שנספור כמה עונות כמאמן ראשי היה לכל אחד מהם?
גרנט החזיר את פתח תקווה לצמרת הכדורגל הישראלי, זכה ב2 אליפויות עם מכבי תל אביב ובעוד 2 עם מכבי חיפה.
הוא אימן גם משהו כמו 15 שנה קבוצות בוגרים.
הוא היה 4 שנים מאמן נבחרת ישראל והביא אותה לקמפיין הטוב ביותר מכל ממשיכיו.
אני לא טוען שהוא הגיע בצדק לצ’לסי, רק מראה שהוא לא המאמן היחיד שהגיע לג’וב מסוים לא בגלל הישגיו.
אפשר להגיד את זה על המון מאמנים.
אגב, כמה מאמנים שנחשבים לטובים מגרנט קיבלו קבוצה בנויה ולא הגיעו לגמר אלופות?
איש מעולם לא ניסה להשוות אותו לזידאן או פפ ביכולות אימון, רק שלא צריך לזלזל בוא יותר מידי.
בסוף גרנט הצליח יפה מאוד בליגה הישראלית ובנבחרת הלאומית. את זה אי אפשר לקחת ממנו, וזה כבר שם אותו בקטגוריה של בין המאמנים הישראלים הטובים.
הוא הגיע בדרך כלשהי לאמן את צ’לסי והגיע איתם לגמר אלופות, ולהתמודדות צמודה על אליפות אנגליה (מרחק 2 נקודות).
לצורך העניין כמה הוא שונה מדי מטאו לדוגמה? מרחק של פנדל מדויק לטעמי.
זה בדיוק הנקודה שלי, שהוא סובל מחוסר הערכה גסה בנוגע להישגיו מסיבות שאינן מקצועיות.
אני לא טוען שהוא מאמן על או לא יודע מה, אני אפילו מסכים עם הקביעה לפיה בכר המאמן הכי טוב שהיה בישראל, רק טוען שאולי גרנט לא כזה חסר מושג כמו שמנסים להציג אותו.
אני חוזר, לא בא להפוך את גרנט לאיזה מאמן על, רק בואו לא נזלזל בכבודו כי סך הכל מבחינת הישגים, לא חושב שיש לו מתחרים בכדורגל הישראלי. הוא פשוט לא נהנה מיחסי ציבור טובים בישראל.
באמת? יש פרשנים ישראלים שעשו אצלו מסיבות יום הולדת… lol יחסי ציבור בישראל זה כל שמניע אותו היום.
זה בכלל לא קשור לבכר או ליכולות שלו “בתור מאמן ישראלי” מצידי שיכריזו עליו בתור המאמן הישראלי הכי טוב בכל הזמנים (דרך אגב הוא לא) פשוט הקרדיט על התקופה של בכדורגל האירופי זה כל כך “אוברייטד” אפילו שום הצליח אם אני לא טועה לקחת פעמיים אליפות ביוון ועשה את זה בלי קשר לקומיבינות.
עד היום אני זוכר את שגיא כהן מנסה “להסביר” בערוץ הספורט שהוא החליף את מוריניו בגלל שיקולים מקצועים. להגנתה של מירי נבו, אני יגיד שמגיע לה פרס ישראל על היכולת שלה לשמורעל קור רוח ולא להתפקע מצחוק באמצע השידור ולשאול את שגיא כהן אם הוא לא על סמים או שזה מתיחה מאוחרת של אחד באפריל… עלאק אין לו “יחסי ציבור בישראל” חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני משתדל לא להכנס לדיון על כל נקודה ונקודה בנושא.
יש פה טיעון כללי, ואותו חשוב לי להעביר.
אברם גרנט לא מאמן גרוע כמו שחלק פה מדברים עליו.
הוא לא המאמן היחיד שקיבל קבוצה בנויה, ורבים וטובים לא הצליחו להגיע לאותם הישגים כמוהו.
לספור מאמנים במרוצת השנים הגיעו לקבוצות גדולות ללא מספיק ניסיון ולא הצליחו?
האם הגיע לאמן בצ’לסי מסיבות לא מקצועיות? כן.
האם עשה עבודה טובה בצ’לסי למרות הכל? כן.
זו הנקודה שלי.
יכול להיות שהוא לא מאמן גרוע אבל בטח לא הכי טוב בכל הזמנים אם לא מסתכלים רק על שורת הישגים אלא על דרך ואיך הגיעו ההישגים האלה.
היה ביטוי של יוסי בניון (כמדומני) “התחת של אברם”, זה לא הגיע משום מקום. באמת היו יותר מדי צירופי דברים נדירים שהביאו אותו לאן שהגיע ואינספור קשרים.
לגבי ברק בכר,
בלי להוריד מההישג, צריך לזכור שהוא נהנה מעונה חלשה מאוד של הליגה ושל היריבות לצמרת שעשו תחרות מי בועטת יותר חזק בדלי.
בנוסף, בגלל המונדיאל בחורף היה לקבוצה הרבה זמן לנוח ולעשות סוויצ׳ מהצפיונס והיא סיימה עם אירופה במחזור 10.
הטענה שלי היא נטו בנוגע לשאלה האם הוא מאמן גרוע. לא טענתי לרגע שהוא המאמן הישראלי הגדול בכל הזמנים, אבל הוא הוא בהחלט בין המאמנים הישראלים הגדולים.
בסוף הוא קיבל צ’אנס שלא הגיע לו, אבל עשה עבודה טובה.
גב - אני לא יודע בדיוק מה נכתב כאן על אברם גרנט בעבר, אבל אני אישית לא חושב שהוא מאמן כזה גרוע. כנראה אפילו אחד הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי.
אבל לבטח הוא לא מאמן כזה גדול, או כזה שהיית חושב עליו בתור ‘מאמן לגיטימי של קבוצת פרמיירליג וצ’מפיונס בכירה’.
מה שמעלה שוב את השאלה, אותה ניסיתי להעלות לדיון - מהי באמת מידת ההשפעה של מאמן בכדורגל?
והבאתי את הדעה (היחסית קיצונית) של דוד, ושאני לאו דווקא מסכים איתה, שמידת ההשפעה שלו - קטנה מאוד. ואמרתי, שה-הוכחה לטענה הזאת - היא המקרה המוזר של אברם גרנט (בשעת לילה). מאמן שלכל הדעות הוא לכל היותר בינוני אם מסתכלים בקנה-מידה אירופאי, וקיבל את הג’וב היוקרתי שלו כמעט בטעות - ובכל זאת היה הראשון להביא את צ’לסי של אברמוביץ’ רחוק כל-כך בליגת האלופות.
חשבתי שראיתי הכול בפורום הזה, ואז ראיתי השוואה בין זינאדין זידאן לאברם פאקינג גרנט.
ועוד זידאן יוצא בצד המפסיד של ההשוואה.
ברק בכר לקח שישה אליפויות ועוד גביע עם קרית שמונה וסיים ב2-4 איתה. . שלושה בבאר שבע ושלושה במכבי חיפה לזה אפשר לצרף העפלה לליגת האלופות עם חיפה וקמפיין אירופי לא רע באופן יחסי.
ובכל פעם שהוא מגיע להישג , יש תמיד כאלו שמנסים לגמד את מה שהוא לקח. פעם זה בגלל אחד הזרים (וואקמה) פעם שניה זה בגלל אלישע פעם שלישית זה בגלל שמכבי ת"א הואילה בטובה והיתה בעונה חלשה ואני יכול עוד להמשיך ברשימת התירוצים…
במציאות הוא הגיע לבאר שבע אחרי איזה כמה? 20 או שלושים שנה בלי שום אליפות שלהם זכה איתם בטריפל. אחרי זה הגיע למכבי חיפה שמשהו כמו 10 שנים או משהו כזה היתה בדיחה של המדינה ולקח איתה עוד טריפל
ועוד עשה את הכל שהוא לא במכבי ת"א ועשה את זה מול מיטש אולי הבעלי קבוצה הכי עשירים והכי טובים שהיו פה (שקרויף היה גנרל מנגר של מכבי לרוב).
כל ניסיון ל"לגמד" את ההשגים של בכר זה פשוט לא רציני ומראה שאנחנו בתור ישראלים פשוט לא מסוגלים לפרגן.
דרך אגב לא מפתיע שאוהדי מכבי ת"א מנסים הכי הרבה “לגמד” אותו. זה פשוט לא רציני.
בשיטה הזו לא קיים שום מאמן בכל העולם שאי אפשר למצוא “כן אבל” “בלי להוריד ממהישג”
דרך אגב עכשיו שאני קורא פעם שניה אתה באמת משתמש בעונת הצפיונס ? תבדוק מה קרה בפעמים האחרונות שקבוצות ישראליות הגיעו לצמפיונס. זה פעם ראשונה שקבוצה ישראלית זוכה באליפות באותה שנה שהיא משתתפת באלופות…
דרך אגב , מונידאל החורף השפיע על כל הקבוצות. אם אתה טוען שזה עזר לחיפה גם באר שבע ומכבי ת"א הושפעו באותה מידה… או שלא הבנתי טוב.
-דרור קשטן זכה באליפות עם ארבע קבוצות ולדעתי זה מפאר את האגדה שלו. הדאבל בהפועל תל אביב בשנת 2000 ובטח מה שעשה בהפועל כפר סבא זה על הנייר יותר ‘הפתעה’ ממה שברק בכר עשה במכבי חיפה.
-אברם גרנט היה מאמן טוב לדעתי אבל אני לא אציג את צ’לסי כטיעון כי הוא לא עשה שם שום דבר. הקבוצה נפלה על הקשקש בחצאי הגמר עם ז’וזה מוריניו והיה קצת יותר מזל להגיע לגמר דווקא בעונה אחרת. “הטיעון” המעולה של אברם גרנט אלו השנים בהפועל פתח תקווה, במכבי תל אביב כשזכה באליפויות, במכבי חיפה והקמפיין בנבחרת ישראל שלדעתי הוערך כראוי רק בדיעבד.
-מדברים על “הבעיות” והמטלות של מכבי חיפה, אחלה. ומה עם יתר הגדולות? מכבי תל אביב משאירה מאמן כושל! ויש לה הרבה עבודה. הפועל באר שבע צריכה להחתים שחקן של 20 גולים בעונה. זו המשימה אולי הכי קשה בכדורגל. הנה גם שבירת שיא ההעברות לא מבטיחה הצלחה - תשאלו את פיירו.
יש איזה הסבר רציונלי למינוי של דגו?
מישהו עוקב אחרי הנוער של מכבי חיפה ויודע להגיד אם יש פה את פפ הבא שאנחנו, פשוטי העם שלא מעורים בסחלה של הכדורגל הישראלי, פספסנו בשנים האחרונות?
מכבי חיפה הוא אחד המועדונים הלחוצים בישראל.
הלחץ מהתקשורת המקומית בחיפה גדול אולי אפילו מזה של מכבי תל אביב, מתמודדים על עלייה לצ’מפיונס, אליפות, ניהול כוכבים ואגו. מה הופך את דגו למתאים?
החלטה בהחלט מפתיעה על גבול ההזויה אבל במכבי חיפה יש מעטפת גדולה במכבי חיפה של צוות מקצועי שמתחיל מהמנהל המקצועי הטוב בארץ גל אלברמן, לגיא צרפתי באימון ורבים וטובים.
אולי זה יתן לדגו מקום להתפתח אבל בהחלט החלטה מוזרה מאוד של מאמן שמלבד אליפות עם מכבי חיפה בנוער העונה נכשל בכל קבוצת בוגרים שלו.
זה נראה שאנחנו בשנות ה 80 וה90 ושמעון מזרחי ומוני פנאן מנהלים את מכבי חיפה, כל שחקן שסבתא שלו עברה ליד יהודי מזדמן מוזמן למבחנים למכבי חיפה ולקבל אזרחות.
ג’וש כהן, עלי מוחמד, רוקאביצה, צ’יבוטה וגם כנראה סונדגרן שהסבתא של אישתו רבע יהודיה.
אתמול הצרפתי והיום מדברים על הגרמני.
גם לי כאוהד נייטראלי עצוב שברק בכר עוזב, הוא איש של שושלת, עשה עבודה ענקית במכבי חיפה וליגת העל שלנו כל כך משעממת גם ככה אז שגיבור כזה עוזב זו בעיה. הוא ווינר, ‘חמקמק’, ידעת שאיכשהו מכבי חיפה תנצח. והוא גם אוהד הקבוצה מלידה מה שעוד מוסיף לסיפור. הוא לא היה יכול לעשות יותר ממה שעשה, ציון של 95-100. קשה לאתגר את הסגל הירוק ולשדרג אותו משמעותית למרות שאני לא שלם עם השוער והחלוץ.
מה שכן מסאי דגו זה נשמע מוגזם, קפיצה מעל הפופיק, אסור למועדון להיות שאנן ולחשוב “אנחנו אימפריה” אז הכל יהיה בסדר. בין-כה קשה לשמור על קבוצה אחרי שלוש אליפויות ויהיה שובע אדיר. סגל חזק מאוד זה לא מספיק, כמובן יש את הצל של בכר. זה שרוני לוי האלמוני הצליח לפני 20 שנה לא מבטיח שזה יקרה שוב. אני מאוד מופתע מהבחירה. אין באמצע? אין מאמן זר? אפילו רן בן שמעון נשמע פתאום כמו אופציה מדהימה
אני ינסה לשמש פה בתור הסניגור של הצוות המקצועי בחיפה.
מסאי דגו שימש מאמן בנוער של חיפה, אימן שם בשיטה של הבוגרת לפי מה שאומרים. אז מה להביא עוד איזה קלינגר או רן בן שמעון לאמן במקומו? אלו לא נכשלו מספיק בחיפה לפני שבכר הגיע לחיפה? מה פוסל את דגו לעומתם? שאין לו את הקשרים שלהם? הפולטיקה והחנפנות שלהם? או שהוא לא הספיק עדיין להיות “זונה” של בעלי קבוצה כמוהם?
מגיע לו 100 ימי חסד. אולי יפתיע לטובה. אף אחד לא מכיר אותו פה כמו הצוות המקצועי בחיפה.
כן אותו אחד שעבד שם בעבר.
הוא לא בערוץ הספורט כבר מ-2011.
אחרי ערוץ הספורט היה בעבר מפיק סרטים וסדרות ובהמשך הפך למאמן מנטלי ועבד עם ביתר ירושלים ועם ברק בכר בהפועל ב"ש.
כשבכר הגיע לחיפה הוא לקח אותו ואת איתן עזריה שהיה שחקן עבר בחיפה וגם מנטליסט לעבוד איתו והם עשו פלאים בקבוצה.
עזריה עזב בתום העונה הראשונה וענבר נשאר בקבוצה ועשה עבודה מדהימה.
הנה סיפור שדני ענבר חשף אתמול על העונה הראשונה שלו במועדון מהכרמל
