כשראיתי גם את טוני קרוס מחכה לו גם כן על כר הדשא אחרי הפאסיו שעשו אשכרה שחקנים משתי הקבוצות באמצע וגם השופט (זה כאילו נשמר בסוד שהוא מגיע) - בכיתי. רציתי שימשיך עוד עונה אבל אם להיפרד אז לפחות ככה, “כמעט” כמו הפרידה של טוני. מלא אוהדים בוכים ביציע, כמו בימי זינדין זידאן. אם לעתים לוקה ‘קופח’ ולא הבינו כמה הוא גדול אז היום החוב הזה נסגר.
2 לייקים
ססאמק כמה זה מרגש, אחד השחקנים האהובים עליי בכל הזמנים, כמה זה פאקניג מרגש.
אגדה.
7 לייקים
קשה למצוא את המילים, אה?
לייק 1
הלואי שנזכה ליותר שחקנים כמוהו. במגרש ומחוצה לו.
אני גרוע בסיכומים, אבל מבחינתי אחרי איקר וראול השחקן של ריאל שהכי כיבדתי .
אחד הגדולים. לעמוד ולהצדיע.
לייק 1
נכנסתי לפניקה שבחיים לא נוכל להחליף אותו
אני לא יודע מה אני עושה עם עצמי
2 לייקים
לאחר המשחק - וידאו פרידה והוקרה ללוקה מודריץ’ שעומד נרגש באמצע עם סרט הקפטן אותה סביר להניח שייקח הביתה. השחקנים הניפו אותו אל-על כמיטב המסורת. לאחר מכן הוא עשה “סיבוב ניצחון” והתחבק עם קרלו אנצ’לוטי, ואשתו ילדיו עלו גם כן לכר הדשא לתמונה למזכרת.
מודריץ’, שרשם את הופעתו ה-590 במועדון - מדורג תשיעי בכל הזמנים: "הרגע שמעולם לא רציתי להגיע אליו הגיע - אבל זה היה מסע ארוך אך נפלא. ראשית, רציתי להודות למועדון ולנשיא פלורנטינו פרס. רציתי להודות לכל המאמנים לאורך כל השנים האלה, לחברי הקבוצה שתמכו בי ולאנשים שעזרו לי. תודה רבה מקרב לב. גם למשפחה שלי.
“כאן ניצחנו הרבה, היו לנו רגעים נפלאים. זוהי אהבתכם האוהדים שנתתם לי כל השנים הללו. אין מילים להודות לכם על כל מה שנתת לי בשנים האלה. אני רוצה לומר משפט שראיתי ואהבתי: אל תבכה כי זה נגמר - תחייך כי זה קרה”. גם הוא סיים ב-Hala Madrid Y Nada Mas.
לאחר מכן הוא המשיך עם המיקרופון, הודה כמובן למשפחתו ושר גם את שיר האוהדים הידוע “¡Cómo no te voy a querer!”
“ועדיין, הריקוד האחרון יהיה בגביע העולם למועדונים. ניתן הכל כדי להביא את הגביע לכאן ולחגוג עם אנשינו. לסיים את הקריירה שלי בריאל מדריד עם התואר הזה יהיה מדהים”
"הגביע הגדול ביותר שלי הוא החיבה והאהבה של העם, של אוהדי ריאל מדריד. אין מילים. מהיום הראשון ועד היום, זה מה שאזכור, בנוסף למה שהשגתי, אבל זה הדבר הכי גדול בשבילי. זה יישאר איתי למשך שארית חיי, האהבה והחיבה הזו. תודה מעומק ליבי על הכל. זה יום מאוד מרגש עבורי, המקום שבו בכיתי הכי פחות היה על המגרש. בדרך לאצטדיון ובחדר ההלבשה, זה היה לי מאוד קשה. לא חשבתי על זה, לא חלמתי על זה.
"אני מאוד, מאוד אסיר תודה ושמח כי זה קרה, על המחווה ועל כל מה שקרה לי במשך כמעט 13 השנים האלה. היו הרבה משחקים מדהימים בסנטיאגו ברנבאו. ליגת האלופות, הקאמבקים נגד פ.ס.ז’, צ’לסי, סיטי… אם אני צריך לבחור רגע, זה המשחק נגד פ.ס.ז’. אמרתי שאם ננצח במשחק הזה נזכה בליגת האלופות וזה מה שקרה. שם.
“עדיין נותר אתגר חשוב מאוד, גביע העולם למועדונים, ואנחנו הולכים עם ההתלהבות והרצון לנסות לזכות בו. זה יהיה מדהים לסיים את הקריירה שלי במדריד עם תואר נוסף. אני מקווה שנגיע לרמה הדרושה עם מאמן חדש ונוכל לחגוג עם האוהדים שלנו. בשבילי, המשפחה שלי היא הדבר הכי חשוב; זה נותן לך יציבות, ואשתי והילדים היו איתי ותמכו בי לאורך כל הדרך, במיוחד בתקופות קשות, וזה אומר הרבה. אין מילים להודות להם. הם היו עמודי תווך עבורי לאורך כל הקריירה שלי”.
פאנל הפרשנים ב-AS:
-אנטוניו רומרו: “היום מסתיים סיפורו של “פיטר פן” הנצחי עם ריאל מדריד. הסיפור הענק של לוקה מודריץ’. כשאתה מתרגש, בכי הוא פעילות גופנית בריאה מאוד. המשחק לא יירשם בדפי ההיסטוריה בזכות צמד השערים של אמבפה, אלא בזכות פרישתו של מודריץ’, הפרידה מהקשר הטוב ביותר בתולדות ריאל מדריד”.
-דני גארידו: “יש חלק שמאוכזבים שלוקה לא ממשיך, אבל המחווה המדהימה היום במגרש הייתה שווה הכל”.
-תומאס רונסרו: “לוקה מודריץ’ יכול לבסס את עצמו בצורה מושלמת כקשר הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל”.
-אנטון מיאנה: “הסנטיאגו ברנבאו אמר בקול רם וברור “תודה, לוקה מודריץ’” בכל פעולה שלו על המגרש”.
-אלפרדו רלאניו: “אני חושב שזה היה ספונטני מצד שחקני ריאל מדריד לעשות את הפאסיו (מסדרון הכבוד) וזה היה מוצלח מאוד”
2 לייקים
איזה רגע.
שניה אחרי שהוא מחבק את קרוס שמו את זה במסך ואף אחד לא נשאר אדיש
https://x.com/RMadridInfo/status/1926354567492514071?t=q6LqxdMH3qJYLtuktN_xrA&s=19
דור אתה אמרת ובצדק שהפרידות במועדון משאירות טעם חמוץ, אז השנתיים האחרונות הן תיקון קטן
2 לייקים
בהחלט, בהחלט. תראה יש פרידות כמו של איקר קסיאס שהקהל החצוף העז לשרוק לו בוז לפני עשור וגם פרננדו היירו ב-2003 כשנזרק אחרי משחק האליפות והיו חייבים לעשות את זה טוב יותר - יישארו צלקת כלשהי לעד. בטח מקרה איקר שעמד שם לבד בלי נציג מהמועדון ובלי אף גביע והקריא מהדף ובכה כמו מסכן. את זה ראיתי “בלייב” יעני כאוהד ‘בוגר’ ולא כילד שניזון מהתקשורת בארץ.
כמובן שהתדמית שלנו באופן כללי היא קצת מוגזמת. כי סרחיו ראמוס וכריסטיאנו רונאלדו משכו אותנו ו\או בחרו לעזוב ויש מקרים של מזל רע כמו הפציעה של ראול וכדומה. אפילו עם מרסלו וקאסמירו התחילו לעשות איזה “תיקון” קטן.
אגב, לוקאס כן זכה, לפי הרשתות החברתיות - לאיזה סלפי מגניב עם ארון התארים שלו וכולם יודעים שהוא עוזב אחרי אליפות העולם למועדונים והקהל מחא לו כפיים. הוא לא אגדה כמו מודריץ’ או אנצ’לוטי ובלי להתעסק בקקה אבל זה קצת תמוה העסק.
2 לייקים
זה כנראה היה רצון שלו, לעשות את האליפות הזו.
כשהוא הוחלף הוא גם כן התרגש מאד וכולם הבינו שזה גם רגע בשבילו. לא סתם הוא קיבל חיבוקים מהשחקנים מהספסל.
https://x.com/AdriRM33/status/1926355705742676111?t=4X3tv8xmVDIdmOOPY0iHjg&s=19
זה הבן של פדה. כשהוא יעזוב את ריאל מדריד אני גם אתרגש מאד במידה ולא אהיה דמנטי
כן אבל זה “כבוד חלקי”, האוהדים יכלו והיו צריכים גם לו להכין שלט, שייקח מיקרופון וידבר וכדומה. הרי אין יותר משחקים בסנטיאגו ברנבאו. הוא יקבל אירוע מול 200 עיתונאים ו-15 חבר’ה מהסגל ואולי אם מישהו לא יהיה בחופשה הוא יגיע. זה לא אותו דבר. לגביו גם זה היה ברור שהוא אומר אדיוס אחרי הטורניר הזה בקיץ לא היה את הפתח הזה וסימן השאלה שהוא נשאר. חבל שהוא לא הודיע בעצמו שהוא עוזב
אני לא בא להיכנס במועדון עכשיו אבל אומרים שגם לוקה היה זה שנחרץ ולחץ להודיע על עזיבתו עכשיו כדי שיוכל להיפרד אחרת בריאל היו משאירים אותנו יעני בספק.
לייק 1
רחוק שלושה משחקים בלבד מ-600 - עם 597 הופעות, כשבעונה האחרונה טיפס לא מעט בדירוג וחלף על פני אגדות רבות (גוטי, מרסלו, מיצ’ל, פירי) - לוקה מודריץ’ נפרד מריאל מדריד מלבד כשיאן התארים (28 תארים ושש זכיות בליגת האלופות מעל הכל) - כשחקן עם מספר ההופעות התשיעי הכי גבוה בתולדות המועדון. פרט לקארים בנזמה הוא הזר היחיד שבטופ עשר.
שיאני ההופעות בריאל מדריד:
1.ראול - 741 משחקים (16 שנה)
2.איקר קסיאס - 725 משחקים (16 שנה)
3.מנואל סאנצ’יס - 710 משחקים (18 שנה).
4.סרחיו ראמוס - 671 משחקים (16 שנה).
5.קארים בנזמה - 648 משחקים (14 שנה).
6.קרלוס סאנטיאנה - 645 משחקים (17 שנה)
7.פרננדו היירו - 602 משחקים (14 שנה).
8.פאקו חנטו - 600 משחקים (18 שנה)
9.לוקה מודריץ’ - 597 משחקים (13 שנה)
10.חוסה אנטוניו קמאצ’ו - 577 משחקים (16 שנה)
אף שחקן ברשימה לא רשם יותר הופעות ממנו בעונה אחת (63 משחקים העונה) ופדה ואלוורדה היחיד שמאפיל עליו בשיא המשחקים לעונה
בריאיון פרידה לערוץ הטלוויזיה של המועדון הוא שוב מודה ואומר: “תמיד אהיה אסיר תודה ומדרידיסטה, זה היה עידן בלתי נשכח”.
מה הוא מרגיש עכשיו: “קשה לומר, אבל אלו רגשות מעורבים. תקופה בלתי נשכחת, מפוארת ומנצחת הסתיימה. מה שחוויתי נותן לי עוד יותר שמחה. להיזכר בכל מה שהשגתי כאן משמח אותי מאוד, גם אם זה נגמר. בריאל מדריד, גדלתי כשחקן וכאדם. ריאל מדריד נתנה לי הכל ככדורגלן, ועל כך אהיה אסיר תודה לכל החיים. תמיד אשאר אוהד ריאל מדריד. זה היה מסע ארוך, אבל בלתי נשכח. צמחתי הרבה כשחקן וכאדם. יש לי בית נוסף מחוץ לבית, כי מדריד וספרד הן כמו הבית השני שלי. אני מאוד שמח ובטוח שעם הזמן אהיה מודע עוד יותר למה שהשגתי, כי אני אצטרך קצת זמן לסכם את כל הרגשות ואת כל מה שהשגתי כאן”.
המספרים האגדיים והתארים האגדיים שלו - “להקשיב שוב למספרים שלי ולמה שהשגתי כאן…זה משמח אותי ואני גאה במה שהשגתי כאן. להיות השחקן שזכה במספר התארים הרב ביותר במועדון הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל זה מרשים. אבל זה לא רק זה. יש גם דברים אחרים, כמו החיבה של האנשים. אני תמיד זוכר את זה כי זה משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממך. אתה לא יכול לרמות אנשים והם לא יאהבו אותך רק בגלל שאתה משחק בריאל מדריד, אבל החיבה שהם הראו לי היא מרשימה. אף פעם לא דמיינתי את זה”
על הנשיא פלורנטינו פרס: “הנשיא היה מאוד חשוב לי, קודם כל כי הוא הביא אותי לכאן. מאותו רגע ואילך, הוא תמיד הראה לי חיבה מיוחדת, הוא תמיד התייחס אליי יפה מאוד. עכשיו אני יכול להגיד את זה: הוא התייחס אליי אחרת, הייתה לו חיבה מיוחדת מאוד כלפיי. ואני חושב שהוא הראה את זה במשחק האחרון שלי, כי מעולם לא ראיתי את הנשיא בוכה. כשראיתי את התמונות, אתה מבין שהאדם הזה באמת אוהב אותך. אהיה אסיר תודה לנצח על כל מה שהוא עשה בשבילי ובשביל משפחתי”.
רגע מיוחד מהקריירה הארוכה שלו כשחקן ריאל מדריד - “קשה לבחור רגע אחד מבין כל כך הרבה רגעים יקרים שחוויתי כאן, אבל אני תמיד מדגיש ורוצה לזכור את לה דסימה, כי שם אנחנו יכולים לומר שהכל התחיל. זה התחיל את הדומיננטיות של 12 או 13 השנים האחרונות, שהייתה מדהימה, זכייה שש פעמים בליגת האלופות בעשר שנים. אני תמיד מזכיר את לה דסימה כי זה היה מרשים, והדרך שבה זכינו בו מגדירה בצורה מושלמת את ריאל מדריד: אף פעם לא לוותר ולהאמין עד הסוף. עשינו את זה והראינו את זה במשחק הזה. אני אזכור גם את החגיגה בסיבלס. זה היה משהו יפה מאוד ובלתי נשכח עבור אוהדי ריאל מדריד, כי המספר 10 הוא מיוחד. גם בשבילי, זה מספר מיוחד. כשאני זוכר את החגיגה הזאת, אני תמיד מחייך”.
איך היית רוצה שיזכרו אותך? - “מעולם לא חשבתי איך הייתי רוצה שיזכרו אותי. בכל אופן, שיזכרו אותי כאדם טוב, קודם כל. וכשחקן שתמיד נתן את כל כולו, שכיבד את כולם: את יריביו, את חבריו לקבוצה ואת האוהדים; כשחקן שתמיד נתן את כל כולו למען ריאל מדריד”
-אתמול היה אפשר לראות אותו מתחבק ארוכות עם צ’אבי אלונסו וממרר בבכי. גם שחקני פריז סן ז’רמן ניגשו אליו ונתנו כבוד - ויטיניה, אשרף חכימי, גם המאמן לואיס אנריקה. הלילה בערך בשלוש לפנות בוקר נחתה ריאל מדריד חזרה בשדה התעופה במדריד לפני שהשחקנים מתפזרים כל אחד לביתו ולחופשות. זה בהחלט היה היום האחרון של לוקה מודריץ’ כשחקן ריאל מדריד. לפי אל צ’ירינגיטו, היה רגע מרגש - ארדה גולר ניגש ללוקה, קיבל ממנו חולצה למזכרת והם התחבקו
2 לייקים
לא מבין את ההחלטה של מודריץ’ לחתום במילאן, לא מבין מה הוא רוצה להוכיח ומה נשאר לו להוכיח ?
מבין מאוד שהוא רוצה להמשיך לשחק, לדעתי היה עדיף בסעודיה ולעשות בוכטות.
זה מוזר לך מהסיבה הפשוטה שמודריץ’ שחקן עם קלאס שכבר לא מייצרים (בטח שלא בדור הצעיר היותר, שחולם על החיים הטובים כבר בשנייה שהם פורצים). מודריץ’ רוצה לשחק כדורגל על אמת. גם אם זה לא קבוצה מהטופ האירופי כיום ושמילאן כקבוצה בדעיכה מתמדת ועם אופק לא ברור, היא עדיין מועדון היסטורי עם קהל ובעיקר שאיפות. בטח לאחד כמו מודריץ’ שהתחיל לשחק כדורגל מקצועני כשמילאן כן הייתה בטופ העולמי.
לדעתי, אנחנו (האוהדים המסורתיים ואפילו אני אעז להכליל אותך איתי ואגיד שמרניים) צריכים להרים לו ולדומיו (כשכמובן קרוס הוא חוד החנית) שהם לא הולכים למקום הקל והנוח כשיש להם הצעות על השולחן מצד המועדונים והליגות הגדולות. בטח ובטח אם הם מרגישים שיש להם מה לתרום ברמות הגבוהות.
אני לא נאיבי, ומאוד יכול להיות שאחרי המונדיאל לא יהיו לו הצעות מעניינות והוא כן ייצא לפנסיה באיזה ליגה מומצאת. אבל אין לי ספק שלפחות כלפי מודריץ’ האופציה הזאת תמיד תהיה האחרונה בתור.
לסיכום, אחלה מודריץ’ ואחלה בחירה.
6 לייקים
לוקה מודריץ’ יחווה ליגה גדולה גם אם בדעיכה - משהו חדש עבורו לפני הסוף, ומועדון גדול והיסטורי למרות שהקבוצה בינונית. הוא אמר שהוא לא רוצה לשחק נגד ריאל מדריד למשל (ומילאן הרי לא בליגת האלופות). השחקן הנערץ עליו זה בובאן וגם הוא שיחק במילאן. המיליונים בסעודיה יחכו עוד שנה אם הוא ירצה.
בכלל יום מבאס עבורי. לא שמחתי לראות אותו עם החולצה מספר 14 במילאן. לנו עדיין יש בעיה בניהול משחק גם אם אני מבין את הצעד של המועדון. כעת תהיה לי סימפטיה אליהם ויתייחסו אליו כמו אלוהים.
זה לא באמת חשוב אבל מה הקטע המטופש הזה של המועדון מיד להוריד את הפולו באינסטגרם אז מה אם עזב. זה לא שהוא בקבוצה אחרת בספרד. נוהל הזוי
2 לייקים
מעניית הבחירה במילאן דווקא, הכיוון שם לא ברור בשנתיים האחרונות. גם סמואל ריצ׳י (קשר נחמד מאוד שבעליה, והיה מועמד לסיטי) עבר אליהם, אבל אצל איטלקים אני מבין למה יותר מושך
בחזרה למודריץ׳, אם כבר בליגה האיטלקית אז אני חושב שיובנטוס, אינטר ונאפולי היו יעד הרבה יותר הגיוני ואטרקטיבי מבחינת כדורגל ותארים
הן ישחקו בליגת האלופות. הוא לא רצה תסריט של לשחק נגד ריאל מדריד, האפשרות הזו, לפחות לפי דבריו. מילאן כנראה הראשונה שיצרה קשר ודי “התאבדה” עליו במונחים שלה (שכר צנוע מאוד) וברמת החיזור. אינטר תעבור שינויים בסגל אבל כרגע מניח שבמילאן המקום בהרכב מובטח לו. באינטר ישנם ניקולו בארלה והקאן לא? יובה עם מאמן קרואטי איגור טודור וזה נחמד.
בנוסף, שמעתי איפשהו שבחר במילאן גם בגלל גיבור הילדות שלו (וגם חבר שלו כיום) בובאן.
לכבוד הצטרפותו של לוקה מודריץ’ למילאן בחרתי לדרג מחדש את עשרת הרגעים הגדולים שלו כשחקן ריאל מדריד. כמובן טעם אישי והתרומה המקצועית שלו באותם הרגעים (נניח הגמרים שציינתי), חשיבותו ועד כמה לקח את הקבוצה על הגב. נגד צ’לסי נראה שאם לא רגע הקסם הזה..
הקרן ברגע האחרון והדסימה שם ריאל מדריד חזרה - מקום 1
הפאלש לרודריגו נגד צ’לסיח - קסם שבלעדיו מודחים - מקום 2
הבלון ד’אור ההיסטורי - זה שקטע את הרצף של ‘המפלצות’ ב-2018 - מקום 3
הבישול לבנזמה נגד פ.ס.ז’ במשחק ענק שלו וכל בניית המהלך - מקום 4
הבישול לכריסטיאנו רונאלדו בגמר 2017 בגלישה - מקום 5
הגול באולד טראפורד ברגע הגדול הראשון שלו ש’שיחרר’ אותו להצליח - מקום 6
הזכייה בגביע אירופה החמישי - פותח בהרכב גם בגמר הזה נגד ליברפול - מקום 7
הזכייה בליגת האלופות השישית - אייקונית, עוד שיא אדיר לרזומה- מקום 8
תואר ראשון כקפטן ריאל מדריד - בחודש אוגוסט נגד אטאלנטה - מקום 9
גולאסו נגד גרנאדה במשחק החוץ (שער ניצחון) קצת לא אופייני ב-15/16 - מקום 10
נותרו בחוץ: מקבל את מספר 10 של ריאל; הופעת הבכורה במועדון הגדול בעולם; הבישול לראמוס בקלאסיקו 16/17
2 לייקים
אני קצת חזרתי בסיפור הזה, אבל לדעתי הגול שלו מול ויאריאל מייצג כמה הוא גאון. גול ענק.