דאפה, חחחח
לדעתי כבש גם לפני תחילת הליגה בשנה שעברה, אבל לא יצא מזה הרבה
דל"פ: הפועל תל אביב באירופה העונה זה לא מרגש אותי, ואני אסביר: כמובן שיש לי חברים שטסו למשחק “הבית” היום וראיתי סרטוני וידאו מהצעדות בחו"ל וכל מיני והייתה לי צמרמורת.
אבל זו לא באמת אירופה, מה לעשות, כאוהד שגדל על הפועל של תחילת שנות ה-2000: זה לא דומה לליגת האלופות והצמרמורת שלה, בגביע אופ"א הגענו להישגים מטורפים לא רק בעונת רבע הגמר. ומעבר לכך קבוצה שמגיעה לאירופה ולא מארחת בבית - החוויה נהרסת, וקבוצה צריכה גם להיערך לעונה באירופה. הפועל ת"א ישנה על האף בקיץ. גם אם לא היינו מאבדים את לויזו הייתי אומר את זה. עמנואל בואטנג נשאר חלוץ החוד וזה מביך. אין פליימקר, אין קשר כנף, הספסל בינוני. אין להפועל סגל לשתי חזיתות.
הליגה היא הלחם והחמאה מה שנקרא, אני מאוד-מאוד מקווה שננצח את בית"ר ירושלים בבלומפילד במחזור הראשון בעוד חודש. מה שכן המשחק הזה קצת קנה מידה מה חסר לנו.
לא שאני לוקח את דבריי בחזרה אבל אחלה ניצחון של הפועל ת"א אתמול ו-6,000 האוהדים שטסו למשחק - כפיים - עשו אווירה פנטסטית. הרבה מחויבות של החבר’ה, משחק הגנתי די טוב, בעיקר לוקאס פלקאו ואולי זלזול מצד היריבה ששיחקה בלי תשוקה וכמובן גם בלי שחקני הרכב. התחלה נהדרת ומפתיעה אולי אם נשמור על זה בגומלין שיהיה יותר קשה. שאפו לאליניב ברדה על ההרכב, ניהול המשחק..
התקפית עומרי אלטמן כל נגיעה זהב, נכס שהוא במועדון, עדיף כמחליף כמובן כי קצב המשחק שלו לא מתאים ל-90 דקות, אבל הוא היחיד בסגל שמסוגל להבקיע שער כזה עם התזמון בהצטרפות לרחבה והנגיחה הפנטסטית. שלום תקווה - > בן לוז - > סלים טועמה - > עומרי אלטמן, הם הסופר-סאבים שלנו.
גם את היכולת של סתיו טוריאל אני לוקח כמובן ומקווה שהוא חוזר לבלוט לאחר עזיבת לויזו. בישול גדול שלו, אופייני, וגם מהלך מעולה עם כדור רוחב ברגל ימין, יצר הרבה. חסר החיתוך בלי היסוס והבומבה ברגל שמאל וגם אולי תנועה לעומק אבל לאט-לאט.
על פניו דניאל דאפה עשה ברבע שעה יותר מעמנואל בואטנג שפתח בהרכב ופשוט הכדור לא נכנס לו אבל גם בכל העונה שעברה כמעט זה לא נכנס לו. צריכים סגל עמוק יותר. רכש-רכש-רכש.
ביום חמישי יינסו הפועל תל אביב (גומלין חוץ) ובית"ר ירושלים (עם יתרון 0:1 ממשחק החוץ) להצטרף למכבי תל אביב בשלב הבא באירופה. עוד קודם לכן הפועל באר שבע תנסה שלא להיות מודחת מליגת האלופות.
יש עוד הרבה זמן לחלון ההעברות אבל משום שיש קושי עצום בשוק להחתים ישראלים טובים - השוק צר - שקצת קשה לעכל את המצב של הקבוצות הגדולות. בכל מקרה, הפועל באר שבע נפרדת מקינגס קנגאווה בסכום יפה של קרוב לארבעה מיליון יורו מצד אחד אבל הוא שובר שוויון ואני זוכר איך ברק בכר ניסה לבנות לרוחב בקיץ 2018 ולא הצליח. האם כעת מתחיל “טקס העברת הכתר” הרשמית? הסגל של בית"ר נראה טוב מאוד כרגע עם שון וייסמן ויוג’ין אנסה. ויש את הפספוס מבחינתם לגבי העונה שעברה.
-אחיין שלי אוהד מכבי נתניה בגלל גיסי, שמח מאוד על החתמתו של דולב חזיזה. הלוואי וחזיזה יעשה שם עונה סטייל ראובן עטר ב-2003. בכל מקרה, אני חושב שמקצועית כן מכבי חיפה הייתה חייבת לנקות הכל וחזיזה מיצה. אבל זה היה צריך להיעשות בצורה הרבה יותר יפה וליאור כפאלוב כשל. לחזיזה שהיה שם בתקופות הכמעט ובאליפויות - מגיעה פרידה מול סמי עופר מלא, סרטון וידאו מרגש וגם נוכחות של כמה מאלה ששיחקו איתו אם זה מתאפשר בלו"ז.
מגיע כל הכבוד להפועל תל אביב, לפני ההגרלה לודוגורץ הייתה נראית ההגרלה הכי קשה שיש ומשהו שגדול עלינו ביחס למסורת של היריבה בשנים האחרונות וסגל שלא שודרג, אבל עשינו את זה כמו גדולים ולדעתי ב-150 מ-180 הדקות היינו גם יותר טובים. נראה אם הקבוצה באמת מדלגת מעל עוד מכשול בדרך שלה לחזור למקום לו היא ראויה.
למעשה עד לשער השיוויון של לודוגרץ היום הם היו מתוסכלים לגמרי ולא ממש התקרבו לשער שלנו למעט הפנדל. אסף צור פתח את העונה בכושר של שביט אלימלך של הדאבל או לחילופין של אירופה.
ספגנו הרבה צהובים בחצי הראשון וזה בעיקר השפיע, השחקנים גם היו עייפים מדקה 70 ואילך אבל יש הרבה בשורות טובות. ראינו משחק הגנתי טוב כיחידה, באמת הרבה שחקנים שנראים טוב.
לוקאס פלקאו היה המאסטרו על המגרש. פרנאן מאיימבו תחנה אחרונה, אי אפשר לעבור אותו, עומרי אלטמן עם כדור רוחב ענק בשער הראשון, ממש כדור רוחב כמו של גונסאלו היגואין, סתיו טוריאל עם הדריבלים של הימים היפים, וגם רועי אלקוקין עלה מהספסל נהדר. עמנואל בואטנג נתן את המכסה שלו לכל העונה לדעתי.
ועכשיו להמשיך במומנטום ולחזק את הקבוצה, אנחנו אוטוטו בחודש אוגוסט, אפשר וצריך לדוג משהו. שאנדה סילבה לא יכול להיות שחקן הרכב בהפועל, גם הספסל מרגיש קצת צר מדי. זה סגל שישפוך לאגר באירופה גם אם הדרך עוד ארוכה וגם אם השלם גדול מסך חלקיו. בינתיים אליניב ברדה הוציא כמעט מאה אחוז. היידה. אשכרה בפעם האחרונה שעברנו שלב באירופה עוד הייתי חייל לפני שחרור.
הפועל תל אביב - קטוביץ’ 0:2
בית"ר ירושלים - אוסטריה וינה 2:1
מכבי ת"א - צסק"א סופיה 3:0
ניצחון יפה של הפועל ת"א במשחק החוץ, סליחה, במשחק הבית המאולתר. בשלוש שעות האלה של יום חמישי גם הרגשנו שוב כקבוצה הבכירה של הכדורגל הישראלי כפי שהיה כמה שנים טובות.
אפילו תחושה של החמצה שזה “רק” 0:2 כי יכולנו לכבוש שער שלישי ולסגור עניין, היריבה לא הייתה בכלל במשחק, אבל זה מרגיש טוב. ניצחון בלי חשש. שום ראינו קבוצה מחויבת במאה אחוז בכל דקה במשחק. אליניב ברדה הלך עם רועי אלקוקין וזה גמל לו במשחק הטוב ביותר שלו באדום ודי מהר הגיע השער הענק כמו בפלייסטיישן. סתיו טוריאל בנגיעה הראשונה שלו בכדור עושה גול, כפיים. שאנדה עם מהלך ענק בחצי השני אבל סיומת של ליגה לאומית, חבל. הפועל נראית קבוצה עם ביטחון למרות אירופה זה חדש לנו (חדש ישן), בינתיים זה תענוג. בינתיים זה כיף!
השבוע גם היה לנו את הרכש היקר ביותר בתולדות המועדון כמשסביב מדברים על הברך שלו וכמובן שחקנים כאלה בהרבה כסף נוטים לאכזב, אני זוכר שאלרואי כהן בין שחקני הרכש הכי יקרים שלנו והוא היה סתמי מאוד, שלא נדבר על בן רייכרט - הלכתי להקיא.