Loading…
ריאל מדריד מגיעה לקלאסיקו הקרוב כשהיא שוב הראתה עד כמה היא דו-פרצופית נגד בורוסיה דורטמונד. במחצית הראשונה ראינו קבוצה עצלה ושבעה שהניצחון יגיע מעצמו ואומנם קרלו אנצ’לוטי לא ‘הפך שולחן’ במחצית כמו הרס"רים ההם, אבל ברור שהיה צריך שינוי. ואחרי ה-2:0 הוא הגיע עם 2:5 אדיר, חשמל, כדורגל בקצב של ויניסיוס ג’וניור שהראה למה ריאל מדריד – אלופת אירופה להזכירכם, שקצת מחפשת את עצמה עדיין העונה – מסוגלת. אז “הכל בראש”? ודאי שלא, וישנן גם בעיות טקטיות, קרלו בעצמו אמר כי אי אפשר לשחק כך משחק שלם, אבל הציפייה שבמשחק בית ובקלאסיקו גדול השחקנים יהיו בטירוף ויזיזו את התחת. במועדון מבינים שזה משחק שיכול לשנות עונה – לתת דחיפה מוראלית אדירה, להשתוות לברצלונה בטבלה במספר הנקודות (זה לא קרה מאז המחזור הראשון כן?) וסוף-סוף לנצח משחק גדול אחרי כישלון שכבר חווינו העונה בדרבי.
מהמשחק המרגש באמצע השבוע גם היו בשורות לא טובות עם הפציעה של טיבו קורטואה שהוא חצי קבוצה אם תרצו או לא. השוער הבלגי ששווה שתיים-שלוש הצלות ענק בכל משחק – ייעדר וישאיר את הבמה לאנדריי לונין. “במועדון שקטים עם לונין, עברו הימים שהעדרו של קורטואה גרם לבהלה”, נכתב במארקה. וזה נכון, זה גם הקלאסיקו הרביעי שלו (הראשון ב-2022-23 כשגם אז קורטואה היה פצוע), והעונה שעברה נתנה לו המון נקודות זכות. ואולם, לונין שוער מעולה אבל קורטואה זה לבל אחר, גלקסייה אחרת, וההגנה של ריאל נוטה לעשות שטויות. הגנה שתורכב מאותה רביעייה אחורית. “הרעיון” לשבץ את אדר מיליטאו כמגן ימני התנדף לו. לוקאס ואסקס שה-2:3 האחרון היה המשחק הגדול בקריירה שלו – יוכל לתרום המון התקפית ובהגנה יצטרך להיות חכם יותר.
גם רודריגו איננו, עוד פצוע, אם כי במקרה הזה בעיקר בענייני הספסל. הרי ברור שאנצ’לוטי לא היה עולה התקפי מדי במשחק כזה ודוגל במערך ארבעת הקשרים. רודריגו שלא ממש פוגע – איננו, ובמקומו מתקאמבק בדיוק בזמן ברהים דיאס שיכול לעלות מהספסל ולהוסיף המון עם התחכום, המהירות, התשוקה והיותו בלתי-צפוי. הוא קיצר את זמן ההחלמה שלו ב-50% פחות או יותר ואלו בשורות נהדרות. ובחזרה למרכז השדה: לוקה מודריץ’ שבכושר טוב ישמור על מקומו ב-11 ובקבוצה מקווים לעוד רגע של קסם כמו שתי מסירות העומק לוויני בבלאידוס נגד סלטה ויגו או לקיליאן אמבפה במהלך של ה-2:2 נגד דורטמונד, שיעשה כמה שפחות הגנה. אחד מהצרפתים לא ישחק. הדיווחים בספרד מתחלפים כמו פעם בין אורליאן טשואמני ‘הבטוח’ יותר לבין אדוארדו קמאבינגה שמביא תנופה. ריאל היא רק הקבוצה השמינית בספרד מבחינת קצב הזכייה בכדור והמיקום בו היא עושה את זה – לפי הנתונים של הלה-ליגה.
לפני הקלאסיקו לא צריך לדבר והמוטיבציה בשמיים ובכל זאת לריאל מדריד יש עוד עניין נחמד, גם אם שולי. היא לא הפסידה כבר 39 משחקים בסנטיאגו ברנבאו טפו-טפו-טפו (מאז ההפסד לוויאריאל באפריל שעבר) העונה יש לה 7 מ-7 במגרשה הביתי. כמו כן, ריאל רחוקה רק משחק אחד מהשוואת שיא הליגה איי פעם ששייך לאותה ברצלונה עם 43 משחקים ללא הפסד, ככה אנקדוטה. אנצ’לוטי ירשום את הקלאסיקו ה-17 שלו כמאמן ריאל – ישתווה לז’וזה מוריניו שמדורג שלישי בטבלה הכללית, ויחפש את ניצחונות העשירי. סטטיסטיקה טעונה שיפור. הוא מבטיח שהוא לא נלחץ מהביקורת בכלל. “כששיחקתי – דאגתי הרבה. ואז מרקו ואן באסטן אמר לי בימי מילאן – תירגע – אתה תיתן לי את הכדור ותרוץ לחגוג. במשחקים האלה כולם חדורי מוטיבציה”.
הוא נשאל האם ריאל תהיה נאמנה לסגנון שלה ואמר: “יכול להיות שעליי להוריד או להעלות את קו ההגנה אבל זה נורמלי, נצטרך לשחק משחק שלם כדי לנצח. הקבוצה בכושר טוב, זה משחק מסובך, תחרותי ומהנה כמו תמיד. אבל האמן לי שאני עדיין מצליח להירדם בלילה”. הוא משוכנע שאין פייבוריטית ומבטיח שהמטוטלת תשתנה – יהיו רגעים טובים לקבוצה שלנו וגם רגעים טובים לברצלונה. “עלינו לנהל את זה בחוכמה”. הוא לוקח את המחצית השנייה נגד דורטמונד כרפרנס כמובן. “אי אפשר לשחק ככה 90 דקות אבל המחצית הזו הראתה שיש דברים שאפשר לעשות. יש לי משהו בראש, אתה תראה את זה מחר ורק אז תוכל להגיד אם אני צודק או לא”. כמובן שהוא גם מחמיא לברצלונה: “האנסי פליק עשה עבודה פנטסטית, הם מאוד ברורים בדרישות שלהם עם הכדור. הם קבוצה אמיצה ועלינו להתכונן היטב. אמנם פליק שינה את הפילוסופיה אבל עבורי גם צ’אבי עשה עבודה פנטסטית ואני לא רוצה להשוות, אנחנו מכבדים את ברצלונה”. מבחינתו אין לו תוכנית ‘אנטי לאמין ימאל’".
אי אפשר לברוח מזה שהגיבור של ריאל אשתקד בקלאסיקוס היה ג’וד בלינגהאם עם שני שערי ניצחון. הוא החזיר אותנו לבד לעניינים במונז’ואיק וגם ניצח את המשחק בברנבאו. העונה הדרישות ממנו אחרות. ג’וד בעצמו אמר בסטורי: “אימון דיוק מתקרב” ומתוסכל מכך שלא הבקיע אף שער. ואם הראשון שלו יגיע כבר מחר זה יעזור לקבוצה וגם ידחוף אותו קדימה". “הוא טוב מאוד, מתקדם, מצבו טוב מאוד, העבודה שלו חשובה והוא יודע את זה”. קרלו נותן לו את כל הגיבוי שבעולם ומבחינתו העונה שעברה היא יוצאת הדופן. “בשנה שעברה איבדנו חלוץ של 40 שערים בעונה והחלפנו אותו בשערים של ג’וד, של חוסלו ושל ברהים. עכשיו יש לנו חלוץ שיכול להבקיע 40”. ניהול המשחק של ג’וד, ההסתערות שלו בהפעלת הלחץ והטיסה קדימה יהיו חיוניים לריאל מדריד כמעט כמו הריאה השלישית (לא באמת) של פדה ואלוורדה, חוטף הכדורים מספר אחת בליגה והקשר השני עם מספר האיומים הגבוה ביותר.
שחקן שחולם שהקלאסיקו הראשון שלו יהיה מרגש כמו שהיה לג’וד הוא…קיליאן אמבפה. שכן היה מעורב בשני השערים הראשונים נגד דורטמונד וגם העמיד מספרים לא רעים אבל זה לא זה. ב-2021 הוא כבש שלושער אימתני והיה נראה השחקן הטוב בעולם, ובסה"כ יש לו שישה שערים נגד ברצלונה בארבעה משחקים. בריאל מקווים שסגנון המשחק של ברצלונה עם קו הגנה גבוה – יקל עליו, ועם שטחים אמבפה שוב יהיה השחקן הקטלני. מה נותר לו כדי להיות במיטבו – נשאל אנצ’לוטי וענה: “אנחנו שמחים כי הוא כובש שערים. הוא ישתפר ואנחנו לא ממהרים. הוא יודע מה לעשות נגד ברצלונה, יש לו את האיכויות”. קרלו נשאל האם ריאל זקוקה לו יותר מאיי פעם ואמר: “אנחנו סומכים עליו”.
אז לא. שחקן המפתח הוא כמובן לא אמבפה. את הטוב “השארנו” לסוף. ויניסיוס ג’וניור מצפה למסיבה אחרונה בהחלט רגע לפני שהוא ככל הנראה אוסף את הבלון ד’אור בפריז ביום שני. על המשחק שלו נגד דורטמונד, פארטידזו – כבר אמרו הרבה. מה שזיכה אותו בתואר שחקן השבוע בליגת האלופות. ברצלונה היא היריבה מולה ויני כבש את מספר השערים הגבוה ביותר (שבעה) בקריירה מלבד ולנסיה, וארבעה הגיעו אשתקד. הטירוף שלו, המהירות שלו, העובדה שהוא אף פעם לא מפסיק לנסות ולוקח את היריבים עד לקצה. נראה שריאל לא שמה ככה את יהבה על כוכב לפני הקלאסיקו מאז…ימי כריסטיאנו רונאלדו בפריים, ויסלח לנו קארים בנזמה. קרלו נשאל האם הוא המנהיג וענה: “אין מנהיג אחד. הוא אחד המובילים כמו פדה, כמו מודריץ’. יש לנו כמה ואנחנו ברי מזל”. אז אולי לא מדויק להכתיר אותו כמנהיג, יהיו דקות שהוא ינסה דריבל הזוי ואפילו יתרגז קצת על השופטים. אבל כשהכדור אצלו מתחיל כל הכיף. בשקט בשקט הוא עלה לשמונה שערים ושבעה בישולים ב-14 הופעות בלבד, 1,177 דקות. ועכשיו הברנבאו מצפה להצגה אחת גדולה ולשאוג את ה-“וויני בלון ד’אור”. קלאסיקו 18(!) מחר בגיל 24. הבמה שלו אבל בעיקר הבמה שלך ריאל מדריד.
ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| לוקאס ואסקס, אנטוניו רודיגר, אדר מיליטאו, פרלאן מנדי| אורליאן טשואמני, פדה ואלוורדה, ג’וד בלינגהאם, לוקה מודריץ’| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה
ברצלונה של עונת 2024-25 היא אולי התגשמות כל החלומות של האוהדים, לבטח אחרי החודשיים וחצי הראשונים. קבוצה מנצחת, מלהיבה, מובלת על ידי שחקנים צעירים תוצרת הקאנטרה, שמשאירה אבק בינתיים ליריבה הגדולה ומוליכה את הטבלה בגאון. נראה כי גם האופטימיים ביותר, אולי אפילו האנסי פליק – לא האמינו שזה ייראה כל כך טוב כרגע. אוהדים רבים מרגישים שברצלונה שוב גורמת להם להתרגש באמת, לראשונה אולי מאז עידן ליאו מסי. זו נראית ברצלונה החזקה ביותר מאז 2019, אז באפריל עוד חלמו על טרבל לפני שדברים השתבשו. השבוע היא סיפקה עוד הצגת כוח עם “חצי נקמה” על באיירן מינכן עם 1:4 ענק תוצרת ראפינייה. וכן אולי המחצית הראשונה “קיפחה” קצת את באיירן אבל זה לא באמת משנה. ברצלונה לוחצת כל הזמן, משחקת עם קו הגנה גבוה והיא קבוצה אמיצה. היא לא השיגה 27 נקודות בעשרת מחזורי הפתיחה מאז עונת 2017-18 – ימי מסי וסוארס ואפילו אנדרס אינייסטה עוד היה, ומה לגבי 33 שערי זכות? הנתון הגבוה ביותר מאז…עונת הטרבל הראשונה עם פפ גווארדיולה.
כל כך ברור שברצלונה הזו היא השלם גדול מסך חלקיו, מי זוכר בכלל את שרשרת הפציעות האכזרית וכמובן את “הכישלון” בהחתמת ניקו וויליאמס בקיץ. אז מה. נראה שמי שמספר את הסיפור בצורה הטובה ביותר הוא ראפינייה, קשר הכנף הברזילאי שנתן את “הקונטרה” שלו לוויניסיוס עם שלושער ענק בליגת האלופות. תשעה שערים ושמונה בישולים יש לו העונה. מנהיג, עולה לטרוף את הדשא בכל משחק, לא מביט לאחור. “רצו למכור אותי אבל לא לקחתי את זה כעלבון”, אמר. נראה שראפינייה מסמל את בארסה בצורה הטובה ביותר. באיזה מובן? עובר משחק ועוד מחזור ואתה חושב שהכלי רגע והגרף יתאזן, דרגת הקושי עולה – אבל לא. ראפינייה שם, בין אם צריך לחרוש את האגף ובין אם בעמדה נוחה במרכז. אז כדאי שתתרגלו. כמובן שהוא לא “לבד”. רוברט לבנדובסקי מדבר במספרים של באיירן מינכן עם 15 שערים העונה – מאוד מסוכן, הבקיע בליגה כפול מקיליאן אמבפה, ולאמין ימאל שחקן חודש ספטמבר בליגה – עם חמישה שערים ושבעה בישולים. ועל כן ברצלונה קטלנית. ויש גם את הילדים: פאבלו טורה הקשר המרכזי, פרמין לופס שפתח נגד באיירן והיה מצוין, פאו קובארסי שממשיך את הנסיקה שלו ועוד ועוד.
אז נראה שהצעד הבא של ברצלונה בדרך ל-“חזרנו” הוא לנצח בקלאסיקוס, והיא מגיעה עם ארבעה הפסדים רצופים. האנסי פליק בקלאסיקו הראשון שלו יודע את העבודה ורשימת הפצועים לא מטרידה אותו. “אני לא מריץ הרבה תרחישים בראש. אנחנו רוצים כבר לשחק, זה יהיה משחק נהדר. אנחנו מוכנים וכך גם ריאל מדריד”. הוא לא מתעסק בקקה ומבזבז אנרגיות כמו צ’אבי – רק כדורגל. לא כשניסו לשאול אותו כביכול על השופטים בברנבאו, לא כשנשאל על יום מנוחה אחד פחות (מצד שני במשחקים האלה זה לא משנה). הוא גם לא מתרגש מפתיחת העונה הפנומנלית. בטוח בקבוצה שלו אבל עם רגליים על הקרקע. “זה טוב כשמשבחים אותך אך אני יודע את העבודה שלי, התפקיד שלי הוא התוצאות. כשאתה מנצח אז מעולה ואם לא – אז לא כל כך טוב. אנחנו מתמקדים באיך לשחק. החיבור שלנו לעיר ולקהל הורגש היטב ברביעי. משחקים כאלה כמו ברביעי והקלאסיקו הם הסיבה שאנחנו משחקים כדורגל. זה הקלאסיקו באותיות גדולות – אלה מגרמניה אינם זהים”.
דבר אחד שברצלונה כן צריכה אולי מעט לשנות הוא קו ההגנה הגבוה שהיה עלול לעלות לה בעוד ספיגות נגד באיירן (שער אחד של הארי קיין נפסל בצדק בשל נבדל) וזה קצת ריסקי לשחק ככה נגד ריאל מדריד. “יש לנו את הגישה שלנו. ראינו שעלינו צריכים להשתפר ובכל משחק אתה מסתגל, וכעת נסתגל לריאל. תמיד יש שחקנים מהירים לקבוצות היריבות. אני בטוח בקבוצה שלי, החבר’ה מסתדרים מצוין. ניצחנו את באיירן, עשינו עבודה טובה עם ובלי הכדור. אנחנו מודעים לכך שעלינו להשתפר ולהסתגל למצבים שונים”. ברצלונה שלו היא הקבוצה שמחזירה את הכדור הכי מהר וחוטפת הכי הרבה והכי קרוב לשער היריבה. “הרעיון שלנו הוא ללחוץ עם הכדור כמה שיותר, להיות קרובים וקומפקטיים ולא להשאיר רווחים. להיות כמו במחצית השנייה נגד באיירן מינכן”, אמר.
קו הגנה – את מי הוא כולל? רונאלד אראוחו הפצוע נשכח שלא היה, גם אנדרס כריסטנסן. וכעת תורו של איניגו מרטינס שהיה בכלל הבלם האחרון בהיררכיה אולי. הוא הפרטנר של קובארסי הפנטסטי. איניגו על תקן האיש הוותיק, מדורג שלישי במספר הדקות. על פניו בארסה ספגה עשרה שערים – אחד בכל משחק, אבל זה לא רע, היא קבוצה שמשחקת התקפי ולוקחת סיכונים. ז’ול קונדה נראה נפלא כמגן ימני ומוכן לאתגר מול ויניסיוס ג’וניור: “הוא יריב שלא נותן לך לנוח או להוריד קצב, במשך 90 דקות הוא מקשה עלייך. יהיו רגעים שאצטרך עזרה מחבריי וזה טבעי, הכדורגל הוא ספורט קבוצתי”, הוא אומר. בצד שמאל אלחנדרו באלדה שנסק – דעך – ומקווה לחזור לעצמו. בין הקורות ימשיך אינייאקי פנייה שמביא לקצת ספקות על אף הרבה מוטיבציה. ווישצ’ך שצ’סני שהצטרף לקבוצה לא מעט כשחזר מפרישה באופן בהול לאחר הפציעה של מארק אנדרה טרש טגן (ב-1:5 האדיר על ויאריאל – לא המאניטה היחידה של ברצלונה השנה – ממש לא) – אמור להמשיך על הספסל, זמנו עוד יגיע.
מי שיערוך בכורה בקלאסיקו הוא מארק קאסדו, עוד תוצרת ממחלקת הנוער של לה מאסיה. קשר הגנתי, רק בן 21 ונראה מוכן למשימה. הוא ירכיב את מרכז השדה יחד עם פדרי שיש לו את רגעי הגאונות שלו כל עוד הוא בריא. עבור פרנקי דה יונג ששולב כמחליף נגד באיירן ובעיקר גאבי שעשה קאמבק מרגש אחרי שנה מחוץ למגרשים כשעלה כמחליף נגד סביליה – זה גם כן מוקדם מדי. השאלה היא עד כמה פליק יהיה אמיץ עוד. פרמין יהיה הקשר השלישי או דני אולמו שפתח בסערה את תקופתו בברצלונה עם שער בשלושה משחקי ליגה רצופים – כולל שער ניצחון נגד ראיו וייקאנו, נפצע, והתקאמבק. אולמו ידוע בהצטרפות שלו מקו שני, הוא מאוד מסוכן והראה את כוחו גם בספרד. “לא החלטתי אם פרמין יפתח. הוא היה מעורב בשלושה שערים נגד באיירן ומפעיל לחץ גדול. הוא עושה את מה שאנחנו רוצים ממנו”, אמר פליק. נראה שהיחיד ש"עצוב" בברצלונה הוא אנסו פאטי, חזרתו למועדון נעוריו…זה לא זה, מה יש להגיד.
לא מפתיע שבתזמון כזה התראיין לאמין למאל ואמר כי הוא חולם להיות אגדת מועדון. קון אגווארו אפילו אמר שהוא שחקן טוב יותר מוויניסיוס ושיש לו איכויות שלברזילאי אין. המאמן דורש ממנו קצת יותר הגנה, בטח במשחקים הגדולים, אבל כבר אשתקד לאמין היה אתגר עצום עבור ריאל, כשאז אדוארדו קמאבינגה התקשה מאוד לשמור עליו כמגן שמאלי. “עם הכדור – מה כבר אפשר להגיד עליו. הוא פנטסטי, שחקן יוצא דופן”, החמיא פליק. הקסם בא ממנו. בין אם במסירה ששוברת הגנה, אפילו עם הפאלש, בין אם בדריבל על הקו או החיתוך הקטלני לאמצע ואז בום – כמעט כמו מסי. והוא רק בן 17 כן? ברצלונה העונה כבשה 43 שערים. 29 מהם הגיעו מהטריו ההתקפי. עשרה יותר מהטריו של ריאל מדריד כפי שנכתב בשמחה גדולה במונדו דפורטיבו
עם או בלי קשר ללאמין, ברצלונה בניגוד ליריבתה אוהבת לכבוש שערים מוקדמים ולהתפוצץ בעיקר במחצית הראשונה. נגד באיירן היא כבשה כבר אחרי דקה. נגד אלאבס כבש לבנדובסקי בדקה השביעית, נגד יאנג בויז הוא המתין לעוד דקה נוספת. היא לא מחכה לאף אחד, היא רעבה, היא רוצה לדרוס. היא מרגישה שאין לה מה להפסיד. “ברצלונה עומדת עם חזה זקוף באתגר הגדול ביותר - מגרשה של אלופת אירופה ורוצה לנצח את היריבה הנצחית שלה בליגה. היא מאמינה”, נכתב במונדו דפורטיבו. כמובן שאנחנו רק באוקטובר ובתחילת העונה אבל ניצחון של ברצלונה יקח אותה לפור של שש נקודות וזה משמעותי.
ברצלונה – הרכב משוער: אינייאקי פניה| ז’ול קונדה, פאו קובארסי, איניגו מרטינס, אלחנדרו באלדה| מארק קסאדו, פרמין לופס (דני אולמו), פדרי| ראפינייה, לאמין ימאל ורוברט לבנדובסקי
היסטוריה ומפגשי עבר:
מתקרבים למאה שנה מהקלאסיקו הראשון בין ריאל מדריד לברצלונה בליגה, יריבות ארוכת שנים. כמובן שבמאזן ההיסטורי הקבוצה הביתית היא המנצחת וריאל מדריד מובילה במידה ניכרת. אולם, לברצלונה בעידן ליאו מסי, בעיקר באמצע העשור השני של שנות ה-2000 - היה רצף מדהים - ואפל מהצד שלנו. לאחרונה המצב “מתאזן” עם ארבעה ניצחונות בחמשת הקלאסיקוס האחרונים להוציא את הבושה ההיא עם קרלו אנצ’לוטי בעונת הדאבל והתלבושת השחורה. רוצים לדבר על העונה שעברה? היה כיף. דרמה בסיבוב הראשון במונז’ואיק ודרמה נוספת “בגומלין” בסנטיאגו ברנבאו. ברצלונה הובילה פעמיים - בהתחלה שטות של אנדריי לונין אחרי נגיחה של אנדרס כריסטנסן ובהמשך פרמין לופס במחצית השנייה, היה גם את “שער הרפאים” שלא אושר למזלנו. ויניסיוס ג’וניור השווה בפנדל שסחט לוקאס ואסקס, בהמשך אותו לוקאס השווה במשחקו הגדול בקריירה מבישול של הברזילאי כשהתגנב מאחורי גבו של ז’ואאו קאנסלו. ובתוספת הזמן ג’וד שניצח את הקלאסיקו הראשון היה שם ברגל שמאל אחרי מסירה של לוקאס מכנף ימין (כשחוסלו סוחב איתו את הבלם) - 2:3 כמו שריאל אוהבת וחצי אליפות בכיס. ואמוס. גם שנה קודם לכן היה כיף עם ניצחון 1:3 כשהקבוצה של קרלו עוד ניצחה על אוטומט. אחד של קארים בנזמה אחרי ‘טיסה’ של ויני וריבאונד, השני של פדה ואלוורדה שנותר איכשהו חופשי ומאוחר ובסיום רודריגו בפנדל.
זינדין זידאן עם ה-0:2 רגע לפני הקורונה בעונת 2019-20, בזכות השער של ויניסיוס אחרי שטוני קרוס סימן לו לרוץ וכמובן מעשה הגבורה של מריאנו דיאס שנכנס לא כדי להבקיע אלא כדי להרביץ ולמשוך זמן – החזירו קצת את האיזון אחרי שנים שחורות. היה גם 1:2 מרגש בשלהי 2020-21 עם בישול גאוני של לוקאס לבנזמה וכדור חופשי של קרוס עם מעט עזרה. אבל, כמה זמן ריאל לא ניצחה שלושה משחקי בית רצופים למשל נגד ברצלונה? אוהו-מסתבר שזה לא קרה מאז ימי הקינטה דל בויטרה העליזים. מ-1987 ועד 1991 ניצחה ריאל 1:2, פעמיים 2:3 ועוד 0:1, ומאז כל הזמן פאנצ’רים. חייבים לדבר על השנים השחורות? האמת גם בדסימה היה שחור עם הפסד 4:3 קשה, אותו אדום הזוי של סרחיו ראמוס שלא נגע בניימאר, הפסד שהשפיע על האליפות. רפא בניטס שילם מחיר כבד (במשרתו – בהמשך) על הרכב הפלייסטיישן שלו והובס 4:0, שנה אחר כך הפסד טראגי בעשרה שחקנים מול מסי וה-3:2, שלישייה בעונת 2017-18 והפסד 1:0 בחוסר אונים שנמשך. בעשרת המשחקים האחרונים בקלאסיקוס בברנבאו בליגה – חמישה ניצחונות לכל קבוצה. מאוזן – מאוזן מידי.
אנחנו נעדיף לדבר על רגעים יפים. למשל ה-1:3 בעונתו השנייה של קרלו אנצ’לוטי כשריאל מזה זמן רב מבצעת רמונטדה. ניימאר כהרגלו כבש ואז כריסטיאנו רונאלדו השווה בפנדל, פפה עשה מהפך בנגיחה אחרי כדור קרן מכל הלב! ובהמשך מתפרצת קטלנית של איסקו-כריסטיאנו-חאמס-בנזמה הסתיימה בשער השלישי תוצרת הצרפתי. גם בעונת המאה נקודות ו-121 שערי זכות ריאל לא הצליחה לנצח והפסידה 3:1 אבל שנה אחר כך בהרכב די משני היא השיגה 1:2 בזכות נגיחה של סרחיו ראמוס הכל-יכול. לפני שברצלונה של פפ התחילה להשתולל, היה ניצחון מרגש 0:2 בעונת הקאפלו עם שער של ראול הגדול כבר אחרי שתי דקות ואחד נוסף של רוד ואן ניסטלרוי וכמובן משחק הפאסיו המפורסם וההיסטורי ב-2007-08 – משחק בו ריאל הובילה 0:4 כבר, יכלה להשתולל ולהשוות את הכיף מ-1995 אך הורידה רגל מהגז ונתנה להנרי לכבוש שער מצמק. חבל. התעללו בברצלונה קודם לכן: ראול – איך לא, אריאן רובן – בנגיחה, היגואין וכמובן רוד בפנדל. היה גם ניצחון יפה 2:4 עם הקוסם לושמבורגו ומערך שלושת החלוצים, משחק ענק של רונאלדו אבל זה לא הספיק לאליפות.
כמובן שהיו ניצחונות גדולים של ריאל כמו 2:8 למשל ב-1935 וזה ניצחון הליגה הכי גדול אבל עם כל הכבוד לא היה ולא יהיה כמו היום בו איבן זאמורנו הפך לחצי אל, 364 ימים לאחר שריאל התבזתה בקאמפ נואו מול רומאריו – הגיעה הנקמה עם חורחה ואלדאנו על הקווים. זאמורנו כבש את הראשון מבישול של ראול, הכפיל ואז נהנה מחטיפת כדור של לאודרופ בדרך לשער שלישי. את הרביעי כבש לואיס אנריקה ועל החמישי ההיסטורי היה חתום חוסה אמוויסקה. אומרים שהברנבאו היה בטירוף כמו שלא היה מעולם. עוד מאניטה שצריך לציין היא 0:5 בעונת 1953-54, הפרמיירה של די סטפאנו בקלאסיקוס ובמקום הנכון, הוא כבש צמד. היה גם 1:6 בעונת 1949-50 - לייק, ו-1:5 בעונת 1951-52.
חזרנו להתחלה. ברצלונה הייתה זו שניצחה בקלאסיקו הראשון במדריד, במאי 1929 אך כעבור עשרה חודשים חטפה מאניטה. ברצלונה הרימה את הראש עם תיקו במשחק השלישי ואז ריאל חיברה רצף של שישה ניצחונות רצופים. בכל מקרה התקופה הכי טובה של ריאל בקלאסיקוס הייתה מ-1949 ועד 1964. רצף של 16 ניצחונות בית רצופים שלא יחזור לעולם ככל הנראה. גם בשנות ה-70 היה רצף לא רע, סוף שנות ה-70. 0:4 יפה באפריל 1978 ועד ל-1:3 באפריל 1982. בשנות ה-90 ברצלונה כבר החלה להרגיש יותר בנוח במקדש למעט אותה תבוסה. ב-1999-00 הגיע 0:3 גדול של ריאל עם השער האייקוני ההוא של רוברטו קרלוס בכדור חופשי. גם פרננדו מוריינטס וניקלאס אנלקה הבקיעו. בצד שלהם, רונאלדיניו היה אחראי לשני ניצחונות – בעונת 2003-04 ברצף החמצות אדיר של ריאל נטולת רונאלדו, וכעבור שנתיים כשלא היה לנו מה לעשות מלבד למחוא כפיים. אהה המספרים, כן. ב-94 משחקי הבית בהם ריאל אירחה את ברצלונה – יש לה 56 ניצחונות (60%), 15 תוצאות תיקו (16%) ו-23 הפסדים (24%), יחס שערים 118:191. בסה"כ 188 מפגשי הליגה צמוד-צמוד: 79 ניצחונות לריאל ו-74 לברצלונה וגם בשערים צמוד מאוד: 301:304 לריאל.
מקווה שזה עזר.