בסדר זה מובן אבל. גם העוזר של אנצלוטי הוא הבן שלו לא? ככה זה עם מאמנים מנטאליסטים.
לייק 1
צמד מצחיקים, מתי דיברתי על הבנים שלו? אולי הם היו עוזרים מול קבוצה מליגה שלישית או רביעית בעשרה שחקנים? 
לייק 1
התכוונו אליי.
הרי הרבה נימוקים ללמה זידאן לא מושלם לא הספיקו.
מסתבר שיש דמויות שאי אפשר לבקר פה בפורום.
זידאן זכה ב3 צ׳מפיונס כנראה שהוא טוב בהכל.
״צורת משחק משעממת?״ איך משעממת? זכה ב3 צ׳מפיונס.
״מקדם שחקנים רע?״ איך רע? זכה ב3 צ׳מפיונס.
״שורף שחקנים מהר מידי ולא נותן צ׳אנסים.״ איך? זכה ב3 צ׳מפיונס.
מסי זכה ב6 תארי שחקן השנה בעולם? כנראה שהוא גם בלם נהדר.
בכל אופן, את נושא הבנים אני העליתי.
מדובר על כך שזידאן רב עם יורנטה. בקבוצת הנוער יורנטה אמר משהו על כך שזידאן נותן קרדיט לבן שלו על חשבון שחקנים טובים יותר רק כי מדובר בבן שלו (המקום בו הבן שלו נמצא כרגע רומז לי שכנראה שיורנטה צודק). מאז יורנטה היה שרוף אצלו.
זו הסיבה שבריאל לא היה קשר אחורי.
זו גם אחת הסיבות לאיבוד האליפות (כנראה שללא אחד מ3 השחקנים הטובים ביותר שלה, אתלטיקו לא הייתה זוכה באליפות).
דוגמה מושלמת להודעה כזו.
אענה מאוד בקצרה הפעם.
הכדורגל תחת זידאן היה משעמם רוב הזמן. נקודה.
אז או שהשחקנים שלנו חלשים (כולל הקישור ההיסטורי) או שאולי הטקטיקה של זידאן משעממת? (מדבר גם על 2016-2018).
איך לעזאזל משהו שכתבת סותר שזידאן רב עם שחקנים? אם זידאן רב עם שחקנים זה אמור לקחת לו את כל הזמן של הקריירה? וואלה חושב שמריבה עם בייל יכולה לקחת טיפ טיפה פחות מ5 שנים (אפילו אם אוריד הפסקות לשירותים ולמשחקים).
לייק 1
אף אחד לא טוען שזידאן מושלם, עדיף על האלטרנטיבות? כן, לרב תלוי מי, אבל מושלם? בטח שלא.
הבעיה היא שעל כל השאלות שהצבת פה כבר ענו לך ברצינות ובפירוט אבל אתה בוחר להתעלם ולהתייחס לתגובות שהן חצי בדיחה.
צורת משחק משעממת? לדעתך אולי. לא זכור לי שהשתעממתי כשפירקנו את אריות אירופה בדרך לזכיות באלופות, ולא זכור לי שהשתעממתי כשכבשנו מעל 100 שערים בעונות עם זידאן וגם בריצה המטורפת של הקבוצה עם נצחון על ברצלונה ב10 שחקנים כשהמיסטר רק הגיע לא שיעמם לי.
אגב אתה כותב בכל הזדמנות שצורת המשחק שהכי נהנית ממנה הייתה עם אנצ’לוטי, וואלה שלי הייתה עם מוריניו. עניין של טעם מה לעשות.
מקדם שחקנים רע? מה זה אומר בדיוק? להעלות שחקנים מהנוער? לתת יותר דקות למחליפים? לזרוק מההרכב את מודריץ וראמוס? אני לא חושב שיש הרבה מאמנים שמשתמשים בכל הסגל שלהם כמו זידאן.
זה עונה לך גם על השאלה הבאה.
אגב יש מצב שמסי בלם נהדר, לך תדע. מה שכן הדוגמה שלך לא מקבילה למה שניסית לצייר פה.
זידאן קבלן תארים אז כנראה שהוא יודע לנהל קבוצה.
מסי קבלן תארים אז כנראה שהוא יודע לשחק כדורגל.
זאת ההקבלה הנכונה.
נתת דוגמה על תגובה שלי, אתן על שלך 
זאת דמגוגיה ואסביר למה. כן זאת אחת הסיבות לאובדן האליפות אז המשפט שלך הוא לא מומצא לחלוטין. אבל זאת אחת הסיבות הכי קטנות מכל הסיבות לאובדן האליפות מה שהופך את המשפט הזה (והפסקה) ללא רלונטי.
שוב לדעתך, ואסכים שבשנתיים האחרונות (להוציא כמה ניצוחים טקטיים גאוניים של זידאן) היה מבאס לצפות בקבוצה. רק אומר לגבי זה שהסיבה היא שההתקפה שלנו מזוויעה וזה מתבטא במספרים. לאן שהגענו העונה (חצי גמר ליגת האלופות ומרחק פנדל מול אתלטיקו מאליפות שניה ברציפות) הגענו בזכות הקישור ההיסטורי שלנו ובזכות הטקטיקה ה"משעממת" של זידאן, לא למרות.
על זה אני רק יכול לכתוב- טוב שאתה מתעסק בדברים החשובים.
אני לא קראתי מעולם לזידאן להתפטר. תקפו אותי על ההודעה בה אני לא חושב שסוף העולם שאנצ׳לוטי מגיע כי זה לא שזידאן כזה טוב לנו כרגע.
כרגע - בקבוצה בבניה ללא שחקנים מספיק טובים. ולא, אליפות ספרד מול ברצלונה ואתלטיקו הנוכחיות לא היה מוכיח כלום, בסוף זו אותה ברצלונה שנראית נורא (8-2 מבאיירן, 4-1 מפסז), וגם אתלטיקו השנה לא כזו מרשימה אם נשים את זה בפרספקטיבה של ציפיות מאלופה.
לא נכון, הגבתי לכל טענה וטענה ברצינות. ואם יש טענה שלא הגבתי אליה אשמח שתפנה את תשומת ליבי.
אז בעצם אתה אומר שזידאן פתח בסערה וככל שהיה יותר זמן בתפקיד הקבוצה שיחקה פחות ופחות יפה? זה די המשמעות של מאמן. זה אומר שככל שהקבוצה הסתמכה יותר על הטקטיקה של זידאן ולא של קודמיו אז היא נהייתה משעממת יותר.
זה אומר שתיקח את הסגל של 2016 כשזידאן הגיע.
מאז עברו בקבוצה שלנו לא מעט שחקנים, טובים יותר וטובים פחות, הושקעו מאות מיליונים בהעברות, ועדיין ההרכב הפותח לא השתנה כמעט. וממש לא בגלל שההרכב מושלם ולמרות שכמעט כולם ירדו ממש ברמתם מאז.
מ2016 אלה השינויים החיוביים בהרכב:
קורטואה.
לא אמרתי להעיף מההרכב, אבל האמת שכן. וולוורדה טוב ממודריץ׳ ומיליטאו מראמוס.
אם לא הפציעות לא הייתי מתפלא אם מיליטאו הה עוזב שכן לא ספרו אותו. וגילינו בלם טוב מראמוס ומוראן.
מודריץ וקרוס לטעמי מיותרים יחד, שניהם יותר טובים לצד וולוורדה למשל. (לדעתי)
נו… להגן זה לא לשחק כדורגל? זה ממש דוגמה טובה.
זידאן מאמן מעולה לקבוצה הנכונה. הןא לא זכה בתארים במספר קבוצות אלא באחת בלבד! זה אומר שהוא הצליח בצורה מטורפת בסנריו מסוים. מזה אםשר להסיק לגבי מצבים אחרים.
אבל עכשיו הגיע מצב אחר. מצב בו הוא קיבל את הקבוצה הטובה בליגה ולטעמי לא הצליח כמצופה. לא מבחינת יכולת, לא מבחינת ״גרף״ שיפור ואפילו מבחינת תארים הוא לקח 1/4 בלבד (גם גביע זה תואר, ולא החשבתי אלופות כי גם מקלופ לא הייתי מצפה את זה בסגל הנוכחי).
בזמן הזה זה מאזן התארים של 3 הגדולות:
אתלטיקו אליפות, ריאל אליפות, ברסה גביע. זה למרות שיש לנו את הסגל הטוב מבין ה3 (לדעתי). לא כישלון אבל רחוק מהצלחה.
הכוונה כמובן לומר שעזיבת יורנטה היא טעות, טעות שמונחת על כתפיו של זידאן.
התוספת הקטנה על נושא האליפות ממש לא הייתה אמורה להיות העיקר.
זוהי דוגמה לזידאן שורף שחקן (מסיבות לא מקצועיות).
ולזידאן אין אשמה שההתקפה נראית כל כך רע?
כל מקרה אפשר לפרק ולהגיד שזה מקרי. אפשר גם להגיד את זה על תארים. אבל כמו שזידאן מקבל קרדיט על 3 זכיות בצ׳מפיונס על אף שמלבד 1 הן די מקריות (לטעמי רק ב2017 באמת היינו הקבוצה הטובה באירופה). ככה גם אני עושה פה זום אאוט ואומר שלזידאן יש חלק מזה שמכל הכישרון שעבר לנו שם לא יצא כלום.
כן הייתי מצפה ממאמן שאחד מבין אסנסיו, ויניסיוס, רודריגו, בראהים, יוביץ, מוראטה, חאמס, איסקו, הזאר. יראה יכולת נורמליות וישתלט על ההרכב. (שמאויש על ידי שחקנים שיחד אין להם את המספרים של בייל, בטוטנהאם).
לא אקח לו את הקרדיט על כך.
אבל סתם בוא נשים רגע את הקלפים על השולחן: כדי להגיע לחצי גמר האלופות אלה היו המכשולים:
- שלב בתים בוא כמעט עפנו מול אינטר (פתחה את העונה לא טוב, ברמה שלא עלתה מהבית), מינשגלדבאך ושחטאר - ללא ספק אנחנו הפייבוריטים הברורים למקום הראשון, בטח כשאינטר פישלה.
- אטלאנטה - מקום 3 באיטליה. לא מזלזל בה, אבל לא אחת מאריות אירופה. אנחנו פייבוריטים.
- ליברפול - קבוצה נהדרת אך חוותה עונה מלאת פציעות משמעותיות שכמעט גרמו לה לסיים מחוץ לטופ 4 (אם לא סיום עונה מטורף). מולנו עלו עם צמד בלמים נורא. אז מפרגן כמובן אבל לא נהפוך את זה למשהו מטורף שהשגנו העונה.
אבל כל הכבוד לו על כך, באמת!
כמו שאמרתי למאמנים יש יתרונות וחסרונות, להכין את הקבוצה למשחק נוקאאוט ולהוציא מעצמנו את המקסימום במשחק הזה זה המקום בו זידאן מצטיין!
רגע זידאן לא שורף שחקנים? בזה אני מתעסק. התגובה הצינית היא כתגובה לתגובה צינית שכתבו לי על תגובה רצינית. אז איך אני הוא זה שלא מתעסק בדברים החשובים?
אקל עליך ואתן לך צ׳אנס לענות כמו שצריך לטענה נורמאלית:
טענה: זידאן שורף שחקנים ולא נותן להם צ׳אנס אמיתי.
דוגמאות לחיזוק הטענה: אודגור, יוביץ, מיליטאו, יורנטה, רגילון.
לייק 1
לא. פשוט לא.
אם זה מה שהבנת ממה שכתבתי אז אני מבין למה הדיון הזה הולך לשום מקום.
נסכים שלא להסכים 
בסוף האם אנצ׳לוטי יצליח או לא הזמן יגיד.
לטעמי החזרה של זידאן לפני שנתיים הייתה טעות, זה היה הזמן להביא איזה קונטה (או מאמן בונה כלשהו) ועכשיו היה הזמן הנכון להחזיר את זידאן. ככה לטעמי היינו ממקסמים את היכולת שזידאן טוב בה עם קבוצה חזקה יותר ומאורגנת שעברה שינוי.
בדיוק עשור עבר. בארבעה בינואר 2016 מונה זינדין זידאן, אז מאמן קסטיליה שלא זכה להצלחה יוצאת דופן בקבוצת המילואים - למאמן ריאל מדריד במקומו של רפא בניטס שפוטר. לא עוד יום בהיסטוריה של ריאל מדריד. הצרפתי עמד ואמר: “אני נמצא כאן ומרגיש את האחריות, ונרגש אפילו יותר מאשר ביום בו הוצגתי בסנטיאגו ברנבאו כשחקן היקר ביותר בעולם”.
על זידאן אפשר לכתוב ספר. הוא נכנס חסר ניסיון כמאמן אבל עם הילה מדהימה כאחד השחקנים הטובים לא רק בריאל מדריד אלא בהיסטוריה. הוא השתמש בקאסמירו, חיבק עדיין את ה-BBC, עבד עם כל מה שהיה על הספסל ויצר קבוצה מלוכדת.
רצף ניצחונות אדיר בליגה שאפילו העלה אותנו לחצי שעה לפסגת הטבלה במחזור הסיום| את הטעם המר הזה לקחה הקבוצה לגמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו מדריד ואז בסאן סירו היא זכתה באונדסימה אחרי דו-קרב הפנדלים.
עונת 2016/17 בכלל הייתה מטורפת והחלה עם זכייה דרמטית בסופר קאפ האירופי והופעת בכורה מסנוורת של מרקו אסנסיו. ריאל זכתה גם בגביע העולם למועדונים, באליפות ספרד וקינחה עם ה-1:4 על יובנטוס בגמר חד צדדי בליגת האלופות והייתה הראשונה שזוכה בתואר פעמיים ברציפות בעידן החדש.
גם 2017/18 נפתחה נהדר עם זכייה בסופר קאפ האירופי מול מנצ’סטר יונייטד ושני ניצחונות כה קלים על ברצלונה בסופרקופה הספרדי על אף שערוריית שיפוט. ההמשך היה רע עם עונת ליגה איומה, הדחה מביכה מהגביע ופ.ס.ז’ שחיכתה בשמינית הגמר אבל..ריאל ניצחה. עם כריסטיאנו רונאלדו שנח מעת לעת והבין כמה זה חשוב, עם מרסלו שכבש בכל שלב בנוקאאוט עד לגמר ועם גארת’ בייל והמספרת. 1:3 על ליברפול, זכייה שלישית ברציפות ו-13 במפעל. נצחית, אגדית, שיאית. אגב, באותה עונה ריאל ניצחה בכל אחד משלושת משחקי הנוקאאוט בחוץ, זה מדהים. 1:2 על פ.ס.ז’ בגומלין אחרי ניצחון 1:3 במדריד נתפס כ-‘סבבה’, אבל היה גם 0:3 אדיר בטורינו על יובנטוס עם המספרת המדהימה של כריסטיאנו, ו-1:2 על באיירן מינכן בחוץ עם הגול של מרקו אסנסיו.
בשנתיים וחצי הספיק זיזו לזכות בתשעה תארים! הוא עזב כי הרגיש ‘שהמסיבה מתפזרת’ ואין לו את הגב לעשות שינויים, וחזר להציל את המולדת במרץ 2019 כשהקבוצה מפורקת.
פרק’ ב’ היה שונה - ללא כריסטיאנו רונאלדו, כשהכוכבים דעכו לעומת קארים בנזמה שלקח פיקוד, עם אדן הזאר שנכשל ו-ויניסיוס ג’וניור הצעיר. זו הייתה ריאל עם הגנה חזקה והרבה לב, שזכתה בסופרקופה ובאליפות עם הגנת ברזל, והעונה האחרונה ב-2020-21 הייתה עונת הכמעט.
בסה"כ זיזו זכה ב-11 תארים בריאל מדריד בחמש שנים, והוא המאמן השלישי המעוטר ביותר בתולדות הקבוצה. וגם היום יש רבים שהיו קוראים לו לפרק ג’. הוא עם הפנים קדימה לנבחרת צרפת, מאז 2021 לא אימן. תודה על הכל זיזו
******
סביר להניח שכבר נכתב בעבר אבל עדיין חייבים לציין עשור להגעתו של זינדין זידאן - עשרת המשחקים הגדולים של ריאל מדריד של זיזו:
10. הניצחון 0:3 על וולפסבורג בגומלין רבע הגמר 2016 - היום בו כריסטיאנו כבש שלושער ומחק את ה-2:0 מגרמניה וכמה סמלי שהשער השלישי הגיע בדקה ה-77, עם הלב של חואניטו-פעמיים, בכדור חופשי ערמומי. ריאל עם רמונטדה ראשונה באירופה מאז באיירן ב-2002 - כלומר מפסידה במשחק הראשון וחוזרת בבית.
9. הניצחון 0:3 על אתלטיקו מדריד בוויסנטה קאלדרון ב-2017. לא הכי יפה למעט הכדרורים של איסקו - אבל תאכלס. ניצחון של תאכלס. כריסטיאנו בכדור חופשי קצת פוקסי, בפנדל, ואז בדחיקה אחרי דהירה של בייל, ונאצ’ו גדול במרכז ההגנה. ריאל נפרדה מהקאלדרון בליגה בסטייל, שלושער למספר 7.
8. הניצחון 0:2 על ברצלונה בברנבאו ב-2020 - המשחק הגדול האחרון לפני הקורונה, משחק שאני נכחתי בו, וגם כריסטיאנו רונאלדו ביציע. ויניסיוס אחרי שטוני קרוס סימן לו שעה לאן לרוץ, וגם שער אחד מרגש של מריאנו דיאס שרק עלה כדי להרביץ. ניצחון ביתי ראשון של ריאל בקלאסיקו מאז 2014-15 בליגה.
7. הניצחון 1:3 על פריז סן ז’רמן בשמינית הגמר בברנבאו ב-2017-18. פ.ס.ז’ הגיעה עם כוכביה קיליאן אמבפה וניימאר וכבר הוליכה בברנבאו, אבל ריאל החזירה אותה למקומה. צמד של כריסטיאנו ואחד של מרסלו שגלש מכלב הלב והנשמה.
6. הניצחון 1:2 על ברצלונה בקלאסיקו ב-2016 בקאמפ נואו - ריאל מדריד עם רמונטדה במגרש של הרעים אחרי הרבה. עמדה איתנה על המגרש והשוותה, ואחר כך כריסטיאנו עם שער הניצחון הכל-כך מרגש כשאנחנו בעשרה שחקנים אחרי האדום של סרחיו ראמוס.
5. הניצחון 1:2 על באיירן מינכן בחצי גמר 2018 - ריאל קצת הגנתית יותר אבל ידעה למחוק פיגור מוקדם ולנצח. מרסלו משווה מכל הלב והנשמה ובמחצית השנייה מתפרצת גדולה של לוקאס ואסקס ואסנסיו. באיירן הייתה-קבוצה-קבוצה (הניצחון 2:4 על באיירן מ-2017 לא מופיע בגלל השיפוט שעזר לנו).
4. הניצחון 1:3 על ברצלונה בסופרקופה בקאמפ נואו בקיץ 2017 - למרות שיפוט מכור - לא מתבייש להגיד, וכריסטיאנו שפתח על הספסל - הצגה. הגולאסו של כריסטיאנו עם כל הלב והנשמה - לחיבורים, ואחר כך מרקו אסנסיו גם בבומבה אדירה - ועוד אחת בגומלין, ופלורנטינו פרס חגג בקהל.
3. הניצחון 1:3 על ליברפול בגמר 2018 - זכייה שלישית ברציפות, גארת’ בייל עף באוויר בדיוק באותה דקה בה כריסטיאנו עשה את זה בטורינו, וחוגג בריצה הכי מהירה שלו איי-פעם - והוא היה מהיר. ריאל ההיסטורית, הנצחית והאגדית. גמר הדמעות מצד דני קרבחאל ומוחמד סלאח. הישג חסר תקדים שאתם לא באמת מעכלים. והפרידה מזיזו ומכריסטיאנו.
2. הניצחון 0:3 בטורינו על יובנטוס ברבע גמר 2018 - אחד מניצחונות החוץ הגדולים של ריאל מדריד. השער השלישי היה מהלך כדורגל מחשמל, ומה נגיד ומה נאמר על המספרת? הגול האייקוני ביותר של כריסטיאנו הגדול מתוך ה-450 שלו.
1. גמר ליגת האלופות 2017 נגד יובנטוס - ניצחון 1:4 קלי-קלות, הגמר הכי קשה על הנייר היה להכי קל. הצמד של כריסטיאנו רונאלדו, הקינוח של מרקו אסנסיו, הבומבה של קאסמירו, הסטנדינג-אוביישן לטוני קרוס והריקוד של איסקו על המגרש עם הכדור.
בתזמון בו הדברים שלו מהדהדים עוד יותר, זינדין זידאן השתתף בתוכנית היוטיוב של חמידו מסאידי ודיבר על תקופתו בריאל מדריד: “אני והצוות שלי היינו למען השחקנים. הקשר איתם? אם אתה לא מבין את זה, אתה לא יכול להחזיק מעמד במקצוע הזה”.
“הגעה לקבוצה הבוגרת: הייתי מאמן קסטיליה החל מ-2014. בתחילת חודש ינואר 2016, התחלתי לשחק בקבוצה הבוגרת. זה היה מהיר בשבילי. תוך שישה חודשים, בום, מצאתי את עצמי בקבוצה הבוגרת. המעבר קורה באופן טבעי. אתה מכיר את חדר ההלבשה, אתה יודע איך השחקנים פועלים… עבדנו הרבה בהתחלה, היינו מגיעים בימי שלישי בשעה 09:00 בבוקר ועוזבים ב-23:00 בלילה, מכינים דברים. הייתה לנו את הקבוצה הכי טובה בעולם. כשראית את השחקנים, היית אומר לעצמך: ‘אם נעשה עבודה טובה, נוכל לעשות משהו יוצא דופן’. וזה בדיוק מה שקרה”
ההחלטות הראשונות שלו: “אני זוכר שהיו לנו שלושה שבועות, ולא הייתה לנו ליגת האלופות (לא היו משחקים עד לנוקאאוט בפברואר), רק הליגה, והיו לנו שלושה שבועות לעבוד. במשך שלושה שבועות יכולנו לעבוד מיום שני ועד המשחק הבא. נפגשנו עם ארבעת הקפטנים ואמרנו להם מה אנחנו רוצים לעשות, והם הצטרפו לפרויקט שלנו. מבחינה פיזית, ראינו שהם לא בכושר טוב. סקרנו את כל הנתונים. הכנו אימוני אירובי של 20-30 דקות לשלושת השבועות, ועשינו אותם במרכז האימונים. כי הבנו שהם צריכים לעשות אירובי, כדי להעלות את האנרגיה שלהם, כמו שאמרנו. זה איפשר לנו, כשראינו את הכישרון שהיה להם, להכניס אותם לכושר. ונותרו שישה חודשים. הם היו צריכים לעבוד באותו רגע כי ליגת האלופות חזרה”.
נקודת מפנה: “המשחק נגד וולפסבורג עזר לנו מנטאלית כשהיינו בגמר ליגת האלופות ואפילו בליגה. הראינו את זה עד הגמר, אנחנו תחרותיים. אמרתי להם שאם נשחק בלי חיבור נגד אתלטיקו מדריד או ברצלונה, נפסיד ב-100%. אם נעבוד יחד, אז נוכל לנצח אותן, וזה מה שקרה. בינואר לא היינו מנצחים אותם, ובסוף העונה ניצחנו את שתיהן: את ברצלונה בליגה ואת אתלטיקו מדריד בליגת האלופות”.
הקשר עם השחקנים: “בריאל מדריד, היינו לרשות השחקנים. מבחינתי, זה מה שהופך קבוצה לחזקה; אתה שם בשביל השחקנים. אם לא הבנת את זה, אתה לא יכול להחזיק מעמד במקצוע הזה. אנחנו שם כדי לתמוך בהם; אתה צריך להראות להם שאתה שם בשבילם. כדי שחדר ההלבשה יקבל את מה שאתה רוצה ליישם, הם צריכים לחבב אותך. אם השחקנים לא מסכימים עם כל מה שנותנים להם, עם מהלך האימונים, אז תמיד יהיה משהו חסר. אצלנו, אני חושב שהם נהנו מאוד בכל רמה”.
לייק 1
לא ראיתי אזכור לך בתקשורת הספרדית או משהו כזה ובכל-זאת, בהמשך לדברים של ג’יאנלואיג’י בופון על גמר מונדיאל 2006 - שתורגמו על ידי ‘וואלה ספורט’ - בקצרה: הוא טוען שהוא הסב את תשומת ליבו של השופט כי שמע את הרעש של הנגיחה של זינדין זידאן במרקו מטראצי וכביכול התחבט במחשבות אחרי שעשה כך.
-אוטוטו 20 שנה ואני עדיין נזכר בזה פה ושם, מבחינתי הרגע הטראגי במונדיאלים עם כל הכבוד לרונאלדו והקריסה לפני גמר 1998 וגם כאוהד נבחרת ספרד (נניח מונדיאל 2002).
זיזו איבד את הראש תרתי משמע כמה פעמים לאורך הקריירה, בעיקר ביובנטוס, ועדיין. לא משנה מה אמרו לך ואיך התגרו בך - זה גמר מונדיאל, המשחק האחרון בקריירה שלך. איך ככה ברח לך…מה גם שכמה דקות קודם לכן הוא נגח נפלא וסחט הצלה מבופון ובכלל טורניר אדיר שלו לדעתי. רבים מחשבים אותו בכל מקרה כאחד הגדולים בהיסטוריה אך מאזן התארים שלו במדי קבוצות העל כמו יובנטוס וריאל מדריד הוא לא מזהיר, אז מעניין מה עוד מונדיאל שחתום על שמו היה עושה “למורשת” שלו.
אגב מטראצי פה ושם מדבר על המקרה הזה, זיזו לא התייחס לכך מעולם חוץ מאיזה משפט-שניים שאמר שזו הייתה טעות כמובן אבל זה הסיפור שלו.
בדיוק היום לפני 20 שנה: משחק הפרידה של זינדין זידאן מהסנטיאגו ברנבאו. במחזור ה-37 של העונה, השבעה במאי 2006, אירחה ריאל מדריד את ויאריאל. התפאורה הייתה מושלמת כשהסנטיאגו ברנבאו היה גדוש בחולצות ושלטים של זיזו, ואף היה שלט שפנה לשופט של ישרוק לסיום לעולם. עוד תמונה אייקונית הייתה ים של דמעות. ילדים, בוגרים, נשים, כולם הזילו דמעה.
דבר אחד היה חסר - ניצחון. ריאל והצוללת נפרדו בתיקו 3:3 מהנה כשהקוסם הצרפתי משחק נהדר וכובש את השער השני של ריאל בנגיחה קשתית אחרי הגבהה של דיוויד בקהאם, השווה ל-2:2 באותו רגע בדקה ה-66. ג’וליו בפטיסטה הבקיע צמד. במשחק עם הרבה מאוד מצבים שלנו, סבלנו מהגנה חלשה מאוד ובראש ובראשונה אלבארו מחייה. זיזו הוחלף סמוך לסיום, בדקה ה-88 לקול תשואות הקהל, ומי שזכה להחליף איתו חולצה היב חואן רומן ריקלמה. אפילו זיזו כמעט הזיל דמעה. אגב, סרחיו ראמוס גרם לפנדל והורחק, הצוללת יכלה לנצח אבל בפטיסטה השווה.
זו הייתה עונה לא רעה בכלל של זיזו שפציעות הטרידו אותו בחודשים ספטמבר ונובמבר אבל סיים עם תשעה שערים ועוד 11 בישולים ב-38 הופעות. מהשחקנים הבודדים שהציגו יכולת סבירה נגד ארסנל בשלב שמינית הגמר בחלק ההתקפי לפחות. במשחק הפרידה, נגד סביליה בפיחואן - כבש בהפסד 4:3.
שלוש שנים אחרי שהקפטן פרננדו היירו נזרק - ריאל סוף סוף נפרדה יפה מאגדה כשזיזו עצמו הודיע באפריל שזה הסוף והוא מוותר על העונה הנוספת בחוזהו. גם איקר קסיאס וראול לא זכו לפרידה הולמת אם כי בהקשר שלהם עתידם לא הוכרע עד לקיץ.
אגב, את המשחק הזה ריאל-ויאריאל ראיתי בפאב המאש איי שם כשהייתי בכיתה ב’, בן 13 וחצי. המשחק הראשון שראיתי בפאב עם אוהדים. החוקים פעם היו פחות נוקשים. יכולת לשבת בפאב כל עוד אתה לצד חבר’ה מבוגרים ואתה לא שותה בירה. ישבנו 5-6 חברים לצפייה, חלקם עוד עם משתמשים פה בפורום.