כתבה גדולה במארקה על “ההשלכות של עונה ריקה בעידן פלורנטינו פרס” - מה שמתכתב עם ההערכות שהסיכויים של אלבארו ארבלואה להמשיך - אפסיים. בתקופתו של פלורנטינו כנשיא, ריאל מדריד סיימה ללא תואר ‘חשוב’ וכמה וכמה פעמים ורק פעם אחת המאמן נשאר.
ב-2004/05 (כעבור שנה גם כן עונה ריקה אבל פלורנטינו התפטר בפברואר), בעונת 2009/10 עם מנואל פלגריני והגלאקטיקוס (שני הפסדים לברצלונה, 96 נקודות שלא הספיקו לאליפות, ביזיון בגביע המלך ושמינית גמר ליגת האלופות בלבד), ב-2014/15 (קרלו אנצ’לוטי פוטר שנה בדיוק אחרי שזכה בדסימה! למרות שכל חדר ההלבשה עמד מאחוריו מה שנקרא), ב-2018/19, וב-2020/21. אפילו זינדין זידאן הנערץ שזכה באליפות שנה קודם לכן, הבין שאין לו את הגיבוי של המאמן והעדיף להתפטר. דווקא בקיץ 2005 ואנדרליי לושמבורגו קיבל הזדמנות לעונה נוספת למרות שהודח בשמינית גמר ליגת האלופות וסיים שני, אך החזיק מעמד רק עד דצמבר. לגבי 2010 נציין כי זו עונה שאחריה הגיע ז’וזה מוריניו ושתי דמויות ענק כמו ראול וגוטי סיימו את דרכן.
ראול אסנסיו, קרבחל ועכשיו דני סבאיוס. ארבלואה חזק על חלשים וסמרטוט מול חזקים שעושים מה שבא להם. זוכרים שמאז שגולר צעק עליו הוא שיחק בלי הפסקה? את כל התסכול הוא מפיל על קצה הספסל האומלל שלו.
אלבארו ארבלואה התחיל עם חמישה ניצחונות ליגה רצופים כמאמן הקבוצה. הבעיה שמאז הוא הוסיף עוד ארבעה בלבד. הבעיה שריאל מאז שעלתה לפסגה - וזו הייתה ‘נקודת השיא’ בליגה - מציגה מאזן של 4-2-3 - 14 נקודות מתוך 27 שזה כ-50% הצלחה.
סה"כ המאזן של ארבלואה בליגה הוא 9-2-3 - 29 נקודות מתוך 42 - > איבד 13 נקודות
סה"כ המאזן של צ’אבי אלונסו בליגה היה 14-3-2 - 45 נקודות מתוך 57 - > איבד 12 נקודות
כלומר ארבלואה כבר הפסיד יותר נקודות ליגה מאשר אלונסו שעמד על הקווים סיבוב שלם והיה לו גם קלאסיקו.
מעבר לכך - ריאל מדריד ספגה שער אחד יותר בלה ליגה עם ארבלואה מאשר במחצית הראשונה של העונה כולה עם צ’אבי אלונסו.
ריאל ספגה בכל עשרת המחזורים האחרונים, שמרה על שער נקי בפעם האחרונה ב-0:2 על ולנסיה במאסטייה. זה הרצף הכי גרוע שלה מאז מאי 2004 עם קרלוס קיירוש על הקווים [סיימנו את העונה עם חמישה הפסדים רצופים ובמקום הרביעי העלוב]
אנטוניו רומרו: “הייתי רוצה לשמוע את ארבלואה מדבר על כדורגל (ולא על השיפוט). השער של בטיס היה הוגן. אנדריי לונין היה השחקן הטוב ביותר. חלק מהחילופים של המאמן היו בלתי מובנים ומצערים. מדוע דויד אלאבה עלה לשחק?”.
תומאס רונסרו: “נמאס לי מריאל מדריד. החלק הגרוע ביותר הוא שמדריד בסופו של דבר נותרת ללא זהות בגלל היעדר מודלים לחיקוי, וזה בסופו של דבר עולה לה ביוקר, עם הסיום הנוראי נגד בטיס”.
במארקה מכניסים אותנו קצת ‘פנימה’ לחדר ההלבשה: “התומך הגדול ביותר של אלבארו ארבלואה - הוא כמובן ויניסיוס ג’וניור”. נכתב כי הברזילאי הוא התומך העיקרי של המאמן מקרב השחקנים, הן מבחינה אישית והן מבחינה ספורטיבית, ואם זה היה תלוי בו - ארבלואה היה נשאר לעונת 2026-27.
מלבד המשחק במסטאייה, כשהיה מושעה, הוא שיחק בכל משחק ב"עידן ארבלואה", פתח ב-21 מתוך 23 המשחקים (רק עלה מהספסל נגד מיורקה למנוחה) ושיחק את מלוא 90 הדקות ב-19 מהם. גם הביצועים שלו זינקו, מה שהופך אותו למלך השערים של הקבוצה מאז הגעתו של ארבלואה, עם 13 שערים. מתוך 19 השערים שכבש ויניסיוס העונה, 13 הגיעו עם ארבלואה על הספסל (68%). הודות לקשר הטוב שפיתח עם המאמן, הברזילאי גילה מחדש את כושרו ובזמן שקיליאן אמבפה היה פצוע - ויניסיוס נשא את הקבוצה על כתפיו, כמו נגד מנצ’סטר סיטי ובדרבי.
עוד נכתב כי לארבלואה יש תמיכה של שחקני מפתח נוספים, כאלה עם משקל. אמנם לא מצד קיליאן אמבפה, אבל מצד הקפטן השני פדה ואלוורדה, השוער טיבו קורטואה, וגם ג’וד בלינגהאם, אנטוניו רודיגר, אורליאן טשואמני וארדה גולר.
מה שכן צריך להזכיר למשל את קיץ 2015 בו אחרי עונה ריקה (מתואר גדול) ובדיוק 365 ימים לאחר שהביא את הדסימה - קרלו אנצ’לוטי פוטר על ידי פלורנטינו פרס. על אף שהייתה לו את התמיכה של כל השחקנים והיה מדובר בפיגורות הכי גדולות כמו כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס, איקר קסיאס, מרסלו, לוקה מודריץ’, טוני קרוס, קארים בנזמה.
מעבר למצב החמור שאף אחד אפילו לא מתאמץ להסתיר, שפרימדונות כמו ויני (ואמבפה) פשוט לא אוהבים שמאמינים אותם או אומרים להם מה לעשות (נגיד הגנה), יש פה סביבה מאוד מאוד רעילה.
שחקנים כמו הויסן וטרנט, שאני די בטוח שלימדו/אימנו/אמרו להם מה לעשות בעונה שעברה בפרמיירליג.
שחקנים מהנוער, כמו פיטארץ’ וגארסיה.
או כל שחקן בעל מוסר עבודה גבוה שיגיע למועדון.
רואים את ההתנהלות המופקרת של השחקנים האלה, ויצטרפו בשמחה לקייטנה המונהגת פה, יחליטו שגם אותם לא יאמנו יותר, והנה אנחנו לא רק סובלים מפרימדונות עכשיו, אנחנו ממש מכשירים שחקנים צעירים להיות כאלה גם בעתיד.
זה מהדברים העמוקים יותר שפוגעים בקבוצה. מעבר לשטף המשחק ותוצאות רעות. אם פרז ישכיל לתת סמכויות למאמן, ו עם פחות כוכבים רקובים, אין לי ספק שנהיה טובים יותר, זה יאפשר לשחקנים אחרים להתבלט, ולקבוצה לקחת כיוון אחר מהכיוון לרקוב שלה.
אם נייצר קבוצה שמחה ומאומנת, ונוותר על כמה רעילים, אני מאמין גם שנחזור להנות מכדורגל, כי בשנתיים האחרונות, אני בעיקר סובל לראות אותנו משחקים.
“סירי, נניח שיש מאמן שהצליח לאבד את המקום הראשון וגם את הסיכוי לאליפות עוד לפני הקלאסיקו, מול ברצלונה עם שווי הרכב של בקושי חצי משלו, הצליח להסתבך שלא לצורך בשלב פלייאוף מיותר בצ’מפיונס ומאוחר יותר הודח ללא קרב, עף מהגביע מול קבוצה נחותה משמעותית, ותוך חודש אחד איבד סיכוי בכל התחרויות שבהן הקבוצה שלו שיחקה.
מה הדבר הגרוע ביותר שאת יכולה להגיד עליו?"
בינתיים פרשנים ושחקני עבר משתפים את דעתם לגבי המאמן הבא. פרננדו מוריינטס קצת משוחד לגבי חברו הטוב, שימו לב: “אם הייתי המנהל הספורטיבי של ריאל מדריד (נגדיר את זה כ-מי שמקבל את ההחלטות - פלורנטינו פרס), הייתי ממנה למאמן את זה שהיה באקדמיית הנוער בשנה שעברה… את ראול גונזאלס בלאנקו. למה אלבארו ארבלואה עקף את ראול בריאל מדריד? תצטרכו לשאול את המועדון. הופתעתי מאוד מעזיבתו של ראול, במיוחד מהאופן שבו זה קרה”.
חורחה ואלדאנו התייחס למאמנים ששמם נזרק לאוויר, ניתח אחד-אחד ופסל שניים. “ז’וזה מוריניו הוא כבר פרק סגור במועדון ואני לא חושב שהוא יחזור. יורגן קלופ צריך שנה כדי לבנות קבוצה. הוא צריך את השנה הזו כדי להגיע לאינטנסיביות הפיזית הדרושה כדי שסגנון המשחק שלו יתעצב. וקשה לי לדמיין שבמועדון כמו ריאל מדריד הוא יוכל להשיג את השנה הזו כי קודם כל דורשים תוצאות כאן”.
“מנגד, מאוריסיו פוצ’טינו (מאמן נבחרת ארה"ב) הוא מאמן שפעמיים היה קרוב מאוד להצטרף לריאל מדריד. וכשזה קורה, זה בגלל שברור שהוא סוג של מאמן שמאוד מושך את המועדון. דידייה דשאן? אנחנו מדברים על מאמן שהוא אלוף עולם ויכול להתאים לריאל מדריד. עלינו לזכור שיש להם שחקנים כמו קיליאן אמבפה, אורליאן טשואמני ואדוארדו קמאבינגה, והוא מאמן שמכיר אותם וניהל אותם היטב בחדר ההלבשה”.
"ליאונל סקאלוני? הוא אלוף עולם ואף אחד לא מטיל ספק באיכותו כמאמן, אבל לסקאלוני אין ניסיון ברמת מועדונים. מסוכן לחשוב שריאל מדריד תהיה החוויה הראשונה שלו ברמת מועדון ואני לא יודע אם זה יהיה מהלך טוב
בורסת השמות בגזרת המאמנים לא מצליחה לרגש אותי בכלל. גם כי היא כבר מוכרת ונטחנה שוב ושוב עד דק, אבל גם ובעיקר כי זה לא משנה בכלל את מי יביאו - כל עוד היחס אליו יהיה כפי שהוא עכשיו, בלי כלים או מקום לעבוד איתם. זה כמו להתרגש מזה שיביאו לכאן את הלאנד, כשידוע שהוא מיועד לעמדת השוער.
סקאלוני זה שם מעולה, ולמעשה מכל המועמדים האפשריים - עונה בצורה הטובה ביותר על מה שאנחנו באמת צריכים. הוא בונה סגל והרכבים קודם כל לפי יכולת ועבודה על המגרש הרבה לפני ‘שמות גדולים’, ואין טוב ממנו כיום בלבנות סגל שמורכב מ’חיילים נאמנים’ שיהיו ממושמעים טקטית ושיתנו הכול על המגרש, ושאולי יחזירו לנו סוף-סוף משהו מהזהות שאבדה לנו לחלוטין.
ה"בעיה" היא שלשם כך הוא יזדקק למעט זמן, ובעיקר - ליד חופשית וגיבוי מההנהלה - ואת שני הדברים האלה הוא בפירוש לא יקבל באקלים הניהולי הנוכחי, ככה שפשוט חבל על הזמן של כולם.
פוצ’טינו זה כבר שם גרוע מאוד, שהרבה יותר דומה למה שראינו כאן, ולכן - סיכוי גבוה מאוד שאלו גם הפנים שנראה כאן בעונה הקרובה, ושגם יעופו מכאן זמן מה אחרי זה (לא לפני שיגרמו לבלאגנים נוספים ולחוסר אמון נוסף במערכת).
אני גם כן מתלבט. אבל לא דשאן. זה מרגיש שבמקרה שיבחרו בו נהיה הסמרטוטים של אמבפה. מעבר לפער והשוני בין קבוצה לנבחרת - דשאן ו"הצלחתו" בצרפת זה כבר דיון אחר. זכייה אחת במונדיאל זה מעט בהתחשב באורך הקדנציה וביחס לסגל המדהים שיש לו כבר זמן רב. הפסיד גמר יורו לפורטוגל ללא כריסטיאנו? היכולת שלהם במונדיאל וביורו האחרונים מזעזעת וגם יורו 2020 כישלון. הם תמיד התבססו על כישרון ומתפרצות ולא התקרבו למשחק קבוצתי כמו ספרד-גרמניה-איטליה(אפילו).
סקאלוני לדעתי לא באמת רלוונטי אגב. אולי בגלל “קירבה” למסי (טיעון מפגר שלי) וידיעה של מידת הסיכון בקרקס שלנו. גם קלופ לא רלוונטי.
פוצ’טינו זה גדול עליו לרדות בכוכבים שלנו והוא ממש מחוץ לעניינים. מוריניו זו רק נוסטלגיה. זה יתפוצץ תוך חודש.
אם ארבלואה לא היה מציג התדרדרות כזו בליגה אז אולי היה על מה לדבר מבחינתי בהתחשב באופי המועדון הרקוב והעדר אלטרנטיבות.
יש מצב שאיכשהו במצב הקבוצה הנוכחי ולאור ההתנהלות המחפירה שלנו העונה עם אלונסו, הוא שוב יהיה האדם הנכון במקום הנכון.
גילוי נאות, אני לא אוהב אותו כבר תקופה ארוכה. לא אשכח לו את העונה האחרונה ולא את מה שקרה בקלאסיקויים השונים. בחיים לא הייתי חושב עליו כמועמד.
אבל אם הדיווחים האלו נכונים, ולאור מה שעברנו בשנתיים האחרונות, יש מצב שהוא הפתרון האולטימטיבי לברוך שפרז הוליך אותנו אליו בגאווה אינסופית. אחרי מה שקרה עם אלונסו, לדעתי אין סיכוי שיגיע מאמן בעל שיעור קומה שיכול להבריא את הקבוצה מעבר לרכש כזה או אחר, וכנראה שגם בפן הזה הוא היה גג יועץ לנשיא.
מוריניו הוא פיגורה. אולי פיגורה מעבר לשיא, אבל חדר ההלבשה שלנו צריך מישהו כמוהו. בנוסף הוא לא יהיה בובה בעניין הרכש, ראינו את זה בקדנציה הראשונה.
אולי בטעות הוא יצליח לתקן את הנזק שנעשה, ככה או ככה זה בטוח עדיף בעיניי על כל מאמני הבובה באשר הם.
מת להבין את ההיגיון של פרס, אולי בראש שלו הוא חושב, שלפתי את קרלו ממעמקי הכישלון באברטון וקיבלתי דאבל ליגת האלופות, אז הגיע הזמן לשלוף עוד חטיאר ששיאו לפני עשור וחצי מהנפטלין?
או אולי זה בכלל ״צריך פה פיגורה רצינית שתחזיר לפה משמעת״… המממ הייתי יכול להישבע שהבאת לפה אגדת כדורגל חיה ונושמת, ומאמן מודרני ומצליח על הדרך. בכל קונסטלציה הוא היה אמור לקבל את מלוא הכבוד, וגם ממנו עשית סמרטוט.
אז סבא ז׳וזה?? זה מי שיציל את המצב?
איכשהו הצליח ללמוד את הלקחים הלא נכונים שמובילים אותו לכל המסקנות והפעולות הכי הפוכות.
בגדול זה בדיוק כל מה שאמרת, רק עם סימני קריאה במקום סימני שאלה/תמיהה.
שילוב של 'זה הצליח כבר בעבר, אז למה שלא יצליח שוב?’, יחד עם מודעות גבוהה למעמד הנמוך משמעותית של ז’וז’ה כיום ביחס לאז, כך שבמקרה הכי גרוע הוא יודע שתמיד יוכל לזרוק אותו מכל המדרגות, בלי השלכות של ממש.
מבחינת פלורנטינו זה קצת כמו פנדל - רק הפוך. אין לו מה להפסיד מהניסיון, רק להרוויח.
הניסוי הצליח? מעולה.
לא הצליח? גם סביר בסה"כ (בלי השלכות כאמור), ואח"כ גם יוכל לומר ש"הנה הוא ניסה להביא מאמן פיגורה והניסיון נכשל."
מה גם שהוא יודע שהוא נותן כאן סוג של הזדמנות אחרונה למוריניו לחזור לרמות הגבוהות, כך שהוא יקבל אותו עם אובר מוטיבציה.
תכירו במציאות, אין הרבה מאמנים שיהיו מוכנים להיכנס למיטה החולה הלא היא חדר ההלבשה בריאל מדריד. מי יכול למצוא דרך להשליט סדר? מישהו שעשה זאת בעבר, ויש לו אינטרס לעשות את זה שוב בטופ.
ככל הנראה, אלא אם זיזו מעוניין, מוריניו הוא האיש הנכון לייצר לכם בסיס חדש. אומנם אצלכם היה הפרק שכנראה “שבר” אותו ומאז הוא לא מתרומם, אבל הוא צריך למצוא דרך להציג את עצמו כמאמן טופ ולרלוונטי, לבסוף הוא היה אחראי לזהות ולסגל המוצלח של ריאל מדריד איתו בסופו של יום הרבה מההצלחות שלה קרו (ברגע שעזב).
אם יבוא זאת אולי תהיה עוד שנה לפח, אבל לאחריה אולי תהיה לכם קבוצה וסביבה טובה יותר למאמן שיבוא אחריו.
אני לא חושב שהחשש הוא ספציפית מז’וזה מוריניו עצמו אלא יותר מה הבחירה בו אומרת על המועדון שלנו. כמובן שאנחנו כבר יודעים ומכירים במציאות. שיש מעגל מצומצם מאוד של מאמנים שרלוונטיים לריאל מדריד, שגם אם תהיה הצלחה - הנפילה הבאה קרובה מאוד. שהמעמד של השחקנים גבוה מאוד. הרי כמה כבר יכול להיות גרוע יותר מהעונה הזו שהיא עונה ריקה מתארים ועם אפס כדורגל? הרי בכל-זאת יש לנו כמה שחקנים ממש טובים בסגל שהברקה שלהם תספיק לנצח הרבה קבוצות.
מוריניו לא חאפר, אני חושב שהנפילה שלו החלה אחרי האליפות האחרונה בצ’לסי, אבל הוא גם לא יוכל לאלף את השחקנים המעצבנים שלנו כי הוא לא מגיע במעמד כל-יכול כמו ב-2010. קרלו אנצ’לוטי הגיע בסיטואציה מאוד ברורה, נהנה מעזיבתו של ליאו מסי בברצלונה, ועם סגל שלטעמי לא נפל משתי האחרות ב-2021. ב-2013 היה לו סגל גלאקטי והסגנון של “מאמן אבהי” היה מתאים אחרי כאוס בחדר ההלבשה.
תמיד אני כן נוהג להזכיר את מוריניו שיש לו מניות מסוימות בדסימה:
-ההתעקשות לרכוש את לוקה מודריץ’ וגם לעמוד מאחוריו
-החזרת סרחיו ראמוס לעמדת הבלם בתחילת 2011/12
-אנחל די מאריה זה רכש שלו כמובן, הוא קידם את מרסלו מאוד [מ-2010 החל להיות מגן מעולה]..
-טען לא פעם שרצה להביא את בייל כבר ב-2012 וזה לא הסתייע.
-כמובן גם החזיר לנו את היכולת להתמודד בליגת האלופות אחרי שהיינו נחנקים בשמינית הגמר כל פעם.
יכול להיות שבהחלט מגיע לו פרק ב’ לנסות לתקן, כי העונה האחרונה שלו הייתה קטסטרופה, גמרנו את הליגה באוקטובר למרות סגל מפלצתי. כשהוא עזב חצי מגרש שרק לו בוז. כמובן מה שעשה לאיקר קסיאס..אני בסתר ליבי עדיין מחבב אותו קצת.
חוסה פליקס דיאס מפרסם ב-AS כי בחודש דצמבר ריאל מדריד פנתה לזינדין זידאן אך הקאמבק כמובן לא צלח וזה היה כבר מאוחר מדי. “שיחת טלפון אחת הייתה יכולה לשנות את ההיסטוריה הקרובה והעתידית של ריאל מדריד אך זה לא קרה”, נכתב. בדצמבר ריאל פנתה לזיזו. היה ברור שעזיבתו של צ’אבי אלונסו היא עניין של ימים, ורק משום שלא נמצא מחליף - הוא המשיך לאמן את הקבוצה בסופרקופה הספרדי בינואר. בלית ברירה לאחר עזיבתו הבחירה הייתה אלבארו ארבלואה. זיזו כפי ששמתם לב מגיע לא אחת לסנטיאגו ברנבאו לצפייה במשחקים (היה נגד מנצ’סטר סיטי וכן נגד באיירן מינכן), היחסים בינו לבין פלורנטינו פרס שוב לבביים, אך זיזו כמובן סירב כי הודיע שיש לו כבר הסכם עם ההתאחדות הצרפתית.
-לא מזלזל בחוסה פליקס דיאס שהיה שנים כתב בכיר במארקה וזכור לנו מכמה אירועים גם לטובה וגם לא - פשוט זה לא הופיע באף מקור אחר.
-למען האמת כאחד שדווקא מחזיק מצ’אבי אלונסו אני דווקא חושב - ומניח שאני לא היחיד - שהיינו מעדיפים שהוא זה שהבין שידיו כבולות, שגם אם היה זוכה בסופרקופה המשבר הבא הוא רק עניין של זמן כי השחקנים לא רוצים לעבוד ועושים לו פוזות.
-ההפסד לסלטה ויגו בבית היה נקודת משבר גדולה, זה הגיע כמה ימים אחרי שקטענו את רצף התיקו עם 0:3 כביכול ‘מרשים’ נגד אתלטיק בילבאו. ואחר כך הגיע גם ההפסד הביתי למנצ’סטר סיטי שניצחה בסנטיאגו ברנבאו בחצי הילוך.
אוף-טופיק: אני מת לשמוע את זינדין זידאן מתראיין אפילו עוד חמש שנים למארקה ומספר על “המכתב המסתורי” ההוא ל-AS. מה היה הקש ששבר את גב הגמל. מה הוא היה עושה בקיץ 2021 לו היה יכול ובכלל מקצועית מה הוא חושב על ריאל מדריד. זה לא יקרה…
כאשר אלבארו ארבלואה מונה למאמן ריאל מדריד סביר להניח שהוא הופתע, ואם היה יכול להריץ את הזמן ארבעה חודשים קדימה הוא היה מקווה למאזן טוב יותר ובטח לא לכישלון עצום כזה בליגה.
בכל מקרה, ארבלואה ניהל אתמול את משחקו ה-25 כמאמן ריאל מדריד ורשם כבר הפסד שמיני (מאזן 15-2-8). גם לסנטיאגו סולארי היו המון הפסדים ביחס לחצי עונה - שמונה - אבל לו זה קרה ב-32 משחקים ואחוז הניצחונות היו יותר גבוה (68.75%). עוד אחד עם שמונה הפסדים הוא חואנדה ראמוס, חמישה מהם ברציפות, לאחר הקלאסיקו המביך בסנטיאגו ברנבאו המשכנו לעוד ארבעה. המאזן שלו היה 18-1-8 (זוכרים שבסיבוב שלם הוא ניצח 17 משחקים, עשה תיקו מול אתלטיקו והפסיד לברצלונה?).
מאמן מחליף-ממלא מקום שרשם אחוזי הצלחה פחות טובים היה לופס קארו עם מאזן של 17-10-6. אבל הוא הפסיד פחות משחקים ועשה 1:1 בקאמפ נואו בעשרה שחקנים.
