הדיון הזה מעניין ויש לי הרבה מה לכתוב עליו, אבל זה לא המקום, כי זה יראה כאילו ניסיון לקטר על המאמן.
בקצרה: ב2009 לא נפל אבק כוכבים על הלה מאסיה ועכשיו כבר לא, אז אין שחקנים טובים לרמה. הכל זה עניין של אימון, מערכת הניהול של מחלקת הנוער, והגישה. לאפורטה הלך, עכשיו יש פלורנטינו פרס קטלוני שרוצה הצלחה מוכחת כאן ועכשיו. אין זמן לתת הזדמנות לשחקני מילואים. למרות שאני שונא את הטיעון הזה כי אנדרה גומש מקבל יותר הזדמנויות רק בגלל תג המחיר במקום קרלס אלנייה וסאמפר למשל.
מעניין, כי לפי התיאור הזה לפפ אין שום חלק בהצלחה הזו. בסדר, הוא אימן את בארסה ב’ עונה אחת, אבל פפ הוא ממש ההגדרה להצלחה מיידית. אם זה לא אבק כוכבים המסקנה המתבקשת היא שהקרדיט הוא כולו של לאפורטה ו/או של קודמיו של פפ.
שפפ הגיע לברצלונה (הבוגרת) לפדרו ובוסקטס היו כבר מסמכים להשאלה לקבוצה אחרת. הוא בלם את זה.
לצורך העניין, עם לוצו וברתומאו היו אז המאמן והנשיא, שתי השחקנים האלו כבר לא היו שחקני ברצלונה.
עם פפ ולאפורטה היו במועדון היום, פאוליניו וגומש לא. סאמפר וגרימאלדו כן.
הכל יפה, בתאוריה. כן, אך ורק בתיאוריה. אין, ולעולם לא תהיה לנו, דרך לדעת “מה היה קורה אם?”.
אולי סאמפר היה שחקן הרכב כרגע, ואולי לא. מעולם לא הבנתי מאיפה הקביעה לדעת מה היה קורה אילו פפ היה מאמן שחקן כזה או אחר, שהוא לא אימן, ומאיפה הקביעה לתת לו קרדיט, ולהוריד קרדיט ממאמנים אחרים, שלא לדבר על גורמים אחרים מעבר למאמן.
במידה ופפ היה מאמן כרגע, אולי פאוליניו וגומש לא, אבל אולי קייטה 3 כן? ומי אמר שזה אומר שסאמפר וגרימאלדו היו מצליחים, או אפילו מקבלים הזדמנות הוגנת?
קל לזכור את השחקנים ששותפו תחת פפ, והצליחו. אתם רוצים למנות את כל אלו שלא?
4 לייקים
בנוסף למה שאייל כתב - הכוונה שלי היא שההצלחה הקיצונית של פפ, שהתבססה על שחקנים שלא הוא העלה מהנוער, היא שאיפשרה לו לשתף בצורה מסיבית את פדרו, בוסקטס וגם בוז’אן, ז’פרן ושות’. מהדור הזה לא יצאו אחוזים גדולים יותר משמעותית של שחקני סגל מאשר מזה הנוכחי (סרג’י וזהו). הרי את אינייסטה, פויול, ואלדס, צ’אבי ומסי פפ אולי קידם מאד אבל בוודאי לא גידל או שילב בקבוצה הבוגרת.
בוסקטס הוא דוגמה טובה - הוא המשיך לקבל קרדיט על חשבון יאיא גם כשנראה רע, אבל מסביבו הקבוצה נתנה את העונה הטובה בהיסטוריה של המועדון. לא בטוח שזה היה מתאפשר בלי ההצלחה הקבוצתית מסביב.
תבדוק כמה שחקנים קיבלו הזדמנות אצלו, כן חלקם לא הצליח, אבל הם קיבלו את ההזדמנות שלהם. ועכשיו תבדוק איזה שחקנים מקבלים הזדמנות עכשיו.
אני מצטער, אין שום דבר תאורטי במה שכתבתי, פפ הוא חסיד של קרויף. ומי שחסיד של קרויף בחיים לא יעדיף שחקן פיזי על שחקן יצירתי. באמת שאני לא רואה סרט שגומש היה מועדף על סאמפר ובטח שהוא לא היה מקבל כל כך הרבה הזדמנויות להוכיח לכולם שבוא דומה ל"גולם במעגל"…
תמיד מצחיק אותי לשמוע את אלו שאין להם שום טיפת סבלנות לשחקני בית אבל יש להם 1000 אחוז סובלנות לשחקנים כמו גומש ופאוליניו (שאין לי שום דבר אישי נגדו) שנה שעברה הטיפו לנו לחכות לשנה השנייה של גומש, אני מניח שעכשיו זה יעבור לשנה השלישית שלו.
כנס לפורום הישן, תבדוק מה התגובות של הכותבים שם היה למשחקים הראשונים של בוסקטס בבוגרת. תאמין לי שלא תמצא שם דברים טובים.
אבל זה בדיוק מה שכתבתי. אני לא צריך להיכנס לפורום הישן, גם כי הייתי בו אז וגם כי אני זוכר בדיוק איך בוסקטס נראה אז.
אם מה שמשנה זה כמות ההזדמנויות שמקבלים שחקנים כושלים אז אני לא מבין למה זה חשוב לך. אף אחד מהחבר’ה של פפ לא נשאר והשאיר חותם פרט לבוסקטס (ופיקה אם רוצים להחשיב אותו). מה שמפריע לך זה שהז’פרנים של היום מקבלים מעט מדי צ’אנסים לפני ששולחים אותם לאוסאסונה?
2 לייקים
אתה רוצה לבדוק כמה קיבלו הזדמנות אצלו, או כמה מתוך אלו שקיבלו הזדמנות אצלו - הצליחו (כי אלו 2 דברים שונים לחלוטין)? וחוץ מזה, אתה יוצא מנקודת הנחה שכל מי שקיבל אצלו הזדמנות, היה ראוי לה?
בטח שכן. כל עוד אין לך גישה למציאות אלטרנטיבית בה פפ עדיין מאמן ברצלונה, אתה לא יכול לדעת, בשום אופן, מה היה קורה כרגע. לא משנה כמה תצעק “חסיד של קרויף”, וכמה לדעתך זה טיעון.
תסביר לי מי פה טוען שגומש ופאוליניו עדיפים על סאמפר, למשל? כי אני לא זוכר שמישהו בדיון הזה טען את זה.
אתה חי בעולם של שחור ולבן, מצטער לבשר לך את זה. זה לא או גומש או סאמפר. יש מיליון ואחד גורמים שמשפיעים, בכל שנייה נתונה, על כל דבר. בעולם בו פפ עדיין היה המאמן, אז אולי גומש לא היה שחקן ברצלונה, אבל זה ממש לא אומר שאוטומטית סאמפר כן היה.
לייק 1
לא, מפריע לי שהסאמפרים והגדרימלדואים לא מקבלים הזדמנויות. ואתה משתמש שאני מאוד מחבב, אז אני ממליץ לך לזכור מה שכתבתי לך פעם. אני רוצה שישלבו בין שחקני בית לרכש. אפשר לעשות את זה בצורה טובה ובתקופה של פפ ולאפורטה עשו את זה.
כדי לטפח ולגלות שחקנים כמו צאבי ואינייסטה צריך לקבל בחשבון שאפשר גם מדי פעם ליפול . לי זה לא מפריע.
הוא היה מקבל הזדמנות אמיתית. זה כל מה שאני כותב, אולי הוא היה נכשל ואולי לא, אבל הזדמנות הוא היה מקבל.
אולי. אני טוען שפפ היה רוכש את גומש והיה הופך אותו לאחד הקשרים הכי טובים שראינו. הנה, ראית? גם אני יכול.
מוכן לזקוף לזכותו של פפ מה שקרה תחתיו, כך גם אצל כל מאמן שגידל/פיתח שחקנים או זכה בתארים. אבל הדבר המפריע לי הוא מה היה קורה אם… וזה ידידי אין איך לדעת ואפילו לא להעריך עקב המורכבות של הנסיבות בכל סיטואציה.
פפ תמך וגידל את בוסי, מה היה קורה אם הוא היה מושאל? היה טוב (בחטאפה או איפה שלא יהיה) והיה חוזר, היה טוב ונמכר צ’לסי, היה חרא, כל אלו הם אופציות קיימות ואין לדעת מה היה קורה אילו הייתה יוצאת לפועל ההשאלה.
פפ לא גידל את מסי ולא המציא אותו, עיוור מי שלא רואה את המיוחדות שלו גם בתור נער עול לימים. גם לא השינוי הטקטי שהחל בטניס בביב כשמסי נכנס לפלאסו. פפ כבר הרבה זמן לא איתנו ומסי רק משתבח ובעיקר מבין את המשחק נכון יותר.
אז אני נותן לפפ את הקרדיט על המצאת הבוסקטס כי זה בפועל קרה. כמו כן אני לא נותן לו רבע גרם מהקרדיט לפיתוח מסי, מסי גאון בעצמו, והקרדיט הוא לו.
תמשיכו להנאתכם לדון מה היה אילו. הפואנטה שלי בערה בי והייתי חייב להקיא אותה.
3 לייקים
עם בוסקטס היה מושאל לחטאפה היה קורה לו מה שקורה עכשיו לסאמפר. בוסקטס הוא שחקן שצריך לשחק בשיטה של ברצלונה ועם הוא יגיע לקבוצה של נגרים. הוא לא יהפוך למסי.
[
נכון, בגלל זה חשוב זהות הקבוצה שהשחקן מגיע אליה, קולימביאני הזכיר את חטאפה . לצורך העניין, אם היו משאילים את סאמפר לקבוצה שסטיין מאמן בטיס מאמן אותה אז יכול להיות שהמצב שלו היה הרבה יותר טוב. כי הקבוצות שלו משחקות כדורגל התקפי מאוד שמבוסס על קישור חזק.
או שהוא היה עובר לבאיירן, ונהיה הקשר האחורי הכי טוב שהקבוצה הגרמנית ראתה מימיה.
אני מוכרח לדעת מאיפה אתה יודע את הדברים הללו? זה מוח חריף של סקאוטר בתוספת נביאות של ממש.
סתם זורק, בוסי הוא עילוי שהיה נוצץ גם בחטאפה (וגם תחת מוריניו ביונייטד לכל המלעיזים). זו דרכם של גאונים - לנצוץ. סאמפר לא מצליח לא בבארסה וגם לא בחטאפה כי הוא בינוני להחריד.
איך?
2 לייקים
מצוין. אז תסביר לי איפה ז’פרן כרגע, ואיך למרות שפפ אימן אותו, הוא אפילו לא שחקן סגל באף קבוצה ב-5 הליגות הבכירות? אפשר לתת עוד דוגמאות כאלו.
קודם כל, שסאמפר היה בברצלונה ב ראיתי הרבה מאוד משחקים איתו, דבר שני, זה כמות הסקאוטרים שעקבה אחריו והתלהבה ממנו. (ארסן וונגר רצה פעמיים לרכוש אותו) אפילו צאבי כתב עליו טור נהדר. אז אני בחברה מאוד טובה מהתלהבות ממנו.
ואם אתה באמת חושב שבוסי היה מצליח בקבוצה שמורכבת מנגרים, עם תחלופה של מאמנים כמו שאני מחליף גרביים אז אני מסיים לדון איתך בנושא . סאמפר לא יכול להצליח בקבוצה כמו גרנדה או חטאפה. לכתוב על שחקן שנכשל בברצלונה אחרי שהוא לא קיבל שום הזדמנות לשחק בה. זה מגוחך.
אתה מבין שזה דמגוגיה נכון? לא כתבתי שזה 100 אחוז הצלחה. אפילו לא חמישים אחוז הצלחה. ז’פרן לא הצליח ובויאן לא הצליח, אבל כמו שכתבתי, על מנת להצליח לגדל שחקנים טובים מהנוער צריך להסתכן ולהכשל עם כמה מהם. גם שחקן ב100 מיליון אירו יכול להפוך להיות פלופ…
דרך אגב, המצב הנוראי של הלה מאסיה נופל היום כולו לכיון ההנהלה. אני לא מאשים את ואלוורדה בזה. בגלל זה אני חושב שלא צריך לכתוב על הנושא הזה פה.
ברור שזו דמגוגיה, זו הייתה דוגמה קיצונית (ואפילו לא הכי קיצונית שיכלתי לתת) לנקודה שאני מנסה להעביר -
אנחנו יכולים להאשים את ההנהלה שלנו בהמון דברים, והשחתת/השמדת הלה מאסיה היא בהחלט אחת ההאשמות הרציניות והראשיות שבהם, אבל ההנהלה הזו היא לא הגורם היחיד שהשתנה מאז 08/09. יש דברים שפפ יכל לעשות, ומאמנים אחרים לא, לא רק בגלל ההנהלה, אלא בגלל החשיפה של הקבוצה, השחקנים שנמצאים בה כרגע, היריבות, מחירי הכרטיסים ולך תדע מה עוד. לוואלוורדה, למרות שאני מסכים שהוא לא הדיון פה, אין את אותן פריבילגיות שהיו (ועדיין יש) לפפ, וכנראה שלעולם לא יהיו, לא משנה בכמה תארים יזכה.
תאמין לי שאני מעדיף, בכל רגע נתון, סגל עם כמה שיותר שחקני בית, מאשר המצב הנוכחי. אבל אני לא יודע מה עמדתי לגביי השאלה הדמגוגית “האם היית מעדיף קבוצת אמצע טבלה שמורכבת אך ורק משחקני בית, או קבוצה שקונה שחקנים במאות מיליונים וזוכה בתארים?”, ואני גם די משוכנע שאף אוהד, של אף קבוצה, לא באמת יכול לענות על שאלה כזו, ולא רק בגלל שהיא מטומטמת.
קל להגיד שאנחנו רוצים לתת בלי סוף הזדמנויות לשחקני בית, אבל אנחנו לא אלו שישלמו את שכר הלימוד שלהם. ואנחנו בטוח שלא יכולים לדעת “מה היה קורה אם?”, באף סיטואציה.
לייק 1
ידעתי שתגיע למחוז של
אף אחד לא חושב על קבוצה של רק שחקני בית, לא אני ולא אולגר למעלה. כולנו מבינים שזה לא אפשרי.
הדבר היחיד שאנחנו רוצים, זה שילוב בריא של שחקני בית עם שחקני רכש, לצורך העניין אפשר לרכוש את קוטיניו. אבל גם לטפח את אלניה וסאמפר. אפשר לרכוש את סוארז אבל גם לטפח חלוץ מהנוער שיהיה איתו בתור מחליף. ואלו רק דוגמאות.
.תסתכל, על פפ ולאפורטה הוכיחו את זה בצורה הכי יפה. אצל לאפורטה נרכשו רונאלדיני ואלבס וויה. אבל בנוסף אליהם צמחו מבפנים בוסקטס ופדרו. ועוד. שחקני בית לא חייבים להיות על חשבון של שחקני רכש, זה לא זה או זה.
אני לא רוצה שברצלונה תהיה ברצלונה סטיל בילבאו, אבל אני גם לא רוצה שנהיה ריאל מדריד הקטלונית. זה קיצוני מצידי?
לייק 1
זה לא קיצוני מידי, ואני אגלה לך סוד - גם אני מעדיף מצב כזה.
אבל שוב, לא רק שאנחנו לא שם בשביל להשפיע על הדברים, ולשפוט אותם מבפנים, אלא שלא יודע אם בכלל אפשרי שמצב כזה יקרה. לפחות לא בשנים הקרובות.