אלבארו ארבלואה נפרד אתמול מריאל מדריד וכפי שבטח שמתם לב הפעם, לראשונה - הוא לא דיבר בעמדת הריאיונות לאחר המשחק.
ארבלואה נפרד בתום ארבעה וחצי חודשים סוערים במהלכם הודח מהגביע במשחק הבכורה שלו נגד אלבסטה מליגת המשנה (3:2), הצליח להגיע לרבע גמר ליגת האלופות שם הודח נגד באיירן מינכן, ובליגה הכל היה בסדר עד לחודש אפריל שם באה הקריסה. בתקופה שלו כמובן הקאנטראנוס שיחקו יותר ובין היתר נציין את טיאגו פיטארץ’ שהיה המשמעותי מבין כולם, קיבל הזדמנויות רבות ואתמול רשם בישולים ראשונים. כמובן שהוא גם החזיר את ויניסיוס לתלם והברזילאי הכובש המצטיין השני ב-2026 אחרי הארי קיין, וגם את פדה ואלוורדה.
המאזן של ארבלואה: 28 משחקים - מאזן 18-2-8| אחוז ניצחונות 64.29%
ליגה ספרדית: 19 משחקים - 13-2-4
ליגת האלופות: 8 משחקים - 5-0-3
גביע המלך: משחק אחד - הפסד - 0-0-1
לשם השוואה - במבט על מאמנים שהגיעו באמצע העונה: סנטיאגו סולארי עם 68.75% ניצחונות, רפא בניטס עם 68%, חואנדה ראמוס שהגיע באמצע עונת 2008-09 עם 66.67%, חואן ראמון לופס קארו עם 50%, ואנדרליי לושמבורגו עם 62.22% ומריאנו גארסיה ראמון עם 60%| המאזן של צ’אבי אלונסו אותו החליף - היה 24-4-6 - 70.59% ניצחונות
חלק משחקני הקבוצה התייחסו לעזיבתו של אלבארו ארבלואה עם סטורים באינסטגרם כשהמאמן ממהר להגיב להם, אצל חלק זה נראה אולי מאולץ כמו אצל קיליאן אמבפה, אצל ויניסיוס ג’וניור שבאמת עשה חיל אצלו זה נראה יותר אמיתי. אם יש מישהו שחייב לארבלואה זה ללא ספק טיאגו פיטארץ’ שכתב: “מאמן, אהיה אסיר תודה לך לנצח. תודה על האמון שתמיד נתת בי, על האומץ שלך ועל כל מה שלימדת אותי במהלך השנים. אנשים כמוך יכולים רק להמשיך ולהצליח. אני לוקח איתי המון זיכרונות ורגעים שלעולם לא אשכח. בהצלחה וכל טוב לעתידך”. גם פדה ואלוורדה, אורליאן טשואמני, גונסאלו גארסיה ועוד כתבו לו.
טיאגו רשם העונה 16 הופעות, כולן במשמרת של ארבלואה. עשר הופעות ליגה ועוד שש בליגת האלופות, סה"כ 817 דקות, פתח במשחקים גדולים כמו פעמיים נגד מנצ’סטר סיטי, המשחק הראשון נגד באיירן מינכן ברבע הגמר, בדרבי בליגה.
אלבארו ארבלואה קצת נעלם מאז שנגמרה העונה. המועדון לא פירסם שום הודעה בעניינו על סיום עבודתו למרות שזה ברור, הוא עצמו לא נפרד אפילו בפוסט באינסטגרם כמו שלעתים קורה. מהי התחנה הבאה שלו? לפי ה"בילד" הגרמני, הספרדי הציע את שירותיו לבאייר לברקוזן שם עלה לגבהים צ’אבי אלונסו, אך המועדון הגרמני דחה אותו בנימוס. נטען כי בלברקוזן העריכו את עבודתו בקבוצות הנוער ובקסטיליה אך הם הטילו בספק בניסיון שלו לקחת פרויקט תובעני להגדרתם כמו לברקוזן.
לא חושב שזו הייתה טעות בשבילו פשוט כי מלכתחילה מישהו בלבל של ארבלואה לא היה יכול להיכנס לפוזיציה הזו אם לא פיטורים ובלאגן בתוך המועדון והגעה באמצע העונה.
בדיוק כמו אברם בצ’לסי או מקרים דומים אחרים הוא לא הפיגורה שיבחרו בה מלכתחילה והחלופה שלו הייתה בדיוק מה שיש לו עכשיו- לקחת קבוצה קטנה ולהתחיל את המסע מלמטה.
אנשים חולמים שנים לקבל את ריאל מדריד, היה ברור שהוא פלסטר והיה לו רק מה להרוויח אם במקרה היה לוקח פתאום איזה תואר.
אני חושב שמעט מאוד המצבים בעולם של win-win. תמיד יש מה להפסיד.
ברור שהיה לו הרבה מה להרוויח, במצב שאיזשהו תואר היה נדבק, אבל לא רק: הוא שיתף הרבה צעירים באופן יחסי עם הכרות אמיתית איתם, ואם מישהו היה פורץ הקרדיט ברור ששייך לו. גם מצב שחלק מהסגל היה ממריא באופו אישי יכול לתת לו קרדיט עתידי.
בכל זאת היה לו גם מה להפסיד כי מרב הסיכויים שהפרויקט שלו מראש הולך לכשלון ואין דרך להעלים את זה, גם אם זו לא קבוצה שהוא בנה בצלמו. הוא איבד את המקום הראשון והודח בגביע בבושת פנים- אמנם לא אשמתו כגורם עיקרי אבל בהחלט מצופה גם ממאמן חדש שמכיר את רוב החומר שלו לא ליפול שם.
ומה שהכי הרגיז אותי זה שהוא הלך על הקו שההנהלה החליטה עליו בעת ההדחה של אלונסו, קרי להגן על החותרים תחת אלונסו. אבל זו חרב פיפיות כי יש את אלו שכן רצו את דרכו של אלונסו ומה שטוב לויני, פדה ועוד כמה לא בהכרח מתאים לאחרים.
ומה שהוא עשה לקרבחאל נראה לפחות מבחוץ כלא מקצועי ולא מקצועני בעליל.
מעולם לא הטלתי ספק במדרידיסטיות שלו, אבל הקדנציה מלמדת שהוא נכשל.
היו כמה איבודי נקודות מאוד מטופשים ותקופה ממש חשוכה סביב המשחקים נגד באיירן מינכן, אבל זו לא הפתעה שברצלונה זכו באליפות ספרד*. יש מאמנים שמסתובבים שנים על גבי שנים ולא מקבלים הזדמנות לאמן את ריאל מדריד מה גם שהיא הקבוצה בה הוא גדל…זה היה צ’אנס משמיים ומפתיע.
נניח ארבלואה היה מאמן את באייר לברקוזן ומנסה לעשות את אותו המסלול כמו צ’אבי אלונסו. ואני לא חושב שארבלואה מאמן גרוע, שחטו אותו סתם. אבל הוא בטח לא עילוי [אולי הוא מאמן נכון לצעירים]. היה עושה איתה גג כמה שנים טובות בצמרת, נאבק על ליגת האלופות, אולי מגרד גביע גרמני, בחיים לא היה זוכה באליפות ללא הפסד, מקנח בגביע ומגיע לגמר הליגה האחרופית. הוא היה יכול להיות עשור ‘סביב הצמרת’ ולא לקבל את ריאל.
ראול הוא פיגורה ענקית ואחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון. אני בטוח שאם הוא היה נכנס לחדר ההלבשה - קיליאן אמבפה ו-ויניסיוס ג’וניור היו נותנים כבוד. אני לא אומר שזה מספיק ושראול בהכרח מאמן טוב יותר אבל הוא היה בקסטיליה הרבה מאוד זמן והצמיח שחקנים - וכלל לא חשבו עליו לגבי הקבוצה הבוגרת [כמובן שצריך גם עונה של דיזאסטר].
-לגבי גביע המלך עלינו בהרכב שכולל את ויניסיוס ג’וניור ופדה ואלוורדה וארדה גולר וכולם שיחקו 90 דקות, הוא לא עלה עם הרכב קסטיליה, מה גם שהיה יומיים בתפקיד. לא מפיל עליו את האחריות.
ברור שאין לו אשמה ברמה של למשל אלונסו לו אימן אז והיה משיג תוצאה דומה, אבל לומר שאין לו אחריות? ברור שיש- להצלחות וגם לכשלונות, וזה בהחלט כשלון. לא יכול להיות תפקיד שבו הצלחת- זה שלך ונכשלת- זו אשמת אחרים. תמיד יש לך אחריות ברמה מסוימת.
ימים יגידו איך תתפתח הקריירה של ארבלואה, אבל להרגשתי, לו יכל לסרב והיה מסרב- הוא היה בנקודת פתיחה טובה יותר בסיום הקדנציה בקסטיליה.
אני מדבר ספציפית על ההדחה נגד אלבסטה בגביע. המועדון הפסיד בגמר הסופרקופה ביום ראשון, צ’אבי אלונסו פוטר ערב למחרת. הקבוצה חזרה למדריד רק ביום שני, כך שגם כשסביר שאלבארו ארבלואה עודכן עוד קודם על המהלך המתבשל - הוא היה בקבוצה הבוגרת יום וחצי. הוא גם העלה הרכב סביר מאוד לדעתי ובצדק נתן לכמה שחקני מפתח מנוחה. לא קיבלתי תחושה עם פרסום ההרכב שאנחנו זורקים פס על הגביע. הפאשלות האלה קרו לעוד הרבה מאמנים. סה"כ התקופה שלו בקבוצה היא 28 משחקים, כמובן שבליגה היה צריך לעשות יותר והשיג 41 נקודות בסיבוב שזה לא טוב.
ההרכב נגד אלבסטה: לונין| חימנס, ראול אסנסיו, האוסן, פראן| ססטרו, גולר, ואלוורדה| מסטאנטואונו, ויניסיוס וגונסאלו. מהספסל עלו דני קרבחאל ואדוארדו קמאבינגה, וותיקים שהיו אמורים להוסיף.
מחזיר אותך בדיוק לאותו שבוע אני זוכר טוב. אנטוניו רודיגר כבר היה פצוע ונעדר מגמר הסופרקופה. קיליאן אמבפה הגיע פצוע ושיחק רבע שעה. שני אלה היו מחוץ לסגל כי היו גבוליים. גם ג’וד בלינגהאם וטיבו קורטואה לא נסעו למשחק וכנ"ל אורליאן טשואמני. לא נראה לי כל-כך נורא באותו הזמן שזה הסגל שנבחר. גם אלבסטה הייתה בתחתית הליגה השנייה.
אין לי בעיה עם ההרכב, ורוטציות הן חובה בשנים אינטנסיביות כמו השנה (התחילה עם גביע המועדונים).
וגם אם הוא עם הסגל רק 5 דקות, פערי הרמות עדיין לטובתו (אומר שאם היו נערכים 10 משחקים בין הקבוצות בהרכב האמור, ריאל חייבת לנצח לפחות ב 8 מהם). בנוסף בכל משחק תחרותי- לא יתכן לשייך זכויות על הצלחות מבלי לשייך אחריות על כשלון.
שוב אומר שאין לי בעיה עם זה שאחריותו להפסד זה אינה יכולה להיות גדולה, אבל עדיין הוא זה שעמד על הקווים.
מתי מותר להטיל אשמה על השחקנים עצמם ולטעון שהם התבזו נגד יריבה נחותה? נקלענו לפיגור הרי פעמיים וגונסאלו כמעט מנע הדחה וקבע כמעט הארכה. לונין וגם קרבחאל אשמים בשער השלישי וקמאבינגה שנכנס גם כן מהספסל היה מזעזע. בכל מקרה אני לא חושב שקבוצה הייתה מתעניינת בארבלואה ואומרת - הוא לא מתאים/לא מספיק טוב ספציפית בגלל ההדחה מהגביע. אגב אלונסו שהוא מאמן מעולה - ניצח 2:3 את טאלברה וגם הסתבך וזה עם אמבפה בכושר שיא ב-11. אולי אני גם די רגיל להתבזות בגביע. עם שאר מה שכתבת אני מסכים.
כצפוי - ההודעה הרשמית על פרידה מאלבארו ארבלואה. מעניין מתי ייאמן קבוצת בוגרים אחרת ומתי ידבר קצת על התקופה בריאל מדריד.
“ריאל מדריד ואלבארו ארבלואה הגיעו להסכם על סיום כהונתו כמאמן הקבוצה הבוגרת. ריאל מדריד אסירת תודה עמוקות לאלבארו ארבלואה, אשר לאורך כל תקופתו במועדון, החל מתקופתו באקדמיית הנוער שלנו, הפגין באופן עקבי נאמנות, מחויבות ומקצועיות. הוא דוגמה ומופת לערכי המועדון שלנו. ריאל מדריד, שתמיד תהיה ביתו, מאחלת לאלבארו ארבלואה ולכל משפחתו בהצלחה בשלב החדש הזה בחייהם”.
אני מתעקש לא להגזים בביקורת כלפיו ולהאשים את השחקנים בכישלונות, למעט היחס הקצת לא הוגן לקרבחאל. היה ויישאר חייל נאמן. מתאים יותר לקבוצת המילואים.
