לצורך הדיון סולשיאר כרגע הוא שם קוד לכל מועמד שמכיר את יונייטד מקרוב - גיגס, באט, סולשיאר, קאריק. לא באמת אכפת לנו מי, העיקר שיהיה איש יונייטד ברמ"ח אבריו.
פוצ’טינו מאמן מעולה, שעושה קסמים עם סגל קצר שעלה כולו כמו פוגבה, תחת בעלים קשה ותוך כדי בניית אצטדיון ומעבר למשחק באצטדיון הכי גרוע באנגליה - האצטדיון הלאומי.
יש לו חיסרון אחד עיקרי והוא ה-0 העגול בטור התארים, וזה לא משהו שקל להתעלם ממנו כי אפילו ונגר זכה בתארים בתקופה של פוצ’ בספרס. תמיד יש הרגשה, והיא לרוב מוצדקת, שטוטנהאם תעשה במכנסיים ברגע האמת. זה קרה בעונה שעברה מול יובנטוס תוך 2 דקות, וזה קורה כל עונה ב’מירוץ’ שלהם לאליפות. הנה, הם 5 נקודות מהמקום הראשון, וכל זה בלי דלה וקיין (!!), ועדיין אף אחד לא סופר אותם במאבק, ובצדק. לא יהיה מאושר ממני אם טוטנהאם יזכו באליפות, אבל בחייאת. יותר הגיוני שאנחנו נזכה.
עם זאת, צריך לסייג ולומר שהלוזריות של טוטנהאם היא מורשת ארוכת שנים, ולא פוצ’טינו המציא אותה. קודם לכן אימן בסאות’המפטון ואספניול (נכון?), כך שקשה לצפות ממנו לזכות בתארים שם. את המנטליות העלובה של טוטנהאם הוא מנסה לשנות, ובהחלט נראה שהוא בדרך הנכונה על פי העונה הנוכחית שלהם בצ’מפיונס. כנראה שתארים הם עניין של זמן, אבל עדיין מרחף סביבו סימן שאלה גדול בנושא הזה.
ליגת האלופות תמיד הייתה נקודת התורפה של פרגי. הוא בנה קבוצות על ששלטו באנגליה ביד רמה, אך תמיד היה משהו שמנע מהן להצליח באירופה. השופט מול מוריניו ב-2004, השופט מול ריאל ב-2013. מנטליות רפויה בהדחות מהבתים (מדובר בקבוצות שסיימו מקום שני באנגליה לפחות באותן עונות, כן? לא באיזו אברטון). תצוגת על של רונאלדו ב-2003. אדום מפגר לרפאל ב-2010 (יתרון 3-0 על באיירן עם פאקינג דארן גיבסון בהרכב).
כפי שכתבתי לעיל, פרגי, מבחירה, לא היה טקטיקן גדול, וייתכן שהדבר היה בעוכריו בליגת האלופות. הוא תמיד סבל מחוסר ההצלחה באירופה, ואמר שלמועדון כמו יונייטד מגיעות יותר זכיות. זו צרה שגם פפ שותף לה בצורה מסויימת, אם כי מסיבה מעט שונה - פפ טקטיקן על, אך לא מוכן להשתנות (לאחרונה הוא עושה סימנים שכן, וזה צריך להטריד את יריבותיה של סיטי), ובליגת האלופות הוא מקבל בראש ומושפל בצורה מאוד מאוד מביכה למרות שהקבוצות שלו מצויינות. כשפרגי ניסה להשתנות, ועבר לשחק באירופה עם קישור מעובה (החל מ-2008/9), היו לרוב הצלחות למעט הנפילה ההיא ב-2012 (גמר בלי רונאלדו ב-2011, רבעי גמר שנויים במחלוקת ב-2010 ו-2013).
השנה נעוף מהאלופות בצדק. פריז קבוצה יותר טובה מאיתנו. לעומת זאת, מ-2004, מעטים המקרים בהם קבוצה של פרגי עפה מליגת האלופות בגלל נחיתות ברורה (מילאן 2005, מילאן 2007 [בחצי גמר], ואם רוצים גם גמרים - ברצלונה ובעיקר של 2011).