אז מסי, רונאלדו וכוכבי העשור וחצי האחרונים כבר בפנסיה וזה הזמן לריב על שמות חדשים - מי בעיניכם כיום השחקן הטוב בעולם וכמה מובהק זה בעיניכם?
הדירוג שלי:
עד לפני שנתיים חשבתי שהלאנד עשוי להיות טוב מאמבפה אבל כיום אני יכול לומר שטעיתי בענק. בעיניי אין שאלה- אמבפה מסוגל לייצר לעצמו ולהשפיע בצורה הרבה יותר טובה והוא פשוט שחקן מפחיד יותר.
ג׳וד ענק אבל בעיניי כרגע פחות מוכח וקטלני מאמבפה (שאני לחלוטין לא מת על הסגנון שלו והוא לא שחקן מרגש מדי עבורי, אבל האמת צריכה להאמר).
קשה להשוות בין אמבפה וג’וד כשהם משחקים בתפקידים שונים, בעלי השפעה כל כך גדולה על הקבוצות שלהם אבל בדרכים כל כך שונות. האחד עדיין מאוד צעיר ורק עונה ראשונה בבמות הגדולות, והשני כבר 8 שנים הופך את הבמה שהוא נמצא בה לבמה גדולה. קשה להשוות ביניהם מבחינה מנטלית כי מי זה בכלל הבלינגהאם הזה שיתן פייט לאמבפה.
הלאנד נמצא בעיניי בעמדת נחיתות מכיוון שהוא משחק בעמדת ה9 בלבד. שטף המשחק שלו נמוך והוא בקושי נוגע בכדור, הוא מאוד ישיר ולא פנטזיסט. עם זאת העונה אני למדתי להעריך את התפקיד הזה מחדש, והלאנד בהחלט מאלה שלימדו אותי שזו פשוט אומנות אחרת לגמרי. אבל למרות שאני מבין את החשיבות של שחקן כמו הלאנד בקבוצה, הרבה יותר ממה שחשבתי או הבנתי לפני תחילת העונה הזאת, ככדורגלן הוא פשוט לא שלם ואני לא אוכל לבחור בו ככדורגלן הטוב בעולם.
אם אני צריך לבחור את אחד מהם בלבד לקבוצה שלי אני הולך עם ג’וד. והאמת שהבחירה היא דיי קלה ולא הצטרכתי לחשוב הרבה, אבל אני לא אובייקטיבי וגם זה צריך להיאמר.
בסופו של דבר אני חושב שהעיסוק ב"מי הכי טוב" מאוד טבעי לנו כאוהדים, אבל אני לא חושב שיש דבר כזה הכי טוב. השאלה היא הכי טוב לאיזה תפקיד, ומה ההשלכות הנוספות שהשחקן מביא איתו.
א. דה בריינה.
ב. כרגע אמבפה זה בלון נפוח שנותן הצגות בליגה הצרפתית ובכדורגל נבחרות - המכנה המשותף הוא שהוא משחק בקבוצות שנמצאות בפער עצום מהיריבות שלהן. גם בליגת האלופות הוא לרוב זורח מול הנמושות, והקבוצות הרציניות מצליחות לסגור אותו. בליגה הספרדית, בלי שטחים מהיריבות הוא יהיה שחקן הרבה פחות מפחיד. דווקא מה שבלינגהאם מצליח לעשות בספרד העונה הרבה יותר מרשים אותי.
אחרי העידן הזה של מסי ששלט בכדורגל העולמי במשך עשור וחצי (ורונאלדו רכב על הגב שלו עם היריבות המזוייפת ביניהם) אנחנו כנראה נחזור בשנים הקרובות לעידן בו שחקן X שקצת בלט מעל כולם מצליח לזכות בכדור הזהב, ובעונה הבאה הוא לא מועמד בכלל - קצת כמו שקרה עם בנזמה אשתקד. עד שלאמין יתבגר קצת (:
למה הדרישה ממסי בשביל להיות GOAT שהוא היה צריך להוכיח את זה “בליל חורפי בסטוק” אבל לאמבפה בשביל להיות הכי טוב אז הליגה הצרפתית מספיקה בשביל זה.
גוד מס 1 בעיני אבל שלא יתרגל לזה יותר מידי, עוד כמה שנים הוא יביט מאחור על איזה ילד מופלא העונה לשם לאמין יאמל…
דרישה ממי? אני בינתיים היחיד שדירג אות אמבפה ראשון ואני בטח לא דרשתי את זה ממסי.
אמבפה עם מספרים והופעות מעולות גם בליגת האלופות ובנבחרת, זה ממש לא רק הליגה הצרפתית (שגם בה להבקיע במספרים שהוא מבקיע זה לא מובן מאליו). הוא הולך להפציץ בריאל מדריד וייגמרו סימני השאלה. מדובר בשחקן מטורף לגמרי.
הוא הולך להפציץ… כשהוא יפציץ נוריד את הכובע. עד עכשיו חסר לו אספקט רציני של ‘השחקן הטוב בעולם’ וזה להיות תחרותי. כשילך לליגה רצינית - אפילו הגרמנית או האיטלקית נדבר. עד אז הוא פוטנציאל עצום אבל בטח לא השחקן הטוב בעולם.
מן הסתם, שאני לא מתכון אליך ספיצפית.
הוא פוטנציאל ל,“היות הטוב ביותר” וכבודו במקומו מונח אבל בנתיים וזה על חשבוננו, גוד “מוכיח” שהוא כרגע הטוב ביותר זה ההבדל.
דרך אגב, אני גם לא פוסל את האלאנד. יש לו במונחים שלו אולי עונה לא הכי טובה, אבל זה בעיני זמני. הוא יחזור להפציץ ולהלחם על מקומו בשרשרת המזון 
אלא מי?
בעיניי זה ג’וד בלינגאהם. גם דה בריינה בשבילי מייצר את הקסם ואת האימפקט על קבוצה גדולה אבל דה בריינה קצת יותר מדי פציע לאחרונה.
ואם אני משלים את הביקורת שלי יחד עם ההודעה הקודמת, אני אף פעם לא אדרג חלוץ 9 פרופר גם אם הוא מגוון את העמדה הזו כשחקן הטוב בעולם. וזה בגלל שלסיומת מול השער יש המון משמעות במשחק אבל האימפקט הכי גדול אצל שחקני כדורגל זה קשרים התקפיים/מאחורי חלוץ 10ים כאלו. הם גם לוקחים את הכדור מהקישור/הגנה, גם מייצרים התקפה וגם כובשים שערים. זה בלינגאהם, זה דה בריינה. כמו כן אני נותן משקל ענק ליכולת הדריבל ולבטל שחקני יריב, חלוצי 9 פחות מתהדרים בתכונה הזו בדר"כ כולל חלוצים הכי טכניים כמו זלאטן הצעיר, או סוארז של ליברפול.
חלוץ 9 אחד היה השחקן הטוב בעולם שאני ראיתי - רונאלדו השמן נזאריו. היה לו דריבל משוגע, כוח מתפרץ, סיומת חולנית, מבחינת פוטנציאל היה לו את כל הארסנל להיות השחקן הטוב בעולם שנראה מאז ששת ימי בראשית. פשוט שובר ת’לב לראות שהוא לא הצליח להגיע לזה. אבל רק הוא החלוץ היחיד ברשימה שלי.
לכן הלאנד לא בדיבור - לדעתי
הקפיצה במעמד של ג’וד היא מעניינת. היה נראה שאמבפה והלאנד התקבעו כיורשים הבלעדיים של מסי ורונאלדו לשנים הקרובות, ופתאום משום מקום הוא תפס העונה מקום על הפודיום, לכל הפחות.
כמובן, ברמת העיקרון זה הגיוני שאחת התוצאות של זה ששני שחקני טופ4 היסטורי כבר לא פה תהיה תנודתיות גדולה יותר בתשובה לשאלה “מי הכדורגלן הטוב בעולם”.
אני חושב שהתשובה לשאלה כרגע היא באופן מובהק אמבפה. הוא וירטואוז וסקורר ענק, ואני לא מצליח לחשוב בקלות על עוד שחקן היום שאפשר להגיד את זה עליו.
לגבי איכות ההגנות הצרפתיות - ראשית, אני לא חושב שיש הבדל אמיתי בין איכות היריבות הממוצעות בצרפת / גרמניה / איטליה / ספרד. ההבדל העיקרי הוא בכמות הקבוצות שמתחרות על אליפות. שנית, אמבפה עושה את הקסמים שלו וכובש את השערים שלו גם בליגת האלופות ובמונדיאל.
היה פוסט אלמותי כמעט של אוריה על זה.
הרעיון שלו באמלוק,
בעונות של בארסה של פפ וריאל של מוריניו מה שעשה את הקבוצות האלו כל כך חזקות כמו גם את הספרדיות של הדרג 3-7 במפעלים האירופאים זה ההתחרות ביניהם בליגה. כשבארסה פגשה את ריאל פעמיים בליגה + פעמיים בגביע וכך גם את אתלטיקו מדריד היא פשוט שיחקה הרבה יותר משחקי איכות והתמודדות איתם, טקטית, פיזית ומנטלית. כך קבוצה אחת בנתה את חברתה והדברים אמורים גם לאתלטיקו מדריד, לולנסיה, לסביליה, לויאריאל ועוד.
המשמעות הישירה שאין לך תחרות בליגה - אתה שחקן פחות טוב, פחות מאותגר ופחות מוכן להתמודדויות מול גדולות. לכן ההבדל בין ההגנות בצרפת להגנות בספרד ואיטליה גדול יותר ממה שאתה אומר כנגזרת ישירה של כמה מתחרות לכתר.
אני לא איש של מספרים מדויקים (בוא, כמעט 2 בלילה) אבל לא בחינם פסז לא צולחת טוב קמפיינים באירופה.
באשר לטענה של מונדיאל - לא מסכים בכלל. במונדיאל יש הגנות גרועות יותר לא טובות יותר, אולי שמות גדולים אבל לבנות תיאום זה לא דבר הקורה תוך 2-3 משחקי אימון.
הטענה על ליגת האלופות אני מקבל. עדיין, הם לא הופיעו יותר מדי בשלבים המאוחרים בהם אנחנו רוצים לראות את הכוכב הגדול סוחב על גבו את הקבוצה. ברור שיש לו את כל הארסנל, ברור שהפוטנציאל בשמים אבל הוא פשוט לא באולם הנכון של הקונצרטים, הוא מנגן בממד למטה.
כרגע כנראה אמבפה, עוד שנתיים הדיון יהיה ג’וד או מוסיאלה 
מקווה שישחקו באותה הקבוצה.
אני רוצה טיפה להכתים את הדיון. ולזרוק את השם של ויני. בעיניי, בחודש האחרון הוא היה הטוב מכולם. ג’וד לדעתי טיפה נפדע מיזה שבזמן האחרון הוא פשוט לא שיחק בגלל פציעות והרחקה.
נ"ב, אחרי הפגרה אנחנו נכנסים לרבע האחרון של העונה. זה אמור להיות זמן רודריגו. זמן שכנראה יעחה את הערך שלו דרמטית.
ויני בשבילי לא יכול להיכנס באמת לדיון כזה מכיוון שהוא מביא יותר מדיי תופעות לוואי יחד איתו. מבחינת האימפקט שלו וההגעה שלו למשחקים הגדולים אין ספק שהוא שם, אבל יחד עם זה הוא גם יוצר נזק.
בנושא אחר, ההערכות נגד היכולת של אמבפה לעשות את אותם דברים בליגה הספרדית מגוחכות בעיניי ומקבילות לטענות של האנגלופילים דאז נגד מסי. מלבד זה, אמבפה כבר הוכיח את עצמו מול הספרדיות. הוא שם שלושער מול ברצלונה, מולנו לפני שנתיים הוא שם שלושה שערים וסחט פנדל (שאותו מסי החמיץ), ורק לאחרונה הוא שם שלושה שערים גם נגד סוסידאד.
ג’וד בלינגהאם מגוון מארלינג הולאנד, אני חושב שהאנגלי גם זו רק עונה ראשונה שלו במועדון על, הוא גם משחק בקבוצה שהיתרון שלה על פני המתחרות שלה בליגה הוא קטן יותר בהשוואה ליתרון שיש לקיליאן אמבפה בליגה הצרפתית למרות שהוא עושה גולים מכלום שבוע אחר שבוע. ג’וד בחלק הראשון של העונה עשה גול ממצב\ממצב וחצי והמנטאליות שלו מדהימה. הנחתי שמספר השערים יירד, וזה בסדר.
ויניסיוס ג’וניור כרגע כן אבל לצערי זה נראה כל כך שברירי. עוד משחק חוץ עם קריאות ‘קוף’ והאדום והרחקה לכמה משחקים יגיעו. לא יכול להגיד שאני סומך עליו במאה אחוז ברגע האמת גם אם הוא יבקיע עוד שער כמו נגד מנצ’סטר סיטי.
1.קיליאן אמבפה
2.ג’וד בלינגהאם
3.ארלינג הולאנד
4.ויניסיוס ג’וניור
5.ג’מאל מוסיאלה
בואו נחכה עם הרשימה שתתעדכן בוודאות בחודש מאי, זה המאני-טיים, גם יש קלאסיקו שהוא יוקרתי גם אם לא כמו בעבר ויכול להיות מכריע על האליפות.
אגב רשימה תיאורטית כזו מפעם אז ברור מי השניים הראשונים, לפחות בתחילת העשור של 2010 אני שם את אריאן רובן ופרנק ריברי גבוה מאוד, בהמשך את אדן הזאר וניימאר, לואיס סוארס, קון אגווארו
אני היחיד שחושד שדווקא ארלינג הולנד יכבוש פחות אם יעבור מחר לפריס סן ז’רמן?
עם כל האהבה לג’וד, לשים אותו ברשימה שכזו בשלב כזה זה מגוחך בעיניי. עצם זה שחצי פה בוחרים בו למקום הראשון בכלל הזוי. הבחור עדיין לא קרע זוג נעליים. בינתיים הוא נתן 3/4 עונה אחת מעולה וזהו, בלי שעדיין זכה בשום דבר ולא עשה כלום.
זה דבר אחד להגיד שהוא “בכושר הטוב בעולם” (ואגב, גם זה כבר לא נכון בחודשים האחרונים) או שהוא נראה פוטנציאל לפודיום כדור זהב תמידי בעשור הקרוב, אבל הסופרלטיבים שקושרים לו כרגע הם הרבה, הרבה יותר מדי מוקדמים.
זה עניין חמקמק מלכתחילה וחלק מההאטה שלו בכושר זה גם החרא הזה של ההשעיות (לא מאשים אותו במה שקרה נגד ולנסיה כמובן שזה מחדל, כן בעצם העניין שהוא נוהג להתלונן בפני שופטים). אם היינו פותחים דיון כזה ב-2023 בדיוק לפני שנה לפני הפיק של קארים בנזמה אז גם הוא לא היה נכלל ברשימה של חמשת הטובים ביותר על אף שהוא היה הזוכה הטרי בבלון ד’אור. בתחילת העונה או לפני אליפות אפריקה נניח לגבי השנה גם מוחמד סלאח רלוונטי לגרד שם את הפודיום. ג’וד נראה שיש לו הכל מהכל
נראה לי שאתה מבין את השאלה אחרת מכוונת המשורר. רונאלדיניו היה השחקן הטוב בעולם ב-2004 עם בדיוק 0 תארים ברמת המועדונים באירופה. זה לא ״שחקן השנה בעולם״ או משהו באווירה הזו, מדברים על יכולת נטו.
ג׳וד של חצי השנה הראשונה חד משמעית היה השחקן הטוב בעולם לטעמי (ונחלש מאז).
*עריכה אחרי ויקיפדיה: התנצלותי העמוקה, פיספסתי זכייה בגביע האינטרטוטו עם פריז.
זה בעצם ת’רד פנטזי בהחבא.
אמבפה הגיע לפסז עם ניימאר המוכח (נדמה לי בערך בן 24), באותה עונה, כשהיה רק בן 19. הבדל ענקי בהייפ ביניהם בגלל המחיר שעלה ובגלל הקבוצה ממנה הגיע (למרות שאמיתית המחירים די דומים כי הוא נרכש ב 200 מיליון שהוסוו כהשאלה של 20 מיליון אבל חובת רכישה תוך שנה בעוד 180 מיליון), ואני לא חושב שיש מישהו שמאמין שניימאר הביא להם יותר תרומה מאשר אמבפה (למעט מקצוענות פרופר שזה הצד החזק של הברזילאי…).
אמבפה חזק בדיון של השחקן הטוב בעולם כבר מאז, ובטח שבכמה שנים אחרונות. מצחיק לומר שבספרד הוא יתקשה, אבל באמת בואו נראה. אני לא מאמין למשל שמכסחים אותו פחות מכוכבים אחרים, או שהוא מגונן יותר על ידי שופטים, אבל אם תסתכלו על ספירת הצהובים שלו, היא כמעט לא קיימת- מישהו רשם לפני כמה ימים על מצבת הצהובים בקרב של הרבע בין בארסה לפסז- והופתעתי לראות שהוא בכלל לא שם למרות שהוא לבטח המוביל בדקות משחק. בעיני הצב חייב להיות 1-2 בדיון.
מי השני? אני לא ממש רואה מישהו אחד, ג’וד פרץ בגדול השנה אבל זה בעיקר בגלל התפקיד הקדמי בקבוצת על נטולת חלוץ טבעי. אם ימשיך כך כם כאשר יגיע חלוץ כזה (ויגיע) עם מספרים קרובים ודומיננטיות אדירה ובמיוחד- לאורך כמה שנים ללא עצירה בגלל שובע- נדע שהוא בהחלט שם.