יוסי בניון היה שחקן מצוין בווסטהאם וכמעט זכה בגביע אבל באותו הגמר הוא נכנע לסטיבן ג’רארד הבלתי נראה. הוא הגיע לאנגליה בגיל 25 והיה זקוק להשתפשפות הזו בספרד שגם שם הוא היה טוב. לא חושב שיש טעם לעשות את ההשוואות האלה. אוסקר גלוך שולט נפלא בשתי הרגליים וזה יתרון עצום, הוא באמת שחקן בלתי צפוי.
אני מרוצה מאוד מהמשחק של הנבחרת, בלי להגיד מי אחראי יותר או פחות והגליץ’ של גיא לוזון היה פאתטי ומצחיק. הנבחרת חיפשה כל הזמן את השער ולא הלכה אחורה, היא תקפה והייתה טובה יותר.
רק כשמדברים על התקופה הטובה ביותר של הכדורגל הישראלי וכן הלאה אני חושב שזה לא מדויק ותמיד מה שקורה בנבחרת הבוגרת הוא בעל משקל אחר. בואו נלך אחורה ל-2007 למשל, זה קצת אחרי קמפיין הבלי הפסדים עם אברם גרנט. מכבי חיפה והפועל תל אביב עשו עונות יפות מאוד בגביע אופ"א ועברו את שלה הבתים. אני למשל הרגשתי שהכדורגל הישראלי על הגל ממש ב-2003, אחרי קמפיין רבע גמר גביע אופ"א של הפועל שנעצר רק בסאן סירו ושלב הבתים הקסום של חיפה שלא יחזור…
הבאזז סביב אוסקר בגיל הזה גדול יותר, אבל לדעתי זה אך ורק מכיוון שבכלל הכדורגל כולו ותקשורת הספורט סביבו התפתחו מאוד מאז, ויש היום הרבה יותר תשומות לב לשחקנים צעירים בעלי פוטנציאל חריג. רואים את זה כמובן גם בעצם העובדה שרכישות נערים בני 16-19 בסכומים מפלצתיים הפכו להיות דבר שבשגרה.
כשמסתכלים כישרון נטו, אני לא חושב שאוסקר בינתיים הראה שהוא עשוי מחומר אחר מאשר בניון והוא כנראה פחות כישרוני ממנו. ייתכן בהחלט שהאופי שלו ייקח אותו רחוק יותר, אבל זה לא מאוד סביר כי בסוף כדי להיות שחקן התקפה מוביל בכדורגל העולמי אתה צריך בראש ובראשונה כישרון עצום. ושם, לדעתי התקרה של בניון דווקא הייתה גבוהה יותר.
אני חושב שהסיכוי שאוסקר יתפתח להיות גדול יותר מבניון מאוד קטן, ולו בגלל שבניון אחד מהטופ 4-5 שחקנים הגדולים בהיסטוריה שלנו. אני כן אסכים, אגב, שהתקרה כאן בבירור גדולה יותר למשל מזו של סולומון, הכוכב העולה הגדול הקודם שלנו (שבינתיים חייבים להודות, די מאכזב וציפו ממנו להרבה יותר עד הגיל הזה).
בכל אופן, הנקודה שלי להיכנס לפורפורצות לא הייתה בגלל שאוסקר לא מספיק טוב, אלא בגלל שבסוף אוסקר יש רק אחד וזה לא שהוא עד כדי כך טוב (זה לא הולאנד ונורבגיה). גם אם התסריט האופטימי ביותר עבורו יתממש, אין סיבה לחשוב שהנבחרת הבוגרת עוד כמה שנים תהיה שייכת לרמות הללו שהיא כרגע מפלרטטת איתן בגילאי הנוער. אין לנו פשוט מספיק כישרון.
נכון, וזה מבאס רצח. גם כי איכות הכדורגל בטורניר עצמו בשל כך הולכת ויורדת, וגם כי אם באמת נצליח לגנוב פה ושם, תהיה לזה כוכבית גדולה מאוד ולא ברור עד כמה זה בכלל יהיה הישג.
אוסקר - לדעתי הוא מאד מתאים לכדורגל המודרני. הבנאדם הזה חושב מאד מאד מהר ויוצר 2-3 מצבים לגול כל משחק. נוסף, הוא יותר גולר מיוסי (שהיה כוכב כדורגל, לא בא להפחית). הגול שלו בגמר נגד אנגליה הוא גול מטורף לדעתי.
לגבי רמה - הכדורגל הישראלי ירד ברמה במשך שנים (באופן יחסי כמובן). לפני שנתיים-שלוש התחלנו להרגיש התייצבות ועכשיו נראה שהפנים למעלה. האבא של כל הדבר הזה הוא ג׳ורדי שהביא איתו סטנדרטים נורמלים, ועלייה בתקציבים (מיטש, מתקנים, המדינה מתעשרת…). נכון שזה עדיין רחוק מאד אפילו מליגה כמו הבלגית , אבל קבוצות בארץ העלו רמה מבחינת מקצוענות. לאט לאט יותר ויותר שחקנים יוצאים לאירופה. פעם מי שיצא קרע פה את הליגה שנתיים שלוש, היום כפי שציינת זה שונה וזה מצויין. כרגע השחקן הישראלי עובד על השם שלו, כדי שיתחילו לצאת בגיל עוד יותר צעיר ולליגות עוד יותר גדולות. לטעמי עוד עשור כבר ניהיה במקום אחר לגמרי, עם הרכב נבחרת של 11 שחקנים בליגות בכירות ואולי אולי אפילו כוכב כדורגל אחד ברמה עולמית באמת.
מסכים עם פאקו ואין לי ספק שאחרי שינוי החוקים אני אראה את ישראל בטורניר גדול.
מדהים כמה התקשורת הישראלית קיצונית בדיעותיה. אין אמצע. אין ניתוחים עם הרגליים על הקרקע. מישהו יופתע לראות מחרתיים כתבה אחרי ההפסד לגיאורגיה על כמה שהכל היה אחיזת עיניים ושהכדורגל הישראלי פח?
סמוך על התקשורת שלנו שיש שתי טורים כבר עכשיו שמוכנים בשלוף אחד הכל חרא והשני “אנחנו מעצמת כדורגל ומי זו ארגנטינה בכלל” וגיא לוזון הוא הפפ הישראלי. רק מחכים מי ינצח ומי יפסיד.
אני אישית לא מסוגל להתחבר לנבחרת הזו בגלל לוזון. תרצחו אותי, אבל אני חושש שהוא עוד יגיע לבוגרת בגלל ההשגים שלה.
האמת, שלא הבנתי את ההתלהבות הזאת מהאולימפיאדה. מציגים את זה כאילו ההישג הגדול הוא הגעה לאולימפיאדה, וזה בערך כמו שריאל מדריד תחגוג זכייה בליגת האלופות כי זה נותן לה לשחק בגמר הסופרקאפ האירופי בשנה הבאה.
מישהו קצת התבלבל בסדרי העדיפויות. הטורניר הזה חשוב בהרבה מהאולימפיאדה שהיסטורית אין לה כמעט שום חשיבות בעולם הכדורגל.
ההתלהבות של התקשורת - האולימפיאדה היא הטורניר הכי גדול של הכדורגל הישראלי מזה 54 שנים, ונבחרת שעשתה שלושה חצאי גמר רצופים, יכולה להביא מדליה. זה יהיה הישג חסר תקדים לענף למדינה כמו שלנו. בעיקר פופוליזם והמאניה דיפרסיה הרגילה שלהם.
ההתלהבות של מביני כדורגל - יש פה דור שחקנים חדש ששונה מכל מה שאנחנו מכירים בכדורגל הישראלי. הם אולי לא כוכבי ענק אחד אחד, אבל ביחד הם יוצרים נבחרת ווינרית. 3 חצאי גמר רצופים בשלושה טורנירים גדולים לגילאי 19, 20 ו-21. רק תנו להם עוד טורניר, הפעם עד גילאי 23.
האולימפיאדה היא פשוט עוד מדרגה, במקום לזרוק אותם ישר למים העמוקים (או יותר נכון ביצה טובענית) של הנבחרת הבוגרת. תן להם עוד טורניר של ווינריות לפני שהם מצטרפים לכל הלוזרים שלא יעפילו לטורניר גדול גם עם 64 נבחרות.
סביר להניח שחזן יפשל להעפיל ליורו 24, וגם אם יפטרו אותו אז יתנו לגיא לוזון האופורטוניסט את מוקדמות 26. זה אומר שעוד שלוש שנים, השחקנים האלה שכבר יודעים מה זה מונדיאל ויורו יתחילו להשתלט על ההרכב של הנבחרת הבוגרת ועם מאמן נורמלי - באמת שהשמיים הם הגבול איתם. אני מוכן להתערב מעכשיו שהם מעפילים ליורו 2028.
בכלל, קשה להיות ציניים עם הדור הזה של שנתונים 2002-2005 שימו לב מה הם עשו בשנתיים האחרונות:
שנה שעברה הנבחרת עד גילאי 17 אירחה את היורו ולא עלתה מבית עם גרמניה ואיטליה.
שנה שעברה גמר יורו עד גילאי 19 והפסד רק בהארכה.
השנה הנבחרת עד גילאי 19 הייתה משחק מהעפלה ליורו (וסיימו בתיקו מול לטביה בחוץ).
השנה חצי גמר מונדיאל עד גילאי 20 וניצחון במשחק על המקום השלישי.
השנה חצי גמר יורו עד גילאי 21, וכנראה הפסד לאנגליה המנחוסים האלה עוד פעם.
שנה הבאה אולימפיאדה ראשונה מאז 76.
אפשר לשים לב ששנתון 2004-2005 קצת לוזרים, אבל יש שם כמה שחקנים שיחזקו את 2002-2003, שעושים שנתיים היסטוריות בכל קנה מידה, לא רק ביחס לכדורגל הישראלי.
מה שכן, אין לנו חלוץ. דור תורג’מן הוא כישרון גדול, אבל הילד צריך ללמוד לשים כדור ברשת, או שנצטרך להחזיר את זהבי מפרישה למוקדמות 28. כתבתי את זה בערך אחרי כל משחק במונדיאליטו, ורואים את זה גם בכל משחק בטורניר הנוכחי. אנחנו חייבים שחקן שידע לשים כדור ברשת, כי את המשחק היום היינו יכולים להכריע הרבה לפני הפנדלים.
יום רביעי אנחנו מול אנגליה. הפסדנו להם פעמיים ביורו שנה שעברה, והפסדנו להם ביורו הנוכחי שבוע שעבר. בחיי שנמאס לי לפגוש אותם, אולי שפורטוגל יעשו לנו טובה ויתנו לנו סיכוי להעפיל לגמר?
משהו אחד משעשע קרה פה.
קשה להמון אנשים לפרגן ללוזון, הרבה מסיבות מוצדקות. התירוץ הוא שהיה פה מזל שהתחיל עוד בהעפלה עם דניאל פרץ והמשיך נגד גרמניה והקרדיט בכלל לא לגיא לוזון. אממה, הטיעון הזה אוטומטית מבטל את ההישג של הנבחרת של אופיר חיים, שהוא ההפך הגמור מלוזון באספקט של פרגון ובאמת שקשה לא להתחבר אליו. רק שגם הנבחרת שלו, איך לומר, לא היה חסר לה מזל. אז צריך להחליט…
הנבחרת של אופיר עשתה בית ספר לברזיל, ואפילו בהפסד לקולומביה שחיקה מצויין. כן, יש בעיה של גולים וגם אצל אופיר הגולים היו מקריים ברובם, אבל שיחקנו טוב והיו לא מעט מצבים שלא הבנו איך לא נכנסו.
הנבחרת של לוזון התבזה ברוב המשחקים שלה, ונהנתה מהעובדה שדניאל פרץ הוא שחקן הטורניר. הכדורגל רע, לא מגיעים למצבים וכבשנו רק 2 גולים ב4 משחקים. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
זה כמו שתגיד שמי שמזלזל בצ’מפיונס של צ’לסי ב2012, מזלזל בזה של בארסה מ2011. אז מה אם מדובר בקבוצה הכי טובה שזכתה במפעל מול הקבוצה הכי גרועה שזכתה בו, שתיהן זכו.
אתה מגזים. נגד גאורגיה למשל היינו יותר טובים וזו נבחרת שהיא פחות או יותר ברמה שלנו. מזל היה מעורב בשניהם, כיף שהפעם זה לצד שלנו. אנחנו עדיין לא אנגליה שיכולה לעשות כאלה הישגים בלי התעלות
אין מה להשוות בין רמת הקושי של שני הטורנירים, עם כל הכבוד. כמות השחקנים היריבים שכבר משחקים ברמות הגבוהות היא אחרת לגמרי
באופן כללי אגב אני מאד מאד לא מתחבר לפסטיבל הזה של להשוות בין שני ההישגים, לא כתבתי את זה משם
