אפשר לתת למאמן מאה אלף תירוצים כל פעם שאנחנו מפסידים. המציאות היא שקיבלנו רביעיה בבית מגירונה הפסדנו לריאל בבית ואנחנו פשוט נראים גרוע באופן כללי.
משחק אחד ובודד אתה צודק לא הייתי אומר מילה רעה… אבל בחיאת די תסתכל בטבלה זה מספיק להבין. ברצלונה לא צריכה להגיד “הפסדנו בכבוד”.
זה בדיוק הבעיה שלי עם מאמנים שהם “כוכבי עבר” האפוד מגן עליהם זה פשוט משהו שאי אפשר לחדור אותו. ואלורדה או כל מאמן אחר כבר היה חוטף פי אלף יותר. אבל צאבי כל הזמן אני שומע “אתם מבקרים אותו על אוטמט” נמאס לי בכנות נמאס לי מזה.
סוארז שאיבד את זה אחרי 2016 ולא היה מסוגל להבקיע גם מול שער ריק? טר שטגן ששיחק פצוע שנים? אלבה שעלה לנו בגביע אלופות? על בוסקטס עוד יש מה לדבר, אבל גם הוא כבר לא היה אותו שחקן אחרי הפרישה של צ’אבי ואנדרס. קיצר סגל מלא בכוכבי עבר ומסי אחד באחת העונות הגדולות בהיסטוריה.
שלא תחשוב לשנייה שאני מגן על וואלורדה או על קואמן. מדובר בשני מאמנים שהם שנאת חיי. את צ’אבי אני לא שונא, אבל שיעוף לי מהעיניים המאמן הפח אשפה הזה.
אבל בתור אוהד בארסה עונה שעברה הוא לקח אליפות לא צפייה.
זה שלקחנו אליפות שנה שעברה עם המאמן הזה זה סיבה מספקת לתת לאנלוטי בעיטה לכל החיים ולפנסיה מוקדמת.
בתור אחד שמכיר את אנצ’לוטי האליפות הייתה צפויה.
מי יודע אם זה ימשך כך אולי אני באמת ישתכנע שצאבי מאמן יותר טוב מאנצלוטי. וזה לחובתו של אנצלוטי
זה שוב מתחיל ונגמר בזה שצ’אבי בטוח שהוא משחק פיפא עם ברצלונה, סתם שם הרכב, סתם עושה חילופים, סתם עושה בלאגן, בחיים לא בהתאמה למשהו שקורה במשחק. אני לא ראיתי חוסר ריכוז רק בסוף המשחק, חוסר הריכוז והבלאגן שררו בבארסה כל המשחק ולא סתם ספגנו ראשונים ואז ספגנו ככ בקלות עוד שער אחרי טיילת של השחקן היריב עד הרחבה שלנו.
באמת, תסתכלו על הגולים. כל אחד יותר מביך מהשני, זה מתחיל מזה שבארסה העונה פשוט לא יודעת לשמור על קו הגנה אחיד ונגמר בזה שברגע ששחקן יריב מתקרב לרחבה כל שחקן הגנה של בארסה עושה אשכרה מה שבא לו, רץ לפי איך שהכי נוח לו באותו רגע, במקרה הטוב שומר על מישהו רנדומלי ובמקרה הרע והסביר יותר סתם מתרוצץ ברחבה.
המשחק מול אתלטיקו היה היוצא מן הכלל העונה וזה רק כי כדרך קבע אתלטיקו פתטית מולנו.
נכון שיכולנו גם באותה מידה לנצח את המשחק אבל לטווח הארוך שיטת המשחק של “קחו כדור ורצו לעשות מה שבא לכם” פשוט תוריד אותנו לאבדון. ולא יעזרו שום תלונות נקודתיות על קונדה, באלדה, לבנדובסקי - אין אף אחד שמכווין אותם שם למעלה.
וקצת סטטיסטיקות לסבר את האוזן:
ניצחנו העונה בהפרש של יותר משער אחד רק שלוש פעמים: פעמיים מתוכן באותם שלושה ימים עם שיגעון הז’ואאוים שניצחו לנו 5-0 בליגה ובאלופות. הפעם השלישית היא 2-0 על קאדיז עם השער השני בדקה ה90 של המשחק. ובכל מקרה כל 3 הפעמים הללו קרו עד ה16 בספטמבר, לפני שלושה חודשים!!
ספגנו העונה בליגה 18 שערים כשכל העונה שעברה ספגנו 20 שערים. אליפות לוקחים קודם כל דרך הגנה יציבה והעונה יש פשוט זריקת זין כוללת על העניין.
מתוך 21 משחקים העונה (ליגה+אלופות), ספגנו ראשונים ב-8 מהמשחקים. כל משחק שלישי בארסה צריכה לרדוף אחרי היריבה וזה רק החמיר מאז נובמבר: 5 פעמים נקלענו לפיגור מוקדם ב-7 משחקים. שאננות/חוסר הכנה/חוסר ריכוז/תקראו לזה איך שבא לכם. קבוצה מאומנת זה בטוח לא.
כן , קיבלנו רביעיה והיינו צריכים לכבוש רביעיה או חמישיה. אני רוצה לראות משחקים כאלה כל השנה ובעצם כל החיים, גם אם מפסידים לפעמים.
הבעיה שלי היא ניהול סגל של צ’אבי ודביקות לשחקנים שלא מוחלפים אף פעם. אבל למשחק הזה צ’אבי הציב הרכב נכון, הקבוצה שיחקה כדורגל. היריבה לא פראיירית, אז גם הם הגיעו למצבים.
מעדיף את זה על עוד 1-0 משעמם מפנדל מומצא.
אנחנו משתפרים לאט לאט אחרי תקופה קטסטרופלית. גם מול פורטו ואתלטיקו שיחקנו כדורגל.
XG יסתדר בסוף , במיוחד אם ללבנדובסקי יהיה מחליף.
אני גם , זה עדיין לא אומר שצאבי מאמן כדורגל. אני מצטער.
ואיזה מאמן מתאים יותר לאבד אליפות לג׳ירונה עם ריאל מדריד מאשר המאמן שאיבד אליפות למונפלייה עם פסז׳?
לריאל מדריד יש 13 קשרים אחוריים בסגל, לברצלונה אפס, בהרבה מאוד משחקים זה פגע בכם קשות, קשר אחורי טוב מונע די בקלות את השער השני והשלישי.
עם גאבי בהרכב זה עוד סביר, בלעדיו אתם על תקן טיילת
יש לנו את רומארו, אל תשכח “הפתעת השנה” אבל תמיד יכל להיות גרוע יותר, פראחו היה המועמד השני.
אני ממש לא מבין מה היה דחוף לצ’אבי לשחרר את קסייה, לא שחקן ענק אבל מהסוג שממש חסר לכם בסגל.
אין צורך לשכנע את המשוכנעים. קרלו קיבל את 3 מהסגלים הטובים בהיסטוריה (יובנטוס, מילאן וריאל) ל-7 עונות וזכה באליפות אחת מסכנה. העונה היחידה שהתרשמתי ממנו (להוציא את ריאל 2022, שאין לי באמת הסבר הגיוני למה שקרה). זאת צלסי של 2010. אבל כשאתה לוקח בחשבון שכריסטיאנו בדיוק עזב ואנטוניו ולנסיה היה המחליף שלו אז קשה באמת להתרשם מההישג.
אך ורק כסף. מגבלת השכר.
אתה יודע שרומיאו היה הבחירה הרביעית? אחרי חידוש לבוסקטס, זובימנדי וקימיש.
אולי אפילו שישית או שביעית, אחרי שאמרבאט ונבש היו יקרים מדי.
הוא היה צריך להיות עדין בגירונה , אולי היינו מנצחים אותם היום 
אין לי משהו אישי נגד הבחור, אבל זה כל כך מגוחך שהוא שחקן ברצלונה. לא יודע מי אחראי על זה צאבי לאפורטה אין כסף אבל הוא לא צריך להיות שחקן ברצלונה.
משחק ענק אתמול במונז’ואיק שמחזיר קצת את הצבע לליגה הספרדית, כדורגל מאוד התקפי מצד שתי הקבוצות. תסלחו לי, צ’אבי צריך לברך את היריבה ולהגיד לה כל הכבוד אבל הוא לא יודע, זה חזק ממנו. גולים של כדורגל, לא סתם, לא פוקס. לא ממש רלוונטי “השיח” על רונאלד קומאן אבל הוא הגיע מראש במעמד של סמרטוט ריצפה גם מצד הקהל וגם מצד התקשורת שצ’אבי רק היה דורך בחדר והם עם ברק בעיניים.
כל כדור עומק של ג’ירונה שבר את הלחץ של ברצלונה, איפה הגנת הברזל? כדורגל זה לא רק התקפה, כל העמידה ההגנתית הייתה עלובה וזה לא עניין רק של קשר אחורי חסר. צ’אבי ראה בכלל את ג’ירונה משחקת העונה? ג’ירונה לא החמיצה הזדמנויות? לא היו משחקים שברצלונה כן כבשה ממעט מצבים? כן רוברט לבנדובסקי בעונה לא טובה ולא מביא ערך מוסף. את הז’ואאוס באמת כיף לראות. אני חושב שרונאלד אראוחו קצת נגרר אתמול לרכות של ברצלונה בעיקר עיין ערך ז’ול קונדה. אילקאי גונדואן עשה גול של חלוץ שנותן 40 גולים בעונה, אתמול.
הליגה עדיין לא אבודה אגב. לא מופרך שברצלונה תנצח בסנטיאגו ברנבאו לדוגמא ומה שכן צריך להגיד “לזכות” ברצלונה זה שהיא משחקת במגרש שהוא לא הבית שלה וזה משמעותי. ריאל מדריד גם כן מוכיחה כל משחק-שניים שאי אפשר לסמוך עליה.
משחק מהנה, המון מצבים, אבל הפקרות הגנתית שהייתה צפויה בצד הג’ירונאי ולא בצד הברסאי. איפה הקשיחות של אראוחו וכריסטיאנסן? בשנה שעברה לקח כל כך הרבה עד שבארסה ספגה 18 (36 משחקים…) שזה כבר מעל שער למשחק העונה, ועם כל הכבוד לכיבוש השערים של ג’ירונה זה לא יכול להמשיך כך עד הסוף, ובלי לשפר מאוד את ההגנה- מתישהו האויר יצא (במיוחד כשיגיעו כמה פציעות כשהעומס יעלה, למרות שאין שם הרבה שחקני נבחרות).
מזמן לא ראינו ליגה כל כך פתוחה, כי גם אתלטיקו במירוץ, ומנצחים בשיניים (כמו שאלופה צריכה לעשות)
כן, הרכות בהגנה בלתי מוסברת. זאת אותה הגנה ששיחקה טוב נגד אתלטיקו.
אבל צריך לתת קרדיט ענק לשחקני ז’ירונה, שניצלו כל עמידה לא נכונה, כל חוסר ריכוז, כל יתרון אפשרי במצ’אפ. שאפו ענק להם.
אפילו עם הרכות הזאת לא הגיע לנו להפסיד. היינו צריכים לכבוש לא פחות מהם כי גם להם הייתה טיילת בהגנה. ופה אני בא בטענות קודם כל ללבנדובסקי, כי בשביל זה הוא שם. ראפיניה וגונדוגן גם החמיצו, אבל לבנדובסקי צריך להבקיע את ההזדמנויות שלו באחוזים הרבה יותר גבוהים.
תאכלס מרגיש שרוב השחקנים לא מרוצים ממעמדם בקבוצה…
קונדה מתוסכל כמגן ימין כבר הרבה זמן ועכשיו נאלץ להמשיך כמגן ימין.
אראוחו מתוסכל על כך שבגלל התסכול של קונדה הוא גם אולץ להיות מגן ימין.
כריטיאנסן מתוסכל ממעמדו ומההעדפה הביזארית של צ’אבי את איניגו (שפציעה ספסלה אותו ולא יכולת עלובה).
באלדה מתוסכל שאיבד את מקומו באופן כל כך חד וכולל.
אחר כך יש לנו את פליקס שלא מבין למה כל הזמן מחליפים אותו ולמה לא נותנים לו לבעוט.
יש לנו את לאמין שדי איבד גובה ואת מקומו
יש לנו את ראפיניה שסוחב תסכול מתמשך על המון דברים
וכמובן את פראן שלא מקבל אמון והמשכיות.
ויש גם 3 קשרים זאולי לא מתוסכלים ממעמדם אבל בטוח מתוסכלים מחוסר הרציפות הטריטוריאלית של בארסה על המגרש.
כל השחקנים שמשחקים אצלנו (אולי חוץ מקאנסלו) הם פחות טובים מעצמם.
לתת לאנצ’לוטי קרדיט על ריאל 2022, זה כמו לתת קרדיט לאברם גרנט על ההגעה של צ’לסי לגמר הצ’מפיונס:
