תפקיד המאמן בכדורגל

כדורגל כללי
22

סתם בשלוף - היה על זה דיבור בזמנו. בכל מקרה, אני לא יודע אם זה מאד רלבנטי, כי סוג האינטיליגנציה הנדרשת מכדורגלן שונה מזו שנדרשת מעורך דין. למשל ראייה מרחבית ומחשבה מהירה.
אם זידאן מוציא את איסקו, מכניס את אסנסיו ואומר לו ׳לך לכנף׳, אז עברנו מ- 442 ל- 433. לא חושב שזה כל כך מסובך או שצריך להיות דוקטור בשביל לראות את זה. אני לא מסכים איתך שהמאמנים לא רוצים להצליח בטווח הרחוק. לטעמי הבעיה נעוצה בסביבת עבודה לא בריאה שבה אתה הרבה פעמים טוב כמו המשחק האחרון שלך.

@Uriah - לא חשבתי שזלזלת בזידאן. נתתי אותו כדוגמה למישהו שהוא יותר חזק כמנהל מאשר כמאמן ׳מקצועי׳. אני טוען שיש לכך השלכות על איכות הכדורגל ועל מצב הקבוצה כרגע, למרות הזכייה המרשימה בתארים (וזה מוביל לדיון אחר אודות חשיבות של מנהל מקצועי בתוך מועדון).

אני חושב ש׳הזלזול׳ נובע בעיקר מזה שכשאתה לא בתוך מקצוע מסויים אז הוא לפעמים נראה פשוט מבחוץ.

23

על מנת לחדד: זידאן לפי כל מה שאני מכיר הוא בהחלט איש מקצוע מסור ורציני, פשוט הוא לא נראה לי חריג מאוד לטובה. אם תרצה הוא הראקיטיץ’ של המאמנים מבחינתי, התארים ישנם, הגישה נכונה והקרדיט הגיע בזכות - אבל הוא פשוט לא מיוחד. אני באמת לא הייתי מתפלא אם בניטז (לצורך העניין) היה מוביל את הקבוצה לאותם ההישגים בדיוק במידה והיה לו קרדיט סביר מצד הבעלים.

באווירה הנוכחית בכדורגל העולמי כמעט בלתי אפשרי “לנהל”, אני חושב שהפיטורים של ראניירי הוכיחו זאת ובעיני מדובר בכתם ספורטיבי על ההיסטוריה של לסטר.

השאלה היא גם עד כמה אנצ’לוטי הוא “מנהל” טוב לפי אותם קריטריונים, זה קצת עניין של תפיסה. אני מיושן ולכן תמיד אעדיף לראות מאמן עם סמכות, כנראה שבעידן הנוכחי זה אפשרי רק כשיש שיגעון גדלות מסוים (פרגי, פפ, מוריניו)

24

אני אחדד גם: כולם איפשהו על הסקאלה שבין ׳מנהל׳ ל׳גאון כדורגל׳.
זידאן הוא מנהל מעולה, מפחית לחץ משחקניו ומייצר אווירה טובה. כשאני אומר ׳מנהל טוב׳, אני מתכוון בדיוק לזה. גאון מקצועי הוא רחוק מלהיות, וזה ניכר. מצד שני אני די משוכנע שבניטז, שהוא איש שבקושי מסתדר עם הכלב שלו, לא היה יכול לגרום לשחקנים לשחק בשבילו גם אם פלורנטינו היה מגבה אותו יותר.

אני חושב שאפשרי להיות מנהל מצליח, ואפשרי להיות ׳גאון כדורגל׳ מצליח. יש לכך שלל דוגמאות, אפילו מהכדורגל שלנו, שם הרבה מהמאמנים המצליחים של היום עשו את זה הרבה בזכות הבנה בכדורגל: דראפיץ׳, סילבס, אבוקסיס, בכר… באמת שלא חושב שזה נכון לטעון שמוטיבציה, מזל ויחסי אנוש הם חזות הכל, למרות שהם הרבה.

לגבי אנצ׳לוטי, ברור שהוא מנהל מעולה ובעל יחסי אנוש חמים עם שחקניו. קצת הגזימו עם התדמית של הסבאל׳ה, צריך לזכור שהוא תלמיד של סאקי (הפפ של אז), שעשה דברים יפים בקריירה. במילאן הוא שיחק הרבה עם שיטות והציג כדורגל מתקדם (יש שטוענים שהיה זה שהמציא את פירלו כפי שאנחנו מכירים אותו), וגם בצ׳לסי ובפריז עשה דברים יפים. אצלנו הדבר האחרון שהוא היה צריך זה לייצר מהפכות, אחרי שקיבל בירושה סגל טוב וקבוצה מאומנת (אבל עם חדר הלבשה מפורק). נכון עשה כשלימד אותם עוד כמה דברים חדשים, חיבר את השחקנים אחד לשני ונתן להם לרוץ ביחד. בבאיירן הוא נכשל בדיוק על הדבר שהוא חזק בו, יחסי אנוש, ולכן גם הלך הביתה. סביר להניח שככל שיהיו מאמנים צעירים וחדשניים, יהיה לו יותר ויותר קשה.

זמן טוב להיזכר במנטור

למען הצדק ההיסטורי - ראובן עובד

3 לייקים
25

סבבה השאלה מה אתה מחשיב “השפעה”? זה בהכרח לטווח ארוך? זה בהכרח חייב לספק תארים?

סימאונה של אתלטיקו הוא דוגמא קלאסית. עם תואר או בלי, אתלטיקו שינתה את עורה לחלוטין כמעט מהרגע בו הוא מונה. ביילסה עם סגל שכמעט לא משתנה הפך את בילבאו לקבוצה בתכלית תחתיו. פפ שינה לחלוטין את סיטי (הטיקי טאקה אומנם שודרג, אך הוא היה קיים תמיד בבארסה) וכ׳ו.

אז נכון, יש יותר לואיס אנריקה-ים, רייקארדים וכ׳ו, אבל אני חושב שההשפעה של מאמן היא בעלת אפקט ברור על הילדים והמבוגרים המיליונרים האלה שמשחקים כדורגל.

עריכה: גם הקונספט סביב דינאמיקה ואיזון בחדר ההלבשה הוא אספקט שמאמן ברמה גבוהה שם לב אליו. פפ חתך בבשר החי והעיף שחקני על מברצלונה של רייקארד כדי להעמיד חדר הלבשה יציב ומתפקד.

26

מה שאוריה מנסה להגיד זה לא שאין השפעה למאמנים, אלא שהיא השפעה מקרית. אילו מאמנים היו חשובים באמת היינו רואים עקביות הרבה יותר גדולה לאורך הקריירה שלהם, והעובדה היא שזה פשוט לא המצב. קבוצות לוקחות תארים עם מאמנים שנחשבים כושלים לחלוטין ומנגד נכשלות באופן קבוע לקחת תארים עם מאמנים שנחשבים לטובים בעולם.

זה לא אומר שהמאמן לא משפיע כמובן, אלא שההתאמה שלו לסביבה מסוימת נראית יחסית מקרית. זה פשוט אומר שצריך להוריד מהחשיבות של המאמן בקבוצת כדורגל.

לייק 1
27

מאמן מגדיל סיכויים להצלחה.
בסופו של דבר אם החלוץ לא ישים את הכדור ברשת או הבלם פתאום יעשה טעות זה משנה את כל המשחק ולא משנה שאתה כמאמן עשית הכל נכון.
אנצלוטי היה סןג של הצלחה בריאל. דמיינו מצב בו הגול המאוד מקרי של ראמוס לא נכנס, הופך הצלחה של מאמן לכישלון, וזה כלל לא תלוי בו.
מוריניו היה רחוק פנדל מגמר אלוםות אליו היה מגיע פייבוריט ברור עם ריאל, מי ציפה ש3 הבועטים הכי טובים שלך יחמיצו 3 פנדלים רצופים?
מי ציףה שמוריניו יקבל שער בדקה ה90 במשלק הקודם?
טעויות נקודתיות של שחקנים משפיעים את העובדה אם אתה גדול או לא כמאמן בדרך ההסתכלות שלנו האוהדים.

אז למאמן כן יש השפעה. אך בסופו של דבר לדעתי לשלקנים עצמם יש השפעה גדולה בהרבה ממה שמראים, מעין זריקת האחריות של שחקנים על המאמן.

אגב משהו שלי מפריע זה שהרבה פעמים שופטים שחקן על פי הצלחה קבוצתית. כלומר אם לא תזכה בתואר גדול סימן שאתה לא מספיק טוב, אך תואר קבוצתי מושפע מעוד 10 שחקנים. אבל זה כבר דיון אחר.

28

אני מנסה לחפש קטע מראיון ספציפי של מוריניו. אולי בהמשך אעלה אותו. בגדול, הוא מתאר את המשמעות של המאמן מבחינתו. מאמן הוא מדריך, הוא אבא, הוא חבר, או מחנך. מאמן הוא הכל בשביל השחקנים שלו.

נכון, ברגע שמאמן מבחינת הגדרת תפקיד הוא רק בן אדם שבויר איפה שחקנים יעמדו, אז כן הוא בהחלט בעל חשיבות מינימאלית בלשון המעטה. הצוות הטכני וצוות האימון הם אלה שמסתכלים על כל הפרטים הקטנים. הם מנהלים שיקום מול הצוותים הרפואיים, הם מנהלים סרגליי מאמצים ורוטציות, הם מדרבנים את השחקנים והם האנשים עם כביכול ה"פרספקטיבה הרחבה" על המשחק.

התפקיד יהיה בעל משמעות מינימאלית, אם יהיה בו אדם שמתייחס למעמד בצורה מנימלית והייחוד שלו מסתכם באיך שהוא העמיד את השחקנים על הדשא, ומנגד התפקיד יהיה בעל דומיננטיות גדולה יותר אם האדם שבו יהיה חולה שליטה פסיכופת שרוצה גם לתכנן את גובה הדשא לפני כל משחק, או אם ישקו את הדשא לפני או לא.

אין תפקידים קטנים או גדולים, יש רק אנשים קטנים או גדולים.

29

אני יכול לתת את השקל תשעים שלי גם בתור אוהד וגם בתור מישהו שאימן 3 חודשים נערים ב’ :joy:

אני חושב שמאמן זה אחד התפקידים היותר בעיתיים היום. כשפפ אמר שהמאמן הוא האדם הכי “מתנדנד” במערכת הבנתי את זה בעיקר כשהתחלתי לאמן. כשאתה מאמן, כולם “מנסים” אותך. המנהל מחלקת נוער בוחן אותך, ההורים בוחנים אותך, השחקנים בוחנים אותך, אתה בוחן את עצמך. אתה כל הזמן במבחן. כשהמערכת היא “בריאה” אז העבודה של המאמן יותר קלה. ככל שיש לו יותר כלים ובעיקר מה שהוא צריך-בין אם זה כלים טכנלוגיים, עוזר מאמן כזה או אחר, או שחקנים מסויימים לשיטה שהוא מאמין בה, ככה יותר “קל” לו.

כשאתה מאמן קבוצה גדולה אתה נבחן בעיקר בדבר אחד, וזה תוצאות. בשבילי, כאוהד כדורגל, אני לא מסתכל רק על תוצאות אני מסתכל גם על הדרך. אני מעדיף מאמנים שלא מקדשים תוצאה, אלא מאמינים בדרך שלהם והיא תביא תוצאות. אני מעריך את העונה שעברה של צ’לסי, כי הם לקחו שיטה וביצעו אותה בצורה מושלמת. אני יכול להעריך את זה ורואים שם עבודה של מאמן, גם כשאני אישית לא מתחבר לשיטה. אי אפשר להגיד שצ’לסי עם מאמן בליגה איטלקית שלישית, שם כל קבוצה משחקת במערך הזה של 3-4-3 (ואתם לא יודעים אבל אני הבנאדם ששנה שעברה צפה הכי הרבה בליגה איטלקית שלישית) הייתה מבצעת את זה אותו דבר.

זה נכון שכסף קונה שחקנים. כל הזמן חברים שלי בעבודה אומרים לי “זה לא חוכמה לאמן את סיטי ולהצליח, יש לו תקציב אינפוסי ושחקנים מעולים” וזה נכון. זה קל לקנות שחקנים וקל להביא תוצאות טובות. אבל מה שקשה זה להביא שיטה ואז לבצע אותה באופן מושלם. מה שקשה זה להביא שחקנים שיתאימו לשיטה שלך באופן מושלם. מה שקשה זה לגרום לכל ה11 שחקנים שעל המגרש לבצע את השיטה שלך בצורה מושלמת. מה שקשה זה להחזיק את השחקנים האלה ברמה הזאת לאורך זמן. ולדעתי, הכי קשה זה לגרום לשחקנים האלה, שחלקם כבר לקחו תארים ועשו דברים בכדורגל העולמי, זה להאמין בשיטה שלך. זה לא תמיד עובד, ראו מקרה זלטאן. מה שקשה זה להביא גם תוצאות לאורך זמן שבסופו של דבר יתורגמו לתארים, וגם להביא איכות וסטייל על המגרש. זה משהו שלצערי, רק מעט מאמנים הצליחו. פפ הוא אחד מהם.

לכן, בעיניי, פפ גורדיולה הוא מאמן גאון. שום כסף שבעולם לא יצליח לשים קבוצה עם שיטה ויעילות כמו מה שהיה לו בברצלונה ביירן ועכשיו סיטי, ושום כסף שבעולם לא יגרום לשחקנים ללכת אחרי המאמן שלהם והשיטה שלו בצורה עיוורת, וזה היה גם במקום שהוא “נכשל” בו כמו ביירן מינכן.

תפקיד המאמן הוא סופר חשוב לא רק ב90 דקות שהמשחק משוחק, אלא בכל השעות האחרות שהוא עובד עם הקבוצה והשחקנים למה שיהיה ב-90 דקות האלה.

3 לייקים
30

מסכים עם הכל להוציא את השורה האחרונה, כלומר אני מסכים עם הנקודה של השורה האחרונה אבל לא עם כך שתפקיד המאמן חשוב במיוחד.

פפ גאון ויוצא דופן לגמרי, אבל אם הוא כחריג הצליח אך ורק עם סגלים שנמצאים הרחק מעל לשאר הליגה מה זה אומר על מידת ההשפעה של שאר המאמנים?

ניר קלינגר (מאמן העונה בליגת העל כבר היום) זו דוגמה הרבה יותר מייצגת מגווארדיולה.

31

בתור אחד שחושב שיש למאמן השפעה עצומה על המשחק, המשחק של צלסי נגד ברצלונה גרם לי לחשוב.

קונטה למד בצורה יסודית את ברצלונה והכין בצורה נהדרת את צלסי (אני חושב שהוא טעה בשיבוץ של האזארד בחוד ולא מול רוברטו ) שתי קורות מזל גדול ואז גול של ווילאן. הכל נראה בדרך לעוד בעיטה בדלי של ברצלונה, ואז מגיעה טעות הגנתית מצחיקה ויוצאת דופן (למעשה הטעות היחידה שלהם במשחק) והופה אייניסטה ומסי גורמים לצלסי לשלם . אז מה קונטה יכול היה לעשות ? בסופו של דבר, מה שהכריע את המשחק זה המגן של צלסי שחושב שזה נבון לתת מסירת רוחב כזו ובצורה חובבנית כל כך…

32

בכדורגל, כידוע, אין דבר שאי אפשר להאשים בו את המאמן. מה שהכריע את המשחק זה ה-80% אחזקת כדור. צ’לסי לא עמדה בלחץ. ואצלי קונטה אשם כי זה כבר עבר לפסים אישיים, אבל גם אובייקטיבית הוא לא יוצא נקי.

2 לייקים
33

טעות נקודתית של שחקן. קונטה בנוק אאוט לוולוורדה וברסה.
כדי לשפוט מאמן צריך להסתכל מעבר לתוצאה. צריך להסתכל על איך הושגה. ובמשחק עם כל ה80 אחוז שליטה צלסי תקפה ותקפה והייתה מסוכנת וברסה התמסרה בחצי. צלסי פגעה פעמיים בקורה והגיע מספר פעמים להתקפות מעבר טובות מאטד שהתפקששו במסירה האחרונה. ברסה למעט בעיטה 1 של סוארז (שלא הייתה מסוכנת בכלל) לא הגיע למצב אחד עד הטעות בהגנה. טעות של שחקן לא של מאמן. ועם כל הכבוד היא לא קרתה בגלל משחק לחץ מטורף, היה לו מספיק זמן למסור והוא מסר גרוע

34

אני חושב שלבקר מאמן על משחק אחד או החלטה אחת זה לעשות לו עוול ומטרת הדיון כאן היא המטרייה הגדולה הרבה יותר. נקודתית לגבי אתמול:

כל העולם ידע בערך שבארסה תשחק ב-4-4-2 הזה עם פאוליניו, גם אם דמבלה היה בכושר יותר טוב הוא לא היה פקטור וקוטיניו כמובן לא יכול לשחק. כל העולם מכיר את הטריק הקבוע של מסי וג’ורדי אלבה וכדור הרוחב שלא הולך ישר אלא מעט אחורה. צ’לסי התכוננה טוב מאוד אבל קונטה היה חייב להכות על הברזל כשהוא חם ואפילו לשחק עם מוראטה במקום פדרו מההתחלה לדעתי. גם מוראטה שחקן לוחץ והאזרד סורס בתפקיד לא לו. כשהיה בכנף בפעמים הבודדות זה היה מסוכן מאוד. קונטה לא עזר לכוכב הכי גדול שלו וחבל, האזרד היה לא רלוונטי מלבד הבישול.
צ’לסי החמיצה הזדמנות כי בארסה שיחקה רע ובעיקר רדום. או.קיי, קונטה תרם לזה, אבל גם להגיע עם 1:0 לקאמפ-נואו זה מלחמת עולם ועכשיו המשימה היא בלתי-אפשרית.

35

אני לא זוכר התקפת מעבר אחת טובה באמת של צ׳לסי, ואני לא זוכר את צ׳לסי יותר מידי מסוכנת. הגנה הגנה, אבל גם להתקפת מעבר צריך לצאת כמו שצריך. וזה לא קרה יותר מידי, אם בכלל. חלק נכבד מהמתפרצות היו 2 שחקנים בלבד שפרצו קדימה. שלושת המצבים הטובים של צ׳לסי בסופו של דבר היו משהו כמו 80% יכולת אישית של וויליאן.

זו טעות של שחקן, אבל זו בחירה שקונטה לקח במודע, שטעות אחת של שחקן תגמור לו את ההתמודדות. ההימור נכשל. האם זה הופך את קונטה אוטומטית למאמן גרוע? לא חושב, מאמנים לוקחים הימורים שנכשלים מידי פעם, הוא לא הראשון. אבל זה לא היה נוקאאוט בשום מצב.

לייק 1
36

לא מבין את המשפט הזה. מתי זה לא נכון? האם היו החלטות אחרות שקונטה יכול היה לקבל והיו מציבות אותו במצב של 3-0 ככה שהגול של מסי לא היה משנה? 1-0 זו תוצאה טובה להגיע איתה לקאמפ נואו, והרבה יותר סביר להמר שההגנה שלך לא תעשה טעות של גנון מאשר לנסות לתקוף כשבארסה בבירור צריכה שער, אם זה הימור אז ואלוורדה הימר כששם את מסי בהרכב.

37

טוב, מי כמוני יכול להסביר את עניין ה-80%. הקבוצה שמחזיקה פחות בכדור רצה יותר והשחקנים שלה מתעייפים יותר. אז אומנם אף אחד לא הפריע לשחקן שמסר לאינייסטה, אבל עם כל הלחץ והעייפות המצטברים הוא לא כ’'ך הפתיע כשזייף במסירה.

38

לא כתבתי את זה כביקורת על קונטה אלא ההפך. זה מראה שלא משנה כמה המאמן הוא טוב, הוא תלוי בטעות אחת של שחקן שיכולה לגמור לו את הכל העונה.

גם עם הוא היה מסתובב אחורה ובועט לקרן, זו עדיין היתה החלטה יותר נכונה. מסירת הרוחב לאורך הרחבה הריקה של צלסי זה אקט של 10000 אחוז טיפשות. אתה בעצמך כותב, הוא לא באמת נלחץ בצורה יוצאת דופן. לא מצליח להבין מה עבר לו בראש

39

זאת העייפות. גם הראש מתעייף. זה גם ההסבר לבעיטות גרועות לכיוון השער בדקות סיום, כאשר אתה מתפלא מאיפה לשחקן יש את הכוח להוציא בעיטה כזו חזקה. אבל בעצם זה כל מה שנשאר לו אחרי שאין לו כוח לרוץ ואין לו כוח לחשוב.

40

לא מבין את המשפט הזה. מתי זה לא נכון? האם היו החלטות אחרות שקונטה יכול היה לקבל והיו מציבות אותו במצב של 3-0 ככה שהגול של מסי לא היה משנה?

בוודאי שאני לא יכול להבטיח שעם החלטות אחרות צ׳לסי היו בהכרח יוצאים עם תוצאה יותר טובה. כל מה שאני יודע זה שקונטה קיבל החלטה שבוודאות (או כמעט וודאות, עד כמה שאפשר בכדורגל) לא הייתה שמה אותו ב3-0, וזה בניגוד ליובנטוס/פ.ס.ז שנה שעברה. זו החלטה לגיטימית, אבל זו ההחלטה שהוא קיבל. פשוט לא הרגשתי שראיתי משהו יוצא דופן מצ׳לסי, או איזה כדורגל הגנתי יוצא דופן. הרגשתי שאני רואה כדורגל הגנתי מלפני עשר שנים. גם כשקבוצות מתגוננות מול ברצלונה בשנים האחרונות, הן מנסות לתבל את זה עם דקות של בליץ ולחץ גבוה, עם מתפרצות מהירות, משהו. אצל צ׳לסי ראיתי בעיקר את האזרד וויליאן רצים על חצי מגרש ומידי פעם קאנטה מצטרף מאחור.

שער חוץ תמיד משנה, אבל ב2-1 או 3-1 הוא משנה פחות. אני לא מתלונן למה צ׳לסי לא המשיכו לתקוף אחרי ה1-0, אני אומר שמלכתיחלה לאורך כל המשחק הם הגיעו למעט מידי מצבים.

לייק 1
41

באמת קשה לי להבין מה כתבת. מאמן אתה יכול לשפוט לפי איך שהקבוצה משחקת, וצלסי הציגו משחק הגנה קבוצתי ברמה גבוהה וכקבוצה שיחקה טוב יותר מברסה. הטעות האחת הזאת לא קשורה למאמן! אם כבר ההפך. אם היה מדובר במאמן כמו פפ שמתנגד להעפות כדור סתמיות ומאפשר כדרור בהגנה אז הייתי מבין למה עוד איכשהו אפשר להגיד שזו טעות של מאמן (אם כי גם אז זו טעות של שחקן) אבל במקרה הנוכחי זה ממש לא המצב והטעות היא כל כולה של השחקן עצמו! ושל השחקן שלא הגיע עם הגליש ובעצם פתח הכל לאינייסטה.
וולוורדה לטעמי מאמן מצוין אך בדו קרב המאמנים הוא הפסיד, צ’לסי שיחקה טוב יותר גם מבחינה התקפית וגם מבחינה הגנתית וה2-0 היה יותר קרוב מה1-1 הזה אבל אז הגיעה טעות של שחקן שלא קשורה בכלל למאמן.

אגב כל זה מבלי להתייחס לעובדה שהרכב ברסה לטעמי טוב משל צ’לסי שזה רק מוסיף להתעלות של קונטה במשחק