הלוואי ועוד כמה חודשים אשתף את הפוסט הזה ונצחק עליו כולנו, והוא לא יקבל משנה תוקף בעוד ימים ספורים או שעות אחדות. התחושה מאוד לא נעימה לקראת המשחק הערב ואני חושב שנעשה למאמן ריאל מדריד עוול עצום, גם אם ברור שהוא פישל.
התמונה שלו עומד ליד כל הכדורים באימונים, בדגש על אלו של ליגת האלופות ומשתתף בתרגילי הרונדו - כמה הילה. שחקן נפלא שמכיר היטב את המועדון וחוזר הביתה, אבל תפקיד המאמן אכזרי.
אני חושב שאלונסו הגיע לקבוצה שהיה צריך ללמד אותה לעשות הגנה מאפס ועד עתה הסתמכה רק על יכולות אתלטיות של השחקנים שלה (וכמה מהם טובים בתחום), חדר הלבשה עצלן עם הרגלים רעים, וגם אובדן מנהיגות קשה עם עזיבתם של לוקה מודריץ’ וגם לוקאס ואסקס (והנה פדה ואלוורדה לא לוקח את הצעד קדימה, ודני קרבחאל פצוע), מעבר לחיסרון ברור במרכז השדה.
ההתחלה הייתה טובה, כבר בגביע העולם למועדונים ראינו ריאל די מגוונת, ממושמעת טקטית ובפתיחת העונה היה קשה מאוד להגיע למצבים נגדינו. אמנם היריבה הכי נורמלית שפגשנו הייתה ויאריאל - ועדיין. הנחנו שהבסיס נבנה לאט-לאט והכדורגל משתפר. הקלאסיקו היה אמור להיות קרש קפיצה ענק - כמה הוא היה חשוב לנו, ושיחקנו טוב, ואז מקרה ויניסיוס.
לאט לאט כל ‘האני מאמין’ של צ’אבי אלונסו נעלם. הקבוצה הפסיקה עם הלחץ הגבוה, לא רק החלוצים מקדימה, שחקנים התחילו לדבר בצורה לא מועילה בתקשורת, להתלונן. ואם להיות כנים, אם עד המשחק נגד ראיו וייקאנו הבנתי מה המאמן עושה - לאחרונה איבדתי אותו לגמרי. הרכבים ת-מ-ו-ה-י-ם שהגיעו לשיאם עם ראול אסנסיו ופדה ואלוורדה בקו ימין הצולע, ניהול משחק איטי מאוד ומעצבן כמו בשנה שעברה עם דון קרלו אנצ’לוטי, התעלמות מוחלטת מגונסאלו גארסיה שהוא זה שבנה אותו בעצם בגביע העולם למועדונים, ומה יש לו לחשבן לרודריגו בכלל? שחקן שלא כבש גול מיליון שנה בערך ואף פעם לא היה כוכב.
אסור למאמן לוותר על העקרונות שלו ולשדר חולשה, אבל הנקודה שלי היא שהמועדון לא עזר לצ’אבי אלונסו בכלל, והשאירו אותו בודד. ברור שהוא לא יגיד זאת במסיבת העיתונאים. ויניסיוס שככה בשקט-בשקט נתן מאז הקלאסיקו שלושה משחקים טובים וכבר 11 משחקים בלי שער שזו בושה - היה צריך לקבל עונש. פלורנטינו פרס היה צריך לשוחח איתו.
כמובן שאין כאן מקרה זהה אחד לאחד אבל ראיתם את ההתנהלות של ליברפול? מאמן ברצף הפסדים, מספסל את אגדת המועדון מוחמד סלאח (אמנם ויניסיוס כבש בשני גמרי ליגת האלופות וזכה ביותר תארים, אבל סלאח כבש הרבה יותר שערים ונחשב לאחד הגדולים בתולדות האנגלים), ואחרי שהמצרי פתח את הפה בתקשורת - העונש, על אף המשבר - היה מיידי: אתה לא ממריא למשחק במילאנו נגד אינטר. ויניסיוס הגיב בזעם ולא התראיין וטינף, אבל הוא השפיל את המאמן מול כל העולם ואחותו במשחק בו הוא הוחלף בדקה ה-72 שזה סביר.
הכי נורא לראות את הנפילה העצומה של פדה ואלוורדה שאולי גם כן “נגרר”. ואלונסו הגיע כדי לשנות דברים שלא עבדו. השחקנים עצמם לא רואים שהקייטנה בשנה שעברה הגיעה לעונה כושלת? הם שמחים להיראות ככה בשנת מונדיאל?
פלורנטינו היה צריך להיכנס לחדר ההלבשה ולהגיד: “אלונסו מאמן ריאל מדריד עד תום העונה”, גם אם זה לא באמת אפשרי. לתת גב למאמן שלו, להבהיר לשחקנים שאף אחד לא חסין. אגב, לא חשוב כמה ההרכב היה מזעזע וכדומה - שחקנים בכירים לא יכולים להיראות כל כך גרוע לפרק זמן כל כך ארוך. לא פייר להעביר ביקורת על קיליאן אמבפה מיסטר גול למשחק למעט העצלנות שלו. אבל ויניסיוס? בלינגהאם? ואלוורדה? איפה אתם.
תמיד השחקנים היו במעמד של חצי המלוכה בריאל מדריד, זה חלק מהמועדון וקשה לשנות אותו. אבל יש כאן הזדמנות לתת אמירה, שאנשים יחששו למקום שלהם. ונניח שסרחיו ראמוס וכריסטיאנו רונאלדו ואולי גם לוקה מודריץ’ “הזיזו” את רפא בניטס שהושפל בקלאסיקו ובעוד משחקים - אלונסו הוא דמות אחרת, ולא ראיתי שיש לנו שחקנים היסטוריים. טיבו קורטואה וקיליאן אמבפה בצד של המנג’ר, בוודאות. בלינגהאם ו-ויניסיוס? תתחילו לשחק. למה בברצלונה ראפינייה לוחץ כמו מטורף ורץ בלי סוף?
אני מודה שההפסד לסלטה ויגו היה יוצא דופן - הוא הגיע דווקא כשפיללנו לנקודת מפנה בסאן ממס, זה היה משחק גרוע מאוד בו לא הרגשנו בנוח בשום שלב ובדרך כלל בברנבאו נגד קבוצות כאלה אנחנו חסינים. זה היה ממש רע מאוד ולמזלינו האוהדים שכחו את המטפחות הלבנות בבית. אבל זו בושה של השחקנים. הרומן של אלונסו במועדון לא צריך להסתיים כל כך מהר. הלוואי וישרוד את הסופה, שכנראה לא רק בת"א, אלא גם במדריד.
