משה, אני לא יודע על מה אתה מדבר. אוהדי ברסה הרי מתלוננים כי הקבוצה שלהם מנצחת אבל משחקת מכוער, אז איך הסקת שאנחנו מוכנים להחנות אוטובוס רק בשביל לנצח? על איזה אוהדים אתה מדבר? אני אישית כאוהד ברסה זוכר גם את התקופות הרעות, נהייתי אוהד אמיתי דווקא בתקופה של ה-6 שנים ללא אליפות, אבל חשוב לי יותר הדרך מאשר תארים. אני לא מאמין במשפט “בסוף יזכרו את התארים” כי אף אחד לא זוכר את אינטר באותה שורה עם ברצלונה של פפ.
לייק 1
כמובן גם אני טענתי את זה 
אתמול אגב ראיתי/הרגשתי משהו מדהים:
ראיתי 442 יעיל במיוחד, אתלטי של 2014 בשיאה.
והרגשתי שב1 0 זה היה כל כך שקוף שריאל בחיים לא תפרוץ את המערך הזה ותבקיע.
ברסה נתנה לי להרגיש מה היריבות שלנו הרגישו מול אתלטי 2014, רק עם ברק ברסאי טיפוסי:
-
הגנה יעילה שגם אם לפעמים מגיעים להזדמניות מולה (כמו בריקוד של כריס והקורה של האלג’ירי) פוגשים את מאטס בכושר שיא שמחפה באופן מושלם.
-
פאוליניו אדיר ורכישה מבריקה. השחקן הכי חשוב ב442 של ברסה, על תקן ארדא ההוא (רק הפוך, כי הוא היה הכי טכני אצלנו).
יש לו חוש נפלא למיקום ולתזמון הכניסות. לא הכי מבריק ולא הכי טכני, אבל הכי מושלם לסוג זה של כדורגל. שחקן שאשכרה מנצל את הנסים שמייצר השחקן השני הכי טוב אי פעם.
פתאום ברסה לא מורכבת רק מגמדים שעפים מכל מגע, אלא יש פיזיות כשצריך. -
ברסה מאוזנת בקישור ובהגנה כמו אתלטי ההיא והרבה יותר מברסה של לוצ’ו ויכולה לשחק המון סוגי כדורגל:
עכשיו ברסה לא חייבת לשלוט ולשחק את הכדורגל שלה בכל מצב. היא נותנת לך את הכדור, ולך תפרוץ את ההגנה ההיא
היא מנצחת את המשחק יותר בגלל הגנה יציבה וקישור חונק שיודע גם להגן וגם להוציא מתפרצות מאשר התקפה מבריקה.
אתלטי ההיא ידעה להתאים את עצמה ליריבה, במיוחד במחצית השנייה, אחרי שצ’ולו היה לומד את היריבה, מעביר הרצאה במחצית ואז היה לנו בליץ אדיר שגומר את המשחק לטובתנו.
אני רואה יותר מתמיד שברסה משתנה במחצית השנייה. אם זה מיקום של שחקנים, אם זה שיטה או הוראות מיוחדות. לא עוד “דרכנו בכל מחיר”.
אולי אני מדמיין דברים אבל אני חושב שמה שמסי עשה בשער של ראקי היה הוראה של המאמן שרצה לנצל את הנאיביות של קובה שהיה דבוק לתחת של מסי.
הוא נשאר אחורה, לקובאצ’יץ’ היה שבריר שנייה להחליט וזה היה יותר מדי.
-
ברסה יעילה מתמיד, גם בזכות שני השחקנים הטובים בעולם ובפער: מסי ובוסי.
מסי ממשיך לעשות את הבלתי ייאמן ומשתפר. כאילו באמת אחי? מה נסגר איתך? חשבתי שמפה לא עולים עוד. הוא לא מכדרר כמעט ולא לוקח את המשחק על עצמו.
הוא מאמין בעיקרון: “תעשה את המינימום, תשיג את המקסימום”. מסי גם במחצית רגועה שבה למד את ריאל הכין שני שערים לפאוליניו האדיר, ובמחצית השנייה התעלה על עצמו עם שני בישולים במהלך אחד לסוארז המחמיצן וניהול מושלם להתקפה. פשוט הכי טוב אי פעם (אחרי דייגו כמובן) -
בוסי הוא לחלוטין אנדרייטד. השחקן השני הטוב בעולם אחרי מסי בלי שום תחרות. מצטער שאהבלי כדור הזהב לא מבינים בכדורגל או פשוט מעדיפים ליחצן שחקנים שמבקיעים.
כל משחק של בוסי בכושר הוא מאסטרקלאס לכדורגל מבריק. הבן אדם יודע לנתב את המשחק איפה שצריך, מפרק לחץ כאילו הוא משחק מול ילדים והכי חשוב הוא מזהה חורים בגאונות כאילו הוא רואה את המשחק מלמעלה. תענוג. -
מה שמסי עושה עם נעל אחת כריס לא עושה בשיאו.
ברסה של וולורדה מאוד מרתקת אותי, ואם היא תעמיק קצת את הספסל אני לא רואה איך עוצרים אותה.
אני משוכנע שבכושר הנוכחי ברסה היא הקבוצה הכי טובה בעולם. כן, יותר מהשיטי.
אז כן @Uriah, ברסה של וולוורדה לא מוערכת מספיק.
8 לייקים
יש עוד תקווה בעולם…
לייק 1
רוב האוהדים החדשים של בארסה גדולה על קבוצה מלהיבה עם קסם ברגליים ומזה לא נשאר באמת הרבה לדעתי. אינייסטה קרוב לסוף, צ’אבי כבר מזמן איננו, ניימאר עזב והכל נופל על ליאו מסי. הם לא יודעים מה קרה שנה-שנתיים לפני רונאלדיניו. אבל זו בארסה אחרת. עובדת, נלחמת, מרגשת בדרך שלה, קבוצה שהמאמן מוציא ממנה 150%, מזכירה לי קצת את ריאל של קאפלו אולי. קבוצה שיש לה שמות הרבה פחות נוצצים על הנייר אבל ניצחה את הקלאסיקו בקלות. זו בארסה של מסי יותר מאיי-פעם והוא גאון, אבל זה לא רק זה. סרג’י רוברטו גם בעולם הבא לא יהיה קרבחאל ועדיין הוא היה מסוכן ולא איבד אף כדור| ראקיטיץ’ לא כובש אבל הוא משחק נפלא וג’ורדי אלבה גם בכושר מעולה והיה מעולה בניגוד למרסלו - ושני אלה מראים את הטעויות הגדולות של לואיס אנריקה| פאוליניו היה טוב מקאסמירו וקרוס ביחד| וגם עם ורמאלן - בארסה לא סופגת.
אף-אחד לא חשב שמהעונה הזו תצא אליפות ובפער כזה, בטח לא אחרי הסופר-קופה. ואלוורדה עושה עבודה גדולה. הרף שבארסה הציבה בשנים האחרונות גבוהה מאוד. בארסה לא מוערכת. היא מס’ 3 היום אחרי סיטי ופאריס בינתיים. פייבוריטית מול צ’לסי לדעתי.
לייק 1
לפני חודשיים וחצי ריאל מדריד נתנה לנו בראש 5-1 בסיכום שתי המפגשים בסופרקופה, ניימאר תקע לנו סכין בגב, נכשלנו ברכש, ברתומאו התגבר על האי אמון כנגדו והעתיד שלנו נראה שחור. אוהדי ריאל “רקדו” לנו על הדם בכל הזדמנות שהם רק יכלו. ( בדיעבד, זה מצחיק להכנס ולקרוא את התגובות שלהם אחרי הסופר קופה ולקרוא שם איך הם רק מחכים לקרוע אותנו בליגה, ) .
עם מישהו היה רושם לנו אז, שנגיע לסוף הסיבוב במקום ראשון בהפרש 9 נקודות מהמקום השני, 13 נקודות מריאל (אחרי שהם ינצחו את לגאנס) ושנקבל את קוטיניו בחורף והבונוס הגדול, ניצחון 3-0 בביוב של ריאל, כולנו היינו שולחים אותו לקבל את התרופות מהפסיכיאטר הקרוב למקום מגוריו.
לסיכום:
א. ואלורדה באמת האכיל אותי כובע, וואלה מאמן טוב.
ב.אבל וזה הנקודה החשובה באמת, צריכים ללמוד ממה שקרה לריאל, לשמור על הראש בקרקע, עוד לא זכינו בכלום ואנחנו עדיין לא הקבוצה הכי טובה בעולם, כמו שהצלחנו לקום מהקרשים בזמן כל כך מהיר, כך באותה צורה אנחנו יכולים לחזור לקרשים… בוא נשמור על הראש בקרקע ונשאר צנועים.
אני יסיים את המשפט שENDR תמיד רושם פה, Football, bloody hell
לייק 1
יש כאלה שעוד זוכרים את בארסה של בוחרדה, רייזיכר וחברים או אפילו יותר אחורה אבל ספק שיש הרבה כאלה פה בפורום 
וואלוורדה עושה קסמים עם הסגל שיש לו מתחילת העונה והמשבר המנטלי העצום שהיה בקבוצה. אם יש מישהו שמזלזל בעבודה שהוא עשה בקבוצה לא ממש חזק בטקטיקה ועייני אגו ומנטליות ברמה הזאת (לא שאני מומחה), המאמן הזה שמר על קור רוח ופשוט התחיל לעבוד ועם הזמן אנו רואים שהעקביות שלו מוליכה את הליגה…
וואלוורדה מעורב ברכישות? אם כן, עד כמה?
מין תחושה שהתחזקנו בדיוק איפה שצריך, שזה מוזר בהתחשב בנשיא, הנהלה וצוות המושחתים חובבי הספינים.
נשמע שיש לוואלורדה סיי רציני. עוד נקודת זכות גדולה בשביל הפרצוף האפור שלו…
קוטיניו ויירי מינה היו נרכשים גם בלי ואלוורדה. זה נכון גם לגבי דמבלה ופאוליניו.
אם אני לא טועה, הוא התערב לטובת סמדו במקום ביירין. ורק בשביל זה מגיע לו מקום בהיכל התהילה…
קוטיניו לא היה היחיד בשוק, גרייזמן או ארתור הלזה היו גם אופציות. קוטיניו נבחר, האם יש יד לוואלוורדה?
מעבר לכך, לא מדבר על מה היה קורה לו, אין תפקידי לייצר ספקולציות, אבל ניכר שבהרבה ראיונות וואלוורדה אמר שחסר לו שחקן רציני בקישור ולא התבייש לדחוף את ההנהלה לרכש. עצם זה שהוא מיצב את הספינה בנקודת זינוק להתמודדות בכל המסגרות ייתכן שגרמה למילה שלו להישמע. מי יודע… כל מה שאני יודע שאצל לואיס אנריקה קנו שחקנים לא מתאימים, ואצל וואלוורדה כולם בינגו לצרכים. וההנהלה אותה הנהלה…
אוף טופיק, סעיף השחרור העכשוי של גריזי הוא 200 מיליון אירו… בקיץ זה ירד ל100…
קוטיניו או ארתור, זה המלחמה בין פפ סגורה לרוברט.
מוש, אני רואה (או חולם) שבזמן וואלוורדה מעבר לרצון לרכב מפוצץ יש גם הגיון מאחורי הדברים. אתם לא רוצים לתת קרדיט לוואלוורדה (אני מאןד רוצה. אופי אפילו דוחף בכוח לתת לו קרדיט) תנו להנהלה, אני לא מוכן לפרגן לה. ולא שאני יודע משהו על התנהלות ההחתמות ועד כמה נייקי דחפה נציג משלה תחליף לניימאר.
למה הגישה המתגוננת הזאת? תבדוק שתי הודעות למעלה ואז תראה מה אני חושב על ואלוורדה (דעה חיובית מאוד). (וההודעה על סמדו)
אבל בהקשר של קוטיניו נגד גריזמן אתה פשוט טועה, גריזי זה יקר מידי להביא אותו עכשיו.(200 מיליון אירו) וקוטיניו זה החלום הרטוב של פפ סגורה… ואלוורדה נתן אישור סופי וזהו.
.
דרך אגב אני לא מתרשם מההחתמות האחרונות ואני לא נותן שום קרדיט לליצנים שמנהלים אותנו (הנהלה).
מוש - הכל טוב. לא נגדך או משהו…
אחרי יירי מינה בארסה עוקבת כבר שנים ויש עליו אופציה וזכות ראשונים מאז 2016. עכשיו בארסה מימשה את אותה אופציה כי הייתה צריכה בדחיפות מחליף למסצ’ראנו וגם לא יכלה להרשות לעצמה להוציא יותר על בלם אחר. כך גם לגבי דמבלה: עוקבים אחריו מ-2016, היה ניסיון לרכוש אותו עוד כשהיה בצרפת, והוא הוזכר כמועמד רציני לקיץ הנוכחי או לפחות לעתיד (היה רק עניין של זמן עד שיהיה שלנו) עוד לפני שואלוורדה מונה למאמן בכלל. וכשניימאר עזב - הוא היה המועמד הטבעי והראשון שעלה. מעבר לכך, להחליף את פאקינג ניימאר זה הרבה מעל מאמן שהגיע רק חודש לפני כן.
לגבי קוטיניו, הוא לחלוטין רכש מלמעלה (בעיקר פפ סגורה דחף אליו) וכזה שלוואלוורדה נותר רק להגיד תודה שהוא מקבל אותו לקבוצה שלו. תהיה בטוח שואלוורדה לא היה זה שביקש אותו, כמו שהוא גם לא התנגד אליו מן הסתם. ותיקון קטן: גריזמן לא היה אופציה בשום פנים בינואר, ויחי ההבדל (הקטנטן) בין קוטיניו לארתור.
למעשה, השחקן היחיד שנרכש מאז שהוא הגיע שאי אפשר לדעת אם ואלוורדה בחר בו (סביר להניח שכן) הוא סמדו. בהנהלה העדיפו תחילה את ביירין כזכור לכולנו.
גריזמן הוא הוצאה כלכלית גדולה מדי בשביל המועדון כרגע, אחרי הרכש של קוטיניו הסיכוי שיגיע בקיץ הוא קלוש וצריך לקרות משהו גדול כדי שזה ייצא לפועל. המועדון חושב קודם כל על מכירה של כמה שיותר עודפים בינוניים בסגל. בכל מקרה, בארסה אף פעם לא מתכננת רכש בשלב הזה של העונה ונדע על התכניות של המועדון רק לקראת הקיץ ולתוצאות העונה כמובן יהיה משקל.
לייק 1
טוב זה קצת אוף טופיק אבל זה הנושא הכי מתאים אז אכתוב פה (כמובן שהמנהלים מוזמנים להעביר לאן שבא להם).
קיצורו, בעקבות ויכוח בווצאפ על שחקני הבית בתקופת פפ לעומת שאר התקופות חשבתי על הניסוי הבא (@Uriah , אתה עוקב? יש פה סטטיסטיקה):
לייצר מדד איכות כלשהו (לא קריטי איזה, העיקר שיהיה הגיוני) שמתבסס על נתונים. נגיד שער שווה נקודה,
דריבל שווה 0.5, קרב אוויר שווה ככה וככה, וכן הלאה. כמובן שיש צורך לעשות נירמול בין העמדות אבל לייצר איזשהו מדד הגיוני. ואז להשוות את הממוצעים של שחקני הבית תחת פפ, לעומת הממוצעים שלהם תחת מאמנים אחרים (ניתן לבחור אפילו ארבעה שונים, אחד לכל עונה של פפ).
למה זה מעניין?
אני יכול להסביר, השאלה האם זה באמת מעניין עוד אנשים שהם לא אני.
מה דעתכם?
כמו שאמרתי לך כבר, במקום אחר, זה נושא שלעולם לא יוכל להיבדק. ההשוואה לא רלוונטית, בגלל שהיא אינה יכולה להתבסס רק על הקטגוריה “שיחקו או לא שיחקו תחת פפ”, מכיוון שכל הקבוצה, ההנהלה, התרבות, הסביבה, היריבות ועוד מיליון דברים אחרים - השתנו ומשתנים ב-10 השנים האחרונות - ואת השינויים האלו אי אפשר לכמת.
אתה אולי צודק בטענתך, ואולי לא, אבל אין דרך להוכיח את זה. בטח לא בדרך הזו.
חוץ מזה - אין לנו דרך לבדוק מה היה קורה אם הדברים היו מתרחשים אחרת, למשל אם פיקה היה מגיע לברצלונה תחת טאטה מרטינו, ולא תחת פפ.
בטח שאין דרך לבדוק מה היה אם, אבל יש דרך לבדוק מה קרה בפועל.
וכמו שעניתי לך במקום האחר, 4 עונות כפול משהו כמו 50 משחקים, כפול, נגיד, 7-8 שחקני בית משמעותיים נותן לך מרחב מדגם גדול מספיק בשביל מובהקות סטטסיטית. תשאל את המנהל, הוא סטודנט לתואר שני בסטטיסטיקה, לא כמוך שלמדת באיזה מוסד קיקיוני.
ועדיין - למרות 4 עונות כפול 50 ומשהו משחקים, לא נותנים מענה לשינויים מסביב, שלא קשורים לזהות המאמן. וזה בלי להתייחס לזה שגם אם פפ היה מאמן עכשיו את ברצלונה, יכול להיות שהיינו רואים גישה/רמת הצלחה אחרת מבחינת שחקני הבית, והשחקנים בכללי.
לדעתי מעניין