היכולת עדיין לא שם, אבל האופי של יונייטד לאט לאט חוזר. זה לא המשחק הראשון העונה בו אנחנו מראים אופי ונלחמים על המגרש - גם נגד סיטי, ליברפול, ווטפורד וצ’לסי נראינו כמו פעם מבחינת אופי, ואלו רק שליפות מהשרוול. כמו שאפשר לבקר את מוריניו על היכולת הדלה שאנחנו מציגים יותר מדי פעמים, אבל לפרגן לו על האופי היונייטד שהחזיר לקבוצה אחרי שנים בהן שער חובה היה הפסד בטוח.
2 לייקים
וזו בדיוק הסיבה שלמרות כל מה שנאמר עליו אני בכל זאת רוצה לראות אותו ממשיך, העונה הזאת היא בסימן התקדמות וכמו שהצלחנו לשנות את כל תוצאות התיקו במשחקי הבית מעונה שעברה אני מצפה שבעונה הבאה נעשה עוד קפיצת מדרגה. מה שבטוח נראה שאנחנו לא מפחדים יותר מפיגור.
אגב פוגבה במשחק נהדר ואני חושב שהתנודות של הקבוצה פרופורציונליות לתנודות ביכולת של פוגבה
כשפוגבה משחק עם שני קשרים אחוריים ולא נאלץ להתרוצץ כשהוא בכלל לא ניחן ביכולת להבין לאן צריך לרוץ, הוא משחק טוב. בעונה שעברה הוא היה מצויין עם קאריק והררה ומוריניו הפסיק את זה משום מה. השלישייה הזו הייתה צריכה לרוץ כל העונה, בלי שטויות ‘התקפיות’ כמו מקטריאן. ג’סי נתן תקופה טובה כ-10, אבל זה גרם לנו לאבד את פוגבה (למעט המשחק מול ארסנל). כשג’סי פותח ב’ימין’, הוא גם ככה מגיע לאותן עמדות בהן הוא מופיע כ-10, לכן אין שום סיבה לפתוח איתו כקשר מרכזי.
לייק 1
ההבדלים באופי כל כך ניכרו בינינו לטוטנהאם, הם אכן פתחו בסערה, אבל משער השיוויון ובצורה אפילו יותר חריפה מהגול של הררה הם נעלמו לגמרי. התקפות שבלוניות ובעיטות סתמיות מרחוק. כמובן הרבה קרדיט לסמולינג וג’ונס בהגנה ולמאטיץ’ והררה בקישור אבל עדיין ספרס ממשיכים במסורת חסרת האופי. זה בלט היום ממש כמו בגומלין מול יובה ובהתבטלות שלהם מול סיטי העונה. זו הסיבה שאני גם לא רוצה לראות את פוצ’טינו ביונייטד, מחמאות מפה ועד הירח ואפס קבלות, אפילו איזה גביע ליגה עלוב הוא לא הצליח להשיג בארבע שנים.
מעניין גם מה הזריקו לדלה עלי לפני המשחק כדי להרגיע אותו, בדר"כ במשחקים כאלה מדקה 70 הוא לא מתייחס לכדור ורק מחפש רגליים (או ידיים, או ראש) לדרוך עליהם.
בהקשר שלנו, רוב השחקנים נראו טוב עד מצויין להוציא יאנג עם פדיחה רצינית בגול ומשחק חלש וראשפורד שמהרגע שנכנס רק עשה שטויות ונראה על הפנים.
ויאללה מחזיקים אצבעות לסאות’המפטון.
לייק 1
כיף לראות את העונה נמשכת עוד קצת ולא להתחיל לסכם, רוב הסיכויים שנפגוש את צ’לסי בגמר וזה יכול ללכת לכל אחת מהקבוצות.
המחצית הראשונה החלה שייקית מאוד כשהקישור נראה לא טוב בכלל ואפשר הרבה יותר מדי שטחים לשחקנים ההתקפיים של טוטנהאם ( אריקסן בפרט די הרג אותנו לאורך המשחק,שחקן נפלא) . את הגול ספגנו מעוד אזכור שיאנג לעולם לא יהיה מגן לרמה שאנו שואפים וגם ולנסיה היה בינוני מינוס היום כשסון לא התרגש ממנו .
נכתב שיש חשיבות לרכש של שני מגנים בקיץ : אני לא רואה את זה קורה כשפוסו מנסה כנראה יחזור כאופציה משנית לולנסיה אבל מגן שמאלי בהחלט בראש הרשימה של מוריניו ( יאנג מזדקן וגם כך לא רלוונטי לרמה , שואו שרוף אחרי עונה כזו ).
לקראת סוף המחצית הראשונה ולאורך השנייה הקישור החל לבצע את תפקידו הרבה יותר טוב הגנתית במיוחד הררה שהיה נוכח המון וסיים עם 8 תיקולים את המשחק, השער הוא בונוס מיוחד לאור ההשקעה של הספרדי.
אלכסיס היה נהדר ונראה בכל מקום בשלבים רבים של המשחק, שער לא קל בכלל לביצוע אחרי מסירת אומן של פוגבה .
חבל לי על ראשפורד - בזבוז של עונה שיכל בה להתקדם הרבה יותר כאשר חילטר לעיתים באגף ימין ולא מצא את עצמו שם, אם מרסיאל ואלכסיס נאבקים בשמאל על העמדה ( כרגע גם זה לא נראה שקורה ) אז לפחות ראשפורד היה יכול לקבל הרבה יותר דקות כמחליף של לוקאקו ולא פירורים חסרי משמעות פעם ב…
לייק 1
ראשפורד עדיין צעיר סביר להניח שאצל פרגי הוא היה מקבל פחות דקות. אנחנו חייבים לנסות לשלב את אלכסיס בימין - האגף המת שלנו מאז עזיבתו של נאני.
צ’לסי נגד מנצ’סטר יונייטד
גמר הגביע האנגלי
שבת, 19 במאי, 19:15
אחת העונות השנויות ביותר במחלוקת בעשורים האחרונים של מנצ’סטר יונייטד מגיעה לסיומה עם גמר מפעל הכדורגל העתיק בעולם - הגביע האנגלי. יונייטד חוזרת למעמד בו אחרי שנת היעדרות, כשבפעם הקודמת זכינו בגביע בצורה דרמטית עם מהפך של ג’סי לינגארד ב-10 שחקנים במעמקי ההארכה. הפעם תעמוד מולנו משוכה קשה בהרבה מקריסטל פאלאס של אלן הרקדן פארדיו, והיא האלופה היוצאת צ’לסי של אנטוניו קונטה.
יש הרבה מה לדבר על הכדורגל שהצגנו לאורך העונה, והאמת שאפילו קצת נמאס לדון בנושא הזה, אבל זכייה בגביע ללא ספק תהפוך את העונה הקשה הזו למתוקה יותר, ועל הדרך תסדר לנו דרבי כבר באוגוסט. המשחקים האחרונים שלנו מול הגדולות, צ’לסי, ליברפול, טוטנהאם וסיטי, היו דווקא מעודדים מבחינת גישה ויכולת, לפחות במחצית אחת בכל משחק. את כולן ניצחנו, את רובן במהפך, חוץ מהסקאוזרים שלא כל כך הצליחו להתקרב לשער שלנו. שאר המשחקים מחודש אפריל והלאה היו סיוט מתמשך, ונקווה לראות מחר את האופי היונייטדי שראינו במשחקים מול הגדולות, ולא את הרפיסות של המשחקים האחרים.
לוקאקו ומרסיאל הפצועים נמצאים בספק, ורק מחר תהיה תשובה סופית לגבי כשירותם. בכל מקרה מרסיאל לא אמור לפתוח (וגם לא קיבל זימון למונדיאל), כך שעיקר הדאגה הוא בנוגע לבלגי שבהחלט חסר בהתקפה.
אצל הבלוז, שישחקו בעונה הבאה בליגה האירופית, יחסרו דויד לואיז ודני דרינקווטר. לא חיסורים קריטיים, כך שלרשות קונטה יעמוד הסגל החזק ביותר שלו, אולי במשחקו האחרון על הקווים של צ’לסי.
מרסיאל בימים מאושרים יותר
2 לייקים
פריוויו מצוין.
מזל שיש לנו את המשחק הזה בכדי לסיים באופן שונה את העונה הזו, המשחקים האחרונים היו מלווים באווירת ים וחוסר רצון וכך בהתאם נראתה גם היכולת.
צ’לסי של העונה לא יציבה ולא מרשימה : הרכשים לא היו בול פגיעה בלשון המעטה , היחסים של קונטה וההנהלה שכנראה יביאו לעזיבתו הקיץ. למרות זאת הם עדיין מחזיקים בשניים מהשחקנים הטובים בליגה בעמדותיהם ( קאנטה והאזר) ולאור היכולת של שתי הקבוצות הכל פתוח.
גם זכייה בגביע לא תגדיר את העונה הזו כמוצלחת אבל הזדמנות להימנות ביחד עם ארסנל כקבוצה עם הכי הרבה גביעים אנגליים תשפר את ההרגשה הכללית של האוהדים.
ההרכב נראה סגור ואני מאמין שלוקאקו יפתח בשל האמונה הגדולה של מוריניו בו וגם בעקבות היכולת הירודה של ראשפורד .
איש המפתח למשחק הוא הררה שכבר ראינו שיכול לשתק את האזרד ולהפוך את ההתקפה של צ’לסי להרבה פחות מסוכנת.
שיהיה חג שבועות שמח
פוגבה השחקן הכי אוברייטד שאני מכיר
עוד טעות פטאלית בהגנה בדיוק כמו באולד טראפורד בליגה השנה כשמשאירים את השחקן הכי מסוכן של צ’לסי במתפרצת מול בלם כבד.
ההתקפה לא מחדשת כלום ומראה את מה שאנחנו יודעים כבר, פוגבה עם עוד משחק אנמי וסאנצ’ז רע בכל פעולה שעושה.
אין לי בעיה עם פוגבה היום.
ראשפורד צריך לרדת לספסל, אפשר לא להכניס אף אחד במקומו וזה יהיה בסדר מבחינתי.
צ’לסי חלשה מאוד, אני מופתע עד כמה חסרי חשק הם.
מצד שני אנחנו בשליטה אבל לא מסוכנים בעליל משהו שמאפיין אותנו מאוד בעונה הנוכחית. המשחק כזה בנוי על הפעולה היוצאת דופן של סאנצז או מרסיאל. בכל מקרה ראשפורד באחד המשחקים הזוועתיים שלו.
ג’ונס במחצית מאוד מפוזרת מפשל בסגירה וזה עולה לנו בפנדל. בהתקפה בלי לוקאקו אין על מה לדבר.
הנקודה החיובית היחידה זה שאנחנו כבר מכירים היטב את הסיטואציה ויודעים לחזור, מוריניו חייב לעורר את השחקנים במחצית.
פתטי.
סופסוף נגמרה העונה האיומה הזאת בדיוק כמו שהייתה צריכה להיגמר.
קונטה עשה מוריניו למוריניו.
לא חושב שמישהו מופתע מאיכות המשחק או מתוצאת הסיום.
ההתקפה שלנו כל כך אימפוטנטית,מזכירה את ימי ואן חאל המזוויעים - גם במשחק פתוח אנחנו מתקשים מול הגנות אז בטח מול בונקר של קונטה.
לפחות מוריניו לא יוכל לחרטט אותנו עם עונה מוצלחת.
מוריניו בריאיון אחרי המשחק מתלונן שפלאיני מאוד חסר לו. מביך.
לייק 1
כלום לא היה חסר לו. קונטה עשה לו שח מט.
קונטה ידע שיונייטד לא יודעת איך תוקפים אז לא הייתה לו כל בעיה לשבת מאחורה ולעקוץ בדיוק מה שקרה. החזקנו בכדור 90 אחוז מהזמן בלי תכלית. הדבר בטוב ביותר בעונה הזאת היא שהיא נגמרה. מעניין איזה קיץ יהיה לנו
2 מגנים ובלם 2 קשרים אחד ימני ועוד חלוץ
7 שחקנים בערך, הולך להיות שמח. אני רק מקווה שולנסיה ויאנג לא הולכים לקחת חלק מרכזי בקבוצה הזאת
מוריניו אמר כי בלי פילאיני ולוקאקו לא היתה לקבוצה נוכחות ברחבה, ויש בזה קצת מהאמת. פלאיני היה חסר ברבע האחרון של המשחק, ויכל להועיל הרבה יותר ממאטה והדחליל הררה.
לגבי העתיד, פילאיני הוא לא הפיתרון, וכך גם מאטה, הררה, ואולי גם ראשפורד, פוגבה ומארסיאל. תפקידו למצוא את הפיתרונות על מנת שעונה כמו זו לא תחזור.
אני אוהב את שניהם, אך יאנג התבגר וחלה ירידה ביכולת של ולנסיה. לגבי האחרון, איני רואה בו קפטן טוב במיוחד. הוא לא מסוג הקפטנים שראינו ביונייטד בעבר (כמו קין ונוויל). מצד שני, אין כרגע שחקן המתאים יותר להיות קפטן.
לייק 1
איך הגענו למצב בו ולנסיה קפטן? הוא לא מנהיג ולא ראיתי אותו פעם אחת דוחף את הקבוצה כשהיא רדומה.