מסכים איתך שגרמניה החזיקו יותר בכדור ותקפו והמגמה הייתה יותר לכיוון השער הישראלי אבל רוב הבעיטות היו לא מסוכנות או כמו שקוראים לזה בשפת הכדורגל שרקו ליד קורת השער (הייתה אחת של מוקוקו מחצית שנייה, החמצה רשלנית מאוד).
לא היה לחץ ופאניקה של ההגנה, רוב המשחק התנהל עד הרחבה ושם די נעצר.
ישראל ידעה לצאת קדימה ולשחק את משחק המתפרצות שלה.
לי לפחות לא הייתה תחושת עליונות או התפרקות ישראלית.
ההבדל הגדול בין המשחק היום למשחקים במונדיאליטו זה המאמן. יש חומר שחקנים טוב, אבל ברגעים שהיה צריך לקחת לגרמנים את הכדור מהרגל, ולהחזיק אותו קצת אצלנו כדי להוריד להם את הביטחון ולנסות ליצור התקפות משמעותיות לצד שלנו - נאדה.
גיא לוזון זה אחד האופורטוניסטים הכי גועליים שראיתי.
מסכים לחלוטין. אני מודה שקשה לי להתחבר לנבחרת כשהוא שם. פשוט אפס.
קראתי את הריאיון של גיא לוזון אתמול בבוקר בעיתון ולא אהבתי, הביא ‘לאנטי’ לנבחרת הצעירה, ההיפך ממה שעשה אופיר חיים. גם אם הוא צודק והציפיות בשמיים, הוא בא “להתמסכן”. כל הכבוד לנבחרת על ה-1:1 נגד גרמניה, כפיים. לשוער דניאל פרץ, ואני רוצה להתמקד בהתקפה. דור תורג’מן שוב עם גול מטורף, איזה מזל שנתנו לו לשחק בניגוד למה שקרה במכבי תל אביב. זה יהיה משפט לא מגובה סטטיסטית, אבל בתחושה שלי זה איזה 70-30 בעמדת החלוץ, לא בהכרח בארץ אלא בכל עולם הכדורגל שלנו (אולי לא בברזיל) - הרוב הם כאלה שהם חלוצי רחבה, יודעים לסיים טוב נניח, מיקום וכדומה. יש הרבה פחות חלוצים עם קסם ברגליים, כאלה שעושים גולים כמוהו. הדריבל הקטלני הזה מול שחקני ההגנה, אתה מחכה שהכדור יגיע אליו.
https://twitter.com/Bar__Katzir/status/1672284898781016064?t=T9duy3eW7_tlQ2HnPteW5Q&s=08
אתם רואים נאום מוטיבציה, אני רואה עידוד להימורים.
אין מטומטם כמוהו
טוב, אז אחרי ההפסד הצפוי לאנגליה, נשאר המחזור האחרון כשבאופן די מפתיע לישראל עדיין קיים סיכוי (לא גדול) להעפיל לשלב הבא. אילולא לוזון היה על הקווים אני חושב שאפילו הייתי מאמין שזה אפשרי.
בכל אופן, בשידור אתמול לא ממש התייחסו לזה והיה נשמע לרגעים שהם מקווים שיסיתיים תיקו בין צ’כיה לגרמניה, ואני רוצה לתקן אותם כאן רגע. זה קצת מסובך, אבל כנראה שצ’כיה סוג של עשתה לנו טובה עם הניצחון שלה על גרמניה. האמת היא שבגדול הוא לא שינה יותר מדי, והיו יתרונות וחסרונות לניצחון או תיקו של צ’כיה, אך לדעתי דווקא המצב הנוכחי עדיף לנו מאשר תיקו.
נערוך השוואה לגבי האם היה עדיף לנו תיקו או ניצחון צ’כי מול גרמניה. תהיה משמעות למשחק הזה רק במקרים הבאים (בכל תסריט אחר, תיקו או הפסד גרמני מול צ’כיה לא היה משנה):
ישראל וגרמניה מנצחות במחזור הבא. אילו גרמניה הייתה מסיימת בתיקו מול צ’כיה היא הייתה עולה ואנחנו נשארים בבית. כרגע, כל עוד נצליח לנצח בהפרש של יותר מ-2 שערים יותר מגרמניה (נניח הפרש 3 מול הפרש 1), אנחנו עולים, כאשר בתסריטים מסוימים גם ניצחון בהפרש של שער אחד יותר בלבד יספיק. זה לא מאוד סביר, אבל עדיין עדיף מאשר בטוח להיות בבית. כלומר בתסריט זה טוב שצ’כיה ניצחה את גרמניה.
ישראל מסיימת בתיקו וגרמניה מפסידה. במקרה הזה, תיקו גרמני מול צ’כיה היה משאיר לנו עדיין סיכוי לעלות (צריך היה שגרמניה תפסיד בלפחות 2 שערים ושגם גרמניה וגם צ’כיה יספגו הרבה כרטיסים צהובים במשחק האחרון), בעוד הניצחון של צ’כיה שקרה בפועל ישלח אותנו הביתה בתסריט זה. כלומר, כאן עדיף היה אכן שגרמניה וצ’כיה יסיימו בתיקו, אבל הסיכוי של ישראל להעפיל בשלב הזה הלאה היה מאוד מאוד מאוד נמוך (נדמה לי שציינו בשידור שלישראל יש 4 כרטיסים צהובים יותר מאשר גרמניה, לא יודע מה ההשוואה לצ’כיה).
לדעתי, לאור זה שאנגליה הבטיחה עלייה וגרמניה (שהיא בסוף נבחרת חזקה מאוד) תילחם על החיים שלה, התסריט שאנגליה תנצח את גרמניה במחזור האחרון די לא סביר, ועוד בהפרש של 2 שערים לפחות, וגם אז היה צריך שהם וצ’כיה יקבלו המון כרטיסים צהובים. ולכן סיכוי גדול יותר שהתסריט הראשון יתממש מאשר שהשני יתממש, ולכן טוב לנו שצ’כיה ניצחה את גרמניה ולא סיימה בתיקו.
בכל אופן, שני התסריטים האלה יחסית לא סבירים וכנראה שתוצאת המשחק שם לא שינתה לנו יותר מדי. בסוף, עדיין התסריט הכי סביר שיקרה מתוך האפשרויות שבהן נעלה הוא שאנחנו ננצח וגרמניה לא תנצח, וזה היה נכון גם אם גרמניה וצ’כיה היו מסיימות בתיקו.
זה
נו באמת משחק אחד הפסידו כבר שולפים סכינים!!
גרמניה מקבלת בראש מהאנגלים ואנחנו צריכים גול אחד מסכן כדי לעלות לרבע גמר.
השחקנים מראים ים של כישרון וניצוצות, אבל הם פשוט לבד על המגרש. אין סדר במגרש, אין תוכנית משחק, אין יד מכוונת.
כמה שאני מתעב את גיא לוזון.
הישג מדהים!!!
הישג הרבה יותר מרשים מהנוער, זה טורניר שיש כבר כוכבי על בגיל הזה זה לא שחקני נוער.
איזה קיץ מטורף של נבחרות ישראל
מדהים באמת וזה בבירור למרות לוזון. אין הרבה מה להגיד על המשחק חוץ מזה שעם מאמן נורמלי היה נגמר הרבה לפני.
אני לא מבין את ההגרלה הזו. איך זה שיש חצי גמר אפשרי מול אנגליה? לא היו אמורים להיות בצד השני של העץ? הסוסים האלה עושים לי סיוטים וקיוויתי שמישהו יעיף אותם לפני הגמר.
חוץ מזה תורג’מן באמת שחקן.
Ps. רק לפני יומיים שחטו את הנבחרת אחרי הפסד לאנגליה לא נורמלית לגילאים האלה.
קל לא להתחבר לנבחרת הזאת בגלל גיא לוזון אבל בואו נשמח מהרגע ונעריך את ההישג שבניצחון הזה - 1-0 על צ’כיה המצוינת ובכללי משחק משובח שביטל את ההתקפה הצ’כית והשיג את השער המיוחל, כשהיו לנו עוד כמה הזדמנויות טובות להגדיל את התוצאה. והישג כזה פשוט אי אפשר לעשות בלי עבודת אימון, לא משנה כמה הוא ימשיך להיות מושמץ ושנוא.
יאללה גיאורגיה ברבע, אפשר להמשיך לחלום.
אה ואוסקר גלוך פשוט רמה מעל הכדורגל הישראלי, גם בקיץ הכי טוב של הכדורגל הישראלי. מטורף.
בגלל שיש שתי מארחות אז העץ מתבלגן.
בכל מקרה, עדיין אפשר להעפיל לאולימפיאדה. יש רק 3 מקומות, אנחנו צריכים לקוות שאנגליה וצרפת יתקדמו גם כן (אנגליה לא משתתפת באולימפיאדות, צרפת מארחת אותה) כדי שנהיה בתמונה.
אשכרה 3 טורנירי נוער רצופים מוצלחים בהפרש של שנה
איזה טרלול
מקפיץ רק שתבינו כמה זה פח תקשורת ישראלית.
הישג גדול, רק כמה חבל שלוזון יהיה חתום עליו. כל מי שראה את המשחקים עצמם רואים שבשונה מהמקרה של נבחרת הנוער, יש כאן אפס קרדיט למאמן אלא באמת כישרון טהור ורצון של השחקנים. שיטה לא ראינו, בלאגן ומזל כן.
מה שכן, קצת להרגיע את ההתלהבות מהדור הזה: בסוף, יש כאן שילוב של לא מעט מזל (לצד כמובן דור כנראה מוכשר בצורה חריגה לכדורגל הישראלי) על מנת להגיע לתוצאות הללו. אני לא חושב שיש כאן איזו מהפכה ושהכדורגל הישראלי לקראת עשור מוצלח במיוחד. כן, יש כאן כמה שחקנים לא רעים אבל זה בטח לא פעם ראשונה בנבחרות הצעירות שלנו, ופשוט דברים שעבדו לנו עכשיו לא עבדו אז.
אני זוכר את הטורניר הראשון של הנבחרת הצעירה באירופה (עם גיא לוי אם אני זוכר נכון) וממה שאני זוכר, נראינו אז הרבה יותר טוב, ופשוט לא הצלחנו להעפיל לרבע.
אוסקר גלוך שחקן שחקן, אבל זה לא מסי הבא ובמקרה הטוב זה יהיה סולומון הבא. במקרה הממש חלומי זה יהיה בניון הבא. בקיצור, צריך קצת לשים דברים בפורפורציה.
תראו איך לוזון גונב דעת: “… שמתי אותו באגף, כי ידעתי שבאמצע ישמרו אותו אישית, ואני יודע שהוא צריך מרחבים, ואני שמח שהוא הצליח להראות את היכולות שלו”.
לאחר מכן, לוזון התגאה בכך שהוא זה שהמליץ לדל בוסקה שהעמדה המועדפת לאיקר קסיאס זה שוער, כי הוא טוב יותר עם היד מאשר עם הרגל.
ברור שאין שום דרך לדעת, אבל הוא יכול להגיע רחוק יותר מבניון. בסוף בניון עשה בפרמייר ליג מעט עונות כשהוא קבוע בהרכב ואף פעם לא היה שחקן שמוביל קבוצה. לדעתי בשיא הגיע לתשעה שערי פרמייר ליג. אוסקר הרבה יותר דומיננטי ויכול לבשל יותר ממנו. חשוב מכך: הוא יותר מוסלל. לייפציג זו מקפצה גדולה יותר והמודעות אליו היא בגיל צעיר יותר משל יוסי (שאמנם היה באיאקס אבל חזר). התקרה של אוסקר גבוהה יותר, אבל כמובן שזו רק התקרה.
יוסי בניון היה שחקן מצוין בווסטהאם וכמעט זכה בגביע אבל באותו הגמר הוא נכנע לסטיבן ג’רארד הבלתי נראה. הוא הגיע לאנגליה בגיל 25 והיה זקוק להשתפשפות הזו בספרד שגם שם הוא היה טוב. לא חושב שיש טעם לעשות את ההשוואות האלה. אוסקר גלוך שולט נפלא בשתי הרגליים וזה יתרון עצום, הוא באמת שחקן בלתי צפוי.
אני מרוצה מאוד מהמשחק של הנבחרת, בלי להגיד מי אחראי יותר או פחות והגליץ’ של גיא לוזון היה פאתטי ומצחיק. הנבחרת חיפשה כל הזמן את השער ולא הלכה אחורה, היא תקפה והייתה טובה יותר.
רק כשמדברים על התקופה הטובה ביותר של הכדורגל הישראלי וכן הלאה אני חושב שזה לא מדויק ותמיד מה שקורה בנבחרת הבוגרת הוא בעל משקל אחר. בואו נלך אחורה ל-2007 למשל, זה קצת אחרי קמפיין הבלי הפסדים עם אברם גרנט. מכבי חיפה והפועל תל אביב עשו עונות יפות מאוד בגביע אופ"א ועברו את שלה הבתים. אני למשל הרגשתי שהכדורגל הישראלי על הגל ממש ב-2003, אחרי קמפיין רבע גמר גביע אופ"א של הפועל שנעצר רק בסאן סירו ושלב הבתים הקסום של חיפה שלא יחזור…