כדור הזהב 2019- הבמה שלכם

כדורגל כללי
,
124

אפשר לנתח פעולות ברמת המיקרו עד מחר.

ברמת המאקרו ראמוס שחקן משמעותי ודומיננטי וקפטן בריאל מדריד בתקופה שתחשב הצלחה גדולה בראיה היסטורית, בטח בליגת האלופות. בלמים אחרים לא. אגב, אתה לא חייב להסתכל מחוץ לבית - האם רפאל וראן בלם פחות טוב מראמוס מבחינת קריטריונים “יבשים” (כאלו שמופיעים בפיפא)? לא בטוח. האם הוא ייחשב לשחקן פחות גדול? כן.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה קצת כמו שתנתח החלטות נקודתיות של ביבי ותסיק שראשי ממשלה טובים צריכים להחליט אחרת. זה עדיין לא מונע ממנו להיחשב כאחד מראשי הממשלה המוצלחים שידעה מדינת ישראל (לא שמתי מחל בקלפי, למען הסר חשד).

לייק 1
125

ה’ראיה’ באה להדגים מה חושב האוהד האובייקטיבי. ראמוס פשוט היה שם בהמון רגעים גדולים ושיחק תפקיד משמעותי. וכן, הוא מנהיג ענק. בסדר גודל כזה שאתה אולי יכול להתעלם אבל זו תיהיה עצימת עיניים. אותם אוהדי באסה שנתנו לך לייק על התגובה לפיה הוא יזכר בזכות השערים, הם הרי לא חושבים שנזכור את פויול בזכות השער נגד גרמניה, תרשה לי להניח.

לגבי פפה, הזיכרון מתעתע. ללא קשר לדעתי האישית על איכויותיו כבלם, עונה אחת שבה נתן תצוגות לקראת הסוף לא תשכיח ממני את כל הפעמים שכונה ‘טיפש’, ‘חמום מוח’ וכו’…

2 לייקים
126

כשמדברים על ואן דייק מול וידיץ’ צריך להביא בחשבון שאנחנו נמצאים בתקופת שפל חסרת תקדים מבחינת האיכות של בלמים. בזמן של וידיץ הסתובבו פרדיננד וטרי, בלמים גיים צ’ינג’ריים, ולא עבר הרבה זמן מנסטה וקנאברו. העשור האחרון הוא מדבר מהבחינה של איכות העמדה והרבה זמן לא היה שחקן ששמת לב אליו מהעמדה הזאת. את העובדה הזאת אפשר לקחת לטובתו של ואן דייק (קשה יותר להיות בלם טוב יותר היום ואפשר לקחת לרעתו (קל יותר להתבלט).

לייק 1
127

אני יודע שהוא ייזכר כענק בעיניי האוהד האובייקטיבי, זה שרואה קלאסיקו ורואה את ראמוס נוגח ומשווה או את גמר ליגת האלופות והוא הופך את היוצרות בדקה ה93.
האוהד האובייקטיבי ייזכור את הכדור המגוחך שהחזיר לקורטואה והפך ליתרון של סוסידאד? האוהד יזכור את היציאה המטומטמת שלו מול פסז’, אחריה השאיר את כל ההגנה פרוצה כשקורטואה מקבל אדום? האוהד יזכור את הפנדל המיותר שנתן לאלאבס במשחק האחרון? האוהד האובייקטיבי לא ראה את כל זה, וגם לא שמע על זה כי זה ראמוס ועל הטעויות של ראמוס לא מדברים. כל זה אגב, רק בארבעת המשחקים האחרונים.

האוהד שרואה משחק של ריאל מדריד פעם בחודשיים לא באמת יודע. מודע לכך שהוא התעלה ברגעים קריטיים. ראיתי אותם גם בעצמי. אני גם יודע מה זה לחיות איתו לא במשחקים גדולים אלא מול אייבר וסרגוסה.

בגלל אותה הפעם שהוא עשה את מה שעשה. הוא לא היה טיפש וחמום מוח כמו שעשו ממנו ב99% מהזמן. לא שחקן עם מיקום מעולה, אבל עדיין עם מיקום טוב יותר משל ראמוס.

128

פפה אחד הבלמים הכי חכמים בדורו, טיפש וחמום מוח זה המצאה של ערוץ 5, כמעט ולא הורחק בתקופה שלו אצלנו, בלם שלדעתי בכל התקופה שלו אצלו(חוץ מהשנתיים האחרונות) היה יותר טוב מראמוס.

2 לייקים
129

פפה הוא הבלם הכי גדול שאני ראיתי בריאל מדריד אגב. זה שהכי סבל מ’זיכרון קצר’, בגלל הבעיטה המטופשת ההיא בקאסקרו שגורמת לך להקיא. הוא היה פחות פרוע הרבה אחרי זה וגם היה נתון מדהים שלו לגבי איך הוא לא מקבל צהובים.

לגבי ראמוס ו-ואן דייק, הדיון לא הוגן כי ההולנדי בשיא הקריירה שלו בגיל מאוחר בעוד ראמוס גם אם הוא יצטלם עוד פעם עם קוביות בבטן, ישחק גם בריאל וגם בספרד בלי לנוח בכלל ויצליח להתחמק מפציעות - הוא קרוב לסוף הקריירה, “הילד” יהיה בן 34 במרץ. מה לעשות, המהירות אבדה, גם קצת הפיזיות, יש שחיקה. אני ראיתי משחקים שלמים של ליברפול שהיריבות בקושי עברו את החצי, הגיעו מול ואן דייק פעמיים. כשריאל מדריד משחקת גם קבוצה כמו לגאנס תגיע להרבה מצבים של אחד על אחד עם שחקני ההגנה שלה.
ראמוס הגיע בגיל 19 ולקח את החולצה של היירו והראה מה זה וובוס, וכעבור שנה לקח אליפות כמגן ימני כשהוא מפגין בגרות יוצאת דופן לשחקן בגילו והיה מהחשובים ביותר באותה עונה אחרי רוד ובקהאם. היו לו עונות נהדרות כמו העונה לאחר מכן, עונת האליפות עם מוריניו, עונת האליפות עם זידאן ועוד ועוד, ראמוס מודל 2019/20 לא רלוונטי.

אגב ה"גרפיקה מספורט5" - דיון ביציע העיתונות על כדור הזהב ושאלו שם את אלי סהר ואחרים מי צריכים להיות מקומות 3-4 או משהו כזה אחרי ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. אלי סהר בחר בראמוס “הסמל של ריאל מדריד” במקום השלישי ואחריו רוברט לבנדובסקי.

2 לייקים
130

ראמוס הביא לי את הדסימה, אי אפשר להגיד שאני לא אוהב את ראמוס, אבל ואן-דייק יותר טוב מראמוס בשיאו, ההולנדי כמעט ולא טועה(ב 99% מהמקרים לא טועה), רק לפני חודש עברו אותו בפעם הראשונה בכידרור מאז שהגיע לליברפול !
נכון שליברפול לוחצת חזק וגבוה, אבל זה לא היה עובד בלי ואן-דייק מאחורה, שים כמעט כל בלם אחר בעולם וכל פעם שהלחץ של ליברפול קצת נשבר אתה תמצא חלוץ מול שוער בצד השני, עם ואן-דייק זה לא קורה ולכן ליברפול יכולה להרשות לעצמה ללחוץ וללחוץ וללחוץ עוד יותר גבוה.
כשואן-דייק לא משחק ליברפול אגב לא לוחצת גבוה וחזק כפי שהיא עושה עם ואן-דייק.

בקטע הלחץ שליברפול מפעילה יש להזכיר אגב את פאביניו שמאמצע העונה שעברה עושה עבודה מדהימה.

ועוד משהו קטן, ואן-דייק לא פחות מסוכן מראמוס גם בקרנות וכדורים חופשיים.

131

נתון שמאוד הרשים אותי עד שאשכרה ראיתי את ליברפול משחקת מול בארסה, וכל פעם שמסי הגיע מולו, הוא פשוט התחיל לקחת אחורה וקרא לעזרה של שחקנים אחרים. שחקן גדול, אבל ניפחו אותו מעבר לכל פרופורציה.

וירג’יל הוא אכן הבלם הטוב בעולם, אבל לדבר עליו בראי ההיסטוריה זה פשוט לא רציני, בייחוד כשהוא נמצא בטופ בקושי שנתיים. רונאלדיניו, אחד השחקנים הגדולים שיצא לי לראות, היה בטופ ל3-4 שנים, ואף אחד לא מדבר עליו כאחד הגדולים בהיסטוריה (למרות שמבחינת כישרון לטעמי הוא לגמרי שם).

אגב, הייתי רוצה לפתוח דווקא את הזכיה של אליסון בפרס יאשין. ועוד בפער כל כך גדול של 500 קולות.

אם ואן דייק כל כך טוב, אז על מה אליסון מקבל כל כך הרבה קרדיט, לעומת טר שטגן שהוא אחת מ2
הסיבות שמישהו בכלל מדבר על ברצלונה כעל מתחרה לתואר כלשהו.

אם מסי מחזיק את כל החלק היצירתי של ברצלונה (שערים, בישולים, יצירת מצבים, כל משחק ההתקפה, ועד לעונה שדה יונג הגיע, גם את כל משחק הקישור), טר שטגן מחזיק לבד את כל ההגנה של ברצלונה.

אם אליסון ספג 20 שערים (עם ואן דייק הגדול, והגנת הברזל של ליברפול) מתחילת העונה הקודמת באלופות (12 אשתקד ו8 השנה) אז טר שטגן בקושי עם 13 ספיגות (10 אשתקד ו3 השנה). עם הגנה הרבה יותר גרועה בפער עצום.

ליברפול כקבוצה הייתה טובה מאיתנו בפער די גדול שנה שעברה. ה4-3 הזה מרמה לחלוטין, ועל ה3-0 במשחק הראשון חתום לא פחות ממסי (שסידר לדמבלה הקרצייה מצב ענק ל4-0, ככ חבל) אדון מארק אנדקה דה מפלצתר שטגן, שמנע מליברפול מצבים ככ איכותיים.

גב רשם פה שצריך לעשות הפרדה בין תארים אישיים לתארים קבוצתיים, ואני לחלוטין מסכים איתו. הרעיון של לתת לאלופת אירופה, או לסגנית אלופות העולם (הלוו, 2014, מה הלוז?) אוטומטית את כל הפרסים האינדיבידואלים של השנה זה הורס את כל הרעיון של הפרסים האלה. הרי לכל אחד מהמפעלים האלה יש את פרס שחקן המפעל.

בחיי, ב2014 מסי זכה בפרס שחקן המונדיאל, ב2018 מודריץ’ זכה בו, ובפרס השחקן המצטיין של ליגת האלופות 2019 זכה ואן דייקן, כשאליסון זכה בפרס השוער. בפרס שחקן השנה של הליגה האיטלקית 2019 זכה רונאלדו משום מה. זה פרסים אמיתיים.

כדור הזהב (וגם פרס דה בסט) צריך להינתן לשחקן שהיה הכי טוב בעולם. כנל פרס יאשין. טר שטגן נתן את אחת השנים המפחידות של שוער. באמת, אתם לא מבינים איזה עלובה בארסה של וואלורדה, תראו קצת משחקים (אבל ממש קצת, כי יותר מדי עלול לפגוע לכם בבריאות) ותשליכו את זה על שאר המשחקים, כי אין הבדל. קבוצות מגיעות נגדנו למצבים מטורפים וטר שטגן גורם לחלוצים בספרד לקחת כדורים נוגדי דיכאון.

6 לייקים
132

כי זה מסי, חלוצים אחרים שמגיעים מול ואן-דייק עושים מה שההולנדי עשה מול מסי, חוזרים אחורה ומבקשים עזרה מחברים כי הם יודעים שלא יעברו את ההר שנמצא מולם.

אף אחד לא דיבר על ואן-דייק כאחד הטובים בהיסטוריה(עדיין), עוד 4-5 שנים נשפוט אותו היסטורית, אבל הוא הבלם הטוב בעולם כרגע ללא ספק ובפער ענק ואפשר להשוות אותו כבר עכשיו עם בלמים כמו וידיץ’ וטרי ולקבוע שהוא יותר טוב מהם.