דיון המושאלים ואקס המדרידיסטאס :: אנדריק מככב בברזיל

[Raulito-7]

זוכרים את ג’ונתן וודגייט האגדי? הבלם שלא רשם ולו משחק אחד בעונת הבכורה שלו בגלל פציעה בגב , דיבר על השנתיים שלו במועדון שזו בעצם עונה אחת.

"חתמתי בריאל ואז טסתי לרופא במינכן, מומחה. לאחר מכן הגעתי למדריד ומשהו מצחיק קרה. חתמתי לחמש שנים וכשעברתי בדיקות אמרו שיש לי בעייה עם ה-MRI, שהפגיעה היא לא הירך אלא בגב. ‘יש לך גב שבור’. החתמתו של גבי מיליטאו כבר נפלה ואז חשבתי ‘החלום שלי נגמר’. לבסוף פלורנטינו שוחח עם הרופא והוחלט שאחתום לארבע שנים במקום חמש. לא ממש הבנתי את מה שנאמר שם בספרדית.

“הזיכרונות? היו הרבה מאמנים. קמאצ’ו, לושמבורגו. השפה הייתה קשה. בהתחלה זה היה סיוט בגלל הפציעות אבל שיחקתי לצד שחקנים יוצאי דופן. רוברטו קרלוס, רונאלדו. הברזילאים מאוד עזרו לי. כשאתה הולך למועדון כה גדול אתה לא יכול להפסיד אפילו באימון, זה הרגיש כאילו הפסדת במלחמת עולם. גוטי הפתיע אותי, איך הוא שלט בכדור באומנות, הוא היה מדהים”.

“הסוכן שלי אמר לי שריאל עקבה אחריי מאז ששיחקתי בליגת האלופות במדי ליוס (2000/01). הם עקבו אחר ההתקדמות שלי ואז נסעתי לניוקאסל. הייתה לנו עונה גדולה בגביע אופ"א ואני זוכר את המשחק נגד מארסיי שהיה הטוב בקריירה שלי. הם החתימו את וולטר סמואל ואז הסוכן שלי הודיע לי שריאל תציע עבורי 20 מיליון יורו ושאל מה אני מתכוון לעשות. אמרתי לו: 'מה אתה חושב? איזו שאלה! אתה תמיד רוצה לשחק בקבוצה הטובה בעולם”.

הופעת הבכורה של וודגיט הייתה לפנתיאון אף היא. ההיסטוריה התרחשה במחזור הרביעי בעונת 2005/06 נגד אתלטיק בילבאו. הבלם האנגלי גם כבש שער עצמי וגם הורחק. געגועים!

ראיתי שהזכרתם פה את מרקוס יורנטה, בהחלט שחקן שהייתי רוצה בסגל (זידאן לא מנסה את פדה כקשר אחורי, הוא הולך על קרוס נטול הפיזיות והנמרצות, ואני יודע שלשים את האורוגוואי מאחורה זה גם מעין בזבוז אפילו כאלתור כי זה מונע ממנו לצאת קדימה), אבל באתלטיקו הוא משחק בעמדה הרבה-הרבה-הרבה יותר התקפית ומפציץ בשערים ובישולים. אגב, מרסלו שכר את שירותיו של מאמן הכושר של אותו יורנטה כדי לחזור לפורמה טובה ולנסות להדיח את מנדי מההרכב. כתבות מפרגנות במארקה וב-AS.

[Raulito-7]

איקר מספר הכל על יחסיו עם סזאר ועל 2002 | הפרק השלישי של הדוקו הסוקר את הקריירה של קסיאס, “לתלות את הכנפיים”, שודר אתמול ועוסק בזכייה בליגת האלופות ב-2001-02 והזימון למונדיאל וגם למערכת היחסים הקצת בעייתית עם סזאר סאנצ’ס שהיה השוער השני באותה התקופה אך פתח בגמר ובמשחקים חשובים בליגת האלופות. צפו בקטע הקצר.

איקר מודה: “אני זוכר כאשר סזאר הוחתם והושאל לוויאדוליד. התקדמתי ושיחקתי הרבה. ידעתי שהוא שוער מעולה. רציתי לעשות את הטוב ביותר עבור ריאל, גם אנחנו רצינו. הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לי זה להתחרות איתו. הוא גרם לי להתבגר. זה לא היה בריא מאוד אבל טוב. פחדתי לחלוטין מהתחרות איתו. היו לו עונות טובות. אבל מתברר שריאל זוכה בליגת האלופות עם ילד בין הקורות”.

“אני לא יודע אם ברגעים החשובים בליגת האלופות אנשים לא סמכו עליי כל כך (דל בוסקה ספסל אותו נגד באיירן, ברצלונה ולברקוזן). ידעתי שאיבדתי את המקום בהרכב אך לא ידעתי מה יהיה בעתיד. לא רציתי לעצבן אף אחד, בגיל 20 אין בך רוע. אני יודע שגם לו היה קשה. לא הרגשתי שהוא עשה משהו רע. הפסדנו 2:1 לבאיירן בגרמניה, סזאר הדף פנדל ורשם הופעה טובה וגם בקאמפ נואו הציג משחק מרהיב ושמר על שער נקי והדף כדור גדול מול קלייברט”.

נאמר כי איקר כעס על דל בוסקה וגם על מאמן השוערים איתו שמר על יחסים קרים ועוד בעבר קראנו שהוא שקל לעזוב. ואז הגיע הגמר: "הרופא טיפל בו וסזאר ניסה להמשיך לשחק אבל דל בוסקה קרא לי: ‘איקר, תתחמם’. אפילו לא הסתכלתי על מנואל (מאמן השוערים). לא רציתי לשחק עם קרוול ארוך. הלב שלי התחיל לדפוק בחוזקה. דל בוסקה השתגע, גם עוזר המאמן טוני גראנדה. יש רגע שאני לא אוהב, סזאר יוצא פצוע ואני נותן לי חיבוק ומסתכל הצידה, כועס על עצמי. הכניסה שלי לא הייתה חלקה. ואז אני שומע את האמפדן פארק קורה בשמי. לפני חודשיים לא שיחקתי ונראה איך אני אגיב.

“בעולה הראשונה הדפתי לקרן, ובאותה הפעולה אני זוכר את ברבאטוב מנסה לכבוש, אבל אני לא יודע למה, היה לי ברור שאעצור את זה ואעשה משהו גדול, היירו היה על הקו אחרי שהדפתי עם הרגל”.

התחושות היו קשות: “בכיתי ובכיתי ובכיתי אחרי הזכייה אבל כלל לא הרגשתי שייך, כאילו אני מובטל חודשיים, לא ידעתי מה אעשה עם החיים שלי, הייתי עצוב מאוד. עם כל כך הרבה דמעות לא הערכתי מספיק טוב את הרגע הגדול ההוא”.

לאחר מכן קסיאס זומן למונדיאל ביפן וקוריאה לאור הפציעה של סנטיאגו קניזארס: "יומיים אחרי הגמר אני מקבל שיחה הביתה שאני הולך לשחק במונדיאל. אירוע כזה גורם לך לצמוח כשוער וכאדם. אני זוכר את הפנדלים שהדפתי נגד אירלנד בשמינית הגמר.

סזאר עצמו התראיין גם כן והתחמק מהשאלות הקשות: “אני אוהב ורוצה לזכור את הדברים הטובים ולא את הזמנים הרעים. היו בעיות, היה דיון לאומי בתקשורת. זה לא קשור אולי רק לספורט”. לאחר מכן סיפק ציטוט מדהים: “לא הייתי משנה שוב בגמר ההוא, הייתי נפצע באותו הרגע” (זה מה שעזר לאיקר)".

על הזכייה השמינית בליגת האלופות: “מנצ’סטר יונייטד, הטרבליסטית הגאה, הגיעה לשחק נגדנו. שיחקנו טוב במדריד ונגמר 0:0. אחר כך נסענו לאולד טראפורד. באותו יום הרגשנו טוב מאוד על המגרש בפוארטה בוניטה (בספרד). מאוחר יותר פגשנו את באיירן. זה היה ענק, מעולם לא שיחקתי בחצי גמר ליגת האלופות. לא היה לי נוח כמו באולד טראפורד, אבל זה היה בלתי נשכח. הגמר? ידעתי שהכל הולך להסתדר. ראיתי את עצמי מגיב בכל מצב”.

[Raulito-7]

עוד קצת מהדוקו המיוחד של איקר, “תולה את הכנפיים” ששודר אתמול. הוא מדבר על הכישלון של הגלאקטיקוס מ-2003 ואילך וגם על האליפות של קאפלו. “הגלאקטיקוס? זה היה משהו גדול, מימד אחר. רונאלדו, זידאן, פיגו, 40 צלמים מאחורי בקהאם בכל פעם שעלה לכר הדשא. המשכנו לנצח תשעה חודשים והיה נראה שהכל הולך מצוין אבל התבוסה בגמר הגביע חיסלה אותנו. זו הייתה נפילה ללא מצנח, התרסקות, ממרץ ועד מאי. זה לא היה רק עניין של שמות גדולים, היינו צריכים קבוצה ואת זה לא היה לנו. שלוש שנים בלי לזכות בתואר או להילחם על משהו בזמן שברצלונה המריאה - זה כואב מאוד”.

העצירה ההיסטורית מול דייגו פרוטי: “חשבתי להמשיך לרוץ ושאצליח לעצור אותו או להלחיץ אותו כדי שיהיה לא שקט, וזה הצליח”. האליפות של קאפלו: “שלושה שבועות של קדם עונה, זה ללא ספק מה שהיינו צריכים, ואיתו. המועדון היה לא נורמלי. היה נראה ששוב ברצלונה בורחת מאיתנו, ואז ניצחנו את באיירן וספגנו שער לקראת הסיום ובגומלין אחרי שש שניות. איבדנו יתרון נגד ברצלונה והיה 3:3. רק הליגה נשארה, כמעט הפסדנו לאספניול בבית, היו משחקים מטורפים כמו נגד רקראטיבו ו"הטאמודזו”. כל משחק היה לחזור 20 שנה אחורה לתקופות הקאמבקים. אני זוכר שפיגרנו גם במשחק האליפות נגד מאיורקה אבל רייס השווה ודיארה הבקיע. כולם בכו, קפצו זה ליד זה. חגגנו כאילו זכינו בליגת האלופות".

על הזכיות עם ספרד ביורו 2008 ומונדיאל 2010 - “טוב, אף אחד לא אמר לפני היורו שספרד פייבוריטית. זו הייתה נבחרת עם 7-8 שחקנים חדשים. נכון שהיה שלב בתים פנטסטי ואז איטליה הגיעה. אני זכרתי תמונה בראש של דה רוסי מחמיץ פנדל נגד יונייטד, זה נדבק לי בראש והימרתי נכון - ‘איקר, אל תחשוב פעמיים - תזנק לשם’. גויזה החמיץ ונלחצתי אבל ססק כבש. במונדיאל 2010 היה לנו את פפה ריינה שהיה מטורף בפנדלים, הוא למד את כל הבועטים של היריבות ואמר לי שקארדוסו יבעט לשם, הוא שיחק מולו בליברפול - הוא היה בטוח שהוא יבעט שמאלה וזה מה שקרה”.

בנוסף, סיפור קצת מצחיק על היחסים והעקיצות בינו לבין צ’אבי מברצלונה. לאחר ששמע מה שקרה, צ’אבי ראה את קסיאס מחובר בצ’אט באינסטגרם ושלח לו הודעה אם הכל בסדר והוא צריך משהו, איקר ענה לו עם סמיילי של גולגולת.

[Santi_Yago]

ריינייר סוף סוף קיבל הזדמנות אחרי תקופה ארוכה.
נכנס כמחליף בפיגור 2-1. ארבע דקות אח"כ דורטמונד כבר פיגרה 4-1

היום דורטמונד פיטרה את המאמן שלה. נקווה שהמאמן הבא ייתן לו יותר הזדמנויות. הבעיה שעל העמדה שלו משחק ג’יו ריינה שנותן עונה מדהימה. לדעתי זה קרב אבוד ועדיף לו לעזוב בינואר.

[Raulito-7]

הסודות של איקר| הפרק החמישי בדוקו המרתק על הקריירה של איקר “תולה את הכנפיים” שודר אתמול. השוער מדבר שוב על מערכת היחסים העכורה עם המאמן וטוען שאחת מנקודות השבירה היא הרגע בו מוריניו הכניס את האצבע לעין של טיטו וילאנובה ז"ל. הוא משתף את כל הייסורים שלו בגמר הדסימה (“אמרתי לעצמי - כל העונה היית טוב, אל תטעה היום, רק לא היום”), הבוז שספג מהאוהדים, מדוע שתק והיכן טעה וגם על הרגעים הקשים כשעזב (“אסור לשחקן להיפרד ככה אחרי 25 שנה במועדון. בפורטו זכרו אותו בגלל מה שעשיתי בריאל ובנבחרת. גם אני הייתי צריך לזכור מי אני”). אל תחמיצו

[Santi_Yago]

ריינייר תחת המאמן החדש של דורטמונד - 0 דקות במשחק אמצע השבוע, הושאר מחוץ לסגל במשחק של יום שישי.
קובו - 20 דקות בגביע, 0 דקות בליגה

ברהים פותח בהרכב מילאן והתחיל את השער השני, אותו בישל תיאו הררננדז עם עוד פריצה מסחררת. הצרפתי נותן מספרים מדהימים מעמדת המגן.

איזה כיף לראות התקפה מתפרצת. מול בילבאו הייתה לנו התקפה מתפרצת נדירה תחת זידאן. נקווה לעוד התקפות מהירות בהמשך.

[Carvajal]

ראול דה תומאס הנשכח:

- YouTube

[whykds]

לפי הדיווחים אמרי הודיע לקובו שהוא חופשי לחפש קבוצה בינואר

https://twitter.com/InfiniteMadrid/status/1340703493229850626?s=19

[Gev]

תקנו אותי אם אני טועה, קובו לא שיחק טוב סך הכל בוויאריאל? כלומר גם אם לא להרכב פותח לפחות למחליף?

[Oferz]

אולי, אבל הוא מושאל, לכן כנראה שעדיף להם לתת את הדקות לשחקן שלהם, הוא גם תופס משבצת של זר

[matanel]

בתור אחד שמאוד מחזיק ממנו קובו לא כ"כ הוכיח את עצמו במעט ההזדמנויות שקיבל. נכון שהיה צריך לקבל יותר הזדמנויות, אבל אי אפשר לתרץ זאת רק במיעוט הדקות שקיבל.

יש לו המון כדורגל ברגליים. אבל כדורגל ברמות הגבוהות זה לא רק רגליים. הוא חייב להעלות את מסת השריר ולהיות חזק יותר פיזית. במצב הקיים מאוד קשה לו מול שמירה אגרסיבית.

[Carvajal]

לא עשה התקדמות העונה ולא ניצל את ההזדמנויות שקיבל.
ויאריאל זה לא מאיורקה והוא לא יכול לדרבל ולאבד בלי הכרה פשוט כי יש שחקנים טובים ומנוסים ממנו שיכולים לעזור יותר. כאמור לויאריאל אין אינטרס לפתח את השחקן ואם הם לא מקבלים ממנו תפוקה מידית אין להם אינטרס לשתף אותו.

אומנם הוא לא קיבל המון הזדמנויות אבל באלו שכן קיבל הוא היה די חלש.

[Raulito-7]

בפרק האחרון של הדוקו שלו “תולה את הכנפיים” דיבר קסיאס על הסיום הטראגי שלו במדי נבחרת ספרד וסיפר שכעס על ויסנטה דל בוסקה שספסל אותו ביורו 2016:

“אני חושב שחלק מאיתנו הרוויחו את הזכות שיגידו לנו אם נהיה חלק מהקבוצה או לא, אם נפתח או לא. הייתי עם דל בוסקה שמונה שנים בנבחרת, ארבע בריאל והוא מכיר אותי מגיל תשע. הוא היה צריך להסביר לי ולהודיע לי גם אם הייתי חולק עליו”. האם סירב לשחק נגד קרואטיה: "טוב, כששאלו אותי, אמרתי שהדבר הכי טוב הוא להמשיך עם דויד דה חאה. לא חשבתי שעליי לשחק במשחק השלישי. אם היינו מנצחים – היינו מסיימים במקום הראשון וזה היה עלול להשפיע, ואם נפסיד – היינו מסיימים במקום השני. למזלי אמרתי ‘לא’, כי הרגשתי שאנשים חיכו לי בפינה, כמו בגמר בליסבון או במונדיאל בברזיל. ‘הוא הימר על קסיאס והפסדנו 2:1’, זה מה שהיו אומרים. עוד אמר על המאמן: “הרגשתי רע, מוטרד, כואב, עצוב. לא רציתי עוד מחלוקות. באתי להיות רגוע”.

המשjק האחרון שלו נגד ריו איבה: “היו לנו אינסוף הזדמנויות לנצח 0:3. בסופו של דבר זה נגמר ב-2:2, ידעתי שהאפשרות שלנו להילחם על האליפות נעלמת, זה עצוב. ארבעה או חמישה ימים אחר כך עברתי התקף לב. לא האמנתי שזה יהיה המשחק האחרון שלי. לא חזרתי לכאן. לחזור למגרש הזה גרם לי להיזכר בכל מה שקרה. אלה החיים”.

על מועמדותו לתפקיד הפדרציה בספרד: “קל יותר לשחק מול 50 אלף איש מאשר לעמוד מול עשרה אנשים כשאתה רואה שהדברים לא הולכים כמו שאתה רוצה. אז שום דבר לא קרה, לא נורא שלא נבחרתי. תמיד היה מישהו שהיה אומר כל מיני דברים שקרו משום שהייתי בנבחרת הלאומית. חשבתי על זה ימים רבים ושבועות. נסעתי הרבה בפורטו באופניים. זה הזוי. יום אחד אתה הולך להתאמן ולמחרת אתה רוצה להיות נשיא הפדרציה. כמובן שהיה סגר, זה היה מכשול מהותי, הרי אני מתמודד וצריך להציע דברים”.

הבדיקות הרפואיות: “רצתי 15 דקות. בהתחלה הכל היה חלק, אחר כך לחץ הדם עלה. אני יכול לנהל חיים נורמלים”.
“אני נרגש שחוויתי כל כך הרבה רגעים גדולים, לכל התחלה יש סוף, אבל הסוף שלי לא היה צריך להיות כזה. הסוף היה צריך להיות אחר, מרגש, כמו שההתחלה שלי הייתה בסאן ממס. למרות שזכינו באליפות ועליתי לכר הדשא(לא יכל לשחק עם פורטו). כילד הייתה לי אשליה לשחק להיות הכי טוב בעולם ונבחרתי כשוער המצטיין חמש פעמים. התרגשתי לזכות בגביע העולם עם המדינה. התרגשתי לזכות בגביעי אירופה עם ריאל והשגתי את זה. הסוף הוא לא זה שחלמתי עליו אבל אין לי תלונות. אני מקווה שיש לי עוד דרך ארוכה לעבור”.

לסיום נזכר: “לקח לי שעה או שעה ורבע להגיע לאימונים בסנטיאגו ברנבאו בעזרת המטרו. זה נדיר לראות את עצמי כאגדה, זה נותן לי כבוד. הכל הלך כל כך מהר, הרבה יותר ממה שציפיתי”.

[Raulito-7]

לא תשמעו אותו מודה בזה אבל ז’וזה מוריניו מיואש מגארת’ בייל שנפצע וייעדר למספר שבועות (צפוי להחמיץ את חודש ינואר). “אני לא חושב שזו פציעה רצינית”, אמר| חאמס רודריגס שפתח בסערה את הקאמבק עם קרלו אנצ’לוטי - כבר נעדר חמישה משחקים בכל המסגרות בשל פציעות וזה נראה כמו זיכרון רחוק.

חאמס: 11 הופעות, 936 דקות - שלושה שערים וארבעה בישולים| ליגה בלבד: 10 הופעות, 846 דקות - שלושה שערים ושלושה בישולים
בייל: 11 הופעות, 598 דקות - שלושה שערים, ללא בישול| ליגה בלבד: ארבע הופעות, 160 דקות - שער אחד.

בקיצור: זידאן תמיד צודק. מאחל להם הצלחה רבה, אבל בייל שחקן גמור עם כל הכבוד לאהבתו לטוטנהאם, וחאמס פחות מפורק ממנו אבל אצלנו זה לא היה יכול להצליח.

[Gev]

גם אם אהם היו מצליחים בקבוצותיהם החדשות זה עדיין לא אומר שהיה עדיף להשאיר.
בריאל הם הראו כבר שאין להם מקום, תהיה הסיבה אשר תהיה, זה לא אומר שהם אינם כדורגלנים טובים.

המצב של בייל הוא מים כדור שלג שגדל וגדל וכבר הגיע למצב בו אין ברירה וכלום לא יצא ממנו אצלנו, התחלה חדשה בהחלט הייתה יכולה לעזור לו ואני בהחלט רואה אותו משחק טוב איפושהו. זה פשוט שאלה של כמה טוב ביחס למשכורת האסטרונומית שלו.

המצב של חאמס שונה, לטעמי מדובר בשחקן מצוין שפשוט העמדה שלו לא קיימת אצלינו בהרכב הפותח.
יש גם את העניין של היחסים עם זידאן, ואישית הייתי מעדיף אותו על איסקו (שתרם פחות ממנו דרך אגב). אבל בכל אופן גם מקומו הוא לא בריאל, אלא אם שחקן ספסל למקרי חירום זו השאיפה שלו, וכמובן במשכורת של שחקן ספסל ולא של מצטיין המונדיאל (או מה שלא היה)

[Raulito-7]

חאמס גם בעונה עם אנצ’לוטי לא תמיד היה מספר 10 טהור, הוא היה מבשל על אוטומט מימין ושמאל לראש של כריסטיאנו וחבריו. בכל מקרה הם הביאו את המצב הזה על עצמם. אני חושב שרק אגב משום שבייל היה כל כך פתטי - העובדה שחאמס פשוט ביקש “אל תלביש אותי” עברה ככה בשקט מתחת לרדאר. מקצוען, ספורטאי - חייב לשחק ולהיות זמין אם הוא בריא - גם אם זה לדקה אחת. בייל אגב פתח בהרכב כמעט בכל המשחקים הגדולים בחצי העונה הראשון אשתקד. לדעתי זידאן אגב פשוט לא האמין לחאמס לגבי “הפציעה המסתורית” סביב המשחק באיסטנבול נגד גלאטסראיי. אין לי שום טינה כלפיהם, להיפך, אני זוכר לבייל בעיקר את הטוב והמספרת ההיא שגרמה לי לחגוג בפאנג’ויה.

[Aviad]

אתה קשוח מידי עם חאמס, עד כמה שאני זוכר הוא ביקש לא להתלבש רק לקראת סוף העונה וזו בקשה לגיטימית - לא היה לו עתיד בריאל, כל פציעה הייתה בעיתית עבורו ומקשה למצוא קבוצה.

לגבי בייל, הסטטיסטיקה אפילו לא מספרת את כל הסיפור, בייל ממש לא עושה כלום במשחקים של טוטנאהם. מתוך 3 השערים אחד מהם זה נגיחה ספק מכוונת. הוא כבד ולא מסוגל להשתלט על כדור. נראה בדיוק כמו אצלנו רק עם פרצוף פחות חמוץ.

[matanel]

אני חושב שהכיוון של קובו לחטאפה יכול להיות מצוין עבורו. אמנם היא לא קבוצה התקפית, אך מאמן כמו בורדלס יכול לעבוד איתו בדיוק על מה שחסר לו - אגרסיביות.
מעניין איך יהיה לו.

[Carvajal]

בשקט בשקט בין כל שלל המושאלים הנוצצים שלנו, הפרודוקטיבי ביותר הוא דווקא בורחה מיוראל.
בורחה מבקיע היום צמד בניצחון 3-1 של רומא המפתיעה על קורטונה והוא עם 6 שערים ו2 בישולים העונה בליגה ובאירופה.

[Carvajal]

ברהים דיאז נתן משחק גדול אתמול במדי מילאן מול טורינו.
הקשר פתח והיה מעורב ב-2 השערים בניצחון 2-0 של קבוצתו. את השער הראשון הוא בישל אחרי מהלך נהדר לכישרון הגדול רפאל לאאו (יותר טוב מוינסיוס לדעתי), בשער השני הוא הוכשל ברחבה וזיכה את קבוצתו לפנדל ממנו עלתה ל2-0.

הביצועים:

- YouTube

ואם כבר ליגה איטלקית, קבלו מה אשרף חאכימי עשה היום ב2-2 הנהדר מול רומא (דקה אחת לבורחה מיוראל):

- YouTube