לא רע. קשה להישאר רעב אחרי ההישגים שלו ובטח שצריך התאוששות אחרי בית המשוגעים במדריד. בניית סגל זאת לא רק עבודה מלוכלכת, אלא גם כזו שבד"כ לא מביאה עימה תוצאות מיידיות, ובמועדון כמו ריאל מדריד איש לא ערב לזידאן שהוא יהיה זה שיקטוף את הפירות.
גם אני כמוך חושב שהוא יעזוב, אבל בניגוד אליך אני גם צופה לנו קיץ מעניין מאוד. הימור שלי - בנזמה בארסנל, כריסטיאנו ומוריניו נופלים זה לזרועותיו של זה, זידאן מתאושש בבית הבראה ופלורנטינו משתולל לאחר המונדיאל ומראה לשייחים מי המציא את השיטה.
Blockquote
הבעיה היא שלזידאן אין הרבה מה להרוויח מכך שהוא יהיה זה שירענן את הסגל, יש לו בעיקר מה להפסיד. גם בהיבט האישי - לא כיף לשלוח שחקנים שהוא קרוב אליהם לחפש קבוצה אחרת, זאת עבודה מלוכלכת; גם בהיבט המקצועי - קשה לבנות קבוצה, הסיכוי להיכשל לא קטן, הוא לא עשה את זה בעבר ולא בטוח שרוצה. בנוסף ללחץ האדיר במועדון ולתחושת מיצוי שיש לכל אחד שהגיע לשיא, אני באמת מתקשה לראות אותו ממשיך. זה גם מה שהוא משדר בראיונות שלו. מה רע לו לנוח בבית עם המשפחה ולקחת את נבחרת צרפת אחרי המונדיאל? או סתם לחכות שפלורנטינו יקרא לו שוב לדגל באמצע עונת הנפל הבאה…
אני לא נמצא בולדבבאס מן הסתם אבל השמועות והתיאורים על זידאן הם בסגנון ‘מגיע ראשון ועוזב אחרון’ את מתחם האימונים, מאמן יסודי שיורד לעומק לפרטים הקטנים ועושה את שיעורי הבית, שעות מול הוידאו ועוד ועוד ועוד. שורה תחתונה: הוא אוהב לאמן, את העיסוק היום-יומי, הוא בסה"כ שנתיים מאמן בוגרים ואמנם פפ אמר פעם שלאמן ארבע שנים בברצלונה זה הרבה יותר מארבע שנים בקבוצה אחרת, אבל אני חושב שזידאן עדיין רעב. נבחרת צרפת תיהיה רלוונטית לדעתי גם עוד 4 שנים למשל למרות שאני לא פוסל בכלל את האפשרות(לדעתי הוא יכול להחליף את אלגרי גם אם זה יעזוב).
זידאן ימשיך להפסיד אם יילך עם הכוכבים עד הסוף המר. אמרת בעצמך שהסגל מעבר לשיא כבר לפני שנתיים, אז זה רק הולך ומחמיר וכריסטיאנו דועך, פתאום אפילו מודריץ’ וראמוס שכל פציעה מתארכת. אני גם לא מצפה ממנו שיגע בכריסטיאנו אלא רק בבייל ובנזמה, לקחנו אשכרה אליפות בלעדיהם, זה לא כמו ב-2011/12 שבאה עונת נפל של די-מאריה ואוזיל(לפחות בהתחלה) שנה אחרי שהיו בורג חשוב. זידאן אמור לקבל ‘ארנק פתוח’ לבנות קבוצה ולהביא את האזר או כוכב גדול אחר זה לא כזה מסובך, אני גם לא חושב שיש צ’אנס אחר. אגב, אני משתמש במילה ‘מהפכה’ כי שחקנים בכירים מבחינתי צריכים ללכת והלוואי שיילכו, לא אמרתי להחליף 7-8 שחקנים. לסגל יש עוד בעיות לטעמי חוץ מההתקפה אבל עם חוליית התקפה חדשה גם סיפור האליפות העונה בהחלט היה פתוח.
אני מאמין שהתקופה של זידאן כאן תסתכם בצמד המפגשים מול פ.ס.ז’. במידה ואנחנו מודחים כבר בשמינית הגמר והולכים לעונה נטולת תארים (עזבו שניה את הגביע), קשה לי לראות את זידאן ממשיך, בין אם מיוזמתו ובין מיוזמתו של פרז.
מה שמעודד זה שאנחנו כן רואים שמועות, דיבורים וחיפושים של רכש לעונה הבאה. הרבה זמן לא היו דיבורים רציניים על חלוץ (וזה שיש דיבורים על כמה מועמדים לדעתי הופך את זה לאמיתי) ועל איזה גלאקטיקו תורן. במיוחד שבקיץ מגיע המונדיאל ואנחנו יודעים כמה אדון פלורנטינו אוהב את הבאז הזה.
בנוסף, אנחנו מסיימים במקום ה-2 בטבלת הקבוצות המכניסות כשהיחידה שמקדימה אותנו היא היונייטד, בעיקר בגלל הסכם זכויות השידור של הפרמיירליג. ככה שכסף יש, במיוחד אחרי שהיינו ב’מוד חסכון’ יחסית בשנתיים האחרונות.
כתבתי על זה בעבר את דעתי והיא עדיין לא השתנתה. אני מניח שהפרוייקט שיפוץ של הברנבאו הוא זה שגורם לפרז ולקבוצה להיות מחושבים יותר ולא לזרוק סכומים מטורפים ומשכורות בשמיים. אז נכון, יש תקציב לרכש/משכורות וכו’, אבל בשורה התחתונה הכל מסתכם לתקציב אחד ויוצא מאותו המקום, ולכן לדעתי אנחנו זהירים כדי לא להסתבך כלכלית בטווח הקרוב-רחוק. ובכל זאת אני מאמין שפרז ישפוך הקיץ קצת כסף על איזה שחקן. קודם כל כדי לתחזק את המותג שקצת ‘נסדק’ בתקופה האחרונה עם הרכשים המפוצצים שנעשים באירופה ובעיקר כדי להגיד ‘אנחנו פה!’
קשה לי לראות את מודל השכר שלנו נשאר באותם הסכומים, אנחנו נראה שכל סופרסטאר שיגיע, יגיע עם דרישות סף הרבה יותר גבוהות ממה שהורגלנו עד היום. אני גם מרגיש שנראה ניקוי אורוות מסויים כדי להמתיק את הגלולה.
מעבר לקלישאות על האחראיות שלו להפסד והמשחק הבא, זיזו נשאל אם העבודה שלו תלויה בתוצאה נגד פריז וענה ש"זה ברור". ככל שהזמן עובר נראה שאין כל עניין מבחינתו להישאר במועדון בטווח הארוך.
אחד מהמחירים של מדיניות הדלת המסתובבת של המאמנים בריאל, זה העובדה שלא נשאר שום יוקרה בלהישאר במועדון ליותר מטווח קצר. זה נהיה כל כך מובן מאליו שמאמן של ריאל זה עבודה של 3 שנים ומטה, כך שאין שום אינטרס לקחת את האתגר המאוד משמעותי של בניית הסגל החדשה עם כל הסיכונים שתפקיד כזה גורר אחריו
מסכים ואוסיף - החסרונות של הישארות ממושכת במועדון ברורים, היתרונות שקיימים בדרך כלל (סמכות בבניית הסגל, מעמד מול השחקנים בין היתר) פשוט לא מתקיימים בריאל. אני חושב שלחלקנו היתה תקווה שזיזו יצליח לשבור את התבנית הזו, אבל עושה רושם שהמוטיבציות שלו אחרות (ואין לי שום תלונה).
אתה מכיר עוד מועדון בצמרת העולמית שמאמן ממשיך שם יותר מ-3 שנים? רוב המאמנים הבכירים ברוב הקבוצות הבכירות ממצים את עצמם ואת העבודה שלהם בקבוצה אחרי 3 שנים. פפ, מוריניו, אנצ’לוטי ועוד. אי אפשר להיות בסיר לחץ כזה לאורך כ’‘כ הרבה זמן, ובשביל בניית הסגל יש מנהלים מקצועיים/ספורטיביים וכו’, שאחראיים על מדיניות הרכש, האקדמיות וכו’.
אצלנו היה נדיר במיוחד לראות את מוריניו מקבל גם את הקאנטרה וגם מחליט איזה רכש מביאים כשהמילה האחרונה בד’'כ היא שלו. זידאן לא כזה, אפילו שיש לו סיי מסויים ברכש שמביאים.
מאז שנת 2000 שני מאמנים השלימו שלוש שנים מלאות על הקווים של ריאל מדריד (מיותר לציין שאף אחד לא הגיע ל4 מאז… אין לי מושג). חוץ מהם עוד שניים החזיקו שתי עונות מלאות ומעלה. זה נתון הזוי איך שלא תסובב אותו, ולא תמצא לו אח ורע במועדונים שהצליחו באופן עקבי יחסית בתקופה הזו.
כתבתי על שנת 2000 נטו בגלל שאת מה שקרה לפני לא חוויתי אישית, אבל אין הרבה הבדל בעשורים האחרונים.
ראשית, גם פפ בבארסה וגם אנצ’לוטי במילאן היו מאמנים לתקופה של יותר מ3 שנים. שנית, ציינת תחושת מיצוי, וזו הבחנה חשובה. פפ לא איבד שום דבר מהיוקרה שלו כשהוא עזב את בארסה. בגלל שהוא עזב מרצונו ובתנאיו שלו, המועדון היה שמח שימשיך. פיטורי מאמן הן דבר שפוגע ביוקרה של המאמן, אלא אם כן הדבר נעשה לכל אחד ובכל סיטואציה. אם זידאן היה עוזב בסוף העונה הזאת במועדון בו היה אקספקטציה מסויימת שמאמן מצליח ממשיך, היוקרה של זידאן הייתה נפגעת והיה לו אינטרס שדבר כזה לא יקרה. בריאל אין את זה בכלל. בגלל שלמרות שב20 שנה האחרונות מדובר באחד המועדונים המצליחים בעולם, אין לו שום תקופה של יציבות בעמדת המאמן
פאבון (שם?)
לא התייחסתי כאן למצב אצלנו. ריאל מדריד זה ה’שלוותא’ של אירופה, זה ידוע לכולם ועדיין איכשהו רובם רוצים להגיע, זה דיון אחר ולא התייחסתי לזה, כי על זה יש לי דברים אחרים להגיד.
בני,
בכדורגל של היום, באינטנסיביות של היום, רוב המאמנים הגדולים מאבדים עניין/חשק/חדר הלבשה או מה שתמצא לנכון אחרי 3 שנים. הכדורגל היום שונה ממה שהיה אי שם בתקופת מילאן ואנצ’לוטי ומבארסה של פפ, מהסיבה הפשוטה שבארסה ופפ שינו את הכדורגל ואת חשיבת המועדונים.
מעורבים כאן סכומים גדולים, שחקנים שעוברים במאות מליונים ומעלים את מפלס הלחץ אצל המאמנים. לא סתם מוריניו לא נשאר יותר מ-3 שנים בקבוצה. לא סתם פפ אמר לא פעם שיותר מ-3 שנים בקבוצה זה יותר מדי.
אם כבר, פפ זה אחד שמשאיר אחריו סוג של מורשת, סוג של בנייה להמשך. הוא מלמד את השחקנים הרבה, בין אם זה איך לתפקד בלחץ, איך להניע כדור, צורה אחרת לתקוף ולהגן ובעצם להסתכל על המשחק אחרת. כל המערכת מושפעת מכך וזה ניכר בקבוצות שהוא אימן עד ימים אלה, ובבירור בקבוצה שהוא מאמן כרגע.
גם מוריניו, אף על פי שהיה כאן ‘רק’ שלוש שנים, השאיר כאן סגל חזק, שהביא לנו שלושה גביעי אירופה בארבע השנים האחרונות. רוב עמודי התווך של הסגל הגיעו/התפתחו בתקופת מוריניו. בין אם זה ראמוס שהוסט סופית לעמדת הבלם, בין אם זה מרסלו שמפוטצניאל שכיף לקטול ולצחוק עליו אבל לפרקים למגן השמאלי הטוב באירופה, בין אם זה רונאלדו שהפך למפלצת לא נורמלית תחתיו (אם זה מוריניו או לא… זה קרה בתקופתו) ואני לא מאמין שאני אומר את זה אבל אפילו בנזמה היה נראה לפעמים חלוץ סבבה תחתיו.
השאלה מה התקופה האופטימלית בשביל מאמן היא מעניינת, אבל היא לא הנקודה כאן. אני מדבר בעיקר על המנגנון של התמורה ושל התמריצים שעומדות לרשות הקבוצה. כל מעסיק מצליח לקבל תפוקה מהעובדים שלו על ידי העובדה שהוא משלם כסף ומוניטין מחד,שזה תמריץ חיובי שגורם לעובד שלו לרצות להיות טוב, ומהפחד מלהפסיד כסף ומוניטין שגורם לעובד לפחד מלהיכשל מאידך, שזה תמריץ שלילי. בכדורגל, בתור ענף תחרותי באופן רשמי שהוא גם חלק מענף הבידור, למוניטין יש המון משמעות.
לריאל אין בעיה עם התמרוץ החיובי, היא מציעה כסף ומוניטין למי שיצליח (אגב, אני אומר את זה בהסתייגות מסויימת, יש ליחסי המאמן-קבוצה המסובכים של ריאל השפעה שלילית גם על זה. אני מניח שראשי הקבוצה אוחזים כמו לא מעט משתמשים כאן, שלמאמן אין הרבה השפעה על הצלחה ולכן לא אכפת להם). אבל התמרוץ השלילי שלה הוא לחלוטין לא קיים. אין אפקט של איבוד מוניטין כשאתה מפוטר מריאל. ואין בעיה למפוטרי ריאל לקבל עבודה אפילו בטופ של המקצוע.
ניקח לדוגמא את מוריניו. אין לי ספק שיש לראשי מנצ’סטר יונייטד (ולעולם הכדורגל כולו) ציפיות שמוריניו יהיה המאמן של יונייטד בעונת הכדורגל 2019-2020 (העונה שתהיה הרביעית שלו בתפקיד). מוריניו כבר לא יזכה השנה באליפות, למרות שיכול להיות שהוא יעשה קמפיין אירופי מוצלח, אבל הקבוצה בונה מומנטום ויש ציפייה למה שהולך להיות בעונה הקרובה. ברור לכולם עכשו. אם מוריניו יפוטר במהלך העונה הבאה זה יהיה כשלון. חד משמעית כשלון. הקדנציה שלו ביונייטד תהיה כשלון, גם אם הוא יזכה השנה בצ’מפיונז, אם הוא לא ישרוד את העונה הבאה הוא פשוט לא עמד בציפיות. אין לי ספק שהעובדה הזאת היא חתיכת מוטיבציה בשביל מוריניו שהולך לעבוד מאוד קשה להצליח בעונת הכדורגל הבאה. תשווה את זה למצב של מוריניו בריאל 2012-2013. הוא זכה באליפות, שזה הישג מכובד, ואז הוא עמד מול האתגר בלתמרץ קבוצה במאבק אליפות קשה מאוד (בארסה סירבה לאבד נקודות בחודשים הראשונים של העונה הזאת) ובתוך חדר ההלבשה החלו חיכוכים (חלק מזה בגלל טקטיקות המוטיבציה שלו). אתה חושב שאם המוניטין שלו כמאמן היה עומד על הכף הוא לא היה בולע את מה שצריך לבלוע ומשקיע את כולו כדי לסדר את חדר ההלבשה שלו, להיראות תחרותי, אולי להצליח להשיג תואר כלשהו? אין לי ספק שחלק מזה שעונת 2012-2013 נראתה כמו שהיא נראתה זה בגלל שמוריניו לא עמד לאבד כלום מפרידה מלוכלכת מריאל, שהיפרדויות ממאמנים מצליחים היא דבר שבשגרה אצלה. אני מבטיח לך שבעונה הבאה לא תהיה שום התמוטטות בחדר הלבשה של היונייטד. יש לנוגעים בדבר מדי הרבה להפסיד. זה מה שלריאל אין כעת.
אולי אני מפספס משהו, אבל איך מה שאתה אומר בפסקה האחרונה מסתדר עם העונה האחרונה של מוריניו בצ’לסי?
מה קרה בעונה האחרונה של מוריניו בצ’לסי?
הבטחת שבעונה הבאה לא תהיה התמוטטות בחדר ההלבשה של יונייטד, כי היא לא ריאל מדריד - מה לגבי צ’לסי?
מה שקרה בעונה האחרונה של מוריניו בצ’לסי בקדנציה השנייה זה מקום 16 בטבלה אחרי חצי עונה.
אני זוכר התמוטטות מקצועית, לא התמוטטות של חדר הלבשה. אני לא מבטיח שלא תהיה התמוטטות מקצועית ביונייטד, זה לגמרי אפשרי. אני לא טוען שמוריניו לא יכול להיכשל. אני טוען שהוא ישקיע הרבה כדי שזה לא יקרה. מה שהיה בריאל ב12-13 היה מאמן שמלבה מריבות בתקשורת, אחד שדי ברור ששורף מאחוריו גשרים בגלל שלא אכפת לו. מוריניו לא נכנס לעונה על דעת להיכשל, אבל ברגע שהוא ראה שרוב הסיכויים שהוא לא יראה הצלחה מקצועית מהעונה הזו, ואינדיקציה שהמעמד שלו מעורער מעט, הוא הוריד עליה את המים בהזדמנות הראשונה
אוף טופיק, אבל ססק והאזר עשו פוטש כמעט באופן פומבי נגדו. והיה גם את הסיפור עם הרופאה…
בגדול אני מסכים איתך
התמוטטות מקצועית? עשו לו שם מרד בהנהגת אדן האזר. זאת הייתה העונה הכי רעה של מוריניו מאז שזוכרים אותו בנוף של הכדורגל ואולי אי פעם. המרד שהיה בצ’לסי היה מדרגה אחת או שתיים מעל מה שהיה לו אצלנו. המצב שם היה הרבה יותר חמור.
בכלל, מוריניו כאדם וכמאמן שונה לחלוטין בצורת ההתנהגות אחרי התקופה שלו כאן. אני זוכר את כל הראיונות והדיבורים שלו על איך שהתקשורת ממררת לו ולמשפחה שלו את החיים, שהבן שלו לא יכול ללכת לבית הספר בשקט. אין ספק שעד עכשיו רואים את השפעות הדברים.
בפורטו, צ’לסי 1.0, ואינטר הוא עזב יפה כשהתמונה הכי זכורה זה החיבוק עם הדמעות בעיניים שנתן לו מארקו מטארצי, בריאל הוא קיבל מגה-אגואים שלא ראו אותו ממטר ועזב בטונים צורמים, בצ’לסי כבר העיפו אותו לעזאזל כשאיבד לחלוטין את האמון מהשחקנים וההנהלה.
אז אתם טוענים שההבטחה הייתה פזיזה? כנראה שאתם צודקים. הקדנציה השניה של מוריניו בצ’לסי הייתה באמת קטסטרופה, אבל אפשר לשים לב שלמרות שלא היה לו את היכולת לעצור את הקטסטרופה, וכנראה שמה שהיה היה באמת קטסטרופה, לפחות לא היה נראה שיש מהלכים פומביים מצידו לחזק את זה. בניגוד למה שהלך בריאל ששם הוא היה מלבה האש הראשי.
חשבתי כמוך לזמן מה, אבל זה נראה שהוא הצליח לייצב את הספינה ביונייטד וכנראה שהטקטיקות שם הולכות. אז לא הייתי ממהר להכריז על שינוי, כי עקיצות תקשורתיות לשחקנים ותלונות תמיד היה חלק מהרפטואר גם בקדנציות לפני ריאל. איכשהו הוא הצליח לאזן את זה מתחת לפני השטח וזה נראה מה שהוא עושה עכשו
הולכות? אני גולש בפורום נוסף ששם יש המון אוהדי יונייטד, המון, וכולם כמעט פה אחד מתלוננים על בסיס שבועי על המשחקים הגרועים והיכולת הלא מי יודע מה בלשון המעטה. כל משחק גדול מוריניו בא להוציא תיקו או לגנוב נצחון, וזו ה’עונה השנייה’ המפורסמת שלו, שהקבוצה אמורה להתפוצץ ולקחת אליפות. הוא מתלונן שהוא לא יכול לעמוד עם סיטי ברכש בזמן שהוא עושה רכשים לא פחות נוצצים ובסכומים מטורפים לא פחות. ואם כל זה לא הספיק עד עכשיו, הוא גם קיבל את אלכסיס בחוזה שעפ’'י כמה עיתונים בריטיים - לא פחות מהזוי.
לגבי מלבה האש הראשי - אני לא יודע לגבי זה. היה את העניין שקסיאס יצא עם פאקינג עיתונאית וראינו כל משחק את ההרכב הפותח כמה שעות טובות ולא שעה לפני כמקובל. היה לו סכסוך עם כריסטיאנו, ראמוס איבד בו אמון. היו הרבה דיונים על השחקנים ששולטים בחדר ההלבשה ואיך יכול להיות שמאמנים עפים אבל השחקנים - שהם גורם הבעיה המרכזי לטעמי - נשארים.
מוריניו תמיד מתלונן, והוא תמיד התלונן. זה הדרך שלו להסיט אשמה. ליונייטד יש קצב צבירת נקודות של אלופה בכל שנה אחרת שבה קצב צבירת הנקודות הוא מטורף, הכדורגל היה חלש מאוד בתחילת העונה אבל הוא הולך ומשתפר (אני קורא את הבלוג של רונן דורפן, אוהד יונייטד וסולד מוריניו ואפילו הוא מתקשה להמשיך לבקר את הקבוצה בחודש האחרון). אבל הדבר החשוב ביותר הוא, מוריניו ירד על השחקנים שלו בתקשורת , משחק באש שהוא מדי פעם מבצע, וזה נראה שהקבוצה יצאה מזה טוב. וזה מבחינתי סימן לשליטה בשחקנים. ההנהלה בכל אופן מרוצה, הוא קיבל עכשו הארכת חוזה.