לא יודע אם זה כבר הובא פה ולצערי אני לא יודע את המקור (קיבלתי בוואטסאפ) אבל זה נראה לי צירוף די מדהים;
רצף מעניין :
בעונת 1999/2000 ליגת האלופות עברה שינוי מהותי והורחבה ל-32 קבוצות ולראשונה יותר משתי נציגות מאותה מדינה (מאז המפעל עבר שינויים רבים, אך לא מהותיים כמו זה).
מונדיאל 2002 ביפן ודרום קוריאה היה המונדיאל הראשון מאז השינוי בליגת האלופות ומאז ועד היום נוצר רצף מעניין מאוד:
במאי 2002 באיר לברקוזן הפסידו לריאל מדריד בגמר ליגת האלופות, המאמן של לברקוזן היה קלאוס טופמולר, גרמני. ביולי 2002 גרמניה הפסידה לברזיל בגמר המונדיאל.
במאי 2006 ארסנל הפסידו לברסה בגמר ליגת האלופות, המאמן של ארסנל היה ארסן ונגר, צרפתי. ביולי 2006 צרפת הפסידה לאיטליה בגמר המונדיאל.
במאי 2010 באירן מינכן הפסידו לאינטר בגמר ליגת האלופות, המאמן של באירן היה לואי ואן חאל, הולנדי. ביולי 2010 הולנד הפסידה לספרד בגמר המונדיאל.
במאי 2014 אתלטיקו מדריד הפסידו לריאל מדריד בגמר ליגת האלופות, המאמן של אתלטיקו היה דייגו סימאונה, ארגנטינאי. ביולי 2014 ארגנטינה הפסידה לגרמניה בגמר המונדיאל.
עד כה, הנבחרת של המדינה ממנה מגיע המאמן אשר מפסיד בגמר ליגת האלופות עולה לגמר ומפסידה בו חודש וחצי לאחר מכן…, בקיץ הקרוב נוכל לבדוק האם החוקיות הזו תשמר, בהתאם לתוצאה בגמר ליגת האלופות בקייב,
גרמניה לכאורה צריכה להפסיד בגמר המונדיאל במוסקבה ב-15/07.
שאלת ה-Var נטחנה בלי היכר ואני חשבתי עוד מההתחלה שצריך להשתמש בזה במקרה ספציפי אחד - החלטות פנדל או שער בדקה האחרונה, ממש ריאל-יובה ברבע גמר הצ’מפיונס כמשל. אתמול קראתי ראיון של הארי רדנאפ למגזין המונדיאל של מעריב והוא תיאר את זה בצורה מושלמת. גם אם לאט-לאט פוחת הזמן שלוקח עד שמשתמשים בזה, ומצד שני אוסטרליה כבר יצאה להתקפה נגד צרפת עד שריקת הפנדל - זה לא תקין. הנה מה שהוא אמר:
“הרגע הכי גדול עבור אוהד כדורגל הוא הטירוף ברגע שנכבש השער, זה רגע עוצר נשימה. ועכשיו לקחו לאוהד הזה את הרגע. השמחה מאופקת כי היא יודע שהשופט הולך לבדוק במצלמה שוב ועוד מוקדם לחגוג”.
כשראיתי את ספרד-פורטוגל באיזה פאב לא הבנתי מה קורה, זווית מעורפלת כזו כאילו גבוהה ואלכסונית כמו אחת המצלמות שאפשר היה לבחור בפיפה 2002, איכות הצפייה ביזיונית. הבנתי שהתלוננו על ‘כאן’ ושהיה שיפור אבל זה עדיין לא מספיק.
עובר על עיתוני הספורט פה ושם, ו-‘ידיעות’ הקדישו 12 דפים שזה נחמד, אבל לא אהבתי. יותר מדי סרבול ובלאגן, תמונות לא משהו, רק שלושה משחקים קיבלו התייחסות רצינית והעדיפו במקום זה לכתוב קשקוש על העולם הערבי וראמוס או משהו כזה. ‘כריסטיאנו גדול ממסי’, כותב עמיר פלג בטור די מביך וזה מתאים יותר לויכוחי הפורום שלנו ולא לעיתון מכובד, וגם הכותרת עצמה בעיתון עם תמונה גדולה של כריסטיאנו לעומת תמונה קטנה יותר של מסי מאוכזב. זו ילדותיות. ה-3:3 בין ספרד ופורטוגל צריך לקבל את השער, אחד המשחקים הגדולים במונדיאלים האחרונים.
אגב, זה ממש מתאים לדף הפייסבוק ‘כשל בתקשורת’. מחפש במארקה הרכבים משוערים לגרמניה-מקסיקו, והנה:
אתמול ה-30 ביוני, בתאריך הזה לא רק מסתיימים הלימודים. לפני 16 שנה: רונאלדו כבש צמד בגמר המונדיאל נגד גרמניה(2002) וחזר סופית למרכז הבמה, השיל מעליו את הקוף הכבד מלפני ארבע שנים והשתחרר מאינסוף הפציעות באינטר, כל זה עם תספורת מגוחכת(כדי שידברו על השיער ולא על הפציעות שלו). בדרך לגביע החמישי של ברזיל הוא כבש שמונה שערים בטורניר נפלא. אלה היו ההרכבים היו ההרכבים באותו משחק. רונאלדו גם יעבור את פלה ויהפוך למלך שערי המונדיאל בכל הזמנים עד שיבוא קלוסה ב-2014. וכמובן שאת הקיץ ההוא הוא סיים כשחקן ריאל מדריד.
רונאלדו עצמו מזכיר את זה כבכל שנה באינסטגרם. ברזיל של שיטת שני מגיני הסופה ושלושת הבלמים כשמקדימה שלישיית ה-R: רונאלדיניו-ריבאלדו-רונאלדו. בגרמניה, באלאק נעדר בגלל צהובים והתחיל להיות האיש של הכמעט, אחרי שאותה עונה הסתיימה בטרגדייה היסטורית מצד לברקוזן שפשוט הפסידה הכל. אוליבר קאן שנבחר עוד לפני המשחק לשחקן המצטיין - עשה טעות גדולה בגול הראשון ולא סלח לעצמו עד היום.
גמר המונדיאל הקרוב יהיה הגמר הראשון החשוב ברמת הקבוצות או הנבחרות (צ’מפיונס, גמר גביע מקומי, מונדיאל, יורו או קופה אמריקה) מאז 2013 שבו לא ישחקו מסי או רונאלדו. מדהים.
יותר קשה לבעוט בדו-קרב הפנדלים מאשר פנדל במהלך המשחק, והאחוזים צונחים מ-80% במשחק עצמו ל-70% בהארכה. הלחץ, העייפות…
ההצלחה הגבוהה ביותר היא בבעיטה הראשונה אחריה הכי קל לתקן כביכול, וקבוצות יעדיפו להיות ראשונות, לזו שבועטת ראשונה יש 60% לנצח.
גורם שחשוב מעבר לבעיטה עצמה - ההתמהמות, דוגמא של אספאס הספרדי שהחטיא כשנאלץ להמתין אחרי שראמוס לא יצא מהרחבה. גם השוער תמיד ינסה להפריע הרי.
לאן כדאי לבעוט? עם בעיטת פצצה לחיבור או לתקרת השער יש סיכון שהכדור יעוף החוצה, ובעיטה שטוחה השוער יוכל להדוף אם יהמר נכון והיא לא תהיה חזקה מדי. כך שכביכול עדיף לפינה וגבוה אבל רק קצת יותר מחצי גובה.
לאן בועטים? רבע מהפנדלים הולכים שטוח לפינה השמאלית, והאיזור השני הכי שכיח הוא צד ימין למטה.
מתכוננים לפנדלים? לא כמו פעם, לא מתרגלים שעות באימון, משלמים לחברות חיצוניות שיוצרות מידע על הפנדלים של כל שחקן יריב והתנהגות השוער.
האם יש השפעה לשחקן שכבר בעט במשחק עצמו, לקראת הדו-קרב? מודריץ’ החטיא במשחק עצמו ובדו-קרב הצליח לכבוש. אין הבדל סטטיסטי.
הגיל משפיע? לפי הסטט’ דווקא הצעירים בני 21-23 עם אחוזים טובים יותר מהמבוגרים והמנוסים.
חשיבות לקבל הביתי? ממש מעט, יתרון של 2-3 אחוז.
ועל הנבחרות ספציפית:
מאז הונהגה השיטה במונדיאל 1982 - הגענו ל-29 הכרעות מהנקודה הלבנה. השיא למונדיאל יחיד עומד על 4 - מונדיאל 1990, מונדיאל 2006 בו הוכרע כך הגמר, ומונדיאל 2014. כרגע אנחנו עומדים על שלושה קרבות מהנקודה הלבנה במונדיאל הזה.
גרמניה היא היחידה עם מאזן מושלם במונדיאל בפנדלים - 4 מתוך 4| ארגנטינה עם 80% - 4 נצ’ מתוך 5 מקרים, והפסד אחד אתם יודעים למי| ברזיל עם 3 נצ’ ב-4 ניסיונות.
הנבחרות המארחות הגיעו 7 פעמים לדו-קרב פנדלים. מקסיקו ב-1986 ואיטליה ב-1990 הפסידו אך 5 הנבחרות אחר-כך ניצחו.
ספרד(2002) והולנד(2014) הן היחידות שניצחו והפסיד בדו-קרב פנדלים באותו המונדיאל. ארגנטינה ב-1990 היא היחידה לנצח פעמיים.
יש הבדל בין הדחה של ברזיל ברבע הגמר נגד בלגיה תוך כדי ששיחקה כדורגל יפה, לבין הדחה של ספרד בשמינית נגד רוסיה כשהיא לא מצליחה לבעוט לשער (אבל היי שברו שיא מסירות), או בין גרמניה שלא עברה את הבתים בבית עם מקסיקו שבדיה ודרום קוריאה.
מסכים איתך על הטענה הכללית, לא כל הפסד הוא כישלון, באמת מאיזה 6 נבחרות מצפים להביא גביע, ורק אחת תצליח, וכמובן שהקטנות לא תמיד כאלה קטנות (קרואטיה לדוגמה).
לצורך העניין, לא חושב שאורוגוואי, ברזיל ופורטוגל נכשלו.
על ארגנטינה זה דיון, לטעמי לא נכשלו באמת כי במבחן התוצאה היא בהחלט לא נכשלה, לסיים מקום 2 אחרי קרואטיה זה הגיוני, ולהפסיד לצרפת (המועמדת הבכירה לתואר) זה בהחלט לגיטימי. אך מצד שני היא שיחקה גרוע רוב הזמן ולא מימשה חצי מהפוטנציאל הגלום בסגל.
ברזיל ‘נכשלה’ - זו מילה קשה מדי, היא נכשלה רק ברמת התוצאה, כי היא שיחקה טוב מאוד אתמול והיה לה מונדיאל בסדר. נתנו הכל על המגרש, וההדחה שלכם היא לא סנסצייה כי הירבה היא בלגיה. היא לא נכשלה.
ארגנטינה נכשלה בגלל הדרך לאורך כל הדרך, שלב הבתים הבינוני, השערוריות בנבחרת, השאלה מי מנהל שם את העניינים. הדחה מול צרפת הייתה מתקבלת בהבנה.
ספרד נכשלה מכל הבחינות. היו לה מעט מאוד דקות של כדורגל בטורניר, כבר כבשה שער נגד רוסיה ונרדמה, היה אסור לה להגיע לפנדלים.
גרמניה נכשלה כי היא עפה בשלב הבתים, כי ההרכבים היו לא נכונים, כי היא לא למדה ממקרי העבר, וגם הניצחון הדרמטי שלה על שבדיה לא עזר - אף אלופת עולם שהודחה לא הצליחה לנצח במשחק השני בשלב הבתים והיו חסרות סיכוי בערך, בניגוד לגרמניה.
אורוגוואי חד וחלק לא נכשלה וקשה לי להשתמש במונח הזה גם לגבי נבחרת קולומביה. פורטוגל - היתרון העיקרי שלה היה כריסטיאנו, בדיעבד ראינו שהצוות המסייע לא מדהים. אתה לא עושה ‘העתק-הדבק’ בין יכולת של שחקן בקבוצה לבין בנבחרת, ראו ערך גדש למשל.
כשמדברים על אנגליה-שבדיה ישר רצות בראש תמונות של דיוויד בקהאם וזלאטן איברהימוביץ’ שלא הצליחו עם הנבחרת. הערב, שניהם יהיו ‘אוהדים’ ביציע, ויראו את אחת מהנבחרות שוברות את תקרת הזכוכית מזה זמן רב. והם בקרב ברשתות החברתיות:
זלאטן: ‘אם אנגליה תנצח אני לוקח אותך לארוחת ערב חגיגית ומשלם בכל מקום בעולם. אבל אם שבדיה תנצח אתה תעזור לי לבחור פריט באיקאה, בסדר?’.
בקהאם: 'אני אקח אותך לאיקאה בכיף ואייעץ לך מה לקנות לאחוזה הפרטית החדשה בלוס-אנג’לס. אבל אם אנגליה תנצח, אתה מתחייב להגיע לוומבלי, לשבת לידי ולצפות במשחק שלנו - וכל זה עם חולצה מנבחרת אנגליה וליהנות מפיש-אנד-צ’יפס במחצית. מה נסגר? ‘יש לנו עסקה!’
מונדיאל 2006 - שלב הבתים: שתי הנבחרות בגדול הבטיחו את ההעפלה וסיימו עם 2:2 מרהיב במחזור השלישי. ג’ו קול העלה את אנגליה ליתרון בשער ענק, כנראה הגדול בקריירה שלו - עצר בחזה ומ-25 מטר אני מניח שלח בומבה אדירה לחיבור; אלבק השווה והדרמה רק התחילה. ג’ררארד כבש שער בדקה ה-85 מה שהיה נראה כשער ניצחון, אבל הנריק לארסון השווה בדקה ה-90.
