הבעיה שלי עם הטענה הזאת שאתה מצמצם את המדדים רק לקצב צבירת הנקודות. מה עם מדד האחדות והמורל בחדר ההלבשה? היכולת להוציא מהשחקנים המובילים של הקבוצה את המקסימום? היכולת להתמודד עם חסרונות בלתי צפויים? היכולת לפתור בעיות טקטיות במסגרת השחקנים הנתונים לך? יש מדדים חשובים לא פחות מאשר קצב צבירת הנקודות שבהם הוא פשוט נכשל.
אז קודם לכן צבירת הנקודות הייתה פחות טובה, אבל במדדים אחרים היינו טובים יותר. אני מעולם לא התרשמתי מקצב צבירת הנקודות כי היה ברור לי שיום יגיע ואנחנו כבר נספיק לצבור נקודות וזה רק עניין של זמן עד שזה יתחרבן. הנה משהו שרשמתי עוד בתחילת העונה, במחזור החמישי, למרות שניצחנו עד אז את כל המשחקים
אני אומר שפירוש שהאשמים הם ההנהלה, אני לא מבין למה אתה חוזר לזה. בנוסף לזה אני מצביע על בעיות שאלונסו יצר. זה לא סותר.
לא, המאלף בעצמו עשה עבודה גרוע. את אותם תנאים גרועים נתנו גם לאנצ’לוטי והוא עשה מהם שני דאבלים, למרות שלשיטתך הוא מאמן גרוע.
השאלה היא למה הם מתנגדים. לא היינו שם כדי לדעת בוודאות. אולי בגלל שהוא כל שני משחקים עשה טוויקים למערך עם רעיונות חדשים שלא פתרו כלום? אולי הם היו מתוסכלים מאותם דברים שעלו גם כאן בתחילת העונה? מה שאנחנו יודעים זה שחלק מהשחקנים לא היו מרוצה ממנו והוא לא הצליח לאחד את הקבוצה סביבו. זה לחלוטין נקודה לחובתו ולא מקור להנחה עבורו.
על זה אנחנו יכולים להסכים.
בריאל מדריד משווקים את השחקנים כסופרסטארים בלתי ניתנים להחלפה, מגבים אותם בהכל גם כשהם לא מחוברים למציאות, ומכניסים להם לראש שראשית הצירים של היקום זה התחת שלהם. זה מה שנוצר.