הפירמידה הזאת זה בערך מה שהדיאטנית אמרה לי בפעם היחידה שהלכתי. היא עשתה את זה תוך כדי שהראש שלה היה בטלפון. יצאתי בהרגשה שהיא מספרת לי סטיגמות ובכלל לא מעניין אותה מה אני רוצה.
קשה לי להאמין ששמן קנולה ושמן זית זה באותה דרגה. קשה לי להאמין ש 2-3 מנות פרי כל יום זה טוב, במיוחד הענבים שבתמונה. קשה לי להאמין שאני צריך לדחוף דגנים מלאים בכל ארוחה. קשה לי להאמין ש"דג" זה גם אמנון שאוכל זבל בבריכה, וגם סרדין מהים.
שאלתי שאלות ספציפיות כדי לבדוק האם המאמץ שלי לאכול בריא יותר אבל פחות טעים שווה משהו.
האם סוכר קנים אורגני יותר טוב מסוכר לבן?
האם לחם כוסמין יותר טוב מלחם רגיל?
בארץ יש גם לחמים עם סימון של האגודה לסוכרת, האם יש לזה משמעות?
האם אורז לבן הוא רעל כמו שמספרים? אני אוהב סושי…
לא מומחה תזונה ולא רופא אבל עשיתי מחקר גדול בעניין כשרציתי להוריד משקל כדי להוריד לחץ דם.
בסוכר אין הבדל מבחינת ערך תזונתי בין לבן, סוכר קנים וסוכר חום, ההבדל הוא מינורי.
כך גם עם לחם כוסמין, זה מתאים יותר למי שסובל מרגישות לגלוטן כי הוא מכיל פחות גלוטן מקמח רגיל, קמח לבן יש לו ערך גליקמי יותר גבוה מסוכר לבן, כלומר 100 גרם קמח לבן יותר גרוע מ 100 גרם סוכר לבן.
בקשר לשאלה על הלחמים עם סימון לא יודע כי לא בדקתי.
אורז לכשעצמו לא כזה גרוע, מאכל סביר אם אוכלים אותו במינון נכון, מה שקריטי יותר זה מה אוכלים עם האורז, סושי כל עוד זה לא סושי מערבי, כלומר מטוגן אז הוא בסדר גמור.
אני למזלי אוכל בריא לא פחות טעים לי מאוכל זבל, הבעיה העיקרית מבחינתי זה הזמינות, הרבה יותר זמין וקל לאכול אוכל חרא.
לא למדתי את זה לעומק, אבל אני לא חושב שיש יותר מדי הבדל בין סוגי הסוכר האלה.
אם ממש רוצים להשתמש בסוכר אז יש שתי אפשריות: דבש איכותי או Monk friut שנשמע ממש מבטיח למרות שעדיין לומדים אותו.
לא מכיר אותו. אבל לחם מקמח מלא תמיד עדיף.
לא מכיר את הסימנים, אבל האם הם עדיין מאמינים לפירמידה המגוחכת? אם כן אז…
זה מקום טוב להגיד לך שמאוד מאוד קשה בעולם של היום לאכול 100% כפי שצריך. אז מה שצריך לעשות זה לנסות ולאכול 80% מזמן נקי ו20% מה שאתה רוצה.
זה כבר עדיף על 100% מה שאנחנו אוהבים ובא לנו. אגב, באופן אישי, מאז שאני אוכל אך ורק אוכל נקי בלי שום תוספת, חוש הטעם שלי השתפר פלאים. אני מזהה הרבה יותר טוב עכשיו הבדלים דקים בין סוגי אוכל וכו כי אין סוכר או כל מיני תוספות שנותנים לכל את אותו הטעם וקוברים טעמים אחרים.
לא שילמת מספיק אז קיבלת את הדיפולט, זה המצב במערכת הבריאות הציבורית.
אם היית משלם, היית מקבל פחות או יותר אותו דבר אבל עם יחס אישי
לא ידעתי שהפירמידה הזו תוציא מכם אמוציות כאלו, אז הנה הגרסה המעודכנת ביותר שלה עם הסברים:
שוב כפי שכתבתי, אין לאף אחד את כל התשובות, והכל זה עניין של איזונים. אני לא יכול לבוא ולהגיד לך תפסיק את X ותאכל רק לחם קצח וכל הבעיות יעלמו. זה תהליך ארוך שלצערי לא מלמדים אותנו מספיק עליו. הדבר היחיד שבוודאות עובד הוא לבחור משטר תזונתי כזה שאתה אשכרה יכול לעמוד ולהתמיד בו. ולבצע בדיקות דם תקופתיות כדי לראות שזה באמת משטר שעוזר לך להגיע ליעדים שלך. מעבר לזה הכל variables.
@EHUD זה היית אתה עם ההמלצה על ה- vacío? אם כן נזכרתי בך אתמול.
800 גרם ולדעתי מתוכם אכלתי איזה חצי קילו קל. הם ארגנטינאים שם, מקווה שזה עומד בסטנדרטים שלך… היה גם entraña
תתחיל בקטן, עופות או להכין פסטרמה מחזה הודו, אל תקפוץ ישר לבריסקט או נתחים מסובכים אחרים ותצפה שהכל ילך חלק.
אל תקשיב לכל מיני מומחים למיניהם מהפייסבוק, יש הרבה מאצ’ו בעולם הזה והרבה אידיוטים משחקים אותה מומחים ומבינים גדולים.
אני אישית למדתי הרבה מהערוץ mad scientist bbq, תראה אולי הוא יוכל לעזור לך. יש עוד כמה ערוצים נחמדים אבל לא זוכר את שמם כרגע.
אני אישית הבנתי אחרי כמה פעמים שאני מעדיף מנגל וגחלים הרבה על מעשנה, ושאין לי את הזמן להתעסק עם השיט הזה. קניתי מעשנה של טרייגר שאמורה להיות חצי אוטומטית, ועדיין אין לי את הזמן כי צריך בכל זאת להשפריץ על הבשר וכו. להתעסק עם זה צריך זמן ולהינות מהחוויה של העישון עצמו.
לצערי אנחנו לא מכירים באופן אישי, אבל אם אתה אדם פחות סבלני זה יעזור לך לחלוטין לפתח את הסקיל הזה. אם אתה אדם סבלני ללמידה והתנסות זה ילך יותר קל.
אני שונא כשאני קונה משהו ואז מישהו בא ומבאס אותי על זה, אבל אני חייב להגיד שאני אישית אף-פעם לא התחברתי לכל הקטע הזה של מעשנות ועישון בשר. ובאמת שניסיתי. יש לי הרבה חברים שעפים על זה ממש, מתעסקים בזה ומנסים לדחוף את זה לכל על האש שעושים, ופעם אחרי פעם מנסה, טועם, ובסוף מוצא את עצמי נהנה הרבה יותר מהסטייק על גחלים הישן והטוב (אגב, זה נכון גם לגבי טרנד חדש שהתחיל אצל חברים שלי, של הכנת בשר בטאבון. הבשר פשוט יוצא פחות טוב ככה).
לשאלתך - מה שהולך במעשנות בד"כ זה בגדול כל הבריסקטים למיניהם, או אפילו קורנביף/רוסטביף, או כל בשר מהסוג ומהמרקם הזה, שגם נפרס לרוב לפרוסות דקות יחסית. יש גם עניין של הכנת הבשר לפני כמו שחנן כתב, יישון שלו במקרר, ייבוש שלו אחרי המלחה וטבילה בחרדל/יין וכדו’.
שוב, בעיניי - הרבה מאוד התעסקות והרבה מאוד “וואסח”, בשביל תוצאה קולינרית פחות מוצלחת מאנטריקוט מדיום/מדיום-רייר במלח גס ופלפל, על גחלים.
קיבלתי מעשנה ליומולדת. השתמשתי בה 3 פעמים כדי להגיע למסקנה שאין שום דבר שאמריקאים יכולים ללמד ארגנטינאים בבשר. הכמות המדוייקת של עשן שבשר צריך נמצאת במנגל שלי. אם אני ארצה לאכול בשר בטעם מאפירה אני אסע לטקסס.
