תראו מי חזר לחיים?
גארת’ בייל על צמד ובישול בניצחון 4-0 של טוטנהאם היום.
הוא עם 5 שערים ו-3 בישולים ב-4 המשחקים האחרונים.
נצטרך להתפלל שהוא ימשיך בקצב הזה כדי שטוטנהאם יסכימו לקחת את המשכורת שלו גם בשנה הבאה, האחרונה שלו תחת חוזה בריאל מדריד.
לייק 1
צריך גם לקוות שלא יגזים ביכולת, שלא נמצא אותו חותם בריאל על חוזה חדש פתאום בעקבות כמה חודשים טובים. אני מפחד שהוא רחוק מספרת מחוזה כזה.
7 לייקים
בייל היה אחד השחקנים האהובים עליי כשהיה באנגליה, כשהגיע לריאל מדריד הייתי בעננים. התמונה ההיא שלו ושל רונלדו לוחצים ידיים ביום האימונים הראשון הציתה לי את הדימיון על האגפים הבלתי ניתנים לעצירה ביותר בתולדות הכדורגל( ובפיפא זה באמת היה ככה). הפציעות הרסו אותו, אך לא רק. הגישה שלו בשנים האחרונות הייתה בלתי נסבלת בעליל. ועם זאת אני אזכור אותו לחיוב והוא חתום על כמה מהרגעים הגדולים של ריאל מדריד ושלי בתור אוהד. מקווה שיצליח בטוטנהאם.
8 לייקים
כל כך מזדהה עם ההודעה הזו ובמיוחד התמונה הזו שחרוטה בזכרוני. מעין רגע כזה של ‘‘וואו, הולך להיות משוגע’’.
אני לא יודע מה קרה לבייל. יש לי הרגשה שהוא דווקא כן אהב כדורגל בהתחלה וניסה קצת לחקות את רונאלדו (תספורת, עמידה לפני בעיטה ובעיטה עצמה) ורצה להגיע למדריד להיות הדבר הגדול הבא. לדעתי, הוא באיזשהו מקום התחיל לאבד מוטיבציה כי הבין שהוא רק מספר 2’ - סוג של כמו ניימאר בברצלונה. יכול להיות שהוא התחיל לעשות הכל כדי לא להיות רונאלדו, למשל לגדל שיער. אבל עוד פעם, זו רק השערה מאוד מאוד פרועה שלי.
טענתי שלדעתי הוא כן אהב כדורגל בהתחלה, כי ישנה תחושה שבייל כבר לא אוהב את המשחק ועושה זאת רק בשביל הכסף. כמו פיקה וטניס & פוקר, רק בייל & גולף. חבל כי מדובר בביזבוז רציני. אבל הבחור גרם לכולנו לתחשות אושר, במיוחד בעונה הראשונה שלו. עונה קסומה.
2 לייקים
בייל הגלאקטיקו האמיתי האחרון הייתי אומר. אני חושב שבעונת הדסימה הוא היה טוב מאוד, כבש שערים חשובים, עדיין לא פיתח גינוני כוכב אלא אפילו ביישן מדי, נחבא אל הכלים. אני זוכר השוואה בינו לבין ניימאר ברמת התחושה - אחד לא התאקלם ממש והשני פתח את התיאבון. בייל מסוכן מאוד בכנף ימין שכן הוא מרים מעולה בשתי הרגליים וגם עם החיתוך לאמצע והפצצה בשמאל - מה שמאוד אפיין אותו באנגליה ופחות בא לידי ביטוי אצלנו. הוא רשם איזה שיא של שערים מחוץ לרחבה נדמה לי. בעונה השנייה השתנו דברים (אנצ’לוטי סיפר שהסוכן שלו דרש שיישחק במרכז ההתקפה), הוא עדיין לא סבל מפציעות אבל קיבל בוז צורם מהברנבאו ולא שכנע. מאז ועד לפיניש המטורף ב-2017/18 לא קרה הרבה.
הזכרון שלי מבייל קצת שונה.
בעונה הראשונה הוא השאיר טעם של עוד, אך גם באותה עונה זכור לי שתירצנו כל הזמן על כך שזו עונה ראשונה וקשה להתאקלם. אולי זה קשור גם לציפיות, אך לא הייתה לו עונה טובה משל די מריה בכל אופן, אך הפוטנציאל שלו היה גבוה משל הארגנטינאי.
מאז הוא התחיל להפצע, וב2015 נראה חושך וכולנו דיברנו על כך. התקופה הטובה שלנו הגיעה כשהיה פצוע.
אני אזכור את בייל לטובה בגלל הרגעים הגדולים, אך הוא ממש לא היה הצלחה מבחינתי, בכל שנה די מריה היה טוב ממנו בעיניי, במיוחד אם היה ממשיך אצלינו כשרונאלדו עבר לשחק יותר באמצע והיינו זקוקים נואשות לשחקן יוצר.
הוא נתן רגעים גדולים כמו הגול בגביע, השער בגמר האלופות (אם כי בואו נגיד את האמת, השער כולו די מריה), וכמובן איך לא הגמר ב2018.
אך גם די מריה נתן רגעים גדולים. הבישול בגמר הגביע, ההתמודדות והריצה הבלתי פוסקת, הבישול בדסימה. לטעמי מצבינו היה טוב יותר איתו.
נכון שזה לא דיון של השוואה, אך בהחלט יש קשר בין ההגעה של הוולשי לעזיבה של די מריה. קשה לי להאמין שהמשכורת שדי מריה ביקש הייתה גבוהה משל הוולשי. ואם לא בייל די מריה לא היה דורש עוד כסף כי פחד על מקומו.
ההשוואה הזו עלתה כאן לא מעט פעמים, קשה לי לנתח כי בייל היה פצוע כל כך הרבה זמן ולדעתי מבחינת השחקנים שהובילו אותנו להצלחות האלה בצ’מפיונס - רונאלדו אלוהים מעל כולם ואחריו ראמוס-מרסלו-מודריץ’ שהם שחקנים היסטוריים, בייל אולי רק אחריהם. בייל בעונה הראשונה לפחות אם היו טענות הן היו על כך שהוא לא דורש את הכדור מספיק ועדיין לא מתנהג כמו כוכב. אני זוכר אותו בגמר הדסימה מחמיץ ממש מתוך הרחבה וכמה קיללתי אותו - ועדיין המשיך והמשיך והמשיך לנסות. הרקורד שלו של גולים ובישולים עדיין מרשים אם כי הוא ניפח את הסטטיסטיקה נגד כל מיני ראיו וייקאנו למינהן. אני לא חושב שהוא היה הצלחה גדולה, כישלון וודאי שלו, קצת טעם של החמצה וחבל שזה לא נגמר שנה קודם לכן או אחרי הגמר ב-2018. ההחלטה של אנצ’לוטי לשים את די מאריה באמצע הייתה קטלנית וזכור לי הקלאסיקו בברנבאו שהוא בישל פעמיים לבנזמה בליגה מצד שמאל (הפסדנו 4:3, אחרת אולי היינו לוקחים טרבל).
הדיון על די מאריה לא כל כך רלוונטי כי את עיקר התרומה שלו בעונה האחרונה נתן מהעמדה הקדמית בקישור, אם היה נשאר היה על המשבצת של חמאס שהיה מצויין ב-14/15. באגף בייל טוב ממנו כמעט בכל מדד. הוא אכן דרש משכורת שלא היה סביר לשלם לו. הטעות היתה בהסתמכות על קרוס כאחורי אחרי העזיבה של צ’אבי אלונסו (וגם עם זה היה לנו סגל נהדר שצריך היה להישג הרבה יותר).
מה שאתה אומר נכון אבל גם כשחקן כנף הוא היה נהדר לדעתי למרות שבפורום הפכו אותו לטיפש ואידיוט. הוא היה טוב גם בעונת הבכורה שלו למשל וכל עוד שיחק בעונת האליפות. מהיר, בלתי צפוי, מדי פעם גם היה כובש כמו אריאן רובן עם החיתוך מימין לשמאל. זה שחקן שבישל 20 שערים בממוצע לעונה (לפי ויקיפדיה יש לו 86 בישולים ב-190 משחקים, אני מניח שאם נבדוק ב-TransferMarkt תהיה סטייה קלה) וקרע את התחת. הוא לא לחץ אמנם תמיד בצורה חכמה אבל רץ בלי סוף בהגנה גם כששיחק בצדדים. שחקן שמאוד אהבתי.
מתחבר לחיבה של דור לדי מריה, אם כי חייב לציין שהחוכמה כאן היא לגמרי בדיעבד. אם בייל היה ממשיך באותה המגמה בה היה לפני שהגיע, השם של האיטרייה לא היה עולה פה בכלל. הוולשי נפצע, וזלזל ונפצע וזלזל עוד. לכן בדיעבד ברור מה היה עדיף, אך בדיעבד בלבד.
די מאריה (ואוזיל) הוא דוגמא מעולה לכמה מפונקים היינו אז (וכמה בינוניים אנחנו היום). שחקן שבזמנו היו כלפיו אינספור ביקורות ולא מעט אנשים חשבו שהוא נזק, וכיום ככל הנראה היה נחשב השחקן הטוב ביותר בקבוצה שלנו.
עצוב, כשחושבים על זה.
11 לייקים
אני חושב שיש אספקטים במשחק בהם די מאריה טוב ממנו. דיברו פה הרבה על מאזן האליפויות, די מאריה משחק 45 משחקים בעונה בערך, בייל הרבה פחות. אני חושב שהעובדה שהוא ואוזיל פתחו בצורה מטורפת ודפקו 25 בישולים כמו בעונת בכורה או משהו כזה - יצרה ציפיות לא הגיוניות אולי, לא היה גרף התקדמות, לא היה משהו שפתח את התיאבון. לגבי הרמה היום אז התיאור המדויק יותר אולי הוא שהלוואי והיה לנו את רוביניו של אז במקום רודריגו ו-ויניסיוס. די מאריה שחקן על. לרגע לא אמרתי שלא היה נכון לצרף את בייל, רחוק מזה, אפילו יש לי חולצה שלו מההתלהבות של עונת הבכורה. אבל מקצועית חאמס VS די מאריה, אתם מכירים את דעתי…
מעבר לכך נדמה לי שאחרי ההדחה השלישית ברציפות בחצי הגמר היינו מאוד מתוסכלים ותהינו כמה קראקים יש לנו באמת, השחקנים הטובים בעולם בכל עמדה - איקר, ראמוס, כריסטיאנו, אלונסו, לגבי השאר היינו חלוקים, רובן וריברי נראו כמו רמה אחת מעל ואז נזכרנו שב-2012 הם הפסידו בגמר בבית שלהם וגם בגמר הגרמני וכמובן בקרב על האליפות…
אוזיל ודי מריה שניהם לא היו מספיק טובים לדעתי. די מריה היה מעולה בעונת 11-12, אבל חוץ מזה היה דיי בינוני. אוזיל היה בינוני תמיד. לראייה אפשר לראות מה קרה עם הקריירה שלהם אחרי שעזבו את ריאל. השיפור של ריאל בצ’מפיונס הוא בעיקר בגלל שבמקום שלישייה של חדירה-אלונסו-אוזיל שיחקנו עם שלישייה של קאסמירו-מודריץ’-קרוס - ההבדל בין שחקנים טובים (להוציא את אלונסו) לבין שחקנים וורלד-קלאס של ממש. אני חושב שהתלונות כלפיהם היו מוצדקות.
אוזיל בריאל היה כל דבר חוץ מבינוני לדעתי. הוא היה הפליימייקר הטוב בעולם ונתן מספרים הזויים לגמרי של בישולים. הייתה לו נטייה להיעלם תוך כדי משחקים לעיתים אבל הבנאדם סיפק קבלות גם במשחקים הגדולים ביותר. למעט מסי הוא השחקן עם ראיית המשחק הכי טובה שראיתי, ממש התבאסתי כשעזב.
די מריה ב4 עונות: 121 שערים ובישולים. ממוצע של 30.25 לעונה.
בייל ב7 עונות: 173 שערים ובישולים. ממוצע של 24.7 לעונה.
אם אוריד את השנה האחרונה של בייל שהייתה באמת גרועה (5 שערים ובישולים) אז הוא עומד על ממוצע של 28 לעונה.
חשוב לציין שהמספרים של די מריה הושגו מעמדה אחורית יותר (קיצוני ב4231 ולא חלוץ אגף ב433, כלומר RM ולא RW).
עכשיו לא רק על המספרים אני מדבר (פה הם די שווים), יותר על הצורך שלנו ועל התפוקה מעבר למספרים.
כשדי מריה שיחק פה הוא עשה המון הגנה, בעיקר זכורים לי הקלאסיקואים בהם הוא לא הפסיק לרוץ אחרי דני אלבס בהגנה. בייל לא היה עושה זאת.
בנוסף כשבייל שיחק פה ראו בצורה מאוד ברורה את הצורך שלנו בשחקן שמייצר מצבים, תפקיד בו די מריה הצטיין.
עם המעבר האיטי של רונאלדו לאמצע והפיכתו לחלוץ יותר משחקן אגף נזקקנו יותר למייצרי מצבים, ובייל הגיע על תקן רונאלדו באגף השני, לא בדיוק הדבר לו היינו זקוקים.
אי אפשר לקחת לבייל את מה שנתן לנו, אך לדעתי עם די מריה היינו יכולים להיות קבוצה טובה יותר.
אגב, חשוב להוסיף שאני לא חושב שרכישת בייל הייתה שגויה מלכתחילה, רק בדיעבד אני חושב שדי מריה היה עדיף.
סליחה אבל פשוט לא מסכים.
די מריה אולי פחות טוב מבייל, אך הוא יותר השחקן לו היינו זקוקים. אז נכון שהוא לא סופרסטאר כמו שניסה להיות, אבל פה בדיוק היה הקסם שלו. הוא היה שחקן סופר כשרוני שגם עבר מאוד קשה מאחורה ולא רק ניסה לשפר את הסטטיסטיקה האישית שלו.
אז הוא נכשל בתור הכוכב של יונייטד (כמו כל שחקן בתקופה ההיא), ובפסז החליטו שהוא פחות טוב מהשחקן השני והשלישי הכי טובים בעמדתם בעולם (ניימאר ואמבפה הורידו אותו לספסל, לא לוקאס ואסקז).
בריאל של 2016 עד עזיבת רונאלדו היה חוסר ביצירת מצבים, סקוררים מעולים ושליטה מצוינת בקישור, אך לא היה מי שיחבר בין החלקים. (השמטתי את 2015 שכן חאמס היה נהדר בעונה הזו, אך רק בה).
שימו לב לכמות הפעמים ששחקן כמו איסקו הועדף על בייל. מישהו חושב שאיסקו מעל שלישיית קשרים היה מועדף על חשבון די מריה בהנתן האפשרות?
דווקא עונת האליפות של די מאריה השתבשה מאוד עם איזה שתי פציעות שריר של חודש (ממחזורי 17 עד 30 בליגה הוא שיחק רק פעם אחת), רשם 34 משחקים בלבד, הוא חזר די חלוד לגומלין נגד באיירן מינכן בברנבאו. בעונת הבכורה הוא בישל בגמר הגביע נגד ברצלונה (כעבור שנתיים אנחנו זוכרים אותו גורם לפויול לרדת לשפגט). אני באמת חושב שהיה לו קצת מכל דבר וסגנון משחק ייחודי עם קסם ברגלים. די מאריה היה מתאים לקבוצה הזו לעניות דעתי יותר מחאמס. ובייל היה שחקן גדול אבל כזה שנפצע בצורה קיצונית. בייל יותר סקורר ממנו וחזק ומהיר וזה מגניב אבל די מאריה אחלה שחקן. די מאריה אולי היה מנצח פחות גמרים אבל היה זמין יותר.
הקריירה של די מאריה לא דעכה לדעתי, הוא נכשל במנצ’סטר יונייטד וזה קורה, שמו עליו X אחרי עונה אחת והמועדון היה בשפל. בפ.ס.ז’ הליגה בינונית כמובן אבל הוא נשק גדול במשחקים הגדולים ומעמיד מספרים מדהימים, עדיין מאוד זריז ומהיר גם ביחס לגילו. זה נכון שנוח לבשל לרונאלדו אבל אוזיל מהמוסרים הגדולים ביותר שראיתי (יחד עם זידאן וגוטי ומסי), לא חושב שצריך להשליך בהכרח שאם היה כבד עליו להיות השחקן הכי טוב בארסנל אז בריאל מדריד הוא היה ככה וככה.
לייק 1
אוזיל ודי מאריה שניהם הצלחות אצלנו, אין ספק. ועדיין הפרידה מדי מאריה היתה הכרחית. שחקן מצויין אבל לא גלאקטיקו, ומה לעשות שהוא דרש משכורת ומעמד של אחד. טמבל רציני ושחקן “שכונה” מאד, עשה המון שטויות ובעט נורא מרחוק, אבל נלחם בלי סוף וסיפק ברק שאין לנו שום דבר שדומה לו בסגל הנוכחי. ההצבה שלו בקישור דחתה את הקץ במובן מסויים והוא היה מרכזי מאד לאורך הנוקאאוט של הדסימה.
לייק 1
אז בריאל יש רק מקום לשחקנים במעמד של כוכב? אם שחקן הוא לא כוכב אבל עובד קשה ולא פחות טוב מהכוכב, אז אין לו מקום?
אני חושב שכמה שקבוצה בנויה על סופרסטארים היא גם בנויה על אותם שחקנים שעובדים קשה.
אז די מריה לא כוכב, אבל:
בגלל זה הוא גם לוחץ (כמה שאנחנו כמהים למשחק לחץ שפשוט לא יקרה לעולם עם הכוכבים אשר מחכים למעלה לכדור).
בגלל זה יש לו ערך טקטי (אם נשים את בייל מול קבוצה עם מגן תוקף אז הפקרנו את קרבאחל לבד מול 2, וזה לא שקיבלנו בתמורה איזה רונאלדו).
בגלל זה הוא יקבל משכורת נמוכה משל כוכב ויפנה לנו מקום להביא מסביב שחקנים טובים יותר. לא סגור על כמה די מריה ביקש, אבל אני בטוח שזה פחות ממה שבייל קיבל ומקבל. די בטוח שגם פחות מחאמס.
הקישור של ליברפול שנה שעברה ולפני שנתיים היה מבריק (מוציא את השנה כי השנה הקשרים משחקים בהגנה). לטעמי זה היה בדיוק בגלל היעדר הסופרסטארים בקישור.
כולם עבדו מאוד קשה ועבדו יחד כקבוצה, כמכלול. אף אחד לא דאג למספרים שלו ולא סטה מהטקטיקה של המאמן.
כל זה מבלי להתייחס להתאמה של השחקן, ופה לדי מריה יש יתרון ענק על בייל כשמאחורה יש קישור לא יוצר במיוחד ולצידו בהתקפה שני חלוצים שצריכים שיצרו להם מצבים.
אני כבר אמרתי שאני מעדיף את השחקנים שיגרמו לי לתפוס את הראש אבל ייצרו מצב מאשר את השחקנים שלא יעשו כלום. מעדיף את הויניסיוסים על האסנסיואים.
אין בעיה עם כוכבים ואין בעיה עם לא-כוכבים ולכן גם לא טענתי כך. להיפך, אתה צודק בכך ששחקנים משני הסוגים הכרחיים לחלוטין בקבוצה מצליחה. יש בעיה עם שחקנים מהסוג השני שדורשים יחס שמתאים לסוג הראשון - שיריון בהרכב ומשכורת גבוהה מאד. די מאריה לא היה שווה שיריון בהרכב עם כל הכבוד. לגבי המשכורת - לא זכור לי שדווח על סכומים מדוייקים, אבל לפי פלורנטינו די מאריה דרש סכום שהיה הופך אותו למשתכר השני בקבוצה, אחרי כריסטיאנו. ביונייטד הרוויח בערך 14 מ’ פאונד לשנה, זה המון.
מצטער, ממש לא מבין את ההאדרה של בייל.
כל שחקן נמדד בסופו של דבר על פי הסכום בו נקנה ומכאן נגזר האם עמד בציפיות או לא.
זו הסיבה למה למשל אדן הזאר או קאקה הם פי אלף יותר פלופים מאשר דרנטה או וייחו, כגודל הציפיות גודל האכזבות.
בסופו של דבר בייל נתן 2-3 עונות ברמה גבוהה מאד שגם בהן היה פציע ולא תמיד נתן תפוקה, עם כל הכבוד לקאריוס והמספרת ב2018 הוא כבר לא היה פקטור, בקארדיף הוא לא פתח ובצדק והשיא שלו היה פחות או יותר בשתי העונות הראשונות.
כן הוא הביא תארים, כן הוא כבש שערים, אבל האם אפשר לקבוע שמדובר על הצלחה מסחררת לשחקן שהגיע כיקר ביותר בעולם? אני חושב שממש לא.
2 לייקים