אז אחרי כמה תוצאות מזעזעות בליגה ומה שנראה כמו סאבוטז’ בחדר ההלבשה של הפנסיונרים (לכאורה), הם מגיעים אלינו עם תוצאה בעייתית מבחינתם.
כשמתחשבים בבוסריות של דמבלה, בגיל/פציעה של אינייסטה ובהיעדרו של קוטיניו אנחנו צפויים לעלות עם הרכב שלוקה בפן היצירתי.
צ’לסי הוכיחו במפגש האחרון שבליגת האלופות מדובר בקבוצה אחרת. למרות שהסיכויים איתנו אני חושש מאוד לקראת מחר, אם עוד פעם נראה קו הגנה נמוך סוארס צפוי להיות מנוטרל וספק רב עד כמה גומש/פאוליניו יוכלו לעזור בפריצת קווי הגנה.
תגדיר תוצאה לזכותה.
תיקו היא תוצאה מאוד נייטרלית.
כרגע המצב הוא שמי שתנצח תעלה ותיקו 0 מעלה את ברסה ותיקו עם שערים מעלה את צלסי.
זה שהמשחק בקמפ יגרום לברסה לרצות לתת תצוגה לקהל ולתקוף יותר מה שמאוד יכול לשחק לטובת צ’לסי.
כמובן שהסיכויים עם ברסה, אך זה לטעמי לא בגלל התוצאה מהמשחק הראשון
בהנחה שאתה מתייחס ל-2009 והלאה, ומתייחס לתוצאה טובה בחוץ כתיקו ומעלה - לא. בשנים 2010, 2012, 2013 ו-2017 בארסה הודחה אחרי שהפסידה במשחק הראשון בחוץ (3-1 לאינטר, 1-0 לצ’לסי, 4-0 לבאיירן, 3-0 ליובה). בשנים 2014 ו-2016 הודחה אחרי שאירחה את המשחק הראשון (פעמיים אתלטיקו). בעונות הנותרות זכתה כמובן.
כמובן שצריך לבדוק כמה תוצאות “לטובתה” היו במשחקי חוץ בשלבים שקדמו להדחה/זכייה, אלו ההדחות בלבד.
הולך להיות משחק סופר חשוב והוא יכול כמובן להתפתח לכל כיוון שהוא. הדבר העיקרי שבעוכרנו היא העובדה שוורדה לא מנוסה במשחקים מסוג זה, עם זאת השחקנים שלו כן וכאן ההבדל המשמעותי והיתרון של בארסה מלבד איכות השחקנים שלה.
מסי - אינייסטה - בוסי - פיקה - סוארז - אלבה - ראקי הם שחקנים שמנוסים כבר במשחקים שכאלה, כולם היו בגמרים של מפעלים שונים אלה שיותר ואלה שפחות ואני צופה כאן יתרון משמעותי לבארסה. מלבד זאת, צ’לסי חייבת לתקוף במגרש חוץ וזה מתכון לצרות עבורה, קבוצות שמתקיפות את בארסה ולא שומרות מספיק על עמידה טקטית וחזרה מהירה להגנה נענשות באכזריות.
התוצאה של 1:1 זה יתרון פסיכולוגי קטן ולא יותר מזה, צלסי לא תשנה וגם לא צריכה לשנות שום דבר מהאופן שבו הם שיחקו במשחק הקודם. לסגור שטחים, לדאוג שסוארז יהיה מבודד בהתקפה ולהתפלל ליום רגוע יחסית של מסי. ולתפוס אותנו ערומים במתפרצת.
הם מבחינתם, צריכים רק לגנוב שער חוץ בודד וזהו. כמו במשחק הראשון, אני לא מאמין שהיכולת של צלסי מהליגה תשפיע עליהם. מי מהם יודע יותר טוב לקחת את הצמפיונס בעונה שבה הם גרועים בליגה (כך הם זכו בפעם היחידה שלהם במפעל).
ולמען כל מה שטוב בעולם, בבקשה לא לתת לווילאן שוב לבעוט חופשי מחוץ לרחבה, זהו הבדיחה על חשבוננו הסתימה.
חייב לציין שהשיח פה מזכיר לי את המשחק האחרון מול אתלטיקו. חששות סתמיים מצד אוהדי ברצלונה.
לא רואה את צ’לסי כובשת בקאמפ נואו באופן כללי, על אחת כמה וכמה מנצחת. ההתקפה שלה לא רעה, אבל די מקרטעת לאחרונה. קונטה התחיל עם המנהג המגונה לפתוח עם הזארד באמצע והוא פשוט מחריב בכך את משחק ההתקפה שלו. מצד שני, לברצלונה יש את ההגנה הטובה באירופה חוץ מאתלטיקו (אבל עם הרבה יותר שערי זכות), היא משחקת בבית, ויש לה את מסי.
אם צ’לסי עולה זו סנסציה ברמת ההעפלה ב-10 שחקנים עם השער של טורס והזעקות של גארי נוויל.
הם חייבים לתקוף בארסה לא חייבת לעשות כלום (חוץ מלסגור את הבעיטות של וויליאן כמו שציינת), בארסה במשחק הקודם נלחמה על שליטה במרכז השדה ועכשיו אפשר פשוט לעבור למתפרצות וזה יכול להגמר בשלוש חתיכות. הסיכוי של צ’לסי הוא בשער מהיר איכשהו וגרירת ברצלונה ללחץ, הם לא יחכו לסוף כדי לגנוב גול זה לא חכם ועלול להסתיים הרבה לפני הסוף בשבילם
אני לא טוען שהם לא מסוכנים או לא פקטור במשחק וכאן שארקי מגזים לכיוון השני, אבל היתרון של בארסה ברור ואם היא לא עולה זה יהיה בגלל טעויות בולטות שלה כי היא עדיפה ברוב הפרמטרים עם יתרון של תוצאה וביתיות
במשחק הקודם הם סגרו אותנו בצורה הרמטית בהתקפה, ואז הבקיעו את שער הזהב שלהם (ובגלל המזל הנאחס שלהם זה לא הסתיים יותר גרוע). אני יוצא מנקודת הנחה שהמגן שלהם לא יעשה שוב את הפשלה של לבשל גול לאינייסטה .
זה בדיוק היה תוכנית המשחק של קונטה מחר. יש פה מישהו שבאמת מאמין שהוא ינסה ללחוץ אותנו? הלוואי, שיעשה את זה.
אני מסכים עם משה בנוגע לצ’לסי. אם מישהו חושב שקבוצה של קונטה תתאבד על שער, אז הוא צפוי להתבדות.
הטקטיקן האיטלקי צפוי להעמיד תכנית משחק שכל מטרתה היא לא לספוג. ב70 הדקות הראשונות הלחץ הוא על צ’לסי להשיג שער שיעלה אותה. ב20 הדקות האחרונות הלחץ יהיה על בארסה, לא לשמוט את המקום ברבע הגמר.
קונטה מודע לזה שהקבוצה שלו נחותה, ובנוסף זה משחק חוץ. במשחק פתוח צ’לסי לחלוטין יכולה להבקיע לנו שער, אבל הם יספגו 3. לכן, אני מאמין שהוא יעדיף לחכות לסוף המשחק, כדי שהלחץ ידבר. גם שער בדקה ה90 הוא שער שיכול להכריע מפגש. תשאלו את אנדרס.
המקסימום שצ’לסי הולכים לעשות זה לשחק עם מוראטה בשפיץ ועם הזארד על רוברטו, וגם זה אני לא חושב שיקרה מתחילת המשחק, כי יש שעה וחצי עם אופציה להארכה.
אז זהו - שצ’לסי מולנו בליגת האלופות תמיד נותנת לכל הפחות פייט רציני. בעיני גם אז לא היה מדובר בסנסציה, אני מהאנשים המוזרים האלו שמאמינים בDNA של מועדון וצ’לסי הרוויחה את המורשת שלה בליגת האלופות דרך הקאמפ נואו.
המפגשים בצ’מפיונס:
1999-2000: בארסה מעפילה (3:1 בברידג’ 5:1 בקאמפ)
2004-2005: צ’לסי מעפילה (ההדחה הכי יפה שאני זוכר אי פעם מהקבוצה שלי)
2005-2006: ברצלונה מעפילה (האדום של דל הורנו ומוריניו מתפייט על התיאטרות בקטאלוניה)
2008-2009: ברצלונה מעפילה (אינייסטה!)
2011-2012: צ’לסי מעפילה (נוויל והגניחות)
יש פה מורשת פשוט מדהימה של כדורגל ובכל המשחקים המאבק היה צמוד עם דינמיקה די זהה.