אני כבר על 7, פרמין וזה, אז הרסת לחיוב.
לייק 1
140 שערים ואסיסטים מ180 משחקים
יש פה עוד מישהוו שחושב שצריך למכור אותו?
2 לייקים
יש פה עוד מישהו שחושב ש-‘‘הוא לא ישחזר את המספרים’’?
2 לייקים
קילומטראז לגיוון התקפי
לייק 1
א. אם השחקנים שלנו לא יתבלבלו מזה בעצמם - זה יכול להיות מדהים.
ב. נראה איך זה יעבוד מול קבוצות קצת יותר רציניות מבחינת הרמה, או קצת יותר קשות מבחינת סגירות המשחק. או גם וגם.
ג. זה דורש המון חוכמה וקריאת משחק מצד השחקנים, אבל גם המון גמישות מצידו של פליק. הן בהרכב הפותח, והן בתגובה לאירועים במשחק. בחלק השני הוא לא ממש הצטיין ב-2 העונות הקודמות.
טוב, אז אחרי שחלון ההעברות הסתיים לו, אפשר באמת לסכם את התחושות שלי (כמובן שזה ביחס למצב כרגע, ואולי כשתגלגל לה העונה, יתברר שהדברים נראים אחרת) -
יצאנו לחלון ההעברות הזה עם כמה צרכים (לא בהכרח בסדר הזה) -
- חלוץ בכיר
- בלם בכיר
- חיזוק בעמדות המגנים
- חיזוק בעמדת הכנף השמאלי
- חיזוק בקישור האחורי
- הפחתת התלות בלאמין ופדרי.
עושה רושם ש-4 מהבעיות האלו נפתרו, או שלפחות נעשו ונעשים צעדים כדי להתמודד איתן, בדרך כזו או אחרת. לא בהכרח (רק) בזכות רכש, אלא גם בגלל שינויי הצבות, שיטת משחק, שינויי מעמדות ו/או העלאה של אספארט האולר השוויצרי לבוגרים.
עניין החלוץ לא נפתר, לפחות לא באמצעות חלוץ בכיר שיגיע, ועל הנייר רק הוחמר אחרי שגם פראן עזב. אבל אולי אין באמת בעיה (ופה באמת רק המשך העונה יקבע לאן המטוטלת נוטה), והפתרון יבוא משיטת המשחק, ומשחקנים חדשים/שינוי תפקוד של שחקנים קיימים - שהם לא חלוצים בהגדרתם. להתקפת ברצלונה יש עוד הרבה מה להוכיח, למרות 12 שערים ב-3 המשחקים הראשונים של העונה, בעיקר כשהעומס יגבר, הפציעות יצוצו, והיריבות יהיו חזקות יותר ו/או מסתגרות יותר.
בגזרת הבלמים - נחלשנו. חד משמעית נחלשנו. גם אם לא איכותית, כי אראוחו כבר לא היה מצליח אצלנו ואת קורטס אפילו אמא שלו לא מכירה אז לא יודע מה הוא שווה, אבל בהכרח כמותית.
זה שאריק, קונדה ומרטין יכולים לשחק גם כמגנים וגם כבלמים, זה אחלה על הנייר, אבל גם אף אחד מהם לא נחשב שחקן על בעמדתו/עמדותיו, וגם בשורה התחתונה - למעט עמדת המגן השמאלי (בה דווקא יש אוברבוקינג), יש מעט שחקנים על 3 עמדות. בטח בכירים.
אז נכון, יכול להיות שפליק מרוצה ודקו מרוצה וזה היה התכנון ואפשר לסמן ווי בעמודת ה"תכנון מול ביצוע". אבל התכנון הזה ייזרק לפח בפציעה הראשונה של קובארסי/כריסטנסן/אלון/קונדה/אריק. והפציעה הזו תגיע, ולא תהיה רק אחת.
וזה עוד לפני שמדברים על זה שההגנה מלכתחילה לא הייתה הצד החזק של הקבוצה, וזה שבבירור קובארסי פרח יותר לצד בלם בכיר ומנוסה (איניגו, לאפורט), ובשיטת משחק יותר שקולה הגנתית (נבחרת ספרד). זה עולם אחר בברצלונה של פליק, כן - למרות משחק הלחץ של הגורדונים למיניהם, והעובדה שרודרי אמור לעזור המון מעמדת הקשר האחורי.
עדיין אין לנו מגן ימני אמיתי, עדיין אין לנו בלם שמאלי שאפשר לסמוך עליו (מקצועית, וכשירותית). והיה את הכסף לפתור את זה, בניגוד לשנים קודמות, כי עובדתית שמרו בצד כמה שטרות למקרה שחוליאן יצליח לקבל קיצור עונש על התנהגות טובה. פשוט התיעדוף בגזרת הרכש בחלון הזה לא היה להגנה, באופן מאוד בולט, ועם או בלי קשר להגעה של רודרי.
כנראה שהצוות המקצועי רואה אחרת את הסגל, שזה בסדר וזה הגיוני לגמרי, אבל כשהקלשונים יישלפו - הוא זה שיצטרך לספק תשובות, והפעם יהיו פחות אפשרויות לתירוצים.
עם זה אנחנו יוצאים לעונה ארוכה ארוכה, ועם ציפיות גבוהות. זה יכול לעבוד, זה יכול להצליח. אבל זה לא יהיה קל בכלל.
8 לייקים
זה ללא ספק חלון העברות מוזר לנתח.
הצלחנו לצרף לא מעט איכות לסגל, ולכאורה בלי לפגוע בנקודות הקריטיות שהורגש שחסר בסיום העונה שעברה.
ללא הקונטקסט המתאים יהיה קל לחשוב שמדובר בחלון לא טוב, ויכול להיות שהעובדה שלא הצלחנו לצרף חלוץ הופך אותו לכזה בכל מקרה.
צריך אבל לזכור כמה דברים:
-
זה שחזרנו לעמדת ‘‘בזבוז’’ לא אומר שהאפשרות לבזבז בלתי מוגבלת.
לאורך כל התקופה נאמר חד משמעית שיהיה כסף אבל הוא יהיה מוגבל במידה מסוימת וככל הנראה יגיעו רק 2 רכישות גדולות. -
באיזור אפריל-מאי התחזקה התחושה אצל פליק שג’רארד מרטין מציג יכולת וגרף שיפור שמשכנע אותו שאולי לא דחוף לרוץ לקנות בלם. זה מוביל ל-
-
למרות שבארסה פלירטטה עם באסטוני, נלקחה החלטה שהולכים להפנות את המשאבים שהוכנו עבור בלם, אל עבר ההתקפה.
המועדון איבד את לבנדובסקי וראשפורד, פראן היה עם רגל בחוץ ובארדג’י לא הרשים את פליק מספיק.
בנוסף, מתוך השניים הבודדים שהיו אמינים, אחד היה בלתי אמין ברמה הכשירותית, ונאלץ כל הזמן למתוח את הגוף שלו כדי לענות על החוזרים המובנים בסגל. -
את עמדת המגן השמאלי פתרו כבר בינואר שעבר עם ההשאלה של קאנסלו שהתבררה כהחתמה מוצלחת. אמנם זה פחות עושה ריגוש כששחקן ממשיך לעומת חדש שמגיע, זה עדיין נחשב.
-
לאחר ההחתמה הגדולה של גורדון, למועדון נשאר בעיקר מטרה אחת גדולה וזו הייתה להביא 9 מוביל.
ז’'א, בהתחשב בכל מה שדובר עליו בזמנו, ולמרות הדעה הרווחת לגבי עמדת הבלם, המועדון לא יצא לחלון הזה עם דעה דומה.
הכיוון היה התקפה, התקפה, התקפה. וקאנסלו.
ואם יהיו מכירות משמעותיות אז אולי יהיו שדרוגים.
הרכישה של גורדון הקדימה מאוד לא מעט מן העבודה שרצינו לעשות, בשלב מסוים גם התוודענו לרכישה של אדיימי(כשחקן כנף שפליק כן מאמין בו).
בעקבות הפציעה של פרנקי והמכירה של פראן, נפתח אפיק לא צפוי של רכישת רודרי.
בסוף, כל מה שנשאר חסר היה העמדה המרכזית בהתקפה, ולצערנו זה לא צלח. אך אני לא חושב שבכל הנוגע לניסיון לחזק אפשר לבוא בטענות למועדון.
החלון הזה נסגר כשהמועדון יוצא עם סגל של 19 שחקני שדה משמעותיים(והשארתי את פרנקי, חאמזה ופארינייס בחוץ). אפשר להסתכל על החור הבודד או לראות שיש המון וריאציות שבהן אפשר להשתמש בכל השחקנים, ולפעמים זה עדיף מאשר שהם יהיו מקובעים לעמדה ספציפית.
ולגבי העמדה הקריטית שלא התממשה,
המועדון עדיין שומר את האפשרות להפעיל רכישה גדולה בינואר, במידה וגם אז לא תיפתח אופציה אולי יפנו את המשאבים אחורה.
בפן האישי, קיבלנו בכלל את אחת האופציות שפיללתי אליה. הסטה של ראפיניה לאמצע והצבה של שחקן כנף שמאל טהור.
כבר מזמן טענתי שהכתובת האמיתית שלנו לסיום התקפות היא בכלל ראפיניה ולא לבנדובסקי, ושהמשחק שלו מזכיר לי את סמואל אטו, ולכן לא הרבה משתנה עבורו מכך שהוא מוצב מלכתחילה באמצע. אבל המועדון, למרות שלא בהכרח כיוון לשם, עדיין הצליח לפתור את עמדת החלוץ ולשפר את הקבוצה מהשינוי הטקטי.
לסיכום,
למרות שהשם המפוצץ להתקפה לא הגיע, המועדון עשה עבודה נכונה ויעילה עם מה שיש ובפתירת הבעיות הקריטיות עבור המאמן. בנוסף, עשו השקעה מסויימת בשחקנים צעירים מעניינים שיוכלו עם הזמן לעזור לעבות את הסגל. ומאחר והמועדון החליט לא להשקיע את הכסף שהוכן עבור עמדת החלוץ, יכול להיות שבינואר המצב יראה אחרת בהתאם להחלטות שיתקבלו(או שחקנים שיתקדמו).
2 לייקים
סיכום הסכומים ששולמו והסכומים שנכנסו. בארסה הוציאה 70 מיליון על חיזוקים.
קצת מפתיע, שמתוך 7 רכישות, 5 הם שחקני התקפה, ואנחנו עדיין לא הבאנו את החלוץ הפותח הקלאסי. התפקיד שהיה מטרה ראשונה מתחילת הקיץ.
3 לייקים
באיזשהו מקום הוא עדיין אמור להיות הפנים של ברצלונה בדור הזה. בנוסף הוא לוקח חלק גדול מהנטל בתור קוסם וזה שהרבה מהכדורים הולכים אליו. וגם אז, רק בחירה חמישית. אני חי עם זה בשלום.
2 לייקים
די מפתיע.
שיערתי שהמועדון ידחוף לזה, אבל לא ציפית שהשחקנים יבחרו בו. מרשים.
שמחה עצומה עבור ראפיניה. הקפטן האמיתי שלנו מהרגע הראשון של פליק.
וגם עבור אריק גארסיה שהקריירה שלו בבארסה כבר כמעט הסתיימה. קאמבק נפלא.
2 לייקים
מתחיל להבין את הרעיון שבבארסה אולי באמת ויתרו על עמדת הבלם השמאלי מחוסר אופציות שיכולים להתאים לאיך שפליק משחק.
כשאנחנו עם הכדור הפריסה שלנו כזו שיש בלם אחד אמיתי ו-2 שחקני הגנה לצידו שפרוסים רחב, רואים הרבה מהכדור(ומקבלים שטח) וצריכים לדעת מה לעשות איתו ואיך להגיב כשמאבדים אותו.
מרטין אולי לא מה שאנחנו היינו רוצים לראות ברמת האיכות האינדיבידואלית אבל הוא ממצב את עצמו כאופציה אמינה שמתאים בדיוק למה שפליק רוצה מהבלם השמאלי. חצי בלם-חצי מגן, עם רגל שמאל.
יכול להבין איך אופציות מסוימות בשוק הפכו לחסרות רלוונטיות עבור פליק, ובנוסף למה הוא יעדיף מישהו צעיר שאפשר להמר עליו ולפתח אותו לתוך התפקיד הזה.
רוד נייסטאד אגב, שיחק כמגן שמאלי היום לפי סופהסוקר.
3 לייקים
מגיב ל @Aimarito
אני מבין מאוד את מה שאתה אומר על פליק. אני עוד לא יודע להגיד שהוא המאמן האהוב עליי אי פעם בבארסה, אבל כשאני מנסה לחשוב מי בעצם לפניו, אין לי תשובה ברורה. כרגע זה כנראה הוא ולואיס אנריקה.
את קרויף אני שם רגע בצד, פשוט כי לא ראיתי את בארסה שלו בזמן אמת. מבחינת ההשפעה על המועדון, על הדרך ועל הזהות שלו, הוא כנראה מעל כולם, אבל קשה לי לבחור כמאמן האהוב עליי מישהו שלא חוויתי. אני רואה בארסה בערך מ־98, מתקופת ואן חאל, אז אני יכול לדבר בעיקר על מי שראיתי בעצמי.
את רייקארד מאוד אהבתי. אני לא חושב שהוא היה מאמן ענק, ולפעמים הרגשתי שהקבוצה שלו הייתה גדולה ממנו, אבל הוא בהחלט היה טוב. היה בו משהו רגוע, שידע לתת לכישרון לשחק ולהחזיק את כל האגו ביחד. קצת אנצ׳לוטי של ברצלונה, אם תרצו. וגם היכולת הזאת היא חלק מלהיות מאמן טוב.
פפ כמובן היה מאמן ענק, ואולי שני רק לקרויף מבחינת ההשפעה שלו על המועדון. אבל מבחינת החיבור האישי שלי אליו, היו שם גם הרבה אגו וגאווה, והסיפור עם זלאטן וכל מיני חיכוכים אחרים פחות עשו לי את זה. ואני אגיד עוד משהו, בתקווה שלא ייקחו לי את כרטיס האוהד: גם את הכדורגל שלו פחות אהבתי. ברור שהוא היה מדהים, וברור מה ראינו שם, אבל היה בו לפעמים משהו קצת מייגע עבורי. אני פשוט נהנה יותר מהכדורגל הישיר של לואיס אנריקה ושל פליק.
את טיטו, לצערי, אני לא זוכר מספיק כמאמן בפני עצמו כדי באמת להכניס אותו להשוואה. אחריו הגיע טאטה, שעליו אפשר לדלג, ואז לואיס אנריקה, שבעיניי לא הערכנו מספיק בזמן שהיה פה. היה קל מדי להסתכל על מסי, סוארס וניימאר ולהגיד שעם שלישייה כזאת הכול יותר פשוט. מה שאנחנו רואים ממנו בפריז גורם לי לחשוב שנתנו לו פחות מדי קרדיט על מה שהיה בבארסה. אם רייקארד ידע להרגיע את האגו ולתת לכוכבים להסתדר, התחושה שלי עם אנריקה היא שהוא פשוט מוריד את האגו מהשולחן. כולם עובדים, כולם חלק מהקבוצה, ואף אחד לא מעליה. יש בו משהו של מפקד, והוא גם איש עצום וקצת משוגע, במובן שאני מאוד אוהב.
ואז, אחרי עוד כמה מאמנים שאין לי צורך לפתוח כאן מחדש את הדיון עליהם, כולל צ׳אבי, מגיע פליק. ומה שהוא עשה פה בעיניי פשוט מטורף. מעבר לכדורגל ולתוצאות, הוא לקח אותנו ממקום רע מאוד והביא שינוי תרבותי. קצת כמו שפפ עשה כשקיבל את הקבוצה מרייקארד, רק עם הרבה פחות מרחב תמרון מבחינת רכש. הוא לא יכול פשוט לבקש שחקן לכל בעיה. הוא צריך למצוא פתרונות בתוך הסגל, לקדם ילדים מלה מאסיה, לקבל החלטות קשות, ובתוך כל זה להעמיד קבוצה שבאה לשחק ולנצח.
וזאת אולי הנקודה שהכי מחברת אותי אליו. הווינריות, הדרישות, והתחושה שהכדורגל גם צריך להיות טוב ויפה. יש משהו מאוד בריא באופן שבו הוא מדבר על הקבוצה ועל השחקנים. כמעט בכל ריאיון שלו אני מוצא את עצמי מסכים. הוא ישיר, לא מתפתל, לא עסוק בתירוצים ולא מנסה לצבוע כל דבר בוורוד. מאוד גרמני, אבל כנראה בדיוק מה שהמועדון הזה היה צריך.
יכול להיות שלואיס אנריקה יתברר בסופו של דבר כמאמן גדול יותר, אבל השאלה כאן היא את מי אני הכי אוהב כמאמן בארסה. ובשאלה הזאת פליק כבר נמצא אצלי לידו.
9 לייקים
קרויף תמיד ישאר מקום ראשון. הפך אותי לאוהד ברצלונה
פפ אם לא היה תומך חמאס היה שני, אבל שזה קשור לאהבה ורגשות אי אפשר להפריד בין פוליטיקה שלו לכדורגל.
לפליק יש דבר אחד שמפריד מכולם, מכל המאמנים המוצלחים (חוץ מריקארד בהתחלה) הוא קיבל את המועדון, ולפחות בשנה שנתיים הראשנונות במצב לא קל הייתי אומר אפילו מסובך אבל הצליח למרות שלא קיבל מספיק תמיכה מהצוות המקצועי.
לייק 1
אחלה רודרי -
אחד הדברים הכי חשובים שרודרי יכול להביא לברצלונה זו הפחתת האחריות שיושבת על פדרי, והחניכה לקוסם. פדרי כל כך התרגל לתזז בלי סוף כדי לכסות על אחרים, שסוף סוף יש מישהו שיכול להראות לו שאפשר אחרת.
7 לייקים
אצלנו יש שחקנים שכבר שנים מיישמים מעל ומעבר את הטיפ הזה של רודרי, בלי לדעת שזה מגיע ממנו אפילו (ובלי להקשיב לטיפ עד סופו).
7 לייקים
אצלי המאמן הכי אהוב זה לואיס אנריקה זה ברור, ואחריו צ׳אבי. אני חושב שכל אחד מהם הגיע בזמן שהמועדון היה צריך ״זריקה״ של מישהו מהבית.