לקראת הקלאסיקו - נושא בעריכה:
סטטוס ריאל:
ריאל מדריד מגיעה לקלאסיקו הגדול כשהיא במומנטום סביר מבחינת תוצאות – מומנטום של ארבעה ניצחונות ליגה רצופים (אם כי כולם על הקשקש – על חודו של שער, כמו שראיתם ב-2:3 על סלטה ויגו) וחולמת לתת מהלומה ליריבה הגדולה ביותר שלה ואולי להביא לדרמת ענק במאבק האליפות בספרד. “אין עוד יום, אין עוד מחר” – זה די ברור כשהפער עומד על ארבע נקודות (ויתרון מוחץ לברצלונה מהקלאסיקו הראשון) ונותרו רק ארבעה מחזורים. אפשר לומר שעם כל הדיבורים בתקשורת המשחק הענק קצת נדחק לשוליים, זו תהיה גם הזדמנות של השחקנים להעניק לקרלו אנצ’לוטי מתנת פרידה יפה בדמות ניצחון בקלאסיקו, שבתזמון מדויק אגב יהיה זה משחקו ה-350 כמאמן הקבוצה. מעבר לכך, ריאל מאוד לא רוצה להשוות את ההיסטוריה השלילית שלה. עד כה רק פעם אחת, בעונת 1982-83 – הפסידה ריאל בארבעה קלאסיקוס בעונה אחת (אז היו חמישה משחקים). את מסיבת העיתונאים סיים אנצ’לוטי, שדיבר על המוטיבציה הרבה של השחקנים והאמונה, במסר ברור: “אם השחקנים יקשיבו לי – יהיה בסדר”. הוא התפאר בכל מה שהקבוצה עשתה באימונים וששום דבר ממה שדיברו עליו השבוע בתקשורת לא ישפיע. “קל מאוד להתכונן למשחקים האלה שכולם רוצים להיות חלק מהם”.
יש כאן גם את עניין הכבוד. ריאל לא ניצחה כמעט אף משחק גדול העונה – קשה להתייחס ברצינות לצמד המשחקים נגד מנצ’סטר סיטי שהייתה בעונת בלהות אפילו גדולה משלנו. ב-2015-16, למשל, ריאל מדריד של זינדין זידאן הייתה בפער אסטרונומי מברצלונה של לואיס אנריקה אבל הגיעה לקאמפ נואו וניצחה 1:2 כשהיא בעשרה שחקנים בזכות כריסטיאנו רונאלדו. היא יצאה לרצף ניצחונות שלא הספיק לאליפות (12 ניצחונות רצופים – ובמחזור הסיום ריאל אפילו הייתה אלופה כמה דקות – זמנית), אבל בהחלט חיזק את הביטחון ולפחות לעניות דעתי “הניח את היסודות” לאונדסימה. לא ברור עד כמה אפשר להיאחז בזה אבל על פניו המאזן של ריאל מדריד בקאמפ נואו\המונז’ואיק בעשור האחרון הוא טוב, אולי יש פתח לתקווה, כשאין את הציפיה לשחק התקפי וכולם מבינים שצריך לעמוד חזקים מאחור או לנסות. הייתה התפרקות אחת בהחלט, בעונה איומה שלנו, וגם הפסד נוסף במשחק מכריע, ועדיין. ריאל ניצחה ארבעה מחמשת משחקיה האחרונים כאורחת נגד ברצלונה, והפסידה רק פעמיים ב-12 המשחקים. אותו ניצחון בהובלת כריסטאנו ב-2015-16 הוא אחד מהם.
“הקלאסיקו הוא תמיד משחק מיוחד בשל היריבות והרצון של האוהדים לנצח את ברצלונה. זה גם הקלאסיקו האחרון של העונה כי ברצלונה לא תהיה באליפות העולם למועדונים. הקבוצה בכושר טוב, התאמנה טוב וממוקדת במה שעליה לעשות. אנחנו מתרגשים ויודעים כמה מונח על כף המאזניים ואנחנו בטוחים שנוכל לנצח. זה יהיה קשה כמו כל המשחקים נגד ברצלונה, אבל המפגש האחרון נותן לנו ביטחון לקראת מחר”. אמר אנצ’לוטי שמדבר על גמר הגביע ואכן המחצית השנייה של ריאל הייתה טובה מאוד". המאמן הוסיף כי ניצחון מחר, גם אם לא יקפיץ אותנו לפסגה – יקרב מאוד את התואר מבחינתו. “לזכות באליפות זה מסובך, זה דורש המשכיות. ואנחנו יכולים להשיג את המטרה הזו. אם ננצח הליגה נפתחת מחדש והכל יכול לקרות”.
היכולת הבעייתית של ריאל ידועה לכולם – סופגת בכל משחק למרות שטיבו קורטואה נהדר, יש לה את “הניתוקים הארורים והמסוכנים” כפי שנכתב במארקה – תוך כמה דקות חלשות – כמו בקלאסיקו הביתי העונה – היא סופגת ומאבדת את הראש, וכבר 16 משחקים שלא היה לה ‘ניצחון נוח’ כלומר ביותר מגול. ועדיין לריאל יש במה להיאחז. טיבו קורטואה+קיליאן אמבפה=אליפות? או קרוב לכך? טיבו בכל משחק רושם את ההצלה הלא הגיונית שלו וכך היה גם נגד סלטה ויגו. והוא רוצה מאוד לכפר על גמר הגביע כשלא העריך נכון את המיקום של פראן טורס וה-2:2 שספגנו די באשמתו – מייסר אותו. טיבו חולם גם על תואר הזאמורה עדיין והמשחק האחרון הרס לו. שלוש פעמים בעבר הוא שמר על שער נקי בקלאסיקוס – וזה לא קרה מאז גומלין חצי גמר הגביע ב-2023.
ואמבפה? צמד נהדר נגד סלטה ויגו, בטירוף להיות הפיצ’יצ’י של הליגה, הוא רחוק שער אחד מרוברט לבנדובסקי ויש לו רקורד כיבושים נהדר נגד ברצלונה עדיין: שמונה שערים בשבעה משחקים. הוא כבר כבש בשני הקלאסיקוס הקודמים העונה, ונגד סלטה נראה נהדר. בעיקר הקלאסיקו בגמר הגביע, בו כניסתו למגרש הביאה לחיים חדשים לקבוצה והוא היה נראה המנהיג – מיקמו אותו כשחקן ההתקפה הבכיר. אמבפה צריך צמד, אגב, כדי לקבוע שיא בריאל מדריד – השחקן שכבש הכי הרבה שערים בעונת הבכורה שלו במועדון. אמבפה עם 36 שערים ב-52 משחקים, לאיבן זאמורנו היו ב-1992-93 37 שערים ב-45 משחקים.
קרלו, פירט מה על הקבוצה לעשות: “כבשנו הרבה שערים במצבים הנייחים בשנתיים האחרונות וגמר הגביע הראה שיש לנו את האיכות הזו כמו בגול של אורליאן טשואמני. אפשר לפגוע בברצלונה במעברים בגלל הקו הגבוה שלהם ומלכודת הנבדל… יש הרבה דברים שדיברתי עליהם עם השחקנים ועבדנו עליהם באימונים. אם הם יקשיבו לי, זה ייגמר טוב”. ואכן, לא מעט קבוצות העונה הצליחו להקשות על ברצלונה ולנצל את קו ההגנה הגבוה שלה. דווקא לריאל מדריד לה כביכול יש את “השחקנים המתאימים ביותר” לכך – ג’וד בלינגהאם, ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה – זה לא קרה. התזמון במסירה לא מספיק טוב, לעתים איכות המסירה, השחקנים לא נעים מספיק לעומק אינטר עשתה זאת בחצי גמר ליגת האלופות, אתלטיקו מדריד עשתה זאת בליגה ובגביע, אפילו בנפיקה ועוד. וזה קורה בעיקר בגלל ויניסיוס. “הבצורת הגדולה של ויניסיוס” נכתב על הברזילאי שהביצועים שלו מה-זה יורדים. בגמר הגביע לו היה יותר מדויק – אולי התואר היה של ריאל. ויני השחקן השלישי עם הכי הרבה קלאסיקוס בסגל הנוכחי, כבש שבעה שערים, ארבעה מהם אשתקד, ובכל שלושת המשחקים איכזב. אם בלינגהאם יהיה למשל אותו ג’וד מסוף המחצית הראשונה בגמר – הסיכויים לנצח ישתפרו. ג’וד חוזר, אחרי כמעט 600 ימים – למקום בו רשם את הערב הגדול הראשון שלו כשחקן ריאל מדריד. בגמר הגביע הוא כבר הוכיח למה הוא מסוגל, בעיקר “ג’וד הקשר”. קרלו נשאל האם ההדחה מליגת האלופות תשפיע על ברצלונה וענה: “ככה זה הכדורגל – כשאתה סופג מכה יש הזדמנות מהירה להגיב ולהתאושש וזה פנטסטי. זה נורמלי שההדחה תשפיע אבל הם ירצו להגיב. צפיתי במשחק והוא היה נהדר, שווה ותחרותי. ברצלונה הייתה קרובה מאוד להגיע לגמר”.
מצד אחד אף שחקן שהיה בסכנת השעיה במחזור הקודם לא ייחסר - ועל כן טשואמני שהשתפר בקישור, יוכל להיות הפרטנר של ראול אסנסיו במרכז ההגנה, דני סבאיוס גם כן ב-11 ככל הנראה, אבל אף פצוע לא חזר כמובן. נראה שקרלו יהמר על פדה ואלוורדה “הבלתי נלאה” זה שתמיד משחק הכל (ישווה את מספר ההופעות שלו מעונת השיא לפני שנתיים – 56) כפי שנכתב במונדו דפורטיבו – במרכז השדה, ולא כמגן ימני. אולי קלאסיקו פרידה של לוקאס ואסקס, אחרי שלא ממש הצליח במשחקים הקודמים. קלאסיקו 20 ואחרון. ההגנה באמת מדאיגה. פראן גארסיה נענה לאתגר בצד שמאל. אמנם הגול בגמר הגיע מהצד שלו אבל לאחר מכן רשם שבע חטיפות, ארבע מהן מול לאמין ימאל, מה שמביא מקום לאופטימיות כמו קצב המשחק הגבוה שלו. הוא היה מאלה שהמשיכו לרוץ גם בדקה 120. “במשחקים כאלה אתה כותב את קורות החיים שלך”, נכתב. פדה יהיה חצי בצד ימין, כמובן, יעזור הרבה, חשוב מאין כמוהו במשחק כזה, הלב של הקבוצה.
האם החידוש המרענן במרכז השדה יהיה ארדה גולר? עד היום הוא שותף רק בקלאסיקו אחד כשחקן הקבוצה – כמחליף בגמר הגביע, ואותן דקות הקפיצו אותו קדימה. נראה שגולר מקדים את רודריגו הדועך שחוזר לסגל אחרי שסבל מחום במשחק האחרון וגם איכזב בגמר הגביע. גולר זה אומר עוד שחקן שיכול לתת פס מעניין וכמובן המצבים הנייחים. “רודריגו שחקן חשוב עבורינו, הוא התאמן טוב. גם גולר חשוב”, אמר קרלו ולא הוסיף, בעניין. לוקה מודריץ’ לא מתוכנן ל-11, בגמר הגביע הוא עלה מהספסל. אבל אי אפשר לדעת האם קרלו לא יעדיף לפתע את הניסיון שלו. כך או כך גם עבורו נראה שמדובר בקלאסיקו פרידה. מודריץ’ ירשום את הקלאסיקו ה-38, ישתווה לאגדה אנדרס אינייסטה במקום השישי, ויתנתק משלוש אגדות של ריאל - ראול, איקר קסיאס ופרננדו היירו להם 37 משחקים.
בספרד עסקו לא מעט בשאלה עד כמה בריאל בעצמם מאמינים, עד כמה השחקנים שאכזבו השנה רוצים לתת פרידה הולמת לקרלו. להוסיף לאיכות ולניסיון שיש להם גם ריכוז ומחויבות למשל. “יש להם עם מה לצאת לקרב”. זה בהחלט הרגיש כמו פרידה עם הרבה שאלות על המורשת, על עתידו, על צ’אבי אלונסו. על ירח הדבש שהסתיים כביכול. “ירח הדבש אף פעם לא נגמר ולא ייגמר עם המועדון הזה. הוא יימשך לנצח. גם ריאל מדריד וגם מילאן הן קבוצות שנשארות בליבי יותר מאחרות בגלל הזמן שביליתי כאן ובגלל שאני מרגיש כל כך טוב כאן. זה כמו מערכות יחסים. בהתחלה, יש הרבה תשוקה, וכשהיא שוככת, חיבה ודברים אחרים גוברים. ירח הדבש יימשך עד היום האחרון בחיי”. קראתי שצ’אבי אלונסו עוזב את באייר לברקוזן (אמר כשנשאל ישירות), הוא עשה שם עבודה פנטסטית וכל הדלתות פתוחות בפניו. הוא הוכיח שהוא אחד המאמנים הטובים בעולם". קרלו התבקש לפרט על שלושה משחקים שלא ישכח, וברור לכם במה הוא בחר: ליסבון – גמר הדסימה 2014, פריז – גמר 2022 נגד ליברפול, ולונדון – גמר 2024 נגד בורוסיה דורטמונד. “לרוב הצלחנו”, אמר. ואכן, המורשת של קרלו תיזכר לעד בשל הצלחה מסחררת בליגת האלופות. והוא רוצה גם משהו בליגה. אם ינצח מחר אולי תהיה אליפות שלישית בשש עונות. הוא רוצה להוסיף “לקורות החיים” גם משחק ליגה גדול, ולא היו מספיק כאלה.
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| לוקאס ואסקס, ראול אסנסיו, אורליאן טשואמני, פראן גארסיה| פדה ואלוורדה, דני סבאיוס, ארדה גולר, ג’וד בלינגהאם| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה
מה המצב ברצלונה?
ברצלונה הייתה רחוקה דקה אחת או משהו כזה מלהמשיך את חלום הטרבל, מעוד רמונטדה ענקית כשפיגרה 2:0 בגומלין חצי גמר ליגת האלופות נגד אינטר בסאן סירו והפכה את זה שוב בפעם המי יודע כמה ל-2:3, על אף כל הבעיות. לבסוף זה נגמר בשברון לב מבחינתה עם הדחה אחרי הפסד 4:3 בהארכה. האכזבה המובנית מאליה התנדפה, היו תלונות על תצוגות השיפוט של שימון מרשצ’יניאק, ובעיקר הגאווה המוצדקת נשארה והמסר של המועדון ברור – מעבר לכך שהיו לקבוצה קרוב לחמישה ימים להתאושש פיזית – מנטאלית זה לא ישפיע. כולם בטירוף לקראת הקלאסיקו ביום ראשון ומדברים עד כמה בארסה ‘צריכה את הקהל’. ניצחון וברצלונה חצי אלופה, יותר נכון נוגעת בדאבל מה שלא השיגה מאז עונת 2017-18. “ברצלונה הייתה קרובה להישג הזה, היא כבר ליטפה אותו ועשתה את החלק הקשה ביותר מבחינתה, אבל היא לא תהיה שם”, נכתב בסיקור המשחק במארקה. האנסי פליק כבר שוחח עם השחקנים באימון - הרימו את הראש. הגרמני, עם יחס שערים 4:12 בקלאסיקו העונה, יכול להיות המאמן הראשון מאז פפ גווארדיולה ב-2010 שמנצח בכל ארבעת הקלאסיקוס הראשונים שלו, הוא בטוח בקבוצה שלו ויודע את הדרך לשם. “כולם יודעים שהמצב לא קל אחרי ההדחה אבל אנחנו עושים את הדברים נכון, שוחחתי עם השחקנים, ונראה ביטחון”.
אפשר לומר שעדות לביטחון העז בקבוצה ולשקט שלו היא הרעיון שלא “לקפוץ” על השחקנים שחוזרים מפציעות אלא לתת להם זמן, גם אם חלק היו רוצים לראות מיד את אלחאנדרו באלדה ואולי בעיקר רוברט לבנדובסקי שבמצב פיזי טוב ממנו – חוזרים להרכב. אז לא, שניהם יפתחו על הספסל, הבהיר המאמן שמאמין באותם 11 שפתחו נגד אינטר, והם ימתינו על הספסל, כמו גם מארק קסאדו. “אני לא חושב שהם ישחקו מההתחלה”, אמר. “ג’רארד מרטין ושאר השחקנים עושים עבודה טובה. עלינו להיות זהירים עם הפצועים, לאחר הקלאסיקו ישארו עוד שלושה משחקים. אולי הם יקבלו דקות במחצית השנייה. זה טוב שבאלדה בסדר”. כמובן שז’ול קונדה ששיחק כמעט הכל עד לפציעה נגד אינטר – ייעדר, וברצלונה תנסה להתגבר על חסרונו עם הסנסציה אריק גארסיה כמגן ימני.
המשחקים נגד אינטר, ואם תרצו גם גמר הגביע בו זכתה ללא נוכחותו של לבנדובסקי וגם בלי באלדה – הוכיחו שוב עד כמה השלם גדול מסך חלקיו. אריק גארסיה אפילו מעל ל’עמד בציפיות’ ועשה משחק אדיר נגד אינטר עם שער. ג’רארד מרטין, שתפס ביטחון בגמר הגביע מול רודריגו – בישל פעמיים. “הם לא הפתיעו אותי, הם השתפרו מאוד מאז תחילת העונה. הדרך בה ג’רארד שיחק בחצי הגמר..פספסנו את באלדה, אבל אהבתי את המנטאליות שלו, ובדיוק כמו של אריק, שהוא מקצוען, הוא משחק טוב כמגן ימני, כבלם, בעמדה מספר 6. הוא כל כך מגוון”. אחד משחקני המפתח בהגנה הוא איניגו מרטינס שזכה לשבחים גם כן: “יש לו סגנון שונה, הוא אוהב לשחק בצורה מסוימת והסתגל לאלמנטים של ברצלונה בצורה אדירה. הוא הראה את האישיות שלו כבר בקדם העונה. הוא לוחם אמיתי ואני מאוד מרוצה ממנו. הוא בן 33 וזו לדעתי אחת העונות הכי טובות שלו, וזה אומר הכל”. בין הקורות יפתח ווישצ’ך שצ’נסני: “אני שומר על הרעיון שהוא יהיה השוער הראשון”, אמר פליק ואמר עוד – “העתיד? החוזים זו העבודה של דקו”. הוא מרוצה ממה שהפולני מוסיף לחדר ההלבשה. סביר להניח שבשלב מסוים גאבי יעלה מהספסל. זו תהיה ההופעה ה-150 שלו. הוא לא מחפש לשחק יפה, הוא זכור על ההתגרות בראול אסנסיו לאחר שריקת הסיום בגמר הגביע ורוצה להמשיך. ב-12 קלאסיקוס בבוגרים הוא ניצח בשבעה והפסידה רק בחמישה.
הביקורת הגדולה על ברצלונה - לא מצד כולם כמובן - היא על משחק ההגנה שלה העונה – ספגה שבעה שערים בחצאי הגמר, נדיר שאתה מבקיע שישה במעמד היוקרתי ולא עולה, על כך שהיא לעתים נאיבית ולא יודעת לקחת סיכונים (אם כי את רוב החיצים ספג רונאלד אראוחו שעלה מהספסל ופשוט כשל, בעיקר בשער השלישי). פליק לא יזוז מהדרך שהביאה אותו עד הלום, ולו לרגע והוא מדבר בגאווה. “אנחנו נשארים מרוכזים. הפילוסופיה ברורה מתחילת העונה. והיא קשורה לכל הקבוצה ולא רק לרביעייה האחורית. אנחנו לוחצים היכן שהכדור נמצא. היו ספקות מצד כמה אבל התאמנו והשתפרנו. השחקנים בטוחים בסגנון ומרוצים ממנו, מהאופן שבו אנחנו רוצים לשחק, וכשאתה רואה את הרמה שלהם באימונים ובמשחקים אנחנו מרוצים. השחקנים עובדים קשה ומרוצים ואנחנו רואים את התוצאות, אני מקווה שנזכה בעוד תואר”. בארסה ספגה 66 שערים ב-56 הופעות – כמעט 1.2 למשחק. ברצלונה תישאר אותה קבוצה שלוקחת סיכונים, שמאמינה שתספוג אבל תבקיע יותר. ברצלונה כבשה הכי הרבה שערי ליגה בשלב הזה - 91 שערים ב-34 מחזורים - מאז עונת 2016-17 – עונת הפרידה של ה-MSN.
כאמור בחלק הקדמי נראה את פראן טורס ממשיך בהרכב. יש לו כבר 19 שערים העונה, ניצל את המתנה שקיבל בגמר הגביע מההגנה של ריאל ובעיקר מצד טיבו קורטואה, והוא מעורב בגיל כל 80 דקות יחד עם הבישולים שלו. לבנדובסקי, לו 40 שערים, ימתין על הספסל, יוכל לעזור לקבוצה עם משחק הגובה כמובן, הפיזיות האדירה, חוש השערים, הוא ניצח כל כך הרבה משחקים גדולים והמשחק הגדול בקריירה שלו היה נגד ריאל וזה לא יישכח. בתקשורת במדריד גם כן נכנעו וציינו כי הטריו ההתקפי המוביל של ברצלונה כבש שמונה מתשעת השערים בשני הקלאסיקוס הראשונים (אלחאנדרו באלדה היה זה שתקע את המסמר האחרון). ואולי זה כדי ‘להרדים את האויב’ ופליק מתכנן הפתעה? בכל מקרה, לבנדובסקי רעב. השער הבא יהיה המאה שלו בברצלונה והוא ישמח לחגוג את המאורע בקלאסיקו. הוא יכול להפוך לשחקן השישי הכי מהיר שהגיע לציון הדרך הזה וגם רוצה לשמור על מקומו כמוליך טבלת הפיצ’יצ’י בספרד, באחד המחזורים הוא כבר הוביל על אמבפה 15:7. בצד שמאל ישחק כרגיל ראפינייה שהשווה את שיאו של כריסטיאנו רונאלדו בליגת האלופות – מוערבות ב-22 שערים במפעל היוקרתי. בגמר הגביע הוא קצת איכזב עם כמה בעיטות לא מדויקות, אך נגד אינטר מיהר לפצות עם שער קריטי על הריבאונד שמאוד מאפיין אותו. 32 שערים ו-22 בישולים יש לו העונה.
אחרי המכה שחטפה נגד אינטר, ברצלונה תגיע בטירוף, כולם בטוחים. גם שחקן העבר תיירי הנרי אמר שהדבר הכי טוב הוא שהקלאסיקו מגיע עכשיו ואין זמן כביכול להתאבל. זה נכון. “דיברנו על איך אנחנו רוצים לסיים את השבועיים האלה (של הליגה), דיברנו ושאלתי את השחקנים מה הם מרגישים ואיך נגיב למשחק נגד אינטר”, אמר המאמן. “יש לנו ארבעה משחקים ואנחנו מלאי ביטחון. עלינו להראות ביטחון ולשחק טוב כמו שאנחנו מסוגלים לשחק”. הוא לא מתייחס לפער הנקודות: “זה לא חשוב כרגע, כל קבוצה תעלה לכר הדשא במטרה לנצח, כל שחקן ושחקן, זה משחק שכולם רוצים לנצח ואף אחד לא יחשוב על הטבלה”. המאזן נגד ריאל מדריד העונה מחמיא לו ולהם אבל הוא מתעלם מזה: “זה משחק שונה ממה שהיה במדריד. אני מקווה שננצח שוב. אלו שתי קבוצות נהדרות שמתמודדות זו נגד זו שוב. הליגה הספרדית היא התואר הכי ‘כנה’ מה שנקרא, אתה במירוץ של 38 מחזורים ואם אנחנו במקום הראשון ובהפרש נקודות, בעונה ארוכה כזו, כשכמעט סיימנו – זה אומר הרבה”. והוא צודק. מתוך 34 המחזורים עד עתה, ברצלונה הוליכה את הטבלה ב-27.
ב-2025 ברצלונה לא הפסידה באף משחק ליגה, היא ניצחה ב-13 מ-15. כל ארבעת הניצחונות האחרונים שלה היו דחוקים, אפילו נגד היורדת ויאדוליד אם כי במשחק עם הרכב רוטציוני לחלוטין, אפילו אנסו פאטי שיחק, בין כל העומס של אירופה וחלוקת המשאבים, וזה מוכיח עד כמה יש לה אופי. פליק קרא לאוהדים לתמוך: “אנחנו צריכים אותם, ריאל מדריד קבוצה טובה. בקלאסיקו האוהדים מאוד חשובים, עלינו לדחוף חזק ביחד איתם ולהיות אינטנסיביים”. אפשר לומר שהעונה המונז’ואיק מרגיש קצת יותר בית עבור ברצלונה, קצת יותר תחושה של אצטדיון קאמפ נואו, אבל אין כמו. מנגד, אומרים שלנתונים אין הרבה משמעות בקלאסיקו, אך בארסה הפסידה העונה שלוש פעמים בבית ומציגה מאזן פחות טוב מזה של ריאל מדריד - 40 נקודות לעומת 43.
מתבקש לומר שזו פשוט הקבוצה של לאמין ימאל. הספרדי משחק את אותו כדורגל נהדר גם עם הבלונד ועם משקפי השמש בחגיגות ופשוט חיי את החלום. הוא היה השחקן היחיד איתו הגנת אינטר החזקה לא הצליחה להתמודד ולא משנה מה היא עשתה, מי שמר עליו וכמה שמרו עליו. בכל פעם שהוא קיבל את הכדור קרה משהו מסוכן מאוד. דריבל, מסירת אומן, בעיטה אדירה שאיכשהו יאן סומר הוציא בקצות האצבעות מהחיבורים או שהקורה הייתה זו שהתערבה יחד עם אלילת המזל. לאמין, לא מזמן חגג מאה משחקים ככדורגלן בוגרים - מירר את חייה של ריאל מדריד בכל שלושת הקלאסיקוס העונה והוא כבר בטירוף. מבין כל המנהיגים, דווקא הילד בן ה-17 הבטיח לאוהדים לאחר ההדחה כי “לא יירגע עד שיחזיר את ברצלונה למקומה הטבעי” והבהיר כי הפנים קדימה ליום ראשון. ברצלונה מאמינה ביהלום שלה.
ברצלונה - הרכב משוער: וושיצ’ך שצ’נסני| אריק גארסיה, פאו קובארסי, איניגו מרטינס, ג’רארד מרטין| פרנקי דה יונג, פדרי, דני אולמו| לאמין ימאל, ראפינייה ופראן טורס
היסטוריה ומפגשי עבר:
הקלאסיקו מחר בברצלונה יהיה ה-95 בו ריאל מדריד האורחת, עד סוף העשור נגיע למספר עגול ומרגש. היסטורייה ארוכה-ענפה-מטורפת-מגוונת-מעניינת בין שני מועדוני העל האלה. כמובן שלהוציא פרקי זמן קצרים מאוד - בדרך כלל ריאל מדריד מפסידה בקאמפ נואו, הקבוצה הביתית היא הפייבוריטית וזו שמנצחת, ולריאל אף היה רצף עצוב של 21 שנה ללא ניצחון ליגה במגרש של היריבה המרה. בשנים האחרונות המצב לא רע. הניצחון בעונה שעברה היה מרגש מאוד ותיכף נגיע אליו. במבט על הליגה הרי שריאל ניצחה בשלושה מחמשת האחרונים בקאמפ נואו\מונז’ואיק והפסידה רק פעם אחת.
ג’וד הכריע את שני הקלאסיקוס אשתקד והחל את העבודה בקאמפ נואו במחזור ה-11. ריאל פיגרה אחרי סדרת טעויות בהגנה כשאילקאי גונדואן כובש. ג’וד השווה בבעיטה אדירה מחוץ לרחבה בדקה ה-68 ובתוספת הזמן עשה תנועה גדולה לעומק וכבש את ה-1:2. ריאל ניצחה 1:2 גם בעונת הדאבל הקודמת עם קרלו, עונת 2021-22, נהנתה מגולאסו ענק של דויד אלאבה ששיחק כבלם בכלל, שער עם נחישות של לוקאס ואסקס - גול אופייני, וקון אגוארו התכבד לצמק בשערו האחרון בקריירה. בעונת 2020-21 בשיא המשבר הגיע זינדין זידאן אחרי שבוע בלהות והלם בברצלונה עם 1:3. פדה ואלוורדה כבש ראשון בקלאסה, אנסו פאטי השווה מיד, סרחיו ראמוס העלה שוב ליתרון בפנדל והמחליף לוקה מודריץ’ עשה שער יפה בדרך ל-1:3. אולי עם שיפוט יותר נורמלי ריאל הייתה מנצחת גם בתיקו המאופס ב-2019-20 אך הרננדס הרננדס השופט מחר התעלם משני פנדלים ברורים על רפאל ואראן שנתפס ברחבה. ההפסד המתסכל היה בעונת 2022-23. לא שריאל שיחקה טוב, ובפער גדול בצמרת היא שוב עלתה עם ארבעה קשרים משום מה. אבל במקום 1:2 של המחליף מרקו אסנסיו – השער נפסל על סנטימטר ובתוספת הזמן דווקא פרנק קסייה כבש לברצלונה את ה-1:2 שלה ואליפות לא רשמית. בעשור האחרון ריאל ניצחה ארבע פעמים בקלאסיקוס החוץ והפסידה שלוש פעמים. בפרק א’ כמאמן ריאל קרלו הפסיד בשני הקלאסיקוס וזה היה קריטי. בעונת 2014-15 ריאל הגיעה למשחק במקום השני לצערה, שיחקה נהדר והשוותה זמנית אחרי עקב של קארים בנזמה לכריסטיאנו רונאלדו, אך חטפה 2:1 מלואיס סוארס. עונה קודם לכן חסה רודריגס כבש שער בכורה אבל ריאל הפסידה 2:1.
כריסטיאנו רונאלדו היה זה שחתום על לא מעט רגעים גדולים בקלאסיקוס בקאמפ נואו. שער ניצחון ב-2015-16 בדרך ל-1:2 אחרי מסירה של גארת’ בייל, בעשרה שחקנים, מהפך, כשקארים בנזמה משווה בחצי מספרת קודם לכן, צמד ב-2:2 האטרקטיבי ב-2012-13 בתחילת העונה (כמו ליאו מסי), ובעיקר שער הניצחון בעונת 2011-12 אליפות השיאים אחרי מסירת סרגל של מסוט אוזיל ואת חגיגת ה-קאלמה-קאלמה אתם זוכרים היטב. בשלושת הקלאסיקוס הראשונים מול פפ גווארדיולה על הקווים הפסידה ריאל על האפס כולל משחק אחד כואב מאוד, אין מה לעשות, בעוד ב-2009-10 אמנם זלאטן הכריע אבל ריאל הגיעה להרבה מצבים. הקלאסיקו הראשון בין כריסטיאנו למסי היה אז, והאחרון היה ה-2:2 בשלהי 2017-18, כששניהם כבשו.
משחק שהוציא את ריאל מחושך לאור היה הקלאסיקו ב-2003-04, עונה שהחלה נהדר והסתיימה באכזבת ענק. רוברטו קרלוס מחוץ לרחבה ורונאלדו-פנומנו אחרי מסירה של הברזילאי - עשו 0:2, זה נגמר ב-1:2 כשריאל מנצחת במגרש הזה לראשונה מ-1983. עוד ניצחון היה עם ג’וליו בפטיסטה בשער ענק בעונת 2007-08 עם החומה פפה - ריאל שמרה על שער נקי בפעם השנייה בלבד ב-20 השנים האחרונות, בדרך ל-0:1. הניצחון כמעט הושג שנה קודם לכן וכיוצא בזה דאבל על ברצלונה. רוד ואן ניסטלרוי בצמד העלה פעמיים ליתרון במשחק גדול של גוטי, גם סרחיו ראמוס כבש שער ענק בנגיחה לאחור, אבל ליאו מסי עם השלישי שלו במשחק קבע 3:3 בתוספת הזמן. העיקר שהאליפות הייתה לבנה. אפרופו ראמוס, כעבור עשור הוא הציל את ריאל עם שער דרמטי בתוספת הזמן בעונת האבל 2016-17 אחרי כדור חופשי של לוקה מודריץ’.
עוד לפני עונת הקיירוש על אף שהייתה קבוצה טובה מברצלונה - לא הצליחה ריאל לנצח במגרש הזה. לא במשחק בו לואיס פיגו חזר והתקבל בשנאה אדירה וריאל הפסידה 2:0, לא בקלאסיקו ראש החזיר ב-2003 שנגמר ללא שערים, לא ב-1:1 ב-2001-02. כן היה רגע אייקוני אחד בשנות ה-90 הקשות. הצמד של ראול בעונת 1999-2000, השער השני שבהם עם תנועת השתקה לא אופיינית לקאמפ נואו, טאץ’ עדין אחרי מסירה של סאביו, 2:2 בסיום. אותו תיקו קטע רצף של שבעה הפסדים בקאמפ נואו, ושישה מהם על האפס, כולל יום קשה מאוד מול רומאריו ושות’.
גם הקינטה דל בויטרה שזללה אליפויות בספרד לא הצליחה לנצח בקאמפ נואו, הוציאה תיקו מאופס בעונת 1988-89 וזהו-זה. העשור המוצלח של ריאל בקאמפ נואו היה בשנות ה-60 כשלראשונה היא מנצחת שלושה משחקי חוץ רצופים. 1:5 ענק ב-1962-63 - ספק אם יחזור דבר כזה (פרנץ פושקאשX3), ופעמיים 1:2 בעונות העוקבות. עוד משחק עם חמישה שערים, הפעם 3:5, היה ב-1961.
הקלאסיקו הראשון בברצלונה נערך בפברואר 1929 וריאל ניצחה 1:2. היא ניצחה גם במשחק השני ביניהן - 1:4 הפעם, וב-11 המפגשים הראשונים ניצחה בחמישה, ניצחון גדול שני למשל היה 0:3 ב-1936. משחק הזוי לחלוטין היה 5:5 בעונת 1942-43. מה שכן, בין-לבין היו הפסדים כואבים. בשנות ה-70 היו לריאל שלושה ניצחונות בקלאסיקוס, הוא נפתח עם אד והסתיים עם אחד, וגם היו שני קלאסיקוס מאופסים ברצף - דבר לא שכיח.
ועכשיו למספרים. ב-94 הקלאסיקוס עד היום בהם ברצלונה היא קבוצת הבית - ריאל ניצחה 23 פעמים (24% בלבד), 20 משחקים הסתיימו בתיקו (21%) וברצלונה ניצחה ב-51 (54%), יחס שערים 183:113 לטובת ברצלונה כמובן. בכל הקלאסיקוס בליגה המאזן לטובתינו אבל על הקשקש - 79 ניצחונות לריאל מדריד, 75 לברצלונה ועוד 35 משחקים הסתיימו בתיקו. ברצלונה עברה את ריאל בשערי הזכות בקלאסיקו עם 305:304. בכל 260 המשחקים עד היום - 105 ניצחונות לריאל, 103 לברצלונה
איזור הצבע:
השערים האהובים עליי בקלאסיקו| קודם כל אגיד שבהתחלה רציתי לרשום רק עשרה, ראיתי שאני לא יוצא מזה אז הגדלתי ל-15, וראיתי שאני כבר מגרד את ה-20. אז נאלצתי להוריד. נותרו בחוץ:
פפה מבקיע בנגיחה מכל הלב ב-2014-15 – בעוצמה של בעיטה| לואיס פיגו ב-2001-02 – “הנקמה” המושלמת מבחינתו, שער בדקה האחרונה אחרי מהלך קבוצתי נהדר והסנטיאגו ברנבאו גועש| אמוויסקה נגד ברצלונה. ריאל מדריד עושה את המאניטה, הנקמה המושלמת, 0:5 שנה בדיוק אחרי שחטפה והושפלה| הבומבה ההיסטורית של איבן זאמורנו, הגול הראשון מהשלושה ב-1994-95| סרחיו ראמוס כובש שער ניצחון בנגיחה אופיינית עם סרט הקפטן ב-2012-13| המבצע של לוקה מודריץ’ כמחליף ברגע האחרון במשחק של 2020-21
מקום 15: רפאל ואראן נגד ברצלונה ב-2012-13 – גומלין חצי גמר הגביע, רפא שכבש כבר במשחק הראשון – עושה 0:3 אדיר בנגיחה אדירה, ברצלונה חסרת אונים, החגיגות עם ז’וזה מוריניו
מקום 14: מריאנו דיאס נגד ברצלונה ב-2019-20 – הזוי כי זינדין זידאן העלה אותו ‘כדי להרביץ’ ולבזבז זמן אבל הוא לקח את סמואל אומטיטי לטיול והבקיע. הייתי במשחק הזה בסנטיאגו ברנבאו, הורדתי חולצה בגשם. מצחיק.
מקום 13: גמר הגביע של גארת’ בייל ב-2014 – בהעדרו של הכוכב כריסטיאנו רונאלדו שישב ביציע – בייל לקח פיקוד עם שער סולו ענק שהביא לנו את הגביע. אולי השער מקופח, היסטורי ואייקוני. איזו עונת בכורה הייתה לו..
מקום 12: קארים בנזמה בגומלין חצי הגמר ב-2023 – השער הרביעי הגיע במתפרצת נהדרת, עם טאץ’ עדין של ויניסיוס ג’וניור ובעיקר קבע שריאל מדריד מנצחת 0:4 ומשפילה את היריבה. כמעט מאניטה
מקום 11: סטיב מקמנמן נגד ברצלונה ב-2001-02 – חצי גמר ליגת האלופות בקאמפ נואו, זידאן הבקיע בוואיסלינה וגם ‘מקה’ המחליף עושה את זה ובצורה מושלמת מעל רוברטו בונאנו, גולאסו! 0:2 ומקדמה ענקית לגמר!
מקום 10: סרחיו ראמוס נגד ברצלונה ב-2006-07 – קלאסיקו בקאמפ נואו, ריאל עולה ליתרון פעם שלישית, כמעט שער ניצחון אם לא ליאו מסי הרשע. ראמוס נגח לאחור בלי לראות את השער כשקרלס פויול תופס אותו ועושה לו מאה פאולים. גולאסו למשקוף ופנימה.
מקום 9: מרקו אסנסיו בסופרקופה ב-2017. גולאסו בקאמפ נואו במשחק עם השיפוט המזעזע – גולאסו כמו של כריסטיאנו, עשה 1:3 וראול ופלורנטינו פרס חגגו ביציע, ואז בגומלין אחרי ארבע דקות שוב מאמלל את מארק אנדרה טר שטגן עם בעיטה אדירה למשקוף פנימה. כמה ציפיות היו ממנו..באותו רגע היינו כל כך הרבה יותר מהם, מעליהם, כמו שאמר ג’רארד פיקה שנכנע.
מקום 8: ג’וד בלינגהאם בקלאסיקו בברנבאו אשתקד: האיש שניצח לנו את הקלאסיקו הראשון בתוספת הזמן עושה זאת שוב! עם הצטרפות מדהימה מאחורה, בעיטה מכל הלב, איזה ווינר. עוד רמונטדה ושוב בדקה האחרונה. ככה ריאל מדריד אוהבת את זה. אולי מדורג נמוך מדי. ומה שכן – ציפיתי לנצח לפניכן, ציפיתי שתהיה הצגה.
מקום 7: כריסטיאנו רונאלדו בגמר גביע המלך 2011: זה היה אחד מגמרי הגביע הטובים ביותר בין שתי קבוצות על, וזה לא משנה שעד להארכה לא היו שערים. רונאלדו היה צריך את הגול הזה, ולא מפנדל – כדי לפתוח את הדלת לעידן ההצלחות. נגיחה נהדרת נגד כיוון התנועה של פינטו. תואר ראשון.
מקום 6: רוברטו קרלוס נגד ברצלונה ב-1999-00: כבר בדקה החמישית הוא עשה את זה, הבעיטה החופשית הכי אייקונית בקריירה שלו למעט נגד צרפת בגביע הקונפדרציות. 35 מטר מהשער, אולי אפילו 40 – רוברטו קרלוס לקח שלושה צעדים לאחור וההמשך ידוע. איזה גול! ו-0:3!
מקום 5: ראול נגד ברצלונה ב-1999-00: צמד היה לו באותו משחק, השערים היחידים שלו בקאמפ נואו נגד היריבה השנואה. ריאל מדריד הייתה בדרך להפסד, ואז סאביו שלח לו כדור עומק, ראוליטו עם נגיעה עדינה כל כך בשיא הלחץ, הקפצה כזו, ובעיקר תנועת ההשתקה. אמנם ראוליטו התנצל עליה וכמובן שהוא לא היה שחקן שמחפש את הריבים ועדיין רגע אייקוני. ראוליטו בשיאו.
מקום 4: כריסטיאנו רונאלדו במשחק האליפות 2011-12: זו הייתה העונה שלו, והחותמת הייתה חייבת להיות כזו – שער במשחק האליפות (הלא רשמי) בדרך לאליפות הגדולה ביותר. רגע אחרי שריאל ספגה את השוויון – צ’אבי אלונסו לאנחל די מאריה שמוסר למסוט אוזיל ומה שעבד באותה עונה כל הזמן – עבד גם הפעם. כריסטיאנו נע לעומק, לחאבייר מסצ’ראנו ולקרלס פויול לא היה סיכוי. כריסטיאנו בקלילות מול ויקטור ואלדס, 1:2, קמפאונס. ובעיקר: קאלמה, קאלמה. רגוע.
מקום שלישי: ראול נגד ברצלונה 2001-02: גומלין חצי גמר ליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו. אמנם ריאל הוליכה 0:2 מניצחון החוץ אך היה צריך לסיים את העבודה. באותן שנים ראול היה כאמור בשיאו והמלך של ליגת האלופות. לפני ההפסקה, אחרי לחץ שלו ושל זידאן על צ’אבי, הוא לקח את הכדור מחוץ לרחבה ושיחרר בומבה אדירה לחיבורים של בונאנו. “מעולם לא בעטתי כל כך חזק”, אמר. גם בגמר הוא יבקיע.
מקום שני: כריסטיאנו נגד ברצלונה בסופרקופה ב-2017-18: על פניו תואר לא באמת חשוב אבל כמה כיף היה בקיץ, וכדורגל זה גם סיפורים ורגעים אייקונים. כריסטיאנו חזר מהחופשה שזוף ונחוש, במהלך הראשון היה חלוד עם הרמה לידיים של השוער. ואז הוא טס במתפרצת אחרי מסירה של איסקו (כריסטיאנו החל את המהלך כשמסר לו עם החזה), חתך פנימה ולפיקה לא היה סיכוי. גולאסו מארץ הגולסואים, השער הכי יפה שלו בקלאסיקו, ומתוך 18. הורדת החולצה האייקונית ו"ההתגרות" בקהל. הוא בכלל לא חייך.
ובמקום הראשון: ראול נגד ברצלונה ב-2006-07: ריאל מדריד של פאביו קאפלו הגיעה בפיגור חמש נקודות מברצלונה וידעה שאם לא תנצח בברנבאו זה יהיה קשה מאוד למרות שזו רק תחילת העונה. ראול כבר דעך באותו הזמן, והיה חשש ופחד מבארסה. ואז בדקה השלישית ראמוס המגן הימני מרים לרחבה וראול עולה גבוה מעל טוראם שחלם ונוגח מכל הלב לרשת, לחיבור של ואלדס. השדר הספרדי ברקע, הברנבאו משתגע וגם אני חוגג בבית כמו מטורף. השחקן שאני הכי אוהב כובש, כשהוא מעבר לשיאו – נגד הקבוצה שאני הכי פחות אוהב, איזה אושר של רגע!
כל המבקיעים לריאל ב-25 השנים האחרונות| עבדכם הנאמן מילא את הטבלה עם כל הכובשים של ריאל מדריד במשחקים ב-25 השנים האחרונות קרי מתחילת 1999-00. כמובן שכריסטיאנו רונאלדו הכובש המוביל עם 18 שערים והוא השווה את שיאו של אלפרדו די סטפאנו בשנות ה-50-60 - הוא הכובש המצטיין של ריאל בקלאסיקו.
קארים בנזמה עקף את ראול בפיניש טוב, כשבפרק הזמן המדובר ראוליטו כבש שמונה מה-15 שלו. ויניסיוס עם שבעה. ג’וד בלינגהאם בהתחשב בכך שזו רק עונתו השלישית - גם במקום מכובד, עם אותו מספר שערים כמו של זינדין זידאן, יותר מלואיס פיגו למשל ורק אחד פחות מחלוצים כמו רונאלדו-פנומנו ורוד ואן ניסטלרוי. אל תשכחו את ‘הבלם עם הנפש של החלוץ’.
1.כריסטיאנו רונאלדו - 18 שערים
2.קארים בנזמה - 15 שערים
3.ראול - 8 שערים
4.ויניסיוס - 7 שערים
5.סרחיו ראמוס - 5 שערים
6.רוד ואן ניסטלרוי ורונאלדו-פנומנו - 4 שערים
5.זינדין זידאן, ג’וד בלינגהאם, מרקו אסנסיו, פדה ואלוורדה, גונסאלו היגואין ולוקאס ואסקס - 3 שערים
6.קיליאן אמבפה, רוברטו קרלוס, מרסלו, פרננדו מוריינטס, גארת’ בייל, אנחל די מאריה, רודריגו, רפאל ואראן ושער עצמי - 2 שערים
7.כבשו שער אחד: לואיס פיגו, טוני קרוס, אריאן רובן, פפה, קרוס,מודריץ’,חסה רודריגס, ג’וליו בפטיסטה, דויד אלאבה, מריאנו דיאס, סטיב מקמנמן, סמי קדירה, קאסמירו, צ’אבי אלונסו, מסוט אוזיל, חאמס רודריגס, אורליאן טשואמני, ניקולאס אנלקה, סנטיאגו סולארי, מייקל אואן
שיעור היסטוריה קצרצר:
איפה אנצ’לוטי ביחס להיסטוריה בקלאסיקוס?| המאזנים של מאמני ריאל מדריד בקלאסיקו:
-מיגל מוניוס : 36 משחקים - 16 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו, 11 הפסדים
-קרלו אנצ’לוטי: 19 משחקים – 9 ניצחונות מול 10 הפסדים
-ז’וזה מוריניו: 17 משחקים – 5 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו, 6 הפסדים
-זינדין זידאן: 11 משחקים – 6 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו, 2 הפסדים
-ליאו בינהאקר: 11 משחקים – 3 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו, 4 הפסדים
-ויסנטה דל בוסקה: 8 משחקים – 2 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו, 2 הפסדים
-בניטו פלורו: 7 משחקים - 3 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו, 2 הפסדים
-פאביו קאפלו: 6 משחקים – 2 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו, 2 הפסדים
כפי שאתם שמים לב, קרלו ירשום בראשון את הקלאסיקו ה-20 שלו כמאמן ריאל, 20 ואחרון - וזה ציון דרך ענק. הרקורד עצמו לא טוב, יותר הפסדים - עשרה, מאשר ניצחונות, ואשכרה אף משחק הוא לא סיים בתיקו. קרלו פגש את ברצלונה בשלושה מפעלים, אבל מעולם לא בליגת האלופות. הלכתי ובדקתי קצת, עבורכם, זינדין זידאן הוא אולי היחיד עם מעל 50% ניצחונות, וכמובן שבקאמפ נואו זיזו לא הפסיד מעולם.
הרכב משולב| במארקה משתעשעים לקראת הקלאסיקו ונותנים לאוהדים לבחור את ההרכב האידיאלי של שתי הקבוצות. הנה ההרכב של עבדכם הנאמן - צריך לקחת בחשבון אגב שאת דני קרבחאל אי אפשר לבחור ומנגד כן את ז’ול קונדה שפצוע ולא ישחק. כמו שאתם רואים גם מצוין כמה אחוז מהמצביעים בחרו בכל שחקן-ושחקן.
ריאל מדריד “מנצחת” 4:7 בהרכב שלי וכמובן שהיו התלבטויות - ההרכב: קורטואה| ואלוורדה, אסנסיו, איניגו מרטינס, פראן גארסיה| פדרי, דני אולמו, ג’וד בלינגהאם| לאמין ימאל, ויניסיוס ואמבפה - הטעות בהצבת פראן ופדה “במקור”
זוכר חסד נעורים לוויניסיוס ג’וניור שמאכזב כבר הרבה זמן וברור שראפינייה בעונת חייו - יותר מתאים היה 5:6 למען האמת. בחרתי את פדה מגן כי אין ברירה. נכון לעכשיו - קורטואה עם 93% הוא השחקן שנבחר הכי הרבה, אחריו אמבפה עם 85% וג’וד עם 83%, לאמין עם 71%.
מאחורי הקלעים| במונדו דפורטיבו מציגים לנו את המספרים מבחינת ההיערכות של ערוצי הטלוויזיה לקראת הקלאסיקו הגדול. במגרש יהיו יותר מ-40 מצלמות - מספר הגבוה פי שניים ממשחק ליגה רגיל, ו-500 אנשי צוות ‘יכסו’ את המשחק מכל כיוון, לפני, במהלך ואחרי המשחק. שני אופנועים יגיעו כדי לסקר את נסיעת הקבוצות באוטובוס למגרש ואת קבלת הפנים של האוהדים. עוד: תהיה מצלמת עכביש שתספק תמונה אווירית של המשחק, שמונה מצלמות בהילוך איטי, ארבע עם עדשות קולנוע ורחפן.
טור דעה במארקה מאת חואן איגנסיו אוצ’ואה: “השאלה הגדולה היא האם שחקני ריאל מדריד מאמינים” ומוסיף שנראה שלא רק מסביב אלא גם במועדון עצמו התעסקו בהכל חוץ מבמשחק הגדול. למרות שהתחושה של עונת 24/25 הזו הייתה של הצלחה מסחררת עבור ברצלונה וכישלון ענק עבור ריאל מדריד, בינתיים מדריד במרחק 90 דקות מלהעמיד את ברצלונה של האנסי פליק על החבלים ואולי לסיים את העונה מעל יריבתה הנצחית. לה ליגה זה יותר מגביע. הכדור במגרש של אנצ’לוטי, שחסר לו שחקנים בהגנה, אבל יש לו את קורטואה, אמבפה, ויניסיוס, בלינגהאם, מודריץ’, גולר… הם לא יגיעו לגמר במונז’ואיק בלי אמצעים
