תשכחו מרכש.
כן. לא ניימאר, לא אמבפה, ואפילו לא הזאר יגיעו בקיץ לריאל מדריד. והסיבה לכך היא שבריאל מדריד לא מעוניינים לקנות אותם. כיצד הפכה הקבוצה הבזבזנית ביותר, עם הנשיא היומרני והפזרן לקמצנית וקמצן בן קמצן? המציאות שהוא עצמו יצר.
תקופת הגלאקטיקוס הראשונה. פרז מנחית כוכבים במחירים אסטרונומיים שנה אחרי שנה. פיגו, רונאלדו, בקהאם, שמות פסיכיים. הפרוייקט לא מימש את הציפיות ממנו והמסקנה הרווחת היתה: גלאקטיקוס - לא רעיון שעובד. חלפו מספר שנים ושוב פרז נבחר, ושופך כסף על ימין ועל שמאל. בתוך יומיים קאקה וכריסטיאנו נוחתים בברנבאו, ואליהם מצטרפים גם אלונסו, אלביול ולצערנו גם בנזמה. פרוייקט הגלאקטיקוס 2 יוצא לדרך, עם חובות מצטברים של כ500 מיליון יורו, בנוסף להלוואה שאותה לקח פלורנטינו על סך 160 מיליון יורו מבנק קאחה מדריד עבור אותם רונאלדו וקאקה. הפעם, בניגוד לפרוייקט הגלאקטיקוס הראשון, עם טקטיקה שונה לגמרי. הרווח המקצועי הוא הבונוס, והמטרה היא ליצור רווח כלכלי.
“מכירת חולצות”
המרצ’נדייז, ההייפ סביב הקבוצה (בעקבות הצטרפות אותם כוכבים) ועקב כך הסכמי חסות עם תקציבים מנופחים, היריבות עם בארסה של הגמד האימתני, כל אלו גרמו לגרף ההכנסות להראות סימנים מעודדים. ריצה קדימה ל2019 מגלה שלמרות כל ה"בזבוזים" החוב נמחק כמעט כליל. הרעיון של פלורנטינו פרז, שקניית כוכבי הכדורגל הגדולים בעולם יחזירו את ההשקעה בהם בדרך שיווקית או מקצועית, הוכיחה את עצמה כרלוונטית. הבעיה היא שקבוצות אחרות למדו את זה, וגם הן רוצות חלק מהעוגה. פוגבה, מרסיאל, ניימאר, ואן דייק, סוארז דמבלה קוטיניו והרשימה עוד ארוכה, הם תוצאה של מדיניות רכש ה"בזבזנית" שהנחיל פרז. תשקיע, והם יחזירו לך את זה. הרי עם השורה האחרונה קשה לתווכח. החוב שהיה - נעלם, ובנוסף הקבוצה חזרה לרקוד במרכז הרחבה של הכדורגל האירופי.
התוצאות הן עליית מחירים. מחירים כאלו שאולי כבר לא באמת שווה להשקיע את הסכומים הנדרשים, משום סביר להניח שהם לא יחזרו. הרעיון שהיה גאוני לפני כעשור כבר לא ממש מבריק וצריכים לחזור חזרה ללוח השרטוט. דרך חדשה, הכל מההתחלה. אבל, רגע, אם יש אינפלציית מחירים למה שלא נהיה אנחנו אלו שמוכרים לאחרים במחירים מופקעים??
ריאל מדריד חברה להשקעות בע"מ
במועדון הבחינו בטרנד הרבה לפני שהוא פרץ. במקום להשקיע את הכסף בכוכבים הגדולים, משקיעים אותו במערך סקאוטינג ובילדים עם פוטנציאל. אסנסיו ווראן היו הסנוניות הראשונות, כשויניסיוס הוא הדוגמה הבולטת ביותר: קנה את השחקן בצעירותו. במידה והוא הופך להיות וורלד קלאס - קנית אותו בעשירית מהמחיר שהיית קונה אותו אחרי הפריצה, ובמידה ולא, עדיין הוא לא איבד את ערכו ואפילו העלה אותו כשחקן בשל. התוצאה של המהלך הזה, במקום קוטיניו אחד שמאכזב ויושב על הספסל ודמבלה שמדלג על אימונים, יש לנו ים של כישרונות הן בקבוצה והן מחוצה לה כמושאלים. במקום לבזבז 120 מיליון יורו על איקרדי, במועדון זורקים את הכסף על עוד ילדים ברזילאים, ארגנטינאים, ועוד כאלו וכאלו שאי פעם הצטלמו עם כדור בילדותם.
אז אולי את חלק מהמושאלים לא נראה אי פעם בריאל מדריד, אבל זה לא משנה. ריאל מדריד הופכת להיות חברה להשקעה בכדורגלנים בנוסף להיותה קבוצת כדורגל.
זו התיאוריה שלי. היא בסך הכל תיאוריה ואין לי שום דרך או מקור לגבות אותה. היא מסתדרת לי יפה מאוד במוח והשאלה אם אני הוזה, חי באשליה או אשכרה צודק גם אצלי נשאלת. אני מאמין שאם אכן לא נראה כוכב נוחת בקיץ אין לי ספק שהתיאוריה הזאת נכונה, למרות שיכול להיות שבמועדון ינחיתו איזה “כוכב” סוג ב’ רק כדי להשתיק את השריקות בברנבאו.
אני מאמין שכל עוד שמסי משחק אין טעם להמשיך לשפוך כספים. השקענו מאות מיליונים ועדיין לא הצלחנו להתחרות בדרדס המעצבן הזה (לפחות בזירה המקומית), והפעם אין אפילו איזה רונאלדו להביא, ויסלח לי ניימאר. אמבפה הוא חלום רטוב שלא יקרה. בינתיים נשאר להוריד את הראש ולחכות שהגל יעבור, ואולי לקוות שכמה מהילדים באמת יתפתחו להיות מה שמצפים מהם