אולה אולד סקול. הבנאדם אשכרה טס ישר לאחר משחק למדינה אחרת כדי להספיק לצפות ביריבה שלנו, יש אפשרות להיות יותר מסור לעבודה מזה ?
יש יתרונות לצפייה במשחק במגרש, אתה יכול לראות תמונה של כל המשחק ולא רק באזורים שבהם נמצא הכדור.
אני אוהב את הגישה הזאת - אחרי מוריניו שאפילו לא יכל למצוא בית במנצ’סטר אנחנו מקבלים מאמן כמו סולשאר, זכינו. אגב אהבתי לראות את פילאן איתו , חשוב שכל איש צוות ירגיש כבורג משמעותי - אז כל אחד נותן את הכל כאילו הכל תלוי בו.
רואים ירידה ביכולת של הקבוצה, זה נובע מעייפות, ובזה שקבוצות אחרות לומדות אותנו (ברנלי למשל) נוסף לכל הבעיות הידועות שלנו כמו הגנה מביכה קישור דליל והתקפה לא הכי יציבה. מאמין שבקיץ אם סולשאר יהיה פה הוא יבצע רכש שיכול לקדם אותנו למה שאנחנו שואפים.
שאלה לאלה שרואים את ליברפול יותר מפעם ב כמוני. זה רק אני או שהשופטים ממש ממש מתאמצים לעזור להם להישאר במקום הראשון? כל פעם שאני רואה משחק שלהם יש טעות שיפוט לטובתם.
השחקנים של צ’לסי שוב מראים שבכל הנוגע לסבוטאז’, הם מספר 1 באירופה. סיטי מובילה 5-0 על הבלוז בדקה ה-60, כשהיא משחקת בהילוך שני מקסימום, וצ’לסי לא עושה שום דבר חוץ מבעיטה מקרית של היגוואין. סארי אובד עצות, והקבוצה שלו נראית כמו גרסא חיוורת ופתטית של זו של מוריניו בדצמבר 2015.
הם אולי אלופי אירופה, אבל גם לנו לא חסר.
סיטי כמו שציפיתי הפכה את צ’לסי לאבקה - בצדק. סיטי תיקח אליפות מכיוון שהיא קבוצה פנטסטית שחוותה תקופה קצת לא משהו בסטנדרטים שלה , אבל הינה היא חוזרת לעצמה בשלבים הקריטיים של העונה, בדיוק כדי לדחות את החלום של ליברפול עוד קצת.
ליברפול לא צריכה לוותר על האליפות בכזאת קלות, סיטי אם סיטי באמת מצאה את הקצב שלה, סיטי תהיה האלופה, היא קבוצה פנטסטית עם עומק מטורף , אני לא רואה מישהו שיכול לעצור אותם כשהם בטירוף הזה.
העומס יכול לעצור אותם, גביע הליגה,גביע,ליגת האלופות והליגה, לא קל לשחק ב 4 מסגרות,ליברפול ויתרה על 2 כדי לנסות לזכות באליפות ובמקום קלופ הייתי מוותר על המפעל השלישי גם.
ויתרה על 2 ? עפה מ2.
בכל אופן לסיטי יש עומק מגוחך, 4 מפעלים זה לא מה שישבור אותם.
ליברפול קבוצה מעולה וקלופ עושה שם עבודה באמת יוצאת דופן, אבל קשה לי לראות את ליברפול לא מפלשת במשחקים שנותרו ומצד שני קשה לי עוד יותר לראות את סיטי מפשלת במיוחד אחרי שהם שוב מצאו את הקצב שלהם. לסיטו הייתה להם תקופה לא משהו, ליברפול קיבלה את ההזדמנות שלה לאסוף נקודות לפני שהם מתעוררים, לצערה היא לא עשתה את זה ועכשיו נראה שזה הולך לכיוון שלי באופן אישי הוא די ברור. לרוב סיטי לא חווה תקופה רעה פעמיים.
פשוט כיף לראות את טוטנהאם מצליחה. מועדון לתפארת. לא ברור לי רק איך אנחנו מנצחים אותם בחוץ ובכל זאת מושפלים בליגת האלופות שוב ושוב, אבל כנראה שבאמת הנסיון מדבר, וטוטנהאם רצה עם אותו שלד כבר שנה שלישית בצ’מפיונס, והנה הם קוטפים את הפירות. כפיים לפוצ’טינו, למרות שהוא שוב הולך לסיים עונה בלי אף תואר.
זמנים טובים שאנחנו מתנדנדים בין סולשאר לפוציטינו win win בשבילנו האוהדים, מובטח לנו כדורגל התקפי בשונה ממויס (לא ברור הקשר שלו לכדורגל עד ליום זה) ואן גאל ו״הכבר לא מיוחד״.
כרגע אני נוטה ללכת עם אולה בעיקר כי הוא יודע בדיוק מה המשמעות של מנצ’סטר יונייטד. אני גם אציין שהוא לא בנה את הסגל הזה, ומאמין שעם חלון העברות משלו, נקבל קבוצה יותר מאוזנת. עם זאת לא הייתי ממהר לסגור מאמן לפרקי זמן שעולים על שנתיים מכיוון ששנתיים זה מספיק זמן כדי להבין אם הכיוון נכון לנו.
עד כה סולשאר עושה חייל, ואם נצליח להמשיך עם הרמה הזאת בליגה אני חושב שלא יהיה מנוס מלתת לסולשאר את התפקיד. ליגת האלופות היא לפחות רמה אחת מעלינו, מה שיונייטד לא חוותה אף פעם בשנותיו של סיר אלכס, שם תמיד היינו top dogs.
אי אפשר להגזים ביתרון של ווינר שגדל ונשם יונייטד בעמדת המאמן , בטח לא כשהוא נכנס בכזאת סערה לתפקיד - המשחק מול פסז לא אמור לפגוע בהשגים שלו עד עכשיו, הם היו קפיצת מדרגה גבוהה מידי בשבילנו, ולמען האמת עם מרסיאל וליגארד על המגרש היינו שווים להם, הבעיה היא שהסגל שלנו קצר כמו השרוכים שיש בסנדלי שורש. ברגע ששחקן איטי כמו מאטה משחק בצד ימין, שחקן גמור כמו אלכסיס בשמאל, ולוקאקו בחוד - לא יכולנו לעשות כלום.
ברור לי שהשאלה מכוונת ל-sh4rky אבל אענה בכל זאת כי הדיון הולך ונראה יותר רלוונטי לקיץ, בטח בשל ההדחה המתקרבת מליגת האלופות וטופ 4 שנראה הרבה יותר ריאלי כעת.
אני מגיע לרשום ומאור רושם בדיוק מה שאני חושב , אולה נראה כמו המועמד המתאים למשרה בשל הסיבות שמאור ציין אבל פוצ’טינו נראה כמו המועמד הזוהר יחסית לתפקיד.
יהיה מעניין בגזרה.
אני גם נוטה לכיוון של מאור, ומעדיף להישאר עם סולשיאר.
הנקודה העיקרית היא שהחתמנו גם מאמנים שיעשו אצלנו את קפיצת המדרגה - מויס - ובסוף עשו קפיצת ראש לבריכה ריקה, מאמנים עם רזומה הצלחות עשיר שמקדמים צעירים - ואן חאל - ואכן אפשר לזקוף לזכותו את מרכוס ראשפורד אך הצלחות מקצועיות לא היו בנוסף לכדורגל נוראי, ומאמן עם קבלות מיידיות - מוריניו - שהביא תארים משניים אבל שרף את חדר ההלבשה כרגיל שוב עם כדורגל נוראי.
עכשיו, אחרי 5 שנים שחונות וחודשיים מאוד מאושרים, סוף סוף אנחנו מרגישים שזו מנצ’סטר יונייטד. לא כי סולשיאר הביא חידוש מהפכני מקצועי, אלא כי הוא ממש חי את המועדון. טס אחרי משחק לראות את פריז מול ליון. נוסע למשחק של קבוצת הילדות עד גיל 14 במקום למשחק של אנדר 23. לוקח אחריות במסיבות עיתונאים. מגבה את אלכסיס סאנצ’ז אחרי שהוא ומאטה (ומאטיץ’) חירבנו לו את המשחק במו רגליהם בשלישי. מכיר את כולם במועדון, מכיר את הציפיות ואת הלחץ, ובינתיים נראה שמתמודד עם זה יפה.
מאמן חדש, לא משנה מי, ידרוש שוב הסתגלות, ואין שום ערובה שיצליח להתחבר ל-‘DNA’ של המועדון כפי שסולשיאר מחובר אליו. פוצ’טינו באמת אחלה, והוא בנה את טוטנהאם בצלמו ובדמותו, אבל ביונייטד אין צורך לבנות קבוצה בצלמו ובדמותו של המנג’ר. המנג’ר צריך לבנות קבוצה בצלמה ובדמותה של מנצ’סטר יונייטד. עם שחקנים שמתאימים לאופי של מנצ’סטר יונייטד. אין ערובה לכך שפוצ’טינו יכשל או יצליח, אבל החודשיים האחרונים הראו לנו כמה התגעגענו ליונייטד. אפילו אחרי ההפסד מול פריז, שממש התעללה בנו בחצי השעה האחרונה בה נראינו בדיוק כמו הקבוצה של מוריניו, אין אווירת משבר. אנחנו מבינים שהמנג’ר ינסה ללמוד מהכשלון ונמשיך הלאה. עוד יום בהיסטוריה של מנצ’סטר יונייטד, לא בהיסטוריה של ז’וזה מוריניו או לואי ואן חאל.
הבעיה עם סולשיאר עשויה להיות נחיתות טקטית מול מאמנים אחרים. אבל, זו נקודה שהייתה נכונה גם אצל סר אלכס - הוא מעולם לא הכין את הקבוצה טקטית, ובפעמים המעטות שהייתה הכנה טקטית (ברצלונה 2008-9), מי שעשו את ההכנה היו המאמנים - פילן ומולנסטיין - ולא פרגי. זה לא נבע מבורות, אלא מהחלטה - אנחנו יונייטד וקבוצות מתאימות את עצמן אלינו אלא אם כן מדובר במקרה קיצון. אצל מוריניו זה היה ההפך הגמור, אבל נראה שסולשיאר מאמץ את הדרך של פרגי - הגיע לשחק מול פריז בדיוק כפי ששיחק מול פולהאם. זה עבד יפה במחצית הראשונה, אבל בשניה התגלתה החולשה שלו עם חילוף מטומטם לגמרי (מאטה לא צריך אפילו להריח את הדשא במשחק כזה), וחוסר יכולת להגיב להתאמות של טוכל.
אני מוכן לחיות עם העובדה שסולשיאר צריך ללמוד קצת מה זה לאמן ברמה הגבוהה ביותר. הוא לא עילוי מקצועי כמו גווארדיולה, אבל זה בסדר, יש עוד דרכים להצליח. לא חובה להיות פריק טכני כדי ליצור קבוצה איכותית ומנצחת. חייבים שיהיו אנשי מקצוע טכניים בסגל, אבל לאו דווקא בעמדת המנג’ר.
תודה לכולם על התשובות, נהניתי לקרוא. האמת שהתכוונתי לשאול את דעתכם על ההתאמה של פוצ’ באופן כללי ולאו דווקא מול האלטרנטיבה של סולשיאר, אבל כמובן שאין לזה הרבה משמעות בואקום.
@maor77 - התכוונתי שיונייטד לא היתה רלוונטית לאורך כל תקופתו של פרגי. בין הטרבל של 99 לזכייה ב-2008 היו כמה וכמה עונות שבהן הקבוצה נכנסה לנמנום ולא עמדה בסטנדרט של הטופ האירופי (עד שמוריניו ניער את פרגי ואילץ אותו לבנות את המפלצת של 2007-2011).
עד 2003 יונייטד עוד היתה קבוצה טובה מאד שהודחה בשלבים גבוהים ו/או מול קבוצות מצויינות, אבל אז הגיעו הדחות מול פורטו של מוריניו ב-2004 ומקום אחרון בבית סופר חלש ב-2006 (באמצע הדחה מול מילאן, שבהחלט היתה קבוצה מעולה). ב-2007 קאקא עשה מיונייטד קרקס למרות שמילאן היתה חלשה בהרבה לעומת שנתיים לפני כן, אבל זו כבר היתה תחילת החזרה לרמה הגבוהה ביותר. גם לאחר תור הזהב הנ"ל הגיעה הדחה בבתים ב-2012 מבית לא מאיים בכלל.
רוב ההדחות הללו לא היו מקריות כל כך וגם אם יונייטד היתה חזקה באותן עונות יותר משההדחה והמדיחה מרמזת, היא לא היתה בקליבר של קבוצות מסדר הגודל של פריז של העונה באותן שנים (באופן יחסי לתחרות).
, אולה נראה כמו המועמד המתאים למשרה בשל הסיבות שמאור ציין אבל פוצ’טינו נראה כמו המועמד הזוהר יחסית לתפקיד.