חדשות המוקד: אל"מ במיל’ ח"כ מתן כהנא לאדמקר וישראל כהן בקול ברמה: “יש לנו במלחמה הזאת סיעתא דשמיא מטורפת, אף אחד לא דמיין שזה יהיה מוצלח בצורה הזאת, זה יד ה’”
מה שאנשים יעשו כדי לא לפרגן לביבי… 
3 לייקים
אבל תודה שה 7.10 לא חשבנו בחיים שזה תחילתו של רצף של 6-6…
לייק 1
הכתבה המלאה:
לקח לי זמן לחשוב ולהחליט איך אני רוצה לגשת לזה. אתחיל ואומר שברגע ששמעתי שסדרה כמו סאות’פארק בחרה באופן מאוד ישיר להתייחס למלחמה אני בכנות לא ידעתי כל כך איך להתמודד עם זה.
אותה סדרה מצויירת הזוייה עם הומור בית שימוש בעלת טבע מסויים לגעת בניואנסים של הרבה אירועים. כלומר, בניגוד להרבה “תחקירנים” כמו ג’ון אוליבר, שכשהוא רוצה יכול להיות הכי חד ואינפורמטיבי, ובאותה נשימה לאנוס עובדות בכוח, סאות’פארק תמיד השתדלה להיות נטולת משקל פוליטי. הדבר היחיד שמטריד את הכותבים בצורה הכי קשה הוא צנזורה והשתקה. כל מי שבוחר לנסות להשתיק אותם או אחרים הופך לאוייב מספר אחת שלהם. ללא תלות באם מדובר במוסלמים, ממשלות באשר הן (טראמפ באופן ספציפי) ועוד.
הכותבים (שאחד מהם יהודי) , נגע גם לא פעם בנושאים שכם מאוד פרובנציאליים עבורנו כמו התעסקות עם טרור, אנטישמיות, דאעש ואפילו לצחוק על הסטריאוטיפ עצמו בפרספקטיבה שלהם. גם שהם צחקו על יהודים לא יכולתי שלא להבין את בפרספקטיבה ממנה זה קורה. על כן, ברגע ששמעתי שהם התייחסו למלחמה פחדתי שזה נותן הסתכלות שהיא על פניו מאוד אובייקטיבית לאיך שישראל מתנהלת מבחוץ.
אני אנסה לתמצת את קו העלילה הרלוונטי, ספויילרים למי שלא ראה. קרטמן החליט לפתוח הימור אינטרנטי אם שילה אמא של קייל (הסטריאוטיפ של האמא היהודיה שאפילו פתחה במלחמה נגד קנדה בעבר) תפוצץ בית חולים בעזה. קרטמן רצה לשכנע את כולם כל שזה יקרה, רק כדי שהוא יהמר שזה לא יקרה ויעשה על זה ערימה של כסף עם הימור שאין לו. כל הפרק הוא מנסה להדליק אותה דרך אחרים שמדברים איתה על כמה מה שקורה בעזה נורא, וזה לא בסדר מה שהיהודים עושים לפלסטינים כשכל מה שהיא מגיבה אליו שמה שישראל עושה לא נוגע בכל היהודים. כל זה ממשיך ומתגבר עד שהיא טסה עד לישראל (קרטמן מתוך פחד שהיא תפוצץ בית חולים בעזה מבטל את ההימור) מגיעה לכנסת וצועקת על נתניהו שהוא משתמש ביהדות שלו כדי להתנער הביקורת והוא מקשה על חייהם של כל היהודים בכל העולם.
התאכזבתי, מאוד. הם כנראה לא באמת רצו לגעת בסכסוך בשום צורה, אלא בעיקר בחרו רק לדבר על איך זה משפיע על יהודים אמריקאים. איך הם צריכים להתמודד עם הקושי הזה בשאלות לא פשוטות כשבישראל יש חטופים ומתים מול טרור שלא בדיוק זר לכותבים. מבחינת מחנאות הם לא אנטי רפובליקנים או דמוקרטים או ההפך כמו שהם אנטי ממשל טראמפ, ואני מניח שקשה להם לתמוך במשהו שטראמפ עושה, כי הוא הופך להיות מבחינתם עוד אוייב לחופש הביטוי. מנגד, זה עצוב לראות שזה כנראה בא ביחד עם כל החלטה שטראמפ יקח. חשבתי פשוט שיש בהם יותר מזה, וזה לא שיש לי בעיה שהם נופלים על נתניהו בפרט, אבל פשוט ציפיתי שיהיה שם יותר קונטקסט. אולי אני מצפה ליותר מידי מסדרת אנימציה, אבל תמיד היה להם את העמוד שדרה to call out מה שלא נראה להם גם אם הם מפסידים מזה.
גארדיאן, עיתון בריטי שמאלני, מספר על התנכלות בארה’’ב לספרי ילדים עם ניחוח פלסטינאי.
לרוב, אין שום דבר פוליטי בספרים עצמם, למעט ווקה סטנדרטי ( ידידות בין ילדה שחורה לבין ילדה מוסלמית עם חיג’אב, וכו’), אבל המחברות ( משום מה זה תמיד נשים) זוכות לקמפיינים נגדם בגלל פוסטים פרו פלסטינים.
הנרייטיב של הכתבה הוא שמאלני מאוד, ואני ממש לא מסמפט את המחברות האלה. אבל מעניין שבארה’’ב יש אירגונים פרו ישראלים שתוקפים פרו פלסטינים גם כשזה קצת מגוחך.
לא תראו שמדברים על זה בתקשורת בארץ. הם מנפחים רק את האנטי ישראלי.