הבעיה עם הקיבוצים הייתה שהם הטיפו לחברה צודקת אבל תמיד רק כלפי פנים ואף פעם לא הסתכלו החוצה. וזה לא שבפנים היה איזה צדק גדול. מה שכן הקיבוץ הוכיח שלתקופת זמן מסויימת יש יתרון בהתיישבות קומונאלית.
מקימי הקיבוץ היו ההיפך הגמור מפריבילגים. הילדים שגדלו בקיבוץ היו ההיפך הגמור מפריבילגים. הדבר היחיד בערך שהיה להם זה בריכה ומדרכות שזה ממש אחלה ומגניב אבל בואו…
שנאת קיבוצניקים זה מגניב. קנאת קיבוצניקים זה אידיוטי. כשהייתי ילד והייתי מתעורר באמצע הלילה ומדבר אל אינטרקום (לפחות כשהייתי מספיק גבוה כדי להגיע אליו) אני לא זוכר ילדים עירוניים שאמרו שהם רוצים גם. כשהייתי צריך להירשם לסידור רכב ולא לקבל את אחת מ-4 המכוניות ששימשו 300 איש אני לא זוכר אף אחד מקנא. כשקיבוצניק קשיש מקבל 3000 שח פנסיה ומתקזז על קצבת שארים אני לא רואה הרבה עיניים מקנאות סביבו.