו רוצה קשר התקפי שיוצא קדימה במערך 4-2-3-1. זה חייב להיות ג’וד בלינגהאם. בהחלט.

לאחר המשחק אמר ג’וד: "קשה לאסוף את הכל ביחד. עם עשרה שחקנים שמגנים על הרחבה שלנו, איך שהגנו עליה, איך שהיינו ברחבה שלהם. רגעי לחץ גדולים בשנים עברו, כשצפיתי בהם כאוהד, כילד - אנגליה כנראה הייתה מתפוררת, אבל נשארנו מאוחדים עד השנייה האחרונה. השחקנים שעלו מהספסל, השחקנים שפתחו, רצו את עצמם לקרקע ונתנו הכל. זה מהות הקבוצה הזאת.

“זו האווירה הייתה ללא ספק הטובה ביותר בה שיחקתי בכדורגל בינלאומי. המדינה הזו, כמדינת כדורגל, היא מרהיבה. קבלת הפנים שקיבלנו כשירדנו מהמטוס, למרות שהייתה עוינת, היה יפה לראות כמה מדינה אחת יכולה להיות נלהבת כלפי הקבוצה שלה.”

“החלטות השיפוט? - זה מה שזה. זה גביע העולם וגם הם בני אדם. קל לומר עכשיו, הם בני אדם, עשינו הרבה יותר מהם, אבל אין דאגות, עברנו את זה”

על ההרחקה שלו במחצית הראשונה, שהייתה חשובה בדיוק כמו שני השערים שלו: “זה היה יכול להיות קריטי. בתוצאה 1:2 המשחק עדיין היה צמוד, במיוחד כשהם הבקיעו. הרגשתי כאילו האצטדיון כמעט קרס. אז כנראה שזו הייתה הרחקה חשובה, חשובה בדיוק כמו השערים, אבל הניצחון הזה הוא הרבה יותר ממני. אלה השחקנים שעלו, האוהדים שהגיעו למקסיקו וכנראה עברו מסע קשה ושילמו כסף שהרוויחו בעמל רב. זו הופעה של מדינה שלמה”.

על הקרב ברבע הגמר עפ נורבגיה בסיבוב הבא: “זה עדיין משחק אחד בכל פעם. בסופו של דבר זה רק ניצחון בשמינית הגמר. נורבגיה ברבע הגמר מהווה איום אחר, חלק שאנחנו מכירים ממש טוב, כמה שחקנים ברמה עולמית שם, אז נצטרך להיות מוכנים. אלוהים אדירים, אם אי אפשר ליהנות מלילה כזה, רק ללילה אחד, אז אני לא יודע מה זה שווה”.

לייק 1

יש כמה הזויים ברשת שאשכרה העבירו ביקורת על הזימון שלו והעדיפו איזה no body מאסטון וילה או משהו.

שיעשו חרקירי.

לייק 1

אתה הולך רחוק. היו פה כמה חמודים שרצו את תיאגו פיטארץ’ על הדשא במקומו.

אף אחד, אף פעם, מעולם ולעולם. אתה בעצמך יודע שזה ככה. אתה כאוהד מתאכזב רק משחקנים גדולים ומכאלה שיש לך ציפיות מהם והציפיות נבנו בצדק. העונה השלישית של ג’וד בלינגהאם התפספסה, היו בה רק ניצוצות מעטים מכל מיני סיבות. טיאגו פיטארץ’? השאלה הייתה גג אם צריך קשר רביעי נוסף, אם זה הוא או אדוארדו קמאבינגה וכדומה.

לא הולך לחפש ציטוטים אבל זכור לי שהיה פה משתמש מסוים שבכל משחק נהג לכתוב כמה הודעות נגד ג’וד וטען שצריך להעיף אותו מהקבוצה ובמקביל הילל את פיטארץ’ אחרי כל משחק נפל שלו וטען שהוא צריך להיות שחקן הרכב. לא קריטי בכל מקרה.

אני רוצה להאמין שהעונה שחלפה הייתה פשוט חור שחור בהיסטוריה של המועדון כי אי אפשר שתמיד יהיה טוב. מקווה שבעונה הבאה דברים ילכו יותר טוב ושהבעיות נפתרו (ברנרדו קונטרולר, אנדריק חלוץ, מוריניו עושה סדר, יש בלמים ומגנים), אבל את זה צריך להוכיח על הדשא לפני שיוצאים בחגיגות. לי מעולם לא היה ספק בג’וד, וגם כשהקבוצה היה בתהום וכל פס היה קשה כמו להבקיע גול ראיתי שחקן מאוד מחויב שלא מוותר לרגע ולא עושה לעצמו הנחות. כן היה נראה שהוא קורס תחת הנטל ונכנע לעצבים, אבל באווירה שהייתה בקבוצה באותו זמן מה כבר אפשר היה לצפות.

אם יצליחו לפתוח דף חדש ויתחילו להתנהג כמו ספורטאים מקצוענים אני בטוח שג’וד יהיה טוב. אם לא - היכולת האינדיווידואלית של ג’וד לא תשנה יותר מדיי, הלך עלינו בכל מקרה.

לייק 1

אם שינית את הקו שלך ל-“זכור לי אוהד אחד” אחרי שכתבת “היו פה כמה חמודים”, זו כבר התחלה טובה. זה לא חדש מתלהבים מכל פס מדויק של שחקן צעיר ומהכוכבים הגדולים הציפיות אחרות לגמרי.
להיפך, כתבתי פה שאני מודע לשוני הגדול בין ריאל מדריד ונבחרת אנגליה - בנבחרת למשל כל הכדורים הולכים אליו ואל הארי קיין, בריאל מדריד יש עוד גורם - ויניסיוס ג’וניור נניח, מעבר לכך בטורניר של חודש כולם בטירוף ונלחמים כאילו החיים שלהם תלויים בזה, במועדון נורא מהר מגיבים ‘לשובע’. אבל יש מקור קטן לאופטימיות לדעתי וג’וד הזה שובר שיוויון.

לא נקבל את ג’וד כקשר שמבלה את מרבית זמנו קצת קדימה מהבלמים או בעיגול האמצע אבל הוא כן יוכל בפרקי זמנים ספציפיים במשחק לעזור לנו והוא נכס ענק. עצם ההשוואה עצמה עקומה אבל מבחינת הגישה על כר הדשא ובכלל - ג’וד במקום הרבה יותר טוב מוויניסיוס ומאמבפה לדעתי.

-מבחינתי לא צריך לשפוט את ג’וד רק על מספרים, לא מצפה שיתקרב למה שעשה בעונת הבכורה שלו. גם עונה עם 12 שערים נניח ושבעה בישולים, או גם עשרה שערים וחמישה בישולים, סתם זרקתי - וזו יכולה להיות עונה טובה, ולהיפך, יש שחקנים שהמספרים “מגנים” על העונה שלהם והסטט’ משקרת (מבחינתי ויניסיוס בעונה שעברה).

לצערנו ג׳וד הוא, כרגע, גם ה-8 הכי טוב שלנו, גם ה-10 הכי טוב וגם החלוץ שני הכי טוב. הוא כמובן לא יותר טוב מאמבפה בתור זה שמקבל את הכדור עם הפנים לשער ויודע לתת גול. מצד שני, יכולות ההצטרפות לרחבה מקו שני ויכולות החלוץ כחלק מההתקפה (בנזמה) הן הטובות ביותר בקבוצה (וסליחה מפרנקו מסטנטואונו).

הפיתוי לשחק איתו ב-8 הוא לא בגלל שהוא מדהים בעמדה הזו. הוא יכול להיות שם טוב, אולי אפילו טוב מאד. הבעיה הייתה שפשוט לא היה לנו שחקן ראוי אחר. קמא מפוזר, גולר לא פיזי מספיק למאבקי אמצע, סבאיוס לא החזיק מים אצלנו בשום שלב, פיטארץ׳ עדיין צעיר וכו׳.

עדיין בדעתי שהעונה הראשונה של בלינגהאם ייצגה את הפוטנציאל שלו, ולא הייתה מזל או שחקן צעיר שעוד לא השקיעו בו את מירב תשומת הלב ההגנתית. יש כאן שחקן שיודע להיכנס מקו שני, להבקיע עם הראש ועם הרגל, למסור, לקבל החלטות נכונות במעברים והתקפות עומדות - צירוף תכונות נדיר ונדרש מאד בכדורגל שלוותר עליו בשביל גרסה של פליימייקר אחורי כמו קרוס ומודריץ׳ תיהיה טעות. הוא הרי כבר הדגים את היכולת להביא פרנסה במשחקים הכי גדולים שיש. בתפקיד שחקן ההתקפה שנותן את התחת בהגנה הוא ג׳וקר, שחקן שיש ממנו מעטים מאד. גם מספרים וגם קבוצתיות ועבודה (ויני? אמבפה?). אתמול ראינו את אודגארד, איפה בלינגהאם ואיפה הוא ביכולת לאיים על השער מתוך הרחבה. כמה גולים של בלינגהאם אתם זוכרים שבהם הוא מבקיע מרחבת החמש ממש. אני פשוט לא מצליח להבין איך אפשר לשקול לוותר על זה.

4 לייקים

נראה שבלינגהאם ‘‘סובל’’ מאותה בעיה שממנה סבל יאיא טורה שהיכולות הפיזיות והמראה שלהם גורם לאנשים מקצוע לחשוב שהם צריכים לשחק יותר מאחור כדי לתרום להגנה.

בלינגהאם צריך לשחק יותר מאחור. הכח של השחקן הזה מתגלה כשהוא בא עם הפנים אל השער. כשאתה תוקע אותו בין הבלמים עם הגב אל השער הוא הולך לאיבוד.

לייק 1

ליא-יא טורה היו קוסמים כמה מטרים מקדימה ועל כן פחות היה צורך אולי בתרומה ההתקפית ובאיכויות שהפגין בעיקר במנצ’סטר סיטי. אצלינו יש לקבוצה קושי חמור מאוד להשתחרר מלחץ גבוה ובכלל מחסור באינטיליגנציה וקלאסה עם הכדור. מאז שטוני קרוס עזב כמובן ולוקה מודריץ’ דעך.
לגבי העזרה ההגנתית של ג’וד הציפייה שלי הייתה שנצטרך אותה רק בימים המיוחדים האלה בעונה סטייל רבע גמר נגד באיירן מינכן, קלאסיקו ואיתיחאד. אבל השחקנים האתלטיים והפיזיים האחרים שלנו לא מספיקים, בעיקר כי אין משחק הגנה.

התשובה המלאה לשאלה ‘איפה הכי נכון עבורנו שג’וד יתופקד?’, עוברת דרך תשובות ל-3 שאלות אחרות:

  1. עד כמה טוב ג’וד עשוי להיות בעמדת ה-8? (מתוך הנחה שמקבלים את זה שג’וד הוא וורלד קלאס בתור מצטרף מקו שני, אחרת צריך לשאול את אותה שאלה גם לגבי התפקוד שלו שם)
  2. עד כמה משמעותית כל אחת מהעמדות לתפקוד הכללי של הקבוצה?
  3. כמה קשה למצוא שחקן אחר ברמה מספקת לכל אחד מהתפקידים?

בעיניי לפחות, התשובות לשאלות האלה הן:

  1. וורלד קלאס.
  2. קונטרולר - משמעותי מאוד בכל קונסטלציה; חלוץ שני - משמעותי, אבל גם תלוי בסגנון המשחק של הקבוצה (ניתן לחפות/להשלים את המספרים בכל מיני אופנים, לדוגמה באמצעות קיצוניים שנכנסים פנימה עם רגל נגדית, וכדו’).
  3. קונטרולר טוב - קשה מאוד; חלוץ שני - רמת קושי בינונית-סבירה (לצורך העניין, אפשר להגיע לתוצאות יפות מאוד גם עם שחקן ברמה של פרמין לופז, כבודו במקומו מונח).

מכיוון שכך - אני עדיין מתעקש שהקבוצה תפיק את המיטב מג’וד אם הוא יתופקד בתור “קונטרולר”, מעט יותר מאחור, מאשר בתור ‘חלוץ שני’ שמצטרף מקו שני ומגיע ככה למספרים יפים. באופן כללי, שליטה נכונה ונבונה בכדור זאת אחת המלאכות היותר מורכבות ועדינות שיש על המגרש, ולכן אני מעדיף ששחקנים אינטליגנטיים באופן נדיר כמו בלינגהאם יחזיקו בכדור כמה שיותר (במקום כמה שפחות, כפי שחלוץ שני לרוב מתפקד), ולא שחקנים כרותי אונה כמו ויניסיוס.
זה לא חייב להיות ממש מאחור סטייל קרוס, אגב. קליק אחד אחורה ממה שהוא תופקד בעונה הראשונה שלו, סטייל צ’אבינייסטה של הקבוצה ההיא, לגמרי אמור לעשות את העבודה.

בהמשך ישיר לזה - מה שחשוב לזכור כשמדברים על העונה הראשונה והמופלאה של ג’וד, זה שהיו לנו אז בקבוצה גם את מודריץ’ וגם את קרוס. היום אין לנו לא את זה ולא את זה, הנסיונות למצוא להם מחליפים ראויים נראים כמו בדיחות עצובות, ואין אף מועמד פוטנציאלי באופק שאפילו מתקרב לרמה הדרושה.

2 לייקים

ג’וד אבל לא קונטרולר. הוא שחקן מאוד ישיר, אולי הכי ישיר מבין כל השחקנים שלנו בקישור ומטה. ג’וד צריך להיות שחקן חופשי. הוא אוהב למצוא שטחים ולהיות אופורטוניסטי. זה מה שצריכים לתת לו לעשות ומשם נפיק ממנו הכי הרבה.

מסכים מה רוב מה שכתבת אבל ההבדל בין ג׳וד מודל 23-24 למה שבא אחריה לא מסתכם רק בתפקיד.

בעונה הראשונה הוא היה רוצח אמיתי- בימין, בשמאל, הוא היה יעיל בצורה חריגה. ברחבה הוא סיים לפינה ומחוץ לה ירה לחיבור.
עם הזמן זה ירד, עד לשיא של העונה בה היה מתבלבל ברגליים. משחקן שמקבל את הכדור ברחבה ובועט ישר הוא התחיל להתמרח עם הטיות לא נגמרות, ימין שמאל ובעיטה על הבלם. לדעתי הוא גם איבד קצת מהזריזות והמהירות של העונה הראשונה וגם המסירה ״ריגרסה״, לא בצורה דרמטית מדי אבל משחקן שהיה 8 בכל דבר הרבה מהתכונות עומדות כרגע על 7. כלומר זה ההבדל בין איזה ארטורו וידאל (שחקן טוב, מאוד אפילו) לבליגנהאם, ג׳רארד, טורה וכו׳- הטופ.

מה שכן, מוריניו הכי ״מדליק״ אותי בהקשר של ג׳וד. הוא שחקן מושלם ל4231 מודרני ועם תגבורת נורמלית, כמו שהייתה ב23-24 הוא לגמרי יכול לחזור לפורמה הטובה שלו.

2 לייקים

ג’וד בלינגהאם עושה טורניר ע-צ-ו-ם במדי נבחרת אנגליה, מעבר לששת שעריו אסור לשכוח שיש לו גם בישול. מלבד בלינגהאם, רק שני שחקנים בתולדות נבחרת שלושת האריות כבשו שישה שערים במונדיאל אחד - ושניהם חלוצי על: גארי ליניקר (1986) והארי קיין (2018 ו-2026). דיוויד בקהאם הגדול שיושב ביציע - אהב את הביצוע במהלך שער השיוויון. בלינגהאם למעשה הכפיל את מספר השערים שלו בנבחרת מאז תחילת המונדיאל. הוא כבש שישה שערים בששת המשחקים האחרונים, אותה כמות שערים שכבש ב-48 המשחקים הקודמים!

הבאים בתור אחר כך הם ג’ף הרסט עם ארבעה שערים במונדיאל 1966 שהסתיים בזכייה היסטורית, גארי ליניקר עם ארבעה במונדיאל 1990 ומרקוס ראשפורד ובוקאסיו סאקה עם שלושה שערים במונדיאל הקודם (ארבעה שחקנים נוספים - בובי צ’רלטון בין היתר - כבשו שלושה שערים לטובת אנגליה במונדיאל אחד).

נמשיך: בלינגהאם במונדיאל הזה בלבד כבש יותר שערי מונדיאל לאנגליה מאשר ג’ף הרסט (סה"כ 5), בובי צ’רלטון, מייקל אואן ומרקוס ראשפורד (סה"כ 4) וכן מדיוויד בקהאם, סטיבן ג’רארד, בוקאיו סאקה, רוג’ר הארט, דיוויד פלאט ונאט לופטהאוס (סה"כ 3)

מאז 1966, רק הארי קיין (25) ודיוויד בקהאם (14) היו מעורבים ביותר שערים עבור נבחרת אנגליה בטורנירים גדולים מאשר ג’וד בלינגהאם (12 בסה"כ - 9 שערים, 3 בישולים).

כמו כן הקשר האנגלי הוא הראשון שכובש שני צמדים רצופים בנוקאאוט מאז דייגו מראדונה ב-1986. בגיל 23 ו-12 ימים הפך ג’וד גם לשחקן השני הכי צעיר שעושה זאת במונדיאל - רק פלה לפניו, החלוץ המפלצתי עשה זאת במונדיאל 1958 בגיל 17 ו-249 ימים.

גיא מובריי פרשן ה-BBC: “בלינגהאם, איש כל הרגעים. תמיד שם כשאנגליה צריכה אותו. כשהם צריכים אותו יותר מכל”| אגדת העבר אלן שירר: “רוג’רס בעט לשער, ואם אתה לא בועט אתה לא מבקיע. כל שחקן גדול מקווה שהשוער ישמיט את זה, ובלינגהאם מהמר שככה זה יהיה והוא מחכה ברחבה, ומבקיע”.

החבר הטוב ארלינג הולאנד שסבל מיכולתו העילאית כיריב: “ריאל מדריד ונבחרת אנגליה בות מזל שיש להן את ג’וד בלינגהאם. כולם רוצים את ג’וד בלינגהאם בקבוצה שלהם. הוא אחד השחקנים הטובים בעולם. לפעמים מבקרים אותן על כך שהוא לא כובש מספיק שערים, אבל הוא לא ראוי לביקורת הזו. הוא קשר, ועדיין כובש הרבה, מבשל מכדרר… הוא ברמה עולמית. אני שמח עבור ג’וד ורוצה שהוא ואנגליה יצליחו”.

רגע עוצמתי ביותר מהאינסטגרם של ה-AS: אחרי שריקת הסיום, הקהל שואג את השיר שמתנגן באצטדיון ברמקולים ומוכר לכם היטב - ‘Hey Jude’ - וגיבור הניצחון של אנגליה מזיל דמעה ומודה להם כשהוא מתחבק עם הקפטן הארי קיין וכן עם רוג’רס. הוא לא ישכח את הרגע הזה. יוביל את אנגליה לזכייה במונדיאל אחרי 60 שנה?

3 לייקים

אני ממש נהנה לשמוע את האנגלים עפים על ג’וד ונזכה בשאלות עאלק לפני הטורניר אם יש לו מקום. כשגארי ליניקר אומר שהוא מסוגל להיות האנגלי הגדול ביותר איי-פעם (לפחות ברמת הנבחרת), המחמאות מריו פרדיננד שוב ושוב, גם רוי קין (כמובן אירי אבל מאגדות הפריימרליג) שהוא לרוב מישהו שקשה לו לפרגן.

ההופעה המחשמלת שלו נגד נורבגיה כבר לא יכלה להשאיר אותי אדיש, בכל המונדיאל הוא שיחק טוב והתאפקתי והתאפקתי. החלטתי אתמול לעשות לו קצת כבוד עם סרטון צנוע ואפילו שיר חביב ברקע - עזרו לי עם העריכה.

בלינגהאם גורם לאנגלים להאמין שהכדורגל באמת “חוזר הביתה”. המשחק נגד נורבגיה הזכיר את עונת הבכורה המדהימה בריאל מדריד, כשהכל עבד לו. האלגנטיות, קור הרוח, הווינריות. איפה שאגדות הפריימרליג נפלו שוב ושוב ושוב. ז’וזה מוריניו קיווה שכל המדרידיסטאס יודחו מוקדם מהמונדיאל והוא יקבל אותם כבר ביולי בוולדבבאס. ג’וד יחזור אמנם בין האחרונים (כאלוף העולם?), אבל המאמן מחכך ידיים בהנאה. מותר לפתח ציפיות??
השחקן הכי מסקרן בריאל מדריד ב-2026-27 לדעתי הוא הקשר האנגלי. יותר מהקפטן ואלוורדה צריך שינוי, יותר מאמבפה ו-ויניסיוס ששיחקו עד עכשיו חצי עונה. אז האם מותר לפתח ציפיות כי המונדיאל הוא בכל-זאת יוצא דופן ברמת הרגש וההכנות,
“ההחלטה” לפיה הוא צריך לשחק כמספר 10 ובמה הוא יותר טוב משני כוכבי העל האחרים שלנו. מתאים גם לדיון הטקטיקה, מוזמנים לקטול :slight_smile:

ג’וד נפגע מהתפיסה שהוא “טוב בכל עמדה במגרש”. בדורטמונג הוא שיחק 8, בוקס טו בוקס קלאסי והיה מדהים, בנוסף להיותו שחקן טכני הוא הבקיע ובישל בכמות מאוד יפה לקשר. בא אנצ’לוטי והחליט שהוא ישחק קדימה יותר, אבל עדיין ישמש כקשר, אז הוא שם אותו בקודקוד של היהלום והופ ג’וד מבקיע הרבה. לאחר מכן אנצ’לוטי קיבל את אמבפה והיה צריך לשנות מערך, ג’וד עבר לצד שמאל, אחר כך שיחק גבוה מאוד כמעט כמו חלוץ, תחת אלונסו וארבלואה הוא שיחק בעיקר 8 בקבוצה לא מתפקדת. רק במשחק האחרון טוכל שיחק איתו כחלוץ לצד קיין במערך 442, ואז רייס הוחלף והוא עבר להיות 6, ולאחר כמה דקות חזר להיות 10 רק שהפעם כבר היה סחוט ולאחר כמה דקות הוחלף בעצמו.

בגלל התפיסה שהוא יכול להיות טוב בכל מקום לא מאפשרים לו באמת לעשות את מה שהוא הכי טוב בו באמת, וזה לשחק חופשי עם הפנים אל השער. היה לו את זה לתקופה מאוד קצרה אצלנו ואז נגמרה החגיגה. הוא אולי טוב בכל עמדה, אבל רוב הפעולות האיכותיות שלו הגיעו מההלף ספייס השמאלי, וכמעט כולן הגיעו כשהוא היה חופשי להגיע מקו שני עם הפנים לשער. עם הכדור או בלי הכדור זה לא משנה, העיקר שהוא לא יהיה עם הגב למשחק בשליש האחרון.

אפשר לראות את זה כמעט בכל סרטון יוטיוב רנדומלי עם ההיילייטס שלו, הרגעים הגדולים שלו לא הגיעו שהוא חיכה למעלה לכדורים כמו חלוץ ‏(וכמו שטוכל משתמש בו‏), אלא שהוא היה יותר חופשי לקבל את הכדור בבלטה האהובה עליו, או ברגעים של כאוס בהם אין סדר וכל אחד עושה מה שבא לו. תעקבו אחרי זה בסרטון הבא. מאיפה הגיעו הרגעים היפים שלו ובאיזה עמדה הוא היה

אני מאוד מקווה שמוריניו לא מייעד אותו לאיזה תפקיד מקובע שיחסל אותו. הוא צריך להיות חצי 8 חצי 10, משהו חופשי כזה במרכז המגרש כשאנחנו תוקפים. שיכנס לרחבה מתי שבא לו, שיבוא לקבל כדור מתי שבא לו, אנחנו נרוויח גם וגם. אני בספק אבל שמוריניו יאפשר דבר כזה. אני מניח שהוא יבנה את המשחק סביב אמבפה וויניסיוס ושוב פעם ג’וד יקבל איזשהו תפקיד שחור

זה קצת יותר מסובך ממה שאני אגיד אבל בגדול - אני אבין כשבמשחקים נגד הגדולות נראה אותו עושה הרבה יותר הגנה ומשחק מאחורה יותר כמו קלאסיקוס, מנצ’סטר סיטי ברבע הגמר נניח ב-2024, באיירן מינכן בחוץ ועוד. הוא פשוט מפלצת שמנצח בכל-כך הרבה תאקלים במרכז השדה וחיוני מאוד גם בהשתחרות מלחץ מה שלוקרה בחסר אצלינו. במשחקי הליגה “הרגילים” מקווה שיקבל חופש התקפי. אין תועלת בכך שאורליאן טשואמני אולי עולה למעלה, מארק קוקורייה יהיה בלם שלישי בין-כה. לגבי פדה ואלוורדה גם הוא טוב מאוד בהגנה, אבל השאלה עד כמה שווה להרחיק אותו ממש-ממש מהשער כי יש לו תותח ברגל.

אגב אם כבר לגבי ג’וד: “הנקמה”

שער עיתון הדיילי מייל בבריטניה אחרי הניצחון 0:2 של אנגליה על אלבניה. “השאירו את ג’וד בבית” (מחוץ לסגל). לא יאומן. הביקורת הייתה חריפה: “תומאס טוכל מאמין שהרמוניה בתוך הסגל היא בסיסית לסיכויי אנגליה בגביע העולם, אבל הכוכב שלו, בלינגהאם, הוכיח את עצמו כשחקן מפלג וקודר. הפתרון המתבקש? להשאיר את ג’וד בבית”. “הם תמיד צריכים מישהו שיגלם את הנבל… נראה שמישהו יהיה אני”, הוא עצמו העיר בסרטו התיעודי “Out Of The Floodlights”

מה שראיתם מנבחרת אנגליה אתמול זה קלאסי מצד נבחרת שלושת האריות. מי שחריג בנוף ואין לו את המנטאליות הזו הוא ג’וד בלינגהאם, יחד עם הארי קיין. הוא כל-כך צעיר - רק בן 23! יש לו עוד שני מונדיאלים ושני יורו לפחות, בניגוד לקיין למשל, וכבר שיחק בכל-כך הרבה טורנירים גדולים. אולי הטוב ביותר עוד לפניו. שתבינו כמה התקופה שלו בנבחרת למרות אפס בארון התארים היא טובה. אנגליה תמיד הייתה עפה עוד ברבע הגמר, איתו הגיעו לגמרים ולחצאי הגמר.

מעטים השחקנים האנגלים שלא קרסו והצליחו לעמוד תחת הלחץ העצום, ציפיות שמטפסות לעתים בצורה לא ריאלית אחרי בצורת של 60 שנה. בלינגהאם עשה טורניר מפלצתי והצליח, גם בלי תואר - היכן ששחקני-על אחרים נכשלו. אני בטוח שכאשר יבדוק את הטלפון שלו יקבל פרגונים משחקני העבר.

ג’וד חווה את הצד הקשוח והלא נעים של הכדורגל אבל תמיד השמש שוב זורחת ומחר יום חדש, ביום ראשון הוא יוצא לחופשה. בניגוד לשחקנים אחרים שהמונדיאל פעם בארבע שנים הוא פסגת הקריירה שלהם, נניח אמיליאנו מרטינס מארגנטינה שהוא שוער מצוין, ועוד ועוד - ג’וד משחק בקבוצה הטובה בעולם, במועדון הגדול מכולם.

יש לו הרבה משימות מאתגרות לפניו ומאמן חדש שרוצה להוציא ממנו את הטוב ביותר, הסנטיאגו ברנבאו שצמא לתארים אחרי שנתיים חלשות. גם ג’וד עצמו רוצה לראות שהוא כן השחקן של העונה הראשונה שמסוגל לעשות הכל. ולכן, נפשית לפחות, אני מקווה שתהיה לו נחיתה רכה כמה שאפשר. המונדיאל הזה היה התשובה הטובה ביותר מצידו לכל העיתונאים הליצנים שלא בעטו מעולם בכדור אני מניח ועוד תהו האם יש לו מקום בסגל.

כדורגל המועדונים הוא הלחם והחמאה, הוא העבודה היום-יומית, וכדורגל הנבחרות מבלי לזלזל הוא קצת כמו חופשת הקיץ שמחכים לה. אי אפשר להשוות עונה עמוסה של 60 משחקים לבין טורניר גדול פעם בשנתיים לצורך העניין וכמה פגרות בינלאומיות קצרות.

הכדורגל הוא הפכפך. ג’וד ראה חווה אתמול את ריאל מדריד פשוט מהצד השני. את מה שריאל מדריד יחד איתו עשתה לבאיירן מינכן (ועושה ליתר היריבות שלה בדגש על ליגת האלופות) - שהמאמן שלה היה אותו תומאס טוכל ועשה חילופים איומים - נבחרת ארגנטינה של ליאו מסי עשתה לו. אסור לג’וד לשכוח. ב-2023 הוא איבד את האליפות עם בורוסיה דורטמונד לבאיירן מינכן במחזור הסיום, כשהוא לא כשיר ולא יכול לעזור, זה הכי אכזרי שיש. ושנה לאחר מכן הוא סיים עם דאבל היסטורי בעונת הבכורה המושלמת בריאל מדריד, מול אותה בורוסיה דורטמונד, כשהוא מבשל את השער השני, והיה שחקן העונה יחד עם ויניסיוס. גאים בך ג’וד.

המספרים שלו: כבש שישה שערים בשבעה משחקים, הוסיף בישול אחד ונבחר ארבע פעמים למצטיין המשחק. מתוך 660 הדקות של הנבחרת, הוא שיחק ב-605.
-השחקן הראשון מאז דייגו מראדונה שכובש צמד באצטדיון האצטקה.
-השחקן הראשון שכובש צמד בשני משחקי נוקאאוט מאז מראדונה.
-השחקן הצעיר ביותר שכבש צמד בנוקאאוט מאז פלה.
-הקשר היחיד שכובש מעל חמישה שערים עבור נבחרת אנגליה במונדיאלים.
-כבש יותר שערים מוויין רוני בטורנירים בינלאומיים גדולים עבור הנבחרת.
-הכי הרבה שערים עד גיל 23 במונדיאלים למעט האגדה פלה.
-השווה את ששת השערים של חאמס רודריגס במונדיאל 2014 - הכי הרבה לקשר.
כבר היום בלינגהאם עם יותר שערי מונדיאל מאשר תיירי הנרי ואריאן רובן (6), ראול וזינדין זידאן (5), אנטואן גריזמן (4), רונאלדיניו (2)

לייק 1

סליחה?