חושב שמבחינת ישראל הסיום פה הוא הבהרה ברורה למי המעצמה הגדולה במזרח התיכון והוצאה של האיום הגרעיני לכמה שנים טובות בהבנה שאין באמת יכולת השמדה טוטאלית בלי ארהב בסיפור.
מבחינת ארהב לטעמי זה חזרה של איראן לשולחן המשא ומתן על 4 מתחננת וסיכום של פירוק עצמי של כל מתקני הגרעין והעשרה או לפחות הפסקה של מספר שנים דו ספרתי
אני מתכוון שיהיה סיום שיפתיע לגמרי וטוב יותר מכל מה שאנחנו חושבים. כבר למעלה משנה שישראל מבריקה עם מבצעים מטורפים שאף אחד לא העלה על דעתו שיהיו אפשריים. דוגמאות אפשריות הן הפלת המשטר בעזרת פעולות שיעודדו את העם למרוד, מבצע קומנדו על מתקן הגרעין או משהו אחר שלא חשבתי עליו.
כבר היום ראינו איך התושבים נענו להוראת צהל להתפנות מטהראן. זה חשוב, ומראה שהעם האיראני מקשיב לנו.
אולי ווישפול תינקינג, אולי טיפטיפה אופוריה, אבל מותר לי.
מתנצל אבל לא התרשמתי.
לא יודע מי החליט שהוא יודע טוב יותר מאחרים ומה הוא יודע מה קורה עכשיו בפועל באיראן.
הוא אומר את דעתו שהיא חשובה אבל לא בטוח שרלוונטית למציאות.
באופן כללי, בעיני דרוקר ממש חשוד על אמינות ורחוק מלעשות דיון ענייני ולא נגוע.
בטויטר או בכאן 11, אתה יכול גם לפני שאתה נותן לו הזדמנות לעשות מחקר עליו ביוטיוב. כמו שכתבתי, שאסד קרס אני פחות הופתעתי כי עקבתי אחרי קייס שדיוח על זה ממש מהתחלה.
יש לו פינה למשל וזה רק לדוגמה “בשכונה שלנו” הוא מספר שם דברים שבחיים לא הייתי מקבל מפרשנים אחרים לעניני ערבים פה בארץ
אני לא מבין את הצורך העז הזה שיש לכל מיני ישראלים תמיד לדבר על “אסטרטגיית יציאה”. בעיניי, כל העיסוק המורחב בנושא הוא חלק מהגישה התבוסתנית הבעייתית שפושה בחלקים לא קטנים בשמאל הישראלי. לא כי אסטרטגיית יציאה היא לא דבר חשוב, אלא פשוט כי היא מקבלת חשיבות הרבה, הרבה יותר מדי גדולה.
כשאתה יוצא למלחמה עבור מטרה מסוימת, בהנחה ואתה מעריך שביכולתך להשיג את המטרה תוך כדי תשלום מחירים שבעיניך הם מחירים ששווים את השגת המטרה, העיסוק הנרחב באסטרטגיית היציאה הוא די מגוחך. כשארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה, היא לא עסקה ב-“אסטרגיית יציאה”, נכון? היא עסקה ב"איך לנצח את יפן וגרמניה", מטרת המלחמה.
עיסוק באסטרטגיית יציאה, לכשעצמו, טרם השגת המטרה, פוגע מאוד בעיניי ביכולת שלך להשיג את המטרות שלך. הוא מאותת לכולם - לאויב ולעצמך - שאתה מחפש איך לרדת מהעץ. הוא מעיד על חולשה ועל תבוסתנות, והוא פשוט אינו ראוי במהלך מלחמה. אני לא רוצה לראות לא את צה"ל ולא את ערוצי התקשורת עוסקים בשאלה הזו כרגע, בטח לא בפומבי (אפשר להבין דיונים משניים בנושא הזה בחדרי חדרים של צה"ל ומשרד הביטחון).
תשיג את מטרת המלחמה שלך באיראן (חיסול תוכנית הגרעין ו/או הפלת המשטר), ואז תתעסק באיך לסיים את המלחמה. הציפייה שנתעסק בנושא הזה אחרי פאקינג יומיים (!) של מלחמה היא לא פחות מהזויה ובעיניי מעידה בעיקר על תפיסת עולם שמאמינה שצריך לעצור את המלחמה כמעט בכל רגע נתון.
והעובדה, אגב, שישראל לא צריכה לעשות כזה הרבה כדי לעצור את המלחמה, לו היא רק רוצה. יש למישהו ספק שאם מוצע לאיראן לעצור את המלחמה עכשיו פשוט ב"שקט תמורת שקט" אזי איראן לא תקפוץ על זה? כשאתה מתכונן היטב למלחמה ומנצח אותה, לעצור אותה זה קל מאוד. הצד השני יתחנן שתעצור אותה. לא זו הבעיה. הבעיה שלך זה איך להשיג את המטרות שלך. תתמקד בזה, למען השם.
זה המחיר של להציף את עצמך במטומטמים כדי שאף אחד לא יוכל להתחרות בך. האידיוט הזה עוד מסוגל להרוס את כל מה שעשינו במחי כמה ציטוטים.
פוטנציאל הנזק של הפוסט הזה הוא עצום ולדעתי אולי אף אסטרטגי. מזעור נזקים נדרש באופן דחוף, ואני חושב שאפילו פיטורים של כ"ץ צריכים להישקל ברצינות. עדיף כמה שיותר מהר.
דוד, לדעתי זו יהירות שצריך להיזהר ממנה. אני בהחלט מסכים איתך שישנה תבוסתנות ואף מרירות קלה ב’אולפנים’, אבל זה לא אומר שצריך לקחת את הקיצון השני.
אם מסתכלים במראה בכנות רבה - לישראל יש בעיה של מבריקים בטקטיקה אבל פחות באסטרטגיה (ובוא, אנחנו תוקפים אחרי שהם מזמן בנקודת האל חזור שהוגדרה על ידנו, ככה שההישגים המדהימים של המתקפה לא מנקים את זה). כמובן שהדוגמה האקטואלית ביותר היא עזה
בניגוד למלחמה מול חמאס, שם הוגדרו מטרות מלחמה ברורות ופשוטות - כאן אין משהו ברור. אחד יגיד שחיסול הגרעין שהתכוון אליו הוא למעשה עיכוב, והשני ששום דבר פרט להפלת המשטר אינו עומד בקריטריונים.
עוד בניגוד לעזה: פה יתכן מחיר אזרחי כבד מאד ולכן ברור שישאלו יותר שאלות
‘אסטרטגיית יציאה’ היא אכן מילה סתמית לעת הנוכחית. החיפוש אחר אסטרטגיה ומטרות מלחמה ברורות - לא. בדומה לחרבות ברזל וביתר שאת - לא ניתן לחסל את האיום הזה רק בכוח צבאי. ברור שכדי לחנוק את התוכנית הזו, אם בכלל אפשר, צריכה ישראל לגבש מענה מקיף. ההישגים הנפלאים של הצבא צריכים להביא אותנו לנקודה הזו וזה לא טריוויאלי שיותר נזק למערכות אזרחיות בהכרח יתרום לכך.
כל זה בצד - איראן גרעינית הוא איום שהסבירות שיתממש נמוך אבל פוטנציאל הנזק עצום. בניגוד לכך - טבעת האש והפחד להתעמת עם איראן ישירות זה לא איום אלא מציאות שהיינו בה שנים, ואת זה השגנו יפה מאד. כל דיון על המלחמה הזו צריך להפריד את הגרעין מהשאר. לדעתי מאז 67 ההרתעה של ישראל לא הייתה במקום טוב יותר.
איך הגעת לזה שמטרות המלחמה הן לא הגרעין או הפלת המשטר. או שמה שכתבתי מחזק את מה שאתה אומר.
@whykds, אני לא לגמרי מסכים. אני חושב שלישראל יש אסטרטגיית מלחמה די ברורה שנאמרה כבר כמה פעמים על ידי לא מעט בכירים ישראלים: עיכוב תוכנית הגרעין בכמה שנים/כמה שאפשר (שכן ברור לכולם שאיפוס לנקודת האפס זה לא דבר אפשרי), ויצירת התנאים כך שאיראן תסכים “לאכול את כוס התרעלה” במסגרת המשא ומתן.
אני גם חושב שניתן לראות כיצד הפעולות הצבאיות מובילות לשם: צה"ל פוגע איפה שאפשר בגרעין, ובשאר הזמן (שזה רוב המוחלט של הזמן) מתעסק בעיקר במגננה (=תקיפת טילים/משגרים) ויצרת עליונות אווירית מוחלטת ברחבי איראן. הדבר הזה אני מניח, ויש מאחוריו המון היגיון בעיניי, אמור להוביל לנקודה בזמן בה ישראל נמצאת בעמדה שבה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה באיראן, ואיראן לא ממש יכולה לעשות משהו בתגובה. זה אמור לגרום לה לרדת מהעץ ולהסכים לפשרות רחבות יותר במשא ומתן.
אני רואה הרבה מאוד היגיון בתוכנית, אם כי אני כן קצת סקפטי לגבי המטרה הסופית. אני חושב שאם לא מאמינים שזה ריאלי להפיל את המשטר (מטרה עדיפה בהרבה, אם היא ריאלית), זו אחלה תוכנית וכנראה עדיפה הייתה על לא לעשות כלום.
המטרה הראשונה - פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין
המטרה השנייה - פגיעה משמעותית בתוכנית הטילאות הבליסטית
המטרה השלישית - פגיעה ב’תכנית להשמדת ישראל’ באמצעות מתקפה קרקעית
המטרה הרביעית - יצירת התנאים לסיכול ארוך טווח של תכנית הגרעין באמצעים מדיניים
שים לב לניסוחים האמורפיים: פגיעה משמעותית, יצירת תנאים. זה כמו הורוסקופ : בכל שלב אתה יכול לטעון שהשגת/לא השגת את המטרות.
כדי להשמיד את הגרעין צריך או להשמיד לגמרי את היכולת הגרעינית או להשמיד לגמרי את ההנהגה השואפת לגרעין. בלי האמריקאים רק האפשרות השניה אפשרית ואנחנו לא עוסקים בזה בינתיים.