ה “מניה” של אנטוניו סילבה קצת ירדה. הייתה לו עונה לא טובה השנה, בטח יחסית לעונה שלפניה שבה הוא באמת היה מעולה.
היה לו גם איזה כרטיס אדום אחד בצ’מפיונס כשהוא הרחיק עם היד (כשיכל להגיע עם הרגל) שקטלו אותו עליו.
בקיצור, אני לא אומר שהוא לא יגיע והוא עדיין בהחלט כישרון גדול אבל יכול להיות שהכיוון הזה “התקרר” קצת…
אנטוניו סילבה מיוצג ע"י זורז’ה מנדש כך שברור שהוא לא יגיע.
אנחנו לא צריכים לקנות בלם יקר או כוכב בסגנון דה ליכט. רודיגר ומיליטאו במילא יפתחו ברוב המשחקים.
על ואייחו אי אפשר לסמוך שיהיה זמין. אלאבה היה חלש עוד לפני הפציעה הקשה.
צריכים בלם שלישי-רביעי כמו שנאצ’ו היה. אם יש לנו מישהו מספיק טוב בקסטיליה או בנוער זה יהיה נחמד. אומרים שחואן מרטינס יכול להתפתח לבלם טוב אבל הוא יהיה בן 17 בחודש הבא ופה זה לא ברצלונה. אגב, אם יש משהו אחד שאפשר לקנא בבארסה זה האמון שלהם בשחקני בית.
כנראה שאפשר להסתדר עם המצב כרגע כשטשואמני גם מחלטר בתור בלם מדי פעם. הבעיה תהיה אם רודיגר או מיליטאו ייפצעו. מכיוון שאנצ’לוטי לא מתלהב לשלב שחקנים מהנוער אז כדאי להחתים בלם סולידי בהשאלה או שחקן חופשי.
ראיתי דיווחים שדה בריינה אולי לא ממשיך בסיטי. הכיוון שלו זה ערב הסעודית?
או שאפשר לפנטז על מחליף לקרוס ששולח 3 טיסנים מול שוער 6 פעמים במשחק?
יכול להיות שבמועדון בונים גם על מנדי כבלם לעת הצורך?
רולטות 360 במרכז הרחבה במקום באגף? יאללה בלגן. מזה משנה אז ננצח 7-3 במקום 7-0.
באיחור קל, אבל המחיר של שחקן שונה ממועדון למועדון.
אם הצורך של יונייטד ביורו גדול משל ריאל, סביר בהחלט שהיא תשלם עליו יותר. בהתחשב בזה שבריאל הוא כנראה יהיה בלם שלישי בהיררכיה, וביונייטד יקבל את המושכות בהרכב הפותח (בליגה האנגלית גם) אז אני בהחלט יכול להבין את ה״בחירה״ של יורו ואת ההצעה של יונייטד.
האם זה חכם? רק הזמן יגיד. אזכיר לכולם שאני לא חושב שיש אוהד ריאל אחד שתמך בקניה של ויניסיוס, רודריגו (ורינייר) בסכומים שהם נקנו (110 מיליון). אחרי עונה גם היו לא מעט קריאות למכור ולמזער הפסדים, להביא שחקן אחד מוכח יותר, ולמרבה האירוניה אחד השמות הכי נפוצים אם אני זוכר נכון היו הזאר.
חשוב לציין גם שהקניה של יורו היא במקום בלם מעט זול יותר ולא במקום כלום. מה גם שזה לא שמחיר ממוצע לבלם בלבל של יונייטד עומר על מיליונים בודדים, וכנראה שלכל בלם בהם ירצו להרכב הם יצטרכו לשלם סכום דומה. יונייטד בניגוד לריאל לא נהנית מכוח משיכה שיגרום לשחקנים לוותר על שכר גבוה או להאבק במועדון שלהם כדי להגיע.
בנוסף, להציג את המחיר הנכון של יורו כ30 מיליון כי זה המחיר שליל סירבה לו זה גם שגוי.
בלם טוב בן 18 ב-65 מיליון יורו זה כלום כסף.
אם יש מישהו שלימד אותנו את זה יותר מכולם זה פלורנטינו פרז.
יש פה 2 אופציות: פרז טעה באמונה שיורו מוכן לחכות לריאל, או שלא היה לפרז כל-כך דחוף להחתים אותו מלכתחילה.
אני מאמין שזה השני, ולכן לא היה מוכן לדחוף עוד קצת בשביל לסגור את העסקה.
אני מאמין שיש לזה שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שיורו כנראה לא בעל יכולת שיווקית גדולה, הוא הרי בלם ולא שחקן התקפה, לא נראה טוב, ממדינה שמפוצצת בכוכבי כדורגל, הוא כנראה לא יהיה מדפסת כסף. פלורנטינו אוהב שחקנים שהם כוכבים במובן הפשוט של המילה, כאלו שיחזירו את הכסף שמושקע בהם. הסיבה השניה היא שבמועדון חשבו שהוא בכיס שלנו, טיפסו על עץ גבוה מדיי שלא היה דרך לרדת ממנו מבלי להיפגע תדמיתית.
לגבי עד כמה הם רואים בו פוטנציאל גדול, בזה אין ספק. רואים בו ככישרון של פעם בדוק בעמדה שלו, לפחות ככה דווח לאורך כל השנה האחרונה.
אם אני מסתכל לשניה על טשואמני, אז הוא נרכש ב-80 מיליון יורו כשחקן שביקר מצטיין בעבודה הגנתית וכנראה לעולם לא יהיה ‘‘כוכב’’. זה לא מנע מפלורנטינו לשים את הכסף על השולחן כי הבין שמדובר בשחקן מצוין בעמדתו.
אם הפסקה האחרונה שלך נכונה, אז מדובר בפאשלה של פרז שלא היה מוכן ללכת עוד צעד כדי לסגור את העסקה, ולא בסיטואציה שבה פרז קבע תקרת מחיר עקרונית עבור שחקן בעמדה מסוימת.
טשואמני היה הרבה יותר “סופרסטאר” כשהיה במונאקו. בסופו של דבר על יורו מועדון לא הסכים להוציא את הסכום הזה ועל טשואמני כן, צריך להבין למה.
בדיעבד פרז והמועדון נכשלו פה, וקל להצביע עכשיו על הכישלון שלהם, אבל בסופו של יום הם נקטו באותו עיקרון שהביא אותנו להצלחות. הם סימנו שחקן ספציפי, יצרו איתו קשר והביאו אותו למצב שהוא אומר אני רוצה רק ריאל מדריד, “הודיעו” על סכום מקסימלי שאותו יהיו מוכנים לשלם, הכל הלך טוב עד שהשחקן נכנע ללחצים והתקפל. אז הפעם זה לא עבד, אבל יש להם דרך ושיטה, לרוב היא עובדת, הפעם לא.
אם מדובר בשחקן של ‘‘פעם בדור’’, אז המועדון היה נכנע גם ללחצים ומשלם יותר כדי להשיג אותו. כנראה שלא רואים אותו ככה
תראה יש כתבים שאני מאמין להם, ואם כמה כתבים אמינים מגופי תקשורת שונים דיווחו את אותו הדבר ככל הנראה שהדברים נכונים ובאמת רואים בו כישרון כזה גדול. יותר מזה אני לא באמת יודע.
כל יומיים אני שומע על עוד ‘‘שחקן בדור’’, האם הפירוש של המילה דור השתנה בשנה האחרונה ולא אמרו לי ?
הסיכוי שיורו הזה הוא שחקן בדור שווה בערך לסיכוי שיונייטד תזכה בצ’מפיונס בעונה הבאה.
החלק הראשון של המשפט לא נכון.
החלק השני - גם לא.
תזכיר לי, מתי בפעם האחרונה פרז הביא בלם בן 18 ב-65 מיליון?
הבלמים הכי יקרים שאני מצליח לזכור שריאל מדריד הביאה הם פפה - תמורת 35 מיליון, ומיליטאו - תמורת 50 מיליון, לא 60 פלוס. ובכל מקרה, שניהם הגיעו אחרי גיל 21 ולא 18*, ומפורטו - קבוצת צ’מפיונס לגיטימית, ולא מקבוצה בינונית-קטנה מהליגה הצרפתית. הפרופיל הכי דומה שאני יכול לחשוב עליו זה וראן שהגיע מלאנס בגיל 18, ואז המחיר היה בהתאם - 10 מיליון.
65 מיליון זה אף-פעם לא כלום כסף, בטח לא עבור שחקן הגנה, ובטח ובטח לא עבור ילד לא מוכח בן 18. זה חתיכת הימור ענק. ופרז הוא הראשון שיגיד לך את זה. בניגוד לאיך שמצטייר לפעמים, פלורנטינו מאוד מאוד זהיר, קפדן ובררן במטרות שהוא בוחר להוציא עליהן סכומים כאלה. מאוד.
*ממרומי גילנו ההבדל בין 18 ל-21 נראה אולי מינורי, אבל בגילאים האלה אלה שנים קריטיות של התפתחות ותשלום שכר לימוד יקר. זה ההבדל בין ויניסיוס שמראה ניצוצות אך מבולבל ולא עקבי, לויניסיוס שביחד עם בנזמה בלבד מהווים התקפה שלמה שסוחבת את ריאל לדאבל היסטורי.
לגבי סוגיית טשואמני - אני חושב שההבדל נעוץ בעיקר בתמונת האלטרנטיבות. כשפרז רכש את צ’ומא ב-80 מיליון, הוא ידע שהוא מאבד את קאסמירו באותו הקיץ (גם אם אנחנו עוד לא ידענו את זה), ולכן ידע שאם הוא לא סוגר את העסקה - הוא נשאר בלי קשר אחורי.
הפעם, נאהב את זה או לא - מבחינת פרז ושאר הנהלת המועדון יש להם 3 בלמי טופ: רודיגר, מיליטאו ואלאבה. לדעתי זה מאוד ברור מההתנהלות שלנו שככה הם רואים את הדברים. ולכן, במצב כזה: ניצול הזדמנות של רכש בלם צעיר ומבטיח במחיר מציאה לאור כניסה לשנת חוזה - מצויין; אבל כניעה לתכתיבים וכניסה למלחמת מחירים עם אנגליה עשירה ונואשת - זה כבר לא.
האם זה נכון מקצועית או לא, ובעיקר ההנחות שעל-פיהן בוצעה ההחלטה - על זה אפשר בהחלט להתווכח.
נו אל תהיה בומר… בסך הכל ביטוי שאומר שהוא כישרון יוצא דופן בעברית תקנית.
פרז זה זה שהביא לטופ האירופי את מדיניות ההשקעה הגדולה על שחקנים צעירים, שתוביל לעלות שנתית נמוכה יותר. ויניסיוס, רודריגו, רייניאר, טשואמני, קמאבינגה, אנדריק.
65 מיליון לאורך 15 עונות זה כלום כסף. אם אתה בטוח שהשחקן שווה את זה(‘‘פעם בדור’’).
אתה רוצה להתכתש סביב הגיל עצמו, העמדה או האיכות, סבבה.
אני אומר דבר אחד פשוט: אם הוא שחקן של ‘‘פעם בדור’’ ואתה הולך לפספס אותו בגלל שלא עלית מ-30-35 ל-50-65(ולא בשביל אגו של מועדון, אלא כי אשכרה יש הצעה יריבה), אזי מדובר בפאשלה שלך. או שלא מדובר בשחקן של פעם בדור.
הסיפור הוא לא היה על 15-20 מיליון יורו, כרגע זה כסף קטן עבור המועדון. הנקודה היא הפרנציפ והתדמית. אם המועדון קבע סכום מסוים שבעיני המועדון הוא הסכום הנכון, אז המועדון לא יזוז ממנו גם במחיר של לאבד את השחקן. כרגע מה שחשוב למועדון מעל לכל היא התדמית, והם עובדים מאוד קשה כדי לצייר תמונה שאנחנו יכולים להשיג כל שחקן שנרצה בתנאים שנוחים לנו. התקפלות פה משמעותה שאם מועדון או שחקן יתעקשו מולנו אז הם יצליחו לשבור אותנו במשא ומתן, וזה משהו שהמועדון לא יוכל לקבל. כנראה שבמועדון חשבו שעדיף לאבד את השחקן ולא לצאת חלשים במומ. זה ההסבר ההגיוני היחידי שאני מצליח לחשוב עליו.
פלורנטינו פרס הביא את סרחיו ראמוס בגיל 19 ב-28 מיליון יורו כשזה עוד היה “וואו”, שילם את סעיף השחרור שלו חצי שעה לסגירת חלון ההעברות. זמנים אחרים, ריו פרדיננד שנחשב לבלם הטוב באנגליה נרכש על ידי מנצ’סטר יונייטד בסכום דומה לצורך העניין ב-2002 ו-וולטר סמואל הגיע אלינו קיץ לפני ראמוס כשהוא מהבלמים הטובים בסרייה א’ בפחות כסף. קצת שילוב של שאננות אצלנו - ככה זה - וגם הפתעה מצד מנצ’סטר יונייטד ו\או בהתבסס על הדיווח של המארקה - האיומים של ליל שיישב ביציע שנה שלמה. אגב אורליאן טשואמני לא היה כוכב במונאקו גם בעיניי עצמו אבל בסדר. חנן - שמישהי תאהב אותי כמו שאתה אוהב אותו.
מבחינת לוח הזמנים אני לא מסכים פה עם החבר’ה, עזיבת קאסמירו לא הייתה כה וודאית. זה בטח לא קרה ביום אבל קאסמירו עזב באמצע אוגוסט ואפילו שיחק באותה עונה, טשואמני הגיע חודש קודם והרעיון היה שקאסה “יחנוך” אותו.
אם הוא לא היה כוכב גדול לא היינו מוציאים עליו 80 פלוס בונוסים. על כמה שחקנים אתה זוכר שהוצאנו סכומים כאלו? הוא היה מבוקש בכל אירופה, בהרכב הנבחרת, והתחרות עליו לא הייתה קלה. נכון שהוא לא היה יציב לאורך “כל” התקופה שלו אצלנו, שבחלקה סבל מפציעות שיחק בלם או סתם היה אחרי גמר מונדיאל טראומטי מבחינתו, אבל גם במשחקים הטובים שלו שבאמת הראה שהוא שייך לקרם של הקשרים האחוריים אתה לא הכרת ביכולת שלו.
האמת היא שאני לא כזה אוהב אותו באופן אישי. מחליף אותו בשמחה ברודרי אפילו שרודרי מבוגר ממנו ב3-4 שנים. אני פשוט מאמין בו בקטע המקצועי נטו.
אני מסכים עם כל מה ש @EJB אמר, אבל בנוסף אציין גם שלדעתי מה שבסוף קרה פה זה שבאמת הייתה אמונה במועדון שלני יורו יחכה לנו ושנצליח לסחוט את הרכישה המוזלת שלו. ייתכן בהחלט שאם זה לא היה המצב ומלכתחילה היה ברור לנו שזה או 65 מליון או כלום אזי פלורנטינו כן היה הולך על זה (וייתכן גם שלא, אין לי מושג).
אבל לפחות מאיך שהסיפור התפתח והסתיים לפי כלל הכתבים, זה פשוט היה נראה כמו משחק צ’יקן שהפעם הפסדנו בו.