אני עוקב באדיקות אחר המשפט ואתמול הגעתי למסקנה: נתניהו יודע כבר שהוא לא יצא מזה נקי ועכשיו המטרה היחידה שלו היא פשוט להעביר כמה שיותר זמן.
אזהרת קונספירציה: (יש שמועות עצבניות על סרטן הלבלב ועל דיאליזה שהוא מקבל כל בוקר במשכן הכנסת בשושו)
בלי קשר, הטיעונים להגנתו הם לא טיעונים משפטיים - הם טיעונים ציבוריים. אני משוכנע שהוא מספיק אינטליגנט כדי להבין שכל עוד אין לו איך לכפור בעובדות אין לו איך לצאת זכאי. בטח לא מארבעת האישומים.
לטעון שהוא לא אוהב שמפניה (בסדר אבל אשתך כן…) או לטעון שהוא לא ידע על מה הוא חתם (שטויות ברור שידעת וגם אם לא ידעת עדיין חתמת) זה טענות מפגרות לגמרי. על גבול הילדותי. העורך דין הראשי שלו (עמית חדד) עושה רושם של אידיוט גמור.
בקצב הזה עד שיגמרו כל הערעורים יש עוד איזה 7-8 שנים. אני בספק גדול מאוד אם נתניהו מאמין שהוא בכלל יהיה בחיים עד אז. לאריאל שרון זה עבד יופי.
כל פעם מחדש מדהימה אותי היכולת של אנשים שונים לראות את אותם הדברים בדיוק, אבל בעצם לראות אותם אחרת לגמרי, לפי ההטייה המוקדמת של כל אחד מהם.
אני, לדוגמה, ראיתי דברים אחרים לגמרי:
בוודאי שהטיעונים של נתניהו הם משפטיים. מה לעשות שכשהפרקליטות ממציאה עבירות תקדימיות שלא כתובות בספר החוקים, אז הדיון הופך להיות עקרוני-ערכי, על עצם ההגדרות העקרוניות. להפוך “סיקור אוהד” לפוליטיקאי (פחחח מישהו פתח כאן את אתר וואלה לפני עשור? אם זה סיקור אוהד, אני מפחד לדעת איך נראה סיקור ביקורתי ונשכני) לעבירת שוחד, זה חתיכת תקדים מטורף, שלא לומר מסוכן. התקשורת והפוליטיקה במשטר דמוקרטי לעד יהיו ביחסי קח ותן, וזה נורמלי לגמרי, ונכון שעל זה יהיה הוויכוח המשפטי.
בוודאי גם שיש כאן ויכוח על עובדות. לדוגמה, הפרקליטות טוענת שההיכרות של ביבי עם אלוביץ’ הייתה לפני שחתם על המסמך שמיטיב עם אלוביץ’, וההגנה טוענת שההיכרות המעמיקה הגיעה רק לאחר מכן. כנ"ל כל הסיפור עם “פגישת ההנחייה” שהתרחשה לכאורה לפי שיטת הפרקליטות, כשלמעשה נראה שהיא המציאה לגמרי את קיום הפגישה הזאת ואף הנחתה בעצמה את העד שלה על קיום הפגישה ועל המועד שהיא לכאורה התקיימה. ועוד אינספור ויכוחים עקרוניים כאלה.
שאלה רצינית רגע - היית פעם במוקד קבלת החלטות? אתה יודע מה כמות וקצב קבלת ההחלטות במקום כזה, בטח שעל-פני 15 שנות שלטון? קראת פעם חוק הסדרים במלואו, לדוגמה - חוק מורכב מאין כמותו שכולל מאות סעיפים שמשפיעים באופן דרמטי על החיים של כולנו, וח"כים (משני צידי המפה, למען הסר ספק) מצביעים עליו כשהם רואים אותו לראשונה כמה דקות לפני ההצבעה? גם בלי להאמין לביבי (ושיהיה ברור - אני אישית לא מאמין למילה אחת שיוצאת מהפה שלו, אף-פעם), לומר שהוא לא זוכר מסמך רגולטורי שחתם עליו לפני למעלה מעשור, ולא ידע בזמן-אמת שהוא מיטיב עם איש עסקים אחד מבין מאות שמושפעים מההחלטה ועוד אלפים שיש לביבי איזושהי היכרות איתם (בהנחה שטרם הכיר לעומק את אלוביץ’ באותה תקופה) - זהו קו הגנה הגיוני וסביר לחלוטין.
בדבר אחד אני כן מסכים איתך - אני מניח שביבי מבין שאכן אין לו סיכוי לצאת נקי לגמרי מכל הסיפור הזה. אבל בניגוד אליך, אני לא חושב שזה בגלל שמשפטית אין דרך להוציא אותו זכאי לאור תיק הריאיות והעובדות, אלא בגלל שהמערכת המשפטית כולה נמצאת כל-כך עמוק בתוך הדבר הזה, החל מהפרקליטות, היועמ"שים לדורותיהם, המשטרה, ועוד - שבית המשפט העליון פשוט לא יוכל לאפשר מצב שבו ביבי יוצא נקי מכל זה. זאת יהיה פארסה בקנה מידה טקטוני אם דבר כזה יקרה, ופגיעה עצומה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק כולה, שבכל מקרה נמצאת במצב אנוש. המשחק מכור מראש.
אה, וההשוואה לאריאל שרון בסוף הדברים שלך פשוט עצובה, ומראה כמה ניתוק יש עדיין בחלקים גדולים כ"כ של העם. לקחת ראש ממשלה שהמערכת כולה (בתי המשפט, הפרקליטות, התקשורת ועוד) נרתמה באופן מלא לאיתרוגו ולמסמוס כל החשדות שהיו סביבו (מסיבות אידיאולוגיות-פוליטיות לחלוטין כמובן), ולהשוות אותו לראש ממשלה שהמערכת כולה פעלה בדיוק להיפך, ונרתמה באופן מלא להמצאת תיקים וחשדות תקדימיים לחלוטין (שוב, מסיבות פוליטיות לחלוטין) - זאת פשוט בדיחה עצובה. לשרון זה היה “עובד יופי” גם אם היה חי עוד 20 שנה בכיף, הוא לא היה בסכנה משפטית ממשית בשום שלב.
ואני כותב את כל זה כשיש לי מעט מאוד הערכה לאדם בנימין נתניהו.
זה אכן מדהים… זה קורה כשאנשים נפרדים מהעובדות ואז אין הסכמה על מה אמת ומה שקר. למשל כשאני מספר שנתניהו עם סרטן בלבלב אני מודע לזה שזו שמועה, שאין לה אחיזה עובדתית ושאולי היא נכונה ואולי לא אבל אני לא טוען שאני יודע. אתה לעומת זאת טוען שהפרקליטות ממציאה עבירות תקדימיות אבל לא נותן לנו קונספיריישן אלרט. כלומר אתה הופך את זה לעובדה ואז אנחנו כבר לא מתנהלים באותו עולם.
שוחד היא לא עבירה תקדימית בכלל וגם מרמה והפרת אמונים זה לא תקדימי. מה ש"תקדימי" זה המתת (ככה כותבים?). אבל זה לא באמת משנה כי בשום מקום לא כתוב שבעבירת שוחד צריך שהמתת יהיה כסף ולאף אחד אין ספק שסיקור תקשורתי זה אחד הדברים שהכי חשובים לנתניהו מאז ומתמיד.
היחסים אגב הם לא בין נתניהו לעיתונאים אלא בין נתניהו לבעלי שליטה בעיתונים וזה דבר אחר לגמרי.
חלק גדול מאוד מתקשורת הווטסאפ שנחשפה מתרחשת לפני החתימה של נתניהו - כלומר ההיכרות כבר מוכחת. לגבי פגישת ההנחייה - ברור שהתקיימה פגישה כזו הרי לא יעלה על הדעת שנתניהו ימנה מנכל למשרד התקשורת אבל לא יפגש איתו כדי לדון במדיניות (כשוהא שר התקשורת…). הבעיה הייתה שהפרקליטות טענה לתאריך מסוים והוא ככל הנראה לא נכון. זה לחלוטין שולי כי כל הפעולות של פילבר אח"כ הם לטובת אלוביץ ובניגוד לדרג המקצועי.
אני חושב שבתיקים 2000 ו-4000 יש היבט תקדימי משמעותי, לטוב ולרע (בעיניי לרע, אבל אני לא מספיק מבין בזה), ולכן באופן טבעי הדיון המשפטי הוא עקרוני מעיקרו - ואז זה באמת הופך לטיעונים ציבוריים ולא משפטיים. אפשר להרשיע ואפשר לא להרשיע בהם, כל עמדה ניתנת לנימוק, ולכן בסוף השופטים יחליטו מה שירצו להחליט.
בתיק 1000 המצב הוא שונה. התיק שם הוא הכי קונקרטי, וההרשעה שם היא ככל הנראה הכי קלה. באותה נשימה, הוא התיק הכי זניח מבחינה ציבורית. וזה כאשר התיק הכי משמעותי מבחינה ציבורית, תיק 3000, לא הצליח להפוך לכתב אישום נגד ביבי. חלק מהסיבה שאנחנו במצב האבסורד שחצי עם טוען לרדיפה או לכל הפחות לאכיפה בררנית.
לגבי הקונספירציה - יכול להרחיב? @Ganjo אני זוכר את הסיפור של התקנת קוצב הלב בגלל שפעת או משהו הזוי כזה, ורואה מדי פעם תמונות של ביבי עם הדגשה של מכשיר שנמצא מתחת לבגדים. יש מידע קונקרטי מעבר לזה?
אגב, סיכום גרפי שווינט העלו אתמול בוקר, אולי תמצאו אותו מעניין:
זה שתכתבו תקדימי אלף פעם לא אומר שיש משהו תקדימי בשוחד מרמה והפרת אמונים.
הרופא שלי הוא אספן נלהב של אצטרובלים. אני רוצה תור להיום אבל התור הפנוי הבא הוא בעוד חמישה חודשים. אני מציע לו ארגז של אצטרובלים תמורת תור היום. הוא מקבל את האצטרובלים. שוחד. אצטרובלים זה תקדימי. שוחד לא.
לא יותר מידיי… טוענים שכל יום בבוקר נוסע לכנסת לעשות משהו סודי שאורך כשעה (מביני עניים אומרים שרק דיאליזה יכולה להתאים). אומרים שביקש לאחר את דיוני המשפט לשעה 10 (כדי להספיק לקבל דיאליזה) ומספרים על אמבולנס שנוסע איתו לכל מקום. יש גם טענה שמה שמתחת לבגדים זה סטומה. אבל אין לי באמת מושג זה הכל שמועות.
יותר דומה לזה שהרופא עשה כמה שינויים בלו"ז שלו מכל מיני סיבות, ככה שהתפנה תור מוקדם יותר שהצלחת לתפוס, ובמקביל שמעו אותך אומר על הרופא הזה שהוא חרא מוחלט אבל שפעם אחת הוא טיפל לך בפצע, ואז מישהו שראה את זה מהצד החליט שבגלל ה"אמירה החיובית" שלך על הרופא אז הוא החליט להזיז את הלו"ז בשבילך.
כמובן שעצם עבירת השוחד היא לא תקדימית. התקדים, המשמעותי, שהוא עובדתי לחלוטין ולא קונספירטיבי בשום צורה, הוא בקביעה של מה נכנס תחת הגדרה של שוחד.
אצטרובלים לא דומים לזה בכלל, כי:
א. מדובר בחפץ ממשי, בעל ערך כספי ידוע ומוגדר.
ב. קל להוכיח שהם ניתנו מצד אחד לצד שני.
ג. הכי חשוב - אצטרובלים הם לא כלי מיקוח מקובל בקביעת תורים אצל הרופא. סיקור תקשורתי חיובי/שלילי - בהחלט כן. ח"כים ופוליטיקאים שמדליפים לעיתונאי החביב עליהם, ישלטו הרבה יותר בצורת הסיקור שלהם ושל פועלם, ויקבלו ממנו סיקור חיובי ואוהד הרבה יותר מאשר מאלו שנמנעים מלעשות כן (ולצורך העניין - זה נכון גם עבור אנשי צבא, משפטנים, שוטרים ועוד). וכנ"ל עוד אינספור דוגמאות שמעצבות את מערכת היחסים העדינה שבין תקשורת ושלטון במשטר דמוקרטי.
ואם התקשורת של ח"כ מדרג ג’ היא מול עיתונאי מדרג ג’, סביר לחלוטין שהתקשורת של ראש הממשלה תהיה ישירות אל מול העורך או אפילו בעל השליטה בעיתון. אין בזה שום-דבר חריג. אני מציע לך לבדוק כמה פעמים לפיד לדוגמה נפגש עם בעלי שליטה בתקשורת, והוא היה ראש ממשלה בסה"כ 3 חודשים.
לגבי ההיכרות המוקדמת עם אלוביץ’, וקיום פגישת ההנחייה - זהו בדיוק דיון משפטי. כמובן שהתקיימו פגישות בנושאי קביעת מדיניות במשרד התקשורת בין השר הממונה לבין המנכ"ל שלו, אבל השאלה היא מה נאמר בהן. אם הפרקליטות רוצה לטעון שנתניהו הנחה בה את המנכ"ל שלו לעבור על החוק, או אם היא רוצה לטעון שההיכרות עם אלוביץ’ הייתה חריגה ומעמיקה - חובת ההוכחה עליה. בינתיים, העובדה שהעד שלה לא זכר בעצמו מתי ראש הממשלה הנחה אותו לעבור על החוק, לא כ"כ מחזק את התזה שלה.
אבל נניח ‘לרגע קטן’ את מה שאתה יודע ונדבר תיאורטית.
אם התיק תקדימי וכל מערכת אכיפת החוק מעורבת בזה, המשטרה, הפרקליטות יועצים משפטים ועוד, ובהתחשב בזה שזיכוי ירעיד את אמות הסיפים וינתק לגמרי את אמוו הציבור הרופף גם ככה עם מערכת המשפט על שלוחותיה, אין לנתניהו סיכוי לזיכוי. פשוט כי התליין יודע שאם הוא לא תולה את נתניהו הוא בעצמו ייתלה.
חוזר לטענותיך. אתה טוען שקראת את החומרים והוא אשם בטוח. למרות שאני מחבב אותך חוות דעתך חסרת משמעות כשאינך בקי בתורת המשפטנות. אין לך תואר בזה ולא עבדת בזה. אתה כן מגיע מפוזיציה וזה עומד לך לרועץ. אבל אמירה אחת היא טעות של ממש - בעיניי - בדבריך. חדד נחשב לאחד המוחות המבריקים ביותר בתחום. לפי כל כתבה שקראתי עליו…
מן הסתם כל מערכת אכיפת החוק מעורבת… מה ציפית שהמשטרה לא תהיה חלק? שהפרקליטות תישאר בחוץ? שזה לא יעבור דרך היועמ"ש? זו טענה הזויה לא? הרי היועמ"ש באמת עשה פה פליקפלאקים לאחור בנסיון לגמד ולזכות, וכולם התייחסו לתיק הזה בכפפות של משי ובזהירות יתרה, כולל חקירות משטרה מלטפות ועדינות שאין חשוד שזוכה להם.
אז אתה די צודק, אין לו סיכוי לצאת זכאי כי אם היה כזה היועמ"ש לא היה מעז להגיש כתבי אישום. אני חושב שזו טעות ושצריך להגיש יותר כתבי אישום גם במחיר שאחוזי ההרשעה ירדו.
בכל מקרה גם אם אני זורם איתך ונתניהו מזוכה מכל האישומים - אף אחד לא ישלם מחיר יותר כבד ממה שכבר שילם ממכונת הרעל.
אני קטונתי לגמרי. רק מהתנהלותו במשפט הנוכחי אני מתרשם. אין לו פינס. הוא מתנהל כבריון, ואני לא חושב שזה משרת את האינטרס המשפטי של הלקוח שלו (זה משרת את האינטרס הציבורי של הלקוח וזה לא תפקידו). מבריק? ואללה חא נשמע ככה… נשמע יותר כמו מריונטה של נתניהו ומבחינתי זו עוד הוכחה שנתנינו ויתר על המשפט ועוסק רק בציבורי ובמריחת הזמן.
כשאמרתי שחדד מבריק דברתי על תיקים אחרים שלו, לא תיק בנימין נתניהו. כמובן על פי השמועות וכתבות בעיתונים, איני מבין במשפט ואיני רוצה להבין בזה - מבחינתי לעולם.
יועץ משפטי, פרקליט, או כל איש משפט לא הולך לתיקים רק של 100%, אין דברים כאלו בכלל אפילו לא פרומיל, כל תיק הוא תלוי הערכה ומשתנים. יועץ משפטי כמו גם פרקליט מדינה גם מונע מתוקף תפקידו כפוליטיקאי - לצערנו הרב. כך אמרה בעצמה העבריינית קאמלה האריס. אישה שבשם הפרוגרס הוציאה ילדים מחיק משפחתם כי זה לא התאים להשקפת עולמה. אם העולם היה שחור ולבן אף פעם לא היה דיון בבית משפט, האמת היא שרוב מוחלט מהתיקים הם מתנדנדים באמצע תלויי ראיות ותקדימים. אגב, היעוצת המשפטית שלנו אולי אבירת החירות אבל בתור משפטנית היא אחת הרעות שהיו. פשוט לא בתחום המוצלח של הכישורים שלה.
אם זה הנתון, אז או שאתה צודק או שהשופטים הם החברים הכי טובים של הפרקליטות.
קצת מריח לי מספר 2…תרתי משמע.
אבל כאמור ואחזור על זה בכל הודעה - אני לא מבין כלום, אני חנון שכועס שאנשים עוצרים באמצע הכביש להוריד מישהו ולא מחכים לאיזה מפרץ שלא להפריע לעוברים ושבים אז כנראה אני איש מדגם שונה.
אין ספק שזה דורש תיקון ואין ספק שמערכת המשפט חייבת רמונט כללי. עצם העובדה שאנחנו מדברים כאן על משפט שהחל לפני 4 שנים ורק עכשיו הגיע לפרק ההגנה זה מזעזע ומטורף ואבסורדי. הבעיה שהרפורמה המשפטית בכלל לא עוסקת בזה.
