בפורום הקודם ת’רד החדשות והפציעות שירת אותנו נאמנה להרבה-שנים, לאף-אחד פשוט לא היה חשק לפתוח דיון חדש ומעודכן. וברצינות, לאור הפציעות הבלתי-נפסקות של ריאל מדריד התחושה היא שכולנו הפכנו למינימום ד"ר. כמו שכתבנו בגלגול הקודם: הת’רד הכי מסריח בפורום חוזר: פציעות, הרחקות וחדשות כלליות שונות. אנחנו עדיין מחכים למועד רשמי חדש לקלאסיקו בדצמבר מול בארסה בברנבאו, בהתאם ללו"ז באליפות המועדונים לקבוצות, אבל נראה שזה יהיה הת’רד הרשמי של גארת’ בייל הפצוע הכרוני.
גארת’ בייל שלא שיחק מאז המשחק בדורטמונד שם הפגין יכולת מעולה עם שער ובישול בסוף ספטמבר - ממשיך במסורת ויחמיץ לצערו גם את המשחק השני נגד האקסית טוטנהאם. במאזנו של בייל אפשר לדבר על משחק שביעי ברציפות שיחמיץ העונה בגלל פציעה, ואנחנו רק בנובמבר אוטוטו; גם קיילור נאבאס לא התאמן והוא לא ישחק וייתכן שיחזור אחרי פגרת הנבחרות.
מי שבדרך להיות אף הוא פצוע כרוני זה רפאל ואראן שהוחלף במחצית ההפסד לג’ירונה וכך סיים את משחקו ה-200 בקבוצה[במאמר מוסגר אפשר לומר שתחילת הדרך של ואראן הייתה נפלאה אבל מאז הפציעה מול אספניול לפני גמר הגביע ב-2013 - הוא איבד את הדרך וקשה לסמוך עליו והוא נוטה לפציעות]; איסקו גם כן לא התאמן היום והוא בספק למשחק לאור העובדה שספג רגל עץ מול ג’ירונה וסיים את המשחק פצוע;
בנוגע למאתיה קובאצ’יץ’ שנפצע מול אפועל ניקוסיה במחזור הפתיחה של הצ’מפיונס עדיין אין חדשות אבל התחושה שישוב אחרי פגרת הנבחרות.
בכל-מקרה, אנחנו הכי מחכים לעידכון בגזרת דני קרבחאל שאובחן כסובל מזיהום ודלקת שעלולה להשפיע על קרום הלב. קרבחאל קיבל טיפול תרופתי והיה במנוחה מוחלטת כמעט בכל החודש ובימים האחרונים התחיל לשוב לאימונים חלקיים בעיקר בחדר כושר . קרבחאל קיבל את הפטור הרפואי לחזור למגרש אחרי שעבר מס’ מבחני כושר קלים והוא בדרך הנכונה אם כי אף-אחד במועדון לא יודע להגיד חד משמעית מתי יהיה כשיר. היום הוא עלה לכר הדשא לראשונה מאז.
כמו תמיד, כשהקבוצה מפסידה התקשורת תופסת שיחות/הערות/תקריות בין השחקנים במהלך המשחק. הפעם מרסלו ענה בעצבים למודריץ’ אחרי איבוד כדור משהו כמו “פישלתי…ואתה לא פישלת?”.
זה לא כל כך מעניין כשלעצמו, אבל מה שכן צד את עיניי הוא שזאת לא הפעם הראשונה שמודריץ’ נתפס מעיר לשחקנים, כשהתקרית הכי זכורה לי היא שהוא נכנס באיסקו על כדרור מיותר לפני שתי עונות. אני אומר את זה לזכותו ולא לחובתו, תמיד מעניינות אותי האינטריגות בחדר ההלבשה ומה המעמד של כל שחקן, מי המנהיגים וכו’.
נראה שעם השנים מודריץ’ הפך לאחד השחקנים הבולטים מבחינה חברתית, הוא חבר טוב מאוד של סרחיו ראמוס ושניהם אף יוצאים לחופשות ביחד (ראמוס ומשפחתו התארחו בקרואטיה בקיץ). מטבע הדברים הוא היה “הצמוד” של גארת’ בייל בתחילת הדרך ואולי גם היום, הוא האלוהים של קובאצ’יץ’ וכבר מהעונה הראשונה היה מחביביו של כריסטיאנו שהיה בין הבודדים שיכל לתקשר איתו באנגלית. מעניין לראות שזה לא בזכות היותו שטותניק כזה שכולם אוהבים כמו איסקו או מרסלו אלא להיפך, אחד שאין לו בעיה לנזוף בחברים ולמרות זאת הם מעריכים אותו. כמעט כל שחקן שלנו שמדבר על מועמדים לכדור הזהב מתחיל בכריסטיאנו, וממשיך בשמות של ראמוס ומודריץ’…
היה לנו על זה דיון בעבר בהקשר של המנהיגות של ארבלואה - כדי שיקשיבו לך אתה צריך להיות טוב במה שאתה עושה
וברצינות, אני לא מופתע מהמעמד הזה של לוקה. גם לא מהמעמד החברתי. מצד אחד הוא שחקן מאוד בוגר, קשר מסוג “המבוגר האחראי” סטייל אלונסו, מצד שני הוא לא קרחון כמו הספרדי באופיו. מתכון טוב להיות מוערך מבחינה מקצועית עד כדי רמה של חלוקת הוראות במהלך משחק וגם דמות חזקה חברתית בחדר ההלבשה.
ההבדל הוא שפעם מרסלו לא היה עונה כי מודריץ’ באמת לא היה מאבד כדורים, עכשיו שלוקה נחלש אז מרסלו מרשה לעצמו להיות סורר. לא משהו שכמה בעיטות בתחת לא יפתרו
אני זוכר שאחרי ההפסד 2:0 בדורטמונד בעונת הדסימה בגומלין רבע הגמר(היפוך תפקידים בין ריאל ודורטמונד בהשוואה לעונת המוריניו), מודריץ’ היה נסער בראיון לאחר משחק ואמר מול המצלמות משהו בסגנון - “המשחק הזה משקף אותנו. אנחנו בכל פעם מדברים על זה אבל לא לומדים מהטעויות ועושים אותן שוב” וזה היה אחד הציטוטים היותר נכונים ששמעתי משחקן של ריאל מדריד איי-פעם.
בנושאים אחרים היום:
ב-AS למשל מדברים על ה-30 גולים שחסרים לנו מהמגנים, כמו שהיה בעונה שעברה. קרבחאל בישל 12 וכבש שער אחד(סביליה) ומרסלו בישל 14 וכבש שלושה בעצמו; והעונה: מרסלו ב-948 דקות בישל רק פעמיים וכבש שער בודד(נגד אייבר), בעוד קרבחאל בישל לקאסמירו מול יונייטד בסופר-קופה ולבייל נגד דורטמונד בצ’מפיונס.
במארקה מזכירים ‘התרפיה של הצ’מפיונס’, ואם כריסטיאנו בליגה הרעיד את הרשת רק פעם אחת ב-540 דקות(שער הניצחון נגד חטאפה) - בצ’מפיונס הוא כבש בכל שלושת משחקיו ויש לו חמישה שערים. הנה הגרף העלוב שלו אחרי 10 מחזורי ליגה בהשוואה לשנים עברו, איפה הימים של 2014/15 לדוגמא::
אגב, אתמול במארקה כתבו שהנשיא פרס ירד לחדר ההלבשה לאחר המשחק נגד ג’ירונה והביע את אכזבתו העצומה ממה שקורה. הנשיא טס עם הקבוצה כבר בשבת לקראת המשחק ורצה להיות לצד השחקנים. הוא לא אהב את הגישה והיעדר המחויבות.
זה היה באוויר ממזמן ויש אישור רשמי - יש תאריך: הקלאסיקו נדחה ליום שבת ה-23 בדצמבר וייערך בשעה 14:00 שעון ישראל. יש גם אישור באתר הרישמי שלנו. הקלאסיקו הראשון של העונה, במחזור ה-17 בסנטיאגו ברנבאו, נדחה בשלושה ימים בסופו של דבר בשל ההשתתפות שלנו באליפות העולם לקבוצות שתחל ב-16 בדצמבר. שעת המשחק המוזרה היא כדי לתפוס את תשומת הלב של המזרח הרחוק ושהליגה תעשה עוד כמה ג’ובות.
הפגרה הקרובה באה בזמן לגארת’ בייל, שבזכותה הוא שוב הצליח לרשום העדרות של 50+ ימים. מוזמנים לברך!
לפחות הפעם נבחרת ווילס לא תופרת אותנו ולמרות שהוא נכלל בסגל המקורי של קולמן למשחקי הידידות הקרובים, זידאן אמר שהוא לא ייסע.
אני באמת לא מבין את פרז, דאז בזמנו הוא מכר את רובן בלי להסס כי הוא היה פציע, מה מונע אותו מלמכור את בייל?
אני יודע שבייל נקנה כגלאקטיקו וזה, אבל איזה תמורה אנחנו בדיוק מקבלים ממנו? זה לא גם שהוא מוכר חולצות בסיטונאות או משהו…
כל הכבוד לבייל, הוא מצדיק את הכותרת של הדיון. במארקה כתבו את המספרים העצובים של בייל: הפסיד בסה"כ 40 מ-60 המשחקים האחרונים של הקבוצה(כולל הפציעה הזו). הרגעים הגדולים של בייל בלבן: 1) הגול בדסימה| 2) הגול בגמר הגביע באותה עונה| 3) הפציעה נגד באיירן באליאנץ’ ארנה בשנה שעברה - תודה לאל, כי אחרת לא היינו זוכים בכלום וכבר ברבע הגמר היינו עפים| המשימה הבאה היא לחפש נתונים על הפציעות של אריאן רובן ורונאלדו השמן אצלינו. ללא ספק השחקן הפציע בהיסטוריה והיינו צריכים לזרוק אותו עוד בקיץ. לאו דווקא מתגעגע אליו, פשוט הספסל קצר.
קצת כואב לי בשבילו. הוא לא מצליח להישאר כשיר לפרק זמן שמאפשר לו להיכנס לאיזשהי שגרה של כושר משחק טוב. אני משער שהתועלת שהיינו מפיקים מבייל היתה גדולה משל בנזמה, אם היה נשאר כשיר.
אני לא בעד שובם של הBBC להרכב, אך נוכח היכולת של בנזמה והארסנל ההתקפי היחסית דל על הספסל, הייתי שמח לראות את בייל כשיר ואף בהרכב על חשבון קארים (נקרא לו כשנפגוש את ברצלונה- רק מולה הוא טוב משום מה).
אני מניח שאם לא נראה משהו טוב מבייל העונה, עוד פציעה וקצת לחץ מצד האוהדים/העיתונות יגרמו לפלורנטינו לשנות את הדיעה לגביו. לא מן הנמנע גם שהוא ישלם את המחיר כחלק משינוי שיקרה במידה ולא נזכה בתואר, למרות שכנראה לא יהיה לו חלק בזה אם ימשיך להישאר פצוע (ומצד שני הוא לא היה מסוגל לעזור).
משהו כאן מפתיע, עזבו את העובדה שהוא נפצע כל שני וחמישי אבל אנשים פה מדברים כאילו מדובר בשחקן הטוב בעולם כשהוא לא פצוע… מדובר בשחקן שכשהוא לא פצוע הוא באנקר בהרכב וברוב המשחקים אני מוצא את עצמי מאחל לו שיפצע (כמו קארים).
השחקן היה חייב להמכר, אך לא בקיץ הזה וגם לא בקיץ שעבר… נתן עונה 1 טובה שגם בה עם כמה שהייתה טובה הוא לא הראה יכולת של השחקן היקר בעולם וגם לא קרוב לזה, ואנחנו הגנו עליו ואמרנו שהוא צריך זמן. עונה אחרי זה הוא פשוט היה גרוע בקנה מידה של גרנאדה, וככה הוא עד העונה.
תסלחו לי אבל הוא היה צריך להמכר כבר בקיץ 2015 אחרי העונת נפל שלו…
אפילו חאמס הצדיק הרבה יותר הישארות בקבוצה. וגם חאמס היה צריך ללכת.
לדעתי יש פה משהו שקשור הרבה באגו של פרז, קצת כמו שיש בברסה עם גומש, קניות קשות שחייבים להצדיק אותן. ולכן פרז בכוח דחף את בייל להרכב פעם אחר פעם בלי קשר לרמה, ולכן גומש בהרכב על חשבון דניס פעם אחר פעם.
הבעיה שאצלינו מדובר גם בבנזמה שבהרכב בכוח בגלל שהוא האלטר אגו של פרז.
וירוס פיפא: איסקו חטף מכה חזקה בשריר הארבע ראשי נגד קוסטה ריקה במשחק שנערך הלילה. ההערכות הן שהוא לא ישותף במשחק הבא של הנבחרת נגד רוסיה אך יהיה כשיר לדרבי.
עדכון: איסקו בדרך למדריד, בוודאות לא ישותף נגד רוסיה. בספק לדרבי.
איזה כיף.
