השחקן שאי אפשר לשנוא, אחד מהדריבליסטים הגדולים בהיסטוריה של המשחק וקוסם שאחראי לכל כך הרבה רגעים מדהימים!
יותר מכל שער - זה הוידאו שמראה עד כמה אנדרס גדול. 5-1 מול אוהדים ששונאים את המועדון שלנו בדם, והם מריעים לאנדרס כאילו הוא אחד משלהם.
תודה!
לייק 1
טוב, ועוד סרטון רק מכיוון שאני לא יכול להתאפק
אני מנסה למצוא מילים שיתארו כמה שאני אוהב אותו ולא יכול…
“אני אוהב אותו כמעט כמו שאתם אוהבים את ראול”, תופס?
נחכה להודעה הרשמית כדי להפרד כמו שצריך, אבל אתמול היה אולי הנצחון העצוב ביותר שלי בתור אוהד בארסה. עוד פרידה מאגדת כדורגל ובחור פשוט מרגש מדור קסום שלא יחזור.
לא חושב שאי פעם הייתי עצוב ככה בסיום גמר. ועוד בכזה שניצחנו.
לנצח השחקן שהכי אהבתי (שיט, אני מדבר בלשון עבר) בברצלונה. ובכלל.
לייק 1
whykds - אני חושב שאינייסטה כסמל מעט יותר גלובאלי מראול, או לפחות יותר “לאומי”.
אוהדי אספניול בחיים לא יריעו כך למסי או לצ’אבי למשל, אני מוכן להמר שאנדרס יקבל גם תשואות אצלכם.
אני לא רואה סרט שהוא נשאר, זו היתה פרידה. אתמול הוא נתן לנו את רגעי הקסם האחרונים במסגרת תחרותית אמיתית.
14:30 מסיבת עיתונאים של הקדוש, בה הוא יודיע רישמית על עזיבה.
בדיוק. אינייסטה הוא שחקן שממש אי אפשר לשנוא. השחקן הכי חביב בבארסה של העשור האחרון!
אבל הייתי מצפה שיסיים את הקריירה בארסה. אני מופתע (ומאוכזב) שהוא עוזב. צ׳אבי ואינייסטה לא מסיימים את הקריירה בבארסה? לא חשבתי שזה יקרה לפני כמה שנים.
אנדרס זה מסוג השחקנים שאי אפשר לחלוק על ההחלטות שלהם. אני מקבל כל החלטה שלו.
אני חושב שגם הוא מבין את התהליך שהמועדון עובר. במסיבת העיתונאים הוא אמר שהוא לא חושב שהוא מסוגל לתת לברצלונה את 100 האחוז ולכן הוא עוזב.
אינייסטה זה החלום. הוא הפרצוף של ברצלונה.
אחד מהימים היותר עצובים בשבילי.
לייק 1
בספרדית זה נשמע יותר טוב: הכדורגל גדול מכל יריבות. בתור אוהד ספרד לעולם לא אשכח לאינייסטה את הגול בגמר המונדיאל ושמחתי שיש חודש אחד פעם בשנתיים ומשחקים פה ושם במהלך העונה בהם אני באמת יכול ליהנות מהקסם שלו, אבל בלי קשר לזה - אינייסטה אגדה, שחקן שתמיד כיבד את היריבים ונתן ריספקט לכולם, שאפו. לכן הקדשנו לו שני פוסטים גם בפייסבוק שלנו של האתר Realmadrid.co.il. אינייסטה אמר דבר יפה - ‘הפרסים האישיים זה נחמד אבל כבוד חשוב יותר, עשינו שלושתינו יחד(צ’אבי-אינייסטה-מסי) דברים גדולים, אני לא מרגיש שחסר לי משהו’.
שחקן שלעולם לא יכולתי לשנוא ותמיד הערכתי ומחאתי לו כאפיים גם בהצגות נגד ריאל מדריד על בסיס קבוע. בתור אחד מהקשרים הבודדים שלא נמדד במספרים, כי השכל והאסתטיקה מעל הכל - הוא לא כבש הרבה אבל כל גול זכור וכל גול בצבע, אם זה השיוויון בגשר מול צ’לסי, גמר המונדיאל, השער הרביעי בברנבאו ועוד ועוד ועוד.
בתור בן-אדם מאוד אמוציונלי למי שמכיר אותי, ואפילו על בסיס הפוסטים שלי כאן - תמיד מרגש אותי לראות שחקן לוקח ללב את הסיטואציה כמו אוהד, כמו ילד מתלהב, הבכי של אינייסטה במסיבת העיתונאים מרגש.
בארסה תרגיש חור גדול בלב, זה יהיה מוזר לראות בעונה הבאה משחק שלה ללא אינייסטה והיא צריכה למלא את החסר, לא רק בפן המרגש ושל הזהות, גם בפן המקצועי. צ’אבי היה מאוד משמעותי כשסחב עוד עונה בטרבל.
3 לייקים
החור האמיתי הוא אובדן הזהות בקצב זוחל.
אין לי בעיה עם הפרישה, יש לי בעיה עם הואקום… אני יודע שיש לא מעט מאיתנו שנחשדים כרומנטיקנים מנותקים מהמציאות, אבל שכירי חרב צרפתים לא יכולים למלא את החלל של מי שחי ונושם את המועדון.
אני חושב שאפשר להקביל זאת לפרישה של דור 99 אצל השדים האדומים, אף קשר בעולם לא יכול להחליף את סקולס מכיוון שהוא הרבה יותר ממוסר מחונן.
יונייטד למרות סגל עמוס כשרונות מתקשה להמציא את עצמה מחדש. ומה יהיה איתנו?
זו הסיבה לכך שאני באמת מייחל ליום שבו צ’אבי יגיע לעמדת המאמן. אולי הוא יחזיר קצת מהקסם שמתמוגג מהקבוצה…
אימפריות נופלות לאט
8 לייקים
סיד לואו צייץ השבוע, בקשר לאינייסטה השבוע, “שכולם מבקשים שתישאר זה הזמן הכי טוב לעזוב”.
אישית בעיני, למרות הצער העצום שלי, לטובת אינייסטה זה טוב שהוא עוזב עכשיו. רגע לפני שארנסטו וברתומאו הופכים אותנו באופן סופי לבילבאו, הוא עוזב לעבר השקיעה בכבוד. אני גם חושב שהגיע הזמן שמסי יתחיל לשקול ברצינות מעבר. רק לשמוע, שפפ סגורה רוצה לבטל את עיסקת ארתור בשביל להביא עוד פאוליניו… זה מספיק בשביל מסי ואינייסטה לומר שלום היה מעולה אבל הגיע זמן להיפרד.
כמה צלקות, זה כל מה שנשאר…
יש פצעים שמותירים אחריהם צלקות. לא מאלה שצרובות בעור אלא מאלה שצרובות בלב. העזיבה של אנדרס היא צלקת כזאת. בעיקר כי זה ברור שהוא מסוג השחקנים שאין להם תחליף ושהגעגוע אליהם לא ידעך עם השנים אלא רק יילך ויתעצם.
היום הזה עבר בסערת רגשות והמון עצב. ניסיתי לחשוב מה אינייסטה בשבילי. מעבר לשערים במעמדים החשובים, מעבר לכישרון הברור שלו כשחקן… המשמעות שלו בבארסה היא הרבה יותר מהמספר 8. מכמות התארים הבלתי נתפסת. הוא הרבה יותר מ"עוד שחקן"…
אינייסטה בשבילי זה האיש שהביא את כל היופי שבכדורגל לכדי מימוש באופן שלהגיד עליו “מושלם” יהיה חטא. כי אי אפשר לתאר בכזאת פשטנות פעולות כל כך מורכבות של כדורגלן מבריק כמוהו.
אינייסטה בשבילי זה האיש שאת הכדורגל העצום שלו לא צריך וגם אי אפשר למדוד בסטטיסטיקה. בקושי מילים מצליחות לתאר אותו בצורה מדויקת, אז לנסות לחפש משמעויות במספרים זה כישלון ידוע מראש.
אינייסטה בשבילי זה האיש שבאישיות שלו הוא אולי נחבא אל הכלים אבל כשזה מגיע לדשא אי אפשר לפספס את ההילה שמסביבו. והוא אולי שקט ולא מדבר הרבה אבל יעיד הקאמפ-נואו שהכדורגל שלו יכול להרעיד אצטדיון שלם.
אינייסטה בשבילי זה האיש שמוכיח שגם בעידן החומרי של היום אפשר למצוא שחקנים מהסוג של פעם. כאלה שהנאמנות היא נר לרגליהם והמסירות למקום בו הם נמצאים אינה מוטלת בספק. לעולם.
אינייסטה בשבילי זה האיש שגרם לי לבכות לראשונה מכדורגל בגול הבלתי נשכח ההוא בסטמפורד ברידג’.
אינייסטה בשבילי הוא כל אלה, והרבה יותר… ועכשיו הוא גם צלקת. וכמו שהוא לא “עוד שחקן” הוא גם לא “עוד צלקת”. הוא צלקת יפה. לא כמו הצלקות הרגילות שאנחנו מחפשים איך להסתיר. וכן, עם השנים הצלקת הזו שנקראת אנדרס אינייסטה אולי קצת תיטשטש אבל היא תמיד תהייה שם. תמיד. היא לא רק סימן… היא עולם ומלואו. היא סיפור של אגדה.
2 לייקים
רק אנדרס מסוגל לאחד כך את התקשורת בספרד:
להפך סמיר. מעשה אבירי. לא רוצים להיות רגשות אשם של מאמן. מבינים שתרומתם הולכת ופוחתת ושהישארותם עלולה לפגוע בקבוצה.
דוגמה לשחקן שלא הבין זאת, קסיאס.
כולם אוהבים אותו וידברו על כמה שריאל היו לא בסדר אבל אין מה לעשות, שחקן צריך להבין כשהוא כבר לא ביכולת שלו ולא ברמה של הקבוצה ואם הוא לא מוכן לשבת על הספסל ורוצה דקות הוא כבר לא יוכל למצוא אותן בקבוצה.
קסיאס ציפה להיות הרכב פותח לנצח על אף לא מעט טעויות, שאחת מהן כמעט עלתה לנו בגמר ליגת האלופות.
יפה עשו צ’אבי ואינייסטה שהבינו זאת ולא נלחמו על להשאר ולדפוק את ברסה בדרישה לדקות כאשר הם לא יכולים לתרום כמו בעבר.
זה שמחליף ראוי לא הגיע זו הטעות של המועדון (במקרה צ’אבי).
אגב למה ארתור זה לא מקרה גומש? הרי הוא לא שחקן בית ואף אחד לא ציפה שגומש שהיה אחד מהשחקנים הטובים בולנסיה ובין הקשרים הטובים בספרד יראה כמו שהוא נראה בברסה.
כרגע ארתור לא מראה יותר ממה שגומש הרבה לפני ברסה. ולפעמים רכישות לא מצליחות, אבל זה לא שעכשיו רכישת ארתור מעידה על שינוי מדיניות.
אני לא אומר שהיא טעות, אולי סוף סוף תקלעו בול ברכש, מה שלא קרה לכם מספיק בשנים האחרונות למעט סוארז ואומטיטי (ואולי קוטיניו ודמבלה שעדיין אי אףשר לשפוט אותם)
קטונתי מלערער על החלטה שאינייסה מקבל. הוא שחקן מיוחד.
זה שיקול מאוד מובן ובהחלט מעיד על אבירות, הבנת המציאות וכו’. מה שכן, אם שחקן מסויים ירצה להישאר בקבוצה שהוא כל כך אוהב, הוא ימצא דרך. אוריה הזכיר את הדור המופלא של יונייטד-- נוויל, גיגס וסקולס סיימו את הקריירה שלהם במועדון. בשלהי הקריירה שלהם, היכולת ירדה, התפוקה פחתה, וכך גם דקות המשחק. אך אף פעם לא עזבו את המועדון (בפרט, בריצה האחרונה של יונייטד לעבר התואר האירופי, פרגי בנה את הקישור סביב סקולס, כולל בניצחון על בארסה). במקרה של אנדרס, ב-3 השנים האחרונות הוא שיחק כ-40 משחקים בממוצע. זה הספק נהדר לשחקן שיחגוג 34 בעוד שבועיים. בנוסף, שחקנים עם תחושת שייכות למועדון וניסיון כה עשירים קשה למצוא, וזה הסיבה שאני מסכים עם דברי אוריה.
בשורה התחתונה: ציפיתי שישאר, אבל אני רוצה להאמין שאנדרס לא היה עוזב אם לא הייתה לו סיבה טובה לכך. שיהיה לו בהצלחה!
אבל אתה לא רוצה לבנות על שחקן בן 35 לשנה הקרובה. וגם אתה לא תשים שחקן של 150 מיליון על הספסל בגלל זה, זו לא הסיבה שקוטיניו חתם.
ברסה צריכה לחדש את הסגל וזה מה שהיא עושה ואינייסטה עם משכורת בין הגבוהות לא עוזר שם.
והכסף הזה משמעותי, ברסה כמעט איבדה את אחד הבלמים הטובים בעולם בגלל משכורת