השואו של מרסלו :: השחקן המרגש בסגל?

ויש לו כל כך הרבה כאלה… אני לא מבין מאיפה הגיעה הקביעה הזאת. העובדה שהוא שחקן של כדור לרגל ומתמודד עם בונקרים בכל משחק לא אומרת שהוא לא מצוין בתנועה ללא כדור.

לייק 1

זו שיחה של אני טוען על משהו שהוא מקרה פרטי ואז אתם מביאים הוכחה פרטית לכך.
זה עדיין מקרה פרטי.
ושוב אם גול הופך אותך לטוב במשהו אז גם יש כל כך הרבה טובים.

הקביעה שלי שמסי לא שלם באה מאוד בהשוואה לרונאלדו למשל.
רונאלדו לדעתי יותר טוב ממסי ברוב התכונות ושחקן שלם יותר, אך מסי פשוט כל כך טוב במה שהוא כן טוב ובגלל זה הוא פשוט לא רואה אף אחד

הגיע הזמן להקפיץ את הדיון.

מה לדעתכם העתיד של מרסלו בקבוצה (אם קיים כזה)?
למען האמת מרסלו תמיד היה אחד האהובים עליי בסגל ומצד שני הוא תמיד גרם לי לתלוש שיערות בעצבים שאני רואה את אגף שמאל פרוץ לחלוטין והוא מדדה לו אחרי המחצית של היריב.
לטעמי הנתונים שרצים בפייסבוק על כך שבזמן שרגילון שיחק ניצחנו 8 פעמים ועם מרסלו רק פעם אחת לא מקריים, מרסלו לא טוב השנה, ולא רק שהוא לא טוב הוא עולה לנו בשערים. אני לא יודע מה הפיתרון בשביל להחזיר אותו למוטב והאם יש דרך חזרה או האם מדובר בשנתו האחרונה בלבן.

מה דעתכם?

זה ייגמר בזה שהוא יוריד כמה ק"ג, יעלה לעצמו את הביטחון, ויחזור להיות רמה מעל כל הסגל. לצערנו זה כנראה יהיה מאוחר מדי לעונה הנוכחית.
בגדול רגילון חביב וטוב שיש אותו בעונה כל כך מזעזעת של מרשמלו, אבל עם כל הכבוד קבוצות לא ישברו את הראש איך להתמודד איתו. עם מרסלו כשהוא טוב, אין שאלה בכלל.
לגבי מעבר ליובה, לא רואה את זה קורה. תמיד יש את הרושם שמרסלו אסיר תודה לריאל מדריד ולא שוכח מאיפה הוא בא, אולי זה קצת תמים מבחינתי אבל אני חושב שהוא יישאר כל זמן שהוא רצוי בקבוצה, ולא רק כשחקן הרכב.

הנתונים האלה לא אומרים כלום. כמו שמרסלו אמר בציניות ברורה “כן, אני גרוע והכל באשמתי”. החורים שלו באגף היו שם תמיד ולא זאת הבעיה שלנו העונה אלא שבצד השני משחק המון מגן חסר אחריות כמעט באותה מידה, שיש לנו בהרכב את בייל/קרוס/בנזמה/ויניסיוס וקאסמירו(בעונה נוראית) שלא תורמים כלום למשחק ההגנה הקבוצתי, לזה תוסיף את העובדה שאין לנו מאמן שיודע לפתור את הבעיה הנל (ע"ע אנצ’לוטי ודי מאריה כקשר) וסה מה שאנחנו מקבלים. אני אסייג בקטנה מהסיבה האחרונה כי כשיורנטה היה על המגרש נראה היה שהייתה עבודה נכונה טקטית לסגור את הבעיה הזאת ככה שאולי זה בעיקר זה שסולארי סומך על קרוס שיבצע את העבודה הזאת.
את המשחק אתמול הפסדנו נטו בגלל בייל. נטו. אז אפשר לרדת ממרסלו (שאכן בכושר מזעזע העונה).

גאה להקפיץ את הדיון: לכבוד הופעתו המאה בצ’מפיונס: רגעי השיא של מרסלו במפעל

מרסלו ירשום מחר את משחקו המאה בליגת האלופות. כמאמר הקלישאה - הישג שהיה יכול רק לחלום עליו, ורק מעטים כבר עשו זאת (איקר קסיאס, ראול, כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס, פרננדו היירו). אי אפשר לברוח מזה: ככל הנראה, מועמד חזק לתואר ‘השחקן הכי טוב שלנו בצ’מפיונס בעידן כריסטיאנו’ - חוץ מכריסטיאנו וראמוס. מהופעת הבכורה עוד בימים בהם ריאל הייתה עפה קבוע בשמינית הגמר ועד להשתלטות על המפעל והגולים הבלתי נשכחים בשלבי הנוק-אאוט.

הופעת הבכורה נגד ורדר ברמן

עונת 2007-08, מחזור הפתיחה בשלב הבתים, 18.9.2007. ביום בו ראול ו-ואן-ניסטלרוי, המלכים של הצ’מפיונס לפני צמד החייזרים, רשמו עוד יום במשרד בדרך לניצחון 1:2 - החלה דרך החתחתים של מרסלו שפתח בהרכב והשלים 90 דקות בכל אחד ממשחקי שלב הבתים. ברנד שוסטר היה זה שנהג לזרוק אותו למים העמוקים וסלח לו על החורים בהגנה. גם היעדרותם של מיגל טורס וגבריאל היינצה באותו משחק עזרה, כשרויסטון דרנטה שולב רק כמחליף.

הסלאלום נגד ליון

מרסלו עוד נוסה לא אחת כקשר, הן אצל חואנדה ראמוס וגם בהמשך אצל מנואל פלגריני. גם אם ז’וזה מוריניו לא הפך אותו למגן על הגנתית - רבים חושבים שהביא לשיפורו או לפחות צמצם את השכונה. בעונת 2010-11 כשריאל הגיעה עד לחצי גמר ליגת האלופות הוא שיחק בכל 11 המשחקים. אחרי שלב בתים קל, בשלב שמינית הגמר חיכתה ליון המנחוסית, זו שגנזה את החלום על הגמר הביתי שנה קודם לכן ומיררה לנו את החיים באמצע העשור הקודם. ריאל הובילה משער של קארים אבל ספגה בדקה ה-83. בברנבאו, היה ברור - ריאל לא תפשל, לא הפעם. בדקה ה-37 מרסלו יצא לפריצה אופיינית מקו שמאל, חדר לרחבה והתעלם מכל שחקני ההגנה בדרך לשער נפלא, שער הבכורה שלו במפעל במשחקו ה-19. נציין כי הברזילאי כבש גם בקאמפ נואו נגד ברצלונה בגומלין חצי גמר ליגת האלופות, שער ראשון שלו בקלאסיקוס, ומנע הפסד אם כי לא את ההדחה.

בימין, נגד מנצ’סטר סיטי

מחזור הפתיחה בשלב הבתים בליגת האלופות היה דרמטי. ריאל מדריד אירחה את מנצ’סטר סיטי כשהיא שרויה במשבר לאור פתיחת העונה החלשה בליגה. ואין כמו לחזור למסלול עם ניצחון במשחק גדול, על רקע ההמנון המצמרר. האנגלים הובילו פעמיים משערים של אדין דז’קו ואלכסנדר קולארוב, ובסוף הפסידו כשנכנעו לשער של כריסטיאנו רונאלדו ברגע האחרון (וכמובן שמרסלו היה הראשון לגלוש לעברו), מה שהביא לטירוף של מוריניו, אבל מי שהניח את היסודות לקאמבק היה מרסלו. בדקה ה-76, בפיגור 1:0, הוא סוף סוף הביא לריאל מדריד את אפקט ההפתעה - המגן חתך לרחבה ושלח בעיטה נפלאה ברגל ימין לרשת של ג’ו הארט (כן, עם קצת עזרה של שחקן הגנה - אז מה).

ים של דמעות

עם כל האהבה למרסלו, למוריניו הייתה גם תוכנית ב’ - פאביו קונטראו הוא האיש למשימות מיוחדות, למשחקי החוץ הגדולים. בעונת 2012-13 מרסלו נעדר לראשונה לפרק זמן ארוך ולא ממש הצליח להסיר חלודה בעונת הדסימה. אמנם הוא נעדר מצמד המשחקים נגד בורוסיה דורטמונד בגלל פציעה אך סופסל במשך 180 הדקות נגד באיירן מינכן וכך גם בגמר הדסימה. “הייתי כל כך מתוסכל שלא פתחתי בהרכב, אבל נזכרתי במשפט של סבא שלי שתמיד אמר לי לתת את כל כולי, להשאיר את השפם שלי על כר הדשא וגם את הזקן, וזה מה שעשיתי”, תיאר מרסלו. כשריאל הייתה בפיגור בגמר המתיש נגד אתלטייקו, אנצ’לוטי ביצע חילוף כפול וזרק למערכה את המגן\חלוץ השמאלי.

מרסלו מיד סיפק את התנופה הנחוצה בקו שמאל. את המשחק הזה אתם מכירים בעל פה - ראמוס השווה בנגיחה האל-מותית בדקה ה-92:48, גארת’ בייל הפך (110), אבל רגע לא פחות מרגש היה בדקה ה-118. מרסלו ניצל את העייפות של שחקני אתלטיקו שנפלו מהרגליים, התקדם באין מפריע ושלח בעיטה לא מוצלחת האמת אבל קורטואה, בימים בהם היה בצד הנחות של העיר - נכנע. מרסלו הוריד הניף את החולצה לעיני הקהל, הצביע על הסמל ופשוט התפרק על כר הדשא ומירר בבכי יחד עם איקר, לפני שריקת הסיום. מה שווים החיים בלי רגש? איזה צמרמורת זו לראות שחקנים לוקחים ללב כמו אוהדים. רגע שלא נשכח. מרסלו, סיפר כמובן - “אמרו לי שאתלטיקו כבר הוציאה את השמפניות, את חולצות האליפות”

החיבורים של שאלקה

קפצנו לעונת 2014/15, שמינית גמר ליגת האלופות. ריאל כבר התגברה על נאחס גרמניה עוד בשנה לפניכן, ובשלב לפני שהקריסה המערכתית הגיעה - לא היה ספק שהיא תנצח את שאלקה, שחטפה ממנה 1:6 בעונה הקסומה. הפעם זה היה משחק צנוע יותר ובעיקר לא מרשים. 0:2 סולידי שהספיק לשלב הבא (על אף הסתבכות מביכה בברנבאו והפסד 4:3). כריסטיאנו כבש בדקה ה-26 אחרי בישול של המגן האנרג’ייזר בצד ימין, והמגן הטוב בעולם שמר את שלו לשלב מאוחר יותר. בדקה ה-79 הוא חתך לאמצע, העביר לרגל ימין והדביק את הכדור לחיבורים של שאלקה . גולאסו. השער היפה בקריירה.

המופע נגד באיירן מינכן.

עונת הדאבל המרגשת, 2016/17, כמה כיף להיזכר. ריאל גברה על נאפולי עם ניצחון כפול בשמינית הגמר וברבע הגמר חיכתה לה באיירן מינכן, בימים שאריאן רובן ופרנק ריברי עוד סחבו בגאון, כשהאימפרייה הבווארית עם קרלו אנצ’לוטי האהוב על הקווים וצ’אבי אלונסו (העוד יותר אהוב) במרכז השדה - רצתה נקמה. ריאל ניצחה 1:2 במינכן בזכות צמד של האחד והיחיד, אך בגומלין בברנבאו היא הסתבכה והפסידה 2:1 בתום הזמן החוקי (לבנדובסקי כבש, כריסטיאנו השווה מבישול של קאסמירו ואז נהנתה באיירן מטעות ענק של קיילור וראמוס) - הולכים להארכה., איזה מתח, מה יהיה הפעם?

זה היה אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה של מרסלו שהצליח לתסכל את אריאן רובן. ההתקפה תמיד הייתה הצד החזק שלו, אבל כשמרסלו קם על הצד הנכון, לרוב בשלבים המכריעים של המשחק, יודע שלא להפקיר את העורף ויורד לגליצ’ים - לא פשוט מולו. מרסלו הציל שער מהקו בנגיחה ובמצב של 2:2, בדקה ה-109 - יצא למירוץ. אף שחקן באיירן לא הצליח לעצור את הברזילאי שפרץ, הגיע לאחד על אחד מול מנואל נוייר והיה יכול לכבוש - אך העדיף לפרגן לחבר רונאלדו, הגיש לו כדור על מגש והפורטוגלי דחק לרשת החשופה. 2:3 לריאל, שלושער עצום של CR7 וריאל בדרך לגמר. אסנסיו, אגב, כבש את הרביעי, כשהקשר גם נהנה מבישול מבריק של מרסלו בגמר ליגת האלופות נגד יובה. ניצחון 1:3 הפך לתבוסה של יובה כשריאל ניצחה 1:4.

אירופה לרגליו: פריז-טורינו-מינכן-ליברפול

אתם יודעים מה יבוא בהמשך. כריסטיאנו אמנם רשם את הפיניש הגדול בהיסטוריה של המפעל בעונת הדאבל, זה נכון, אבל אם ניקח בחשבון את שחקני ההגנה אז לא היה אחד שהציג רפרטואר כזה כמו מרסלו. עונת 2017/18 תיזכר לעד. הוא כבש שלושה שערים ובישל עוד פעמיים בשלבי הנוקאאוט, מה עוד אפשר לבקש. כריסטיאנו נעצר מעט מאז רבע הגמר? טוב שיש את מרסלו. אף אחד אחר לא מבקיע - הברזילאי יעשה זאת.

הקורבן הראשון הייתה פריז. לוח התוצאות בברנבאו הראה על 1:2, מקדמה לא מספיק טובה לקראת הגומלין. ואז בדקה ה-86 הוא קיבל מסירה מצוינת ממרקו אסנסיו המחליף ובעט מכל הלב לרשת של אפונסו אראולה. מרסלו חגג בטירוף וגלש לעברו של המאמן האהוב זידאן, בתמונה מרגשת ולקול תשואות הקהל, בימים בהם מעמדו של המאמן כביכול היה תחת סימן שאלה. הלאה, רבע הגמר, חגיגה בטורינו. כריסטיאנו כבש שער מהיר בדקה השלישית, הוסיף במספרת אלוהית בדקה ה-64 אבל זה לא הספיק לריאל שהריחה הזדמנות לניצחון מוחץ. אקורד הסיום היה שייך למרסלו שבסיומו של מהלך קבוצתי מושלם קיבל מסירת עומק מכריסטיאנו, הקפיץ בטאץ’ עדין מעל בופון ברגל ימין ובעט לרשת. הלאה למינכן - החגיגה נמשכת. ריאל כבר עמדה לרדת להפסקה בפיגור ובמשחק לא טוב שלה למען האמת, ואז בדקה ה-44 קרבחאל הרים מצד ימין, כריסטיאנו פספס ומרסלו המתין מחוץ לרחבה, שם את הגוף בתזמון מושלם ואת הכדור בפינה של מנואל נויר. 1:1 גדול, וריאל עוד תנצח 1:2 עם שער של אסנסיו. לא סיימנו - בגומלין דאג מרסלו לבשל את השווויון של בנזמה כבר בדקות הראשונות עם הרמה מושלמת.

בגמר בקייב העולם עצר מלכת שוב. מרסלו ראה את המהלך די מקרוב. הוא קיבל מסירה מקאסמירו בדקה ה-63, החליט להפסיק עם ההרמות על אוטומט. הוא הפתיע את השחקן שמולו כשעשה הטעייה ומשך לרגל ימין ‘החלשה’ ומשם הרים. כמובן שהביצוע של בייל היה מושלם, ומרסלו למען האמת רץ אחריו כדי לחגוג מהר כמעט כמו הוולשי, אבל זה לא משנה את העובדה. עוד משחק גדול, עוד בישול של מרסלו. התקף חרדה לפני הגמר? מי זוכר את זה בכלל. הסטטיסטיקה הבאה כנראה תסביר הכל. למרסלו יש תשעה שערים בליגת האלופות. שבעה מהם בשלבי הנוקאאוט. ארבעה מהם מרבע הגמר ואילך.

לייק 1

מרשמלו. שחקן ענק ונשמה גדולה. הדריבל המצוין, הווינריות יוצאת הדופן, המנהיגות, ההווי המצוין שהוא יצר בקבוצה מהרגע שדרך בה ונראה כמו האח הקטן של רוביניו. אפילו החברות עם כריסטיאנו וכמובן הראיון האחרון בו חלק על רגע כל-כך אינטימי ואנושי שרק גורם לו להיכנס עוד יותר עמוק אל תוך הלב. זכינו.

5 לייקים

זוכרים?

3 לייקים

זמן טוב להקפיץ את הדיון:

ציון הדרך של מרסלו - מאה הופעות בליגת האלופות!| “כיף לחזור”, בפשטות אופיינית סיכם מרסלו את המשחק שלו אתמול, כשעלה מהספסל בדקה ה-69 במקום מנדי. הברזילאי, כפי שאמרנו, חגג הופעה מספר 100 בליגת האלופות - נתון מרהיב לכל הדעות. יש לו ארבע זכיות במפעל - הדסימה ב-2014 וכמובן 2016-2018, חלק עצום בקבוצה החזקה ההיא ואולי השחקן השלישי הכי משמעותי אחרי כריסטיאנו וראמוס. הוא רשם 66 ניצחונות וגם תרם תשעה שערים - רצוי במעמדים הבכירים. משחקו הראשון במפעל היה נגד ורדר ברמן, עם ברנד שוסטר על הקווים, במחזור הפתיחה ב-2007/08. הנה הסרטון הקצר של שתי דקות עם מיטב הרגעים הגדולים - בקלות זה היה יכול להיות גם 20 דקות. עונת 2017/18 עם שלושה שערים וארבעה בישולים הייתה פשוט בלתי נשכחת, אך נראה שהשער בדסימה כמחליף והבכי עם איקר על כר הדשא בדקה ה-117 - הם שיא השיאים.

המספרים של מרסלו במפעל:

עונת 2007-08: שש הופעות; בישול אחד
עונת 2008-09: חמש הופעות
עונת 2009-10: שש הופעות
עונת 2010-11: 12 הופעות; שני שערים ושלושה בישולים.
עונת 2011-12: שבע הופעות; ארבעה בישולים
עונת 2012-13: שתי הופעות; שער ובישול
עונת 2013-14: שבע הופעות; שער (בגמר) ובישול
עונת 2014-15: 11 הופעות; שער ושני בישולים
עונת 2015-16: 11 הופעות; בישול אחד
עונת 2016-17: 11 הופעות; שני בישולים (אחד בגמר, אחד במבצע נגד באיירן ברבע)
עונת 2017-18: 11 הופעות; שלושה שערים (שמינית-רבע-חצי) וארבעה בישולים (המספרת של בייל)
עונת 2018-19: ארבע הופעות; שער ובישול
עונת 2019-20: ארבע הופעות; שלושה בישולים
עונת 2020-21: שתי הופעות; בישול אחד
עונת 2021-22: הופעה אחת

חיפשתי ומצאתי את הת׳רד של מרסלו.
הילד פורש … זה באמת גורם לי להרגיש כבר זקן, טופ 5 שחקנים אהובים עליי בכל הזמנים האגדה.
אני חושב שהוא מאוד מאוד אנדרייטד היום, בשיאו הוא היה תופעת טבע על אמת, מגן שמאלי עם השליטה בכדור הכי טובה בעולם בערך אחרי מסי וניימאר, פליימייקר של ממש מעמדת המגן.

לא נותנים לו מספיק קרדיט לטעמי, הוא היה אחת הסיבות המרכזיות לריצה הדומיננטית שלנו באמצע העשור הקודם , הוא היה הפנטזיסט מספר 1 על המגרש ואפשר לנו לשחק עם קישור שלא כלל שחקן התקפי מובהק, הכול עבר דרכו.
מעבר לדברים היבשים והתרומה הברורה שלו, הוא פשוט היה כדורגל טהור, שחקן שכיף לראות משחק וכל משחק היה לו כמה מהלכים שגרמו לך לחייך, איזה השתחררות מהפנטת, עקב, השתלטות על כדור בלתי אפשרי, דריבל מטורף על הקו, תמיד נתן שואו.

אני בספק שנראה עוד אחד כמוהו אי פעם, שחקן עם כישרון ופרופיל כזה לא יהיה מגן שמאלי בעתיד, הוא באמת היה יחיד במינו. זכינו להנות ממנו שנים רבות ואם היה שומר על כושר אולי לעוד כמה שנים… בכל מקרה תמיד ישאר אגדה בלבן.

6 לייקים

גם אצלי הוא בטופ 5 אהובים ביותר בריאל.
אין אין אין על מרסלו. ודוקא אוהדים שאכלו את החרא ממנו בתחילת הדרך כאן יודעים עוד יותר להעריך (בטוח שאם ארכיון SportEnter קיים איפשהו יש שם קריאות שלי להטיס אותו מהקבוצה).
הסיבה היחידה שרוברטו קרלוס ואחרים מוערכים יותר הוא שהם זכו במונדיאל ואילו מרסלנו לעצרנו בידיוק להיפך (שיחק לצערו בתבוסה ההיא לגרמניה).

לייק 1

רציתי ערב שקט וכבר מהצהריים אני על קוצים בגלל הפרישה של מרסלו. כבר כתבתי לא פעם טקסטים על משחקים נוראיים ושברון לב אבל הדבר הכי קשה כאוהד כדורגל זה הטקסט הזה - להיפרד מאגדות, שחקנים שנכנסו ללב שלך ואתה יודע שלא יחזרו לשחק. לא היה אכפת לי שמרסלו רק מעלה תמונות מאימונים באינסטגרם והוא לא באמת על כר הדשא – העיקר שלא יגיד שזהו – סוף המשחק.

פתאום אני לחוץ שלא ייצא מספיק טוב ושלא אגיד את כל מה שרציתי, ולרוב אני בטוח בכתיבה שלי. אני תוהה באילו תמונות לבחור? בזו שהוא חוגג עם כריסטיאנו ומה עם ההיא שהוא מניף את הגביע החמישי שלו וכדומה - כאילו זה הפרופיל בבאמבל והכלה מחכה לי. ראיתם איזו תמונה מרגשת בחרתי?

כשאתה כותב פוסט יום הולדת 40 לכריסטיאנו רונאלדו אז ישר מרסלו ‘עולה’ שם, כשאתה מדבר על ריאל מדריד הנצחית ההיא של ארבע הזכיות בחמש שנים - הוא עולה שם. תמיד היה השחקן השלישי-רביעי בחשיבותו. ואתה רואה איך כריסטיאנו עזב הכל וכתב טקסט ישר, כנ"ל סרחיו ראמוס. אם נעשה סקר אין ספק שמרסלו נמצא בין חמשת השחקנים הכי אהובים בריאל מדריד בתקופה הזו. איזה כיף שזכינו – כמה כיף היה. והוא עדיין ‘שומר על קשר’. מבקר בוולדבבאס ומגיב לכל שחקן באינסטגרם בין אם זה אחד הברזילאיים (היה מצליח להרגיע את ויניסיוס?), הכוכבים החדשים או ילד מהקאנטרה כמו גונסאלו.

כמה הייתי משלם לראות אותו היום קצת בסנטיאגו ברנבאו, אולי שיהיה צמוד לפרלאן מנדי וילמד אותו איך זה לאהוב כדורגל כי מנדי פשוט לא יודע.

מצאתי ונרגעתי – כבר כתבתי על האגדה מרסלו לאחר שעזב את ריאל מדריד בקיץ 2022. “רומן היסטורי” הייתה הכותרת והעליתי כל כך הרבה נקודות.

אני אציין שוב משהו. הדרך לא הייתה חלקה בניגוד לסרחיו ראמוס שחולק איתו את התמונה ההיא בסיבלס. ‘גדלנו’ איתו ביחד. איזה מסע הוא עבר, איזה פרק הוא כתב בספר ההיסטוריה של ריאל מדריד. פרק עב כרס. איזה סיפור! למדנו לאהוב אותו. ואולי אין לי מספיק חולצות שלו. תראו כמה מהמורות היו בדרך. הוא כמעט הושאל לקבוצה נידחת למשל. או הימים בהם חסוס נאבאס עשה לו סחרחורת. אני זוכר היטב את ה-2:5 על אתלטיק בילבאו בסאן ממס. בכל אחד מהשערים ראו את מרסלו ממהר לחגוג ולזנק על הכובש. וזו הייתה התרומה היחידה שלו. והפציעה ב-2013, והוא פתח רק כמחליף בגמר הדסימה, ואחר כך סנטיאגו סולארי התעלל בו. אבל מרסלו ניצח. פתח בקלאסיקו שאני נסעתי אליו במרץ 2020 וראיתי אותו גם מציג משחק הגנה אדיר.

לפתע אני מרגיש קצת לא נעים כי אולי עשיתי לו עוול ומיהרתי להגיד שרוברטו קרלוס מאפיל עליו (כי RC היה טוב בהגנה). מי האמין שמרסלו ינצח את מורו ורבו. מעל מאה בישולים, אתם קולטים?

מרסלו הוא סיבה לקנות כרטיס. מרסלו לא לוקח את החיים ברצינות וגם את הכדורגל. מרסלו מחייך כל הזמן, הוא כוכב. מגן שבעצם פליימקר. הדריבלים הקטנים האלה על השטח קטן, החגיגות עם כריסטיאנו – כמה הם נהנו ביחד. ההחלטה לפרגן לו מול השער נגד באיירן מינכן. ואם כבר באיירן – המשחק הגדול ביותר בקריירה שלו – נגד אריאן רובן. מי לא יודע לעשות הגנה? השחקן שחוגג גליץ’ מוצלח. הגולים האלה בבומבות דווקא ברגל ימין.

הרגע בו גלש אל עבר המאמן שלו זינדין זידאן כשהיה על הגריל לפני שמינית גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן – איזה קסם של רגע. או הרגע בדסימה עם איקר קסיאס כששניהם מתחבקים על הדשא לפני שהשופט שרק לסיום – ככה זה אחרי ה-1:3. לא יכלו לעצור את הדמעות. ורגעים פשוטים יותר כמו הגולים שהיה חוגג, טופח על החזה. ה-2:3 נגד דפורטיבו לה קורוניה למשל. הצהלה אחרי ה-2:3 של אלבארו מוראטה נגד ויאריאל – שני המשחקים בעונת הדאבל.

לוקח אתכם איתי למסע שוב לעונת 2017-18. אני לא חושב שדיברו על זה מספיק. אתם קולטים? שער נגד פריז סן ז’רמן בשמינית הגמר – נתן לנו את השלישי והיתרון הבטוח| שער ברבע הגמר נגד יובנטוס בצ’יפ המדהים בטורינו – שער שהתברר כקריטי מאוד – ה-0:3| שער שוויון נגד באיירן מינכן בחצי הגמר הראשון מכל הלב רגע לפני ההפסקה – 1:1| הוא בישל בחצי הגמר את השוויון של קארים בנזמה וכמובן היה זה שהרים את הכדור לגארת’ בייל וברגל ימין, ואז נולדה המספרת ההיא.

הכדורגל לעתים מרגיש יותר ויותר רובוטי. הפיזיות, הדרישה של לעמוד בעומס המשחקים. כאילו כדורגל זו מתמטיקה. אין משהו שובר שגרה, יוצא דופן. אני לא יודע עוד כמה זמן יחכו האוהדים למגן כמו מרסלו. באמת יחיד ומיוחד.

“ריאל מדריד תמיד חוזרת”, הוא אמר, וכך יהיה. וגם מרסלו צריך לחזור. למשחק אגדות קודם כל, יחד עם רוברטו קרלוס, וזידאן, וראול, ורונאלדו ‘השמן’ שערך את הופעת הפרידה שלו ביום בו מרסלו שיחק לראשונה במועדון, ואפילו פדג’ה מיאטוביץ’ שהיה זה שהביא אותו. וגם לחזור למועדון. ואם תחליט קצת להיות בים בפאבלות וליהנות מהחיים – כמובן עם כדור ובירה - זה גם בסדר. איזה כיף גם לראות שאני זה שפתחתי עליו דיון בפורום האוהדים עם הכיתוב ‘השחקן המרגש בסגל’. משתחווה לך כמו שהשתחווית לעשרות אלפי האוהדים בברנבאו בחגיגות הגביע ה-14. תודה על הכל, Legend.

3 לייקים

מבחינתי המגן הטוב בהיסטוריה, בשני הצדדים. מדובר באחד משחקני ההתקפה הכי טובים שהיו, גם כשאני מתעלם מהעמדה.

אגדה.

5 לייקים

נו אבל אני מנסה לעבוד. לא תכננתי שעתיים של קליפים ביוטיוב.

לא יודע אם יש בכלל עוד שחקנים שאני אוהב כמו מרסלו. כנראה שלוקה וראול.

שני הגולים שאני הכי אוהב:
לבאנטה, בגלל הגאונות, וולנסיה כי זה היה גול ניצחון מאוחר שהיה קריטי לאליפות

2 לייקים

גאון כדורגל, אגדה, אחד מבוני המשחק הטובים בהיסטוריה של המשחק.

בטופ5 של השחקנים שאני הכי אוהב.

לייק 1

תמיד הרגיש לי כמו אחד האנדרייטדים הגדולים שיש. איזה מלך.

מילה במילה.

השחקן שכנראה הכי נהניתי לראות והשחקן שרונאלדו הכי נהנה לשחק לצידו בזה אין לי שום ספק (מקצועית וחברתית).
פשוט הזוי שמי ש״ממשיך את דרכו״ בריאל מדריד הוא שחקן שהוא ההיפך הגמור ממנו,לא יודע לתת פס קדימה ונראה כמו האדם הכי אפור ומשעמם בעולם.

לייק 1

מיגל גוטיירס זה המגן ההתקפי שהכי מזכיר לי את מרסלו ואשכרה יכול להגיע לריאל מדריד.
ולריאל יש סעיף של 8 מיליון אירו בלבד (בהנחה והוא לא יעלה עוד בקיץ הקרוב).

4 לייקים

מבחינתי הסיפור על סבא שלו והמכונית שמכר היה הכי מרגש.
האיש שהתעקש לא לצאת להשאלה, ונשאר להיות אגדה אמיתית.
לפעמים תפסתי את עצמי מקלל על הפקרות הגנתית, אבל זה אף פעם לא יכל להיות יותר מכמה דקות כי ההנכס ההתקפי שהוא היה הביא להבנה שאי אפשר להיות הכי טוב בכל תפקיד.
רק לחשוב לו הנסיגה הפיזית אצלו הייתה מתרחשת יותר בדומה לשחקנים נניח כמו ראמוס/מודריץ ואפילו אלבס, איפה היינו היום ובכלל איך היו נראות השלוש שנים האחרונות (עדיין עם שני דאבלים אבל לבטח היו נדרשות קצת פחות רמונטאדות).

לייק 1