לא בהכרח כי לדעתי סיטי יכולה עדיין להציג כדורגל הרבה יותר חזק ויש עוד דברים שיכולים להתפתח אצלהם ויהפכו אותם ליציבים ומסוכנים יותר.
יש להם סגל מספיק חזק בכדי להתמודד עם פציעות ומנטאלית הם נראים יותר מוכנים להתמודד עם תוצאה רעה אחת או 2.
אם גונדוגאן יישאר כשיר (לא קורה בדרך כלל) תהיה לפפ אפשרות מעניינת במשחקים הגדולים - להוריד את אחד הסילונים מקדימה לספסל ולהרכיב את גונדוגאן ליד פרנדדיניו בקישור האחורי, כך שלדה בריינה וסילבה יהיה חופש לצאת לעמדות קדמיות הרבה יותר ומרכז השדה יקבל חיזוק דפנסיבי משמעותי מאוד.
ראיון מעניין עם קווין דה בריינה, רגע לפני המשחק נגד ארסנל:
ציטוטים נבחרים:
“מאז שפפ הגיע, אנחנו משחקים סגנון שאני אוהב לשחק, ושכל הקבוצה אוהבת לשחק. זה יותר קל לשחק כקבוצה כמו שאנחנו משחקים עכשיו, כשכולם ‘קונים’ את השיטה שלו. כמובן שיש הרבה עבודה קשה בשביל שזה יעבוד, ואנחנו חייבים לסמוך אחד על השני בשיטה.”
“המשחק שלנו הוא פוזשן עם משמעות. הוא [פפ] שונא את המילה פוזשן כשרק משחקים מאחור עם השוער. המטרה של משחק המסירות זה שאני ודוד [סילבה] נהיה בעמדה שאנחנו יכולים להתחיל התקפה, ואז אפשר להתקדם קדימה. זה לא משחק מסירות רק בשביל המסירות, רק אולי כדי להרוג משחקים לקראת הסיום. בשאר הזמן תמיד יש מעבר לזה.”
“שמחתי בגול [נגד צ’לסי] כי זה היה רגע חשוב לקבוצה. שנה שעברה היו לנו הרבה משחקים ששיחקנו טוב במשחקים הגדולים אבל לא השגנו נקודות. היה לנו חשוב עכשיו להרגיש שאנחנו יכולים לנצח את המשחק. גם אחרי המשחק נגד ליברפול. זה סימן לכל האחרים, שאנחנו מוכנים להיות משמעותיים העונה, ולנצח במשחקים הגדולים.”
“אני יודע שהשחקנים תמיד יעשו את התנועה. אני צריך לסמוך עליהם. אם הם לא יעשו את התנועה זו תיראה כמו מסירה מטופשת [מסירות העומק שלו]. כולם עם אותה חשיבה ואז זה נראה טוב מאוד.”
אני רק רוצה לחשוב מה היה קורה אם במקום סטרלינג היה שם קיצוני טוב יותר. עם כל הכבוד למספרים שלו העונה, ראיתי אתמול את המשחק והוא פשוט לא חכם מספיק. קבלת החלטות תמיד הייתה החלק החלש שלו ואני חושב שהוא פשוט לא ברמה שפפ שואף אליה. רק לדמיין אם הם היו מנחיתים שם את אלכסיס במקומו… אוי ואבוי לפרמיירליג.
אגב, עוד חלק ששמתי לב אליו במשחק אתמול - סיטי, בניגוד לברצלונה פעם שהייתה עושה הכל לפי השיטה שלה והכל יחסית מסודר, היא גם קבוצת מתפרצות משוגעת, הם פשוט יוצאים כ’'כ מהר שזה עשה לי פלאשבקים לתקופה של מוריניו במדריד. אני מאמין שבהמשך נראה את המתפרצות שלהם גם משתדרגות. שוב, אם יגיע קיצוני טוב יותר במקום סטרלינג.
המספרים המפחידים של סיטי: כמובן שפתיחת העונה הטובה בהיסטוריה של הפריימרליג היא גם פתיחת העונה הטובה ביותר של גוארדיולה בקריירה. העונה, עם 10 נצ’ ותיקו, 31 נק’ מתוך 33 אפשריות - המספרים זהים לעונת 2015/16 בבאיירן מינכן אלא שהעונה סיטי עם יחס שערים 38:7 לעומת 33:4 בתקופה המקבילה בבאיירן. בעונת הטרבל של בארסה פפ פתח עם הפסד לנומנסיה וסה"כ 28 נק’. אשתקד אגב סיטי אגרה 24 נק’ בלבד ודורגה במקום השלישי.
- סיטי כבשה העונה 52 שערים ב-17 משחקים בכל המסגרות
- אגווארו השתווה להארי קיין עם 8 כיבושים בפריימרליג - שניהם מוליכים| חסוס וסטרלינג עם 7 שערים כל-אחד
- דויד סילבה ודה-ברוינה עם מלכי הבישולים עם 7 ו-6 בישולים בהתאמה.
אני מצטער שאני עושה את זה באופן הזה (מרגיש קצת שאני מחלל את קדושת אוריהסנטר), אבל אני מתקשה להעביר את מה שכתבתי על קווין דה בריינה בשלמותו לפורום פה.
אם אקצר מעט את כל מה שכתבתי עליו, פפ הצליח לבנות מחדש את מה שבברצלונה לא הצליחו לשחזר. מדובר מבחינת איזורי שליטה ודומיננטיות במשהו שמסתמן כמו אחד היורשים של צ’אבי הרננדס, ולא מעט בזכות הבלגי, פפ הצליח ליצור מחדש השטף שהיה לו בתקופת ברצלונה. מאוד חשוב גם להבין את המצב ההתחלתי של דה בריינה, שכן היה לו סגנון דיי שונה בתחילת דרכו, עד בערך לפני העונה הנוכחית, משחקן שיותר דומיננטי בשליש הקדמי של המגרש, כיום בסיטי הוא מהווה סוג של “המיספרה ימנית” בקישור, כשבצד השני משלימים אותו שחקנים כמו דוד סילבה וגונדואן.
אני חושב שראינו הרבה שינויים בשחקנים עם הזמן, מסי מתפקד כיוצר מצבים, בייל בטוטנהאם ממגן הופך לשחקן התקפי לכל דבר, ההסתה של מוזס כשחקן שורף קו ועוד, אך השינוי בקווין דה בריינה הוא יוצא דופן, הואיל ונראה שפפ כאילו הקנה לו תכונות שפשוט לא חשבתי שאפשר ללמד. תמיד יצאתי מנקודת הנחה ששחקנים ש"שולטים במשחק מרחוק" כמו אלונסו, צ’אבי, פירלו ועוד דיי נולשים או לכל הפחות מגיעים מוכוונים בגישה הזאת בשלב דיי מוקדם בקריירה שלהם. אצל הבלגי זה קרה מאוד מהר, ובהצלחת דיי פנומנלית.
אני יכול רק לדמיין איך זה עשוי להשפיע על נבחרת בלגיה, אבל זה דיון אחר.
אני חושב שהתחלנו לראות את זה בהתפרקות מול מונאקו שנה שעברה - בגומלין בזמן שכל הקבוצה היתה בתרדמת דה-בריינה פשוט היה הקישור של סיטי במשך המשחק הזה ובעמדה שמאד מזכירה את זאת שהוא לוקח היום. זה היה מרשים, אני חושב שזו הפעם הראשונה שהוא נראה לי כמו סופרסטאר בשל לכל דבר.
מה שמעניין בדה בריינה היא שעדיין יש לו איכותיות התקפיות “ישירות” ברמה גבוהה מכל החבר’ה שהזכרת - זה X פקטור רציני ובעיני זה מה שחסר לבאיירן של פפ בהרבה מובנים כדי להיות קבוצה היסטורית ודומיננטית גם בצ’מפיונס.
פפ מסביר למה אגוורו וז’סוס לא ישחקו יחד בחודשים הקרובים: ללא מנדי על הקו הקיצוני השמאלי צריך לרווח את המשחק לרוחב, ולא להיכנס לאמצע כחלוץ נוסף. דלף לא יכול לעשות את העבודה של מנדי ולכן עד שהצרפתי יחלים שני החלוצים המצויינים יצטרכו לחלוק בדקות המשחק. מעניין.
בכלל, הראיונות של פפ לפני ואחרי משחקים מאוד מומלצים. כשהעיתונאים שואלים שאלות על טקטיקה, יש לו ממש אור בעיניים והוא עונה בשמחה ובפירוט. וכשהם שואלים שאלות על תאקלים, אז הפילוסוף השנון עונה והתשובה המצחיקה נחרטת בזיכרון
לקראת המשחק היום נגד פיינורד צפויים לא מעט שינויים בהרכב, לאור זה שסיטי כבר הבטיחה העפלה לשמינית הגמר. בין השחקנים שצפויים לקבל דקות (בהרכב או מהספסל) ניתן למצוא את שני הצעירים המוכשרים, בראהים דיאז הקיצוני הספרדי בן ה-18 ופיל פודן הקשר האנגלי בן ה-17. שניהם הרשימו בקדם העונה, ומתאמנים עם הקבוצה הראשונה באופן רציף מתחילת העונה. פפ דיבר על החשיבות של זה בראיון שגיא ציטט, שקושי גדול במעבר מנוער לבוגרים זה שיש לך הרבה פחות זמן לקבל החלטה על המגרש, ולכן האימונים עם שחקנים כמו פרננדיניו, דוד סילבה וקווין דה בריינה הם דרך מצוינת לשחקנים הצעירים להתפתח.
עוד על פיל פודן - נמצא במחלקת הנוער של מנצ’סטר סיטי מאז גיל 8, אוהד הקבוצה.
פפ לא חסך בשבחים עליו אחרי המשחק נגד יונייטד בקדם העונה - “אין לי מילים לתאר את ההופעה שלו. יש לכם מזל. אתם האנשים שראו את המשחק הראשון של הבחור הזה בקבוצה הבוגרת של מנצ’סטר סיטי. הרבה זמן לא ראיתי משהו כמו שראיתי היום. ההופעה שלו הייתה ברמה אחרת. הוא בן 17, הוא גדל באקדמיה, אוהב את המועדון, אוהד סיטי, ובשבילנו הוא מתנה. הוא יתאמן איתנו בקדם העונה ואולי בהמשך העונה, כי הוא מיוחד. הוא שיחק נגד פוגבה, הררה, קאריק, וראית איך הוא שיחק, יצר מצבים, תמיד בעמדה טובה.”
פודן זכה בחודש שעבר בפרס מצטיין הטורניר במונדיאל עד גיל 17, בו אנגליה זכתה לאחר ניצחון 5-2 בגמר על ספרד. פודן הבקיע צמד במשחק הגמר.
אנדר, אתה עוקב האחרי האקדמיה של סיטי? הרמה שלה וביחס לשאר הקבוצות? איך הגישה של פפ לשחקני נוער בסיטי?
לגבי האקדמיה - לא עוקב בכלל. לא מכיר מקור טוב של מידע לגביהם (האמת, המקור היחיד שאני מכיר לגבי מידע על האקדמיה של בארסה זה אסף לירן… מרגע שהוא הפסיק לעדכן, גם אחריה הפסקתי לעקוב, עד כדי לשמוע תוצאות של בארסה ב’ בפוסטים של בארסה מאניה).
הגישה של פפ - אני אחלק את זה לדברים שהוא אמר בנושא בראיונות ששמעתי, ולגבי מה קרה בשטח עד עכשיו.
ראיונות - הוא לא מפחד לתת לשחקנים צעירים לשחק, אבל הם צריכים להראות לו שמגיע להם, זה תלוי בהם. הוא לא ייתן לשחקן צעיר לשחק רק כי הוא שחקן צעיר. אם השחקן ראוי לשחק, הגיל לא יהווה מכשול. זה שבאנגליה קבוצות המילואים משחקות אחת נגד השנייה, ולא משתלבות בליגות המקצועיות (בניגוד לספרד) מקשה על ההתפתחות של השחקנים, כי אז הקפיצה בין הנוער לקבוצה הבוגרת יותר גדולה. לגבי שילוב צעירים במשחק - עדיף צעיר או שניים בהרכב כשיש לידם שחקנים בוגרים ומנוסים, ולא לזרוק עכשיו 6 שחקנים צעירים ביחד. לא לצפות שהצעיר יהיה השחקן המצטיין במשחקים הראשונים שלו בקבוצה.
בפועל - בשנה שעברה היו בסגל שני ספרדים צעירים, הקשר אלכס גארסיה והמגן הימני מפאו. אני זוכר שהם שיחקו בגביע הליגה נגד יונייטד שעלתה עם הרכב יחסית יותר בוגר וניצחה. מפאו היה דיי טוב במשחק הזה, אבל לא ממש קיבל הזדמנויות מאז. אלכס גארסיה שותף גם קצת בליגה, אבל לא משהו משמעותי, ולא הרשים במיוחד. שניהם היום מושאלים בז’ירונה (מפאו הספיק לככב נגדנו כשומר האישי של מסי, ונדמה לי בישל בניצחון על ריאל), יחד עם עוד כמה צעירים שסיטי קנתה. יש גם את סטרלינג-ז’סוס-סאנה הצעירים שפפ מאוד מתלהב מהם בתור העתיד של סיטי, אבל זה צעירים שנקנו בהרבה מאוד כסף. כנ"ל סטונס. בטח יש בסגל עוד שחקנים, אבל לא קיבלו כותרות משמעותיות עד עכשיו (בניגוד לדיאז ובמיוחד פודן), ממה שאני עוקב. יש גם איזה אוקראיני אחד, זינצ’נקו, שיכול לשחק מגן שמאלי לעת חירום, מה שעלול להתגלות כשימושי העונה. הגלובאליות של הפרובינציאליות: אחד העיתונאים המקומיים שאל את פפ עליו (על זינצ’נקו) במסע"ת כשסיטי שיחקה נגד שחטאר.
בכיף
סיטי עלתה אתמול עם כל המחליפים הבוגרים הכשירים בסגל למעט בראבו, מחוזקים באדרסון, אוטמנדי, ווקר, דה בריינה וסטרלינג (סגל קצר, נעים להכיר). זה הלך קשה (והיה קשה לצפייה לאלה מאיתנו שאין להם 5 לייב - נשבע שהשידור הרוסי נתקע שניות בודדות אחרי שפודן נכנס!), והגול לא הגיע ממש עד דקות הסיום. כתוצאה מזה, פודן נכנס בדקה ה-75 בלבד ודיאז נכנס מיד אחרי הגול של סטרלינג, בדקה ה-90.
סיטי מבטיחה את המקום הראשון, מחזור הסיום בשחטאר יהיה לפרוטוקול בלבד. דה בריינה יפספס את המשחק באופן ודאי, אחרי שקיבל צהוב שלישי במפעל במשחק אתמול. סביר שהמחליפים (וילדים?) ישחקו גם נגד שחטאר, שכן מחזור הליגה שאחרי הצ’מפיונס הוא הדרבי של מנצ’סטר. ורחמים על נאפולי הנפלאה שניצחה 3:0 את האוקראינים ועדיין תמצא את עצמה באירופה ליג אם סיטי לא תנצח.
אני מקוה בשביל הצ’מפיונס ואנחנו, שפפ יזכור את הידידות שלו עם סארי ויעלה עם הרכב מנצח.
נאפולי קבוצה טובה מידי בשביל להישאר בחוץ.
הליגה האירופית מלאה בקבוצות שטובות מידי בשביל להישאר בחוץ.
האמת שזו שאלה מעניינת מבחינה סטטיסטית מה האינטרס של סיטי, בהנחה שאנחנו מסכימים שנאפולי חזקה יותר משחטאר.
מצד אחד, ברור שככל ש-15 הקבוצות האחרות בנוק אאוט חלשות יותר, ככה הסיכוי שלך לזכות עולה.
מצד שני, זה נכון בהגרלה אקראית. מובטח לך שנאפולי/שחטאר לא תפגוש אותך בשמינית, אלא תפגוש קבוצה שסיימה במקום הראשון בבית אחר. אם רוב הסיכויים שהקבוצה הזו חזקה מנאפולי, והרי הסיכוי של נאפולי להדיח אותה יותר גדול מאשר הסיכוי של שחטאר להדיח אותה - אז אולי בעצם עדיף לסיטי שנאפולי תהיה בשמינית הגמר, כי היא מעלה את הסיכוי ש-7 היריבות ברבע הגמר יהיו חלשות יותר?
@Uriah מה אומר?
בכל מקרה, זה הגיגים תאורטיים לחלוטין. אם במשחק בית רגע לפני האדרספילד כשהמקום הראשון טרם הובטח פפ עלה עם המחליפים, אז קל וחומר במשחק חוץ רגע לפני יונייטד כשהמקום הראשון הובטח. (אגב, אני לא זוכר שיש ידידות בין פפ לסארי, רק הערכה מקצועית הדדית…)
מנצ’סטר סיטי מציגה: פרגי טיים - אאוט, סטרלינג טיים - אין!
שערי ניצחון של ראחים סטרלינג העונה:
סיטי 1 - אברטון 1 (דקה 82, שער שוויון בלבד)
בורנמות’ 1 - סיטי 2 (דקה 97)
סיטי 1 - פיינורד 0 (דקה 88)
האדרספילד 1 - סיטי 2 (דקה 83)
סיטי 2 - סאות’המפטון 1 (דקה 95)
כולל “סתם שערים” יש לו כבר 13 שערים העונה ב-19 משחקים בכל המסגרות, מלך השערים של מנצ’סטר סיטי! כבר עכשיו זו העונה הפורייה בקריירה שלו, והרגל עוד נטויה.
פפ נשאל על הסקורר שסטרלינג הפך להיות העונה, לפני המשחק נגד ארסנל:
Of Sterling, who is their top scorer, the Catalan added: “It’s true that in front of goal it’s improving. He’s enjoying scoring goals, he’s not scared, he’s not afraid to take a risk. And now he’s seeing how fun, how good it is to score goals. Now he’s more focused on that.
“Mikel Arteta [one of Guardiola’s assistant coaches] is working many hours and days after training specifically about the last action on the pitch – that control in the last moment to make the right movement in the final three or four metres. Raheem has wanted to stay there, to improve, to practise, to shoot at the goalkeepers. It’s part of the mentality he needs. He knows a striker has to score goals and he has to do that if he wants to achieve the next step.
“You won’t survive in the high-level teams in his position if you don’t score goals. Now the confidence is there and the club has new players coming in who can score goals. I think it’s mainly because he’s decided that he wants to score goals, that he can do that and that he is enjoying it.
“His final pass still has to improve – he has to do it better. He has got better but he can still do [even] better. But we can’t forget that he is [only] 22 years old. We demand a lot of these kind of players. But he is curious and he will improve. He’s young and he has time and we are there to help him.”
נשמע שזה היה ברוח טובה: (2:28 והלאה)
עיין ערך:
השער של סטרלינג אתמול ברגע האחרון היה מרגש, איזה מסובבת לחיבור, אבל לא פחות מרגשת הייתה החגיגה של מנדי הצולע ש-‘פרץ’ למגרש וניסה בכל כוחו להגיע לאסופת השחקנים החוגגת וכמובן צלע עד לחיבוק הקבוצתי. הסרטון פורסם בטוויטר שלו אם הבנתי נכון(לפי ‘בוקר ספורט’) ואחד האוהדים כתב לו - “מה אתה עושה? זה עוד חודש בחוץ(פציעה)”.
https://twitter.com/SFR_Sport/status/936020638145351686
ובנושא אחר: דויד סילבה עד 2020: הקשר הספרדי הנפלא(בינואר יהיה בן 32) ישלים עשור שלם בקבוצה. “אני שמח להבטיח את עתידי במועדון הזה”, אמר הקשר במעמד החתימה והוסיף: “אני גאה במה שהשגתי פה במהלך שבע וחצי השנים האחרונות וכעת שפפ גווארדיולה נמצא על הקווים עם סגנון המשחק שהוא מנחיל לנו, אני מרגיש שאנחנו נמצאים בעמדה מצוינת לזכות בתארים נוספים במהלך השנים הקרובות”. סילבה רשם 324 הופעות בקבוצה וכבש 52 שערים כשהוא חצה את רף מאה הבישולים. כמובן שבאמתחתו שתי אליפויות.
החיסרון של פרננדיניו וסטונס הורגש מאוד. התקפות המעבר של ווסטהאם היו מסוכנות מאוד ובכל פעם שהלחץ הגבוה כשל התפתחה התקפה מסוכנת.
סיטי קצת מדשדשים בזמן האחרון אבל ממשיכים לנצח. הדרך נראית סלולה לאליפות.