ליאו מסי :: אלוף עולם

אני גר ממש ליד הטיילת בת"א ואוהב לעשות הליכות קצרות זה מרגיע אותי. אחרי המשחק בין ארגנטינה לאוסטריה והצמד של דיוס הייתה ממש חגיגה. משדרים שם את המשחק במסכים גדולים אבל אתם יודעים זה לא באמת בר ספורט וכאלה. ועדיין כמות האנשים שראיתי עם חולצות של ארגנטינה וכולן של ליאו מסי ללא יוצא מן הכלל - חלק עם זו מהמונדיאל הראשון ב-2006, חלק עם החולצה של הזכייה במונדיאל הקודם וחלק החדשה - זה מדהים. היו גם הרבה בחורות שחלק מהאירוע.

בחיים לא ראיתי כל-כך הרבה חולצות של שחקן אחד ובטח בכדורגל נבחרות וזה לא שאולטראס ארגנטינה עושים שם מפגש, הייתי צריך לתעד.
יכול לספר לכם שאני גם מאמן כדורגל בחוג בבית ספר יסודי בו גדלתי, הילדים מתוקים ממש כבר בכיתה א’ בעניינים. איזה 5-6 הגיעו עם חולצה של מסי ואחד היה יוצא דופן עם חולצה של כריסטיאנו רונאלדו.

מה אני אגיד לכם, אני שמח שהוא לא יריב שלי כבר, זו הייתה תקופה קשה מדי (ובאותה נשימה כן רציתי שיסגור מעגל אצלכם כמחליף לחצי שעה כי יש משהו שהוא מעל היריבות הספורטיבית גדולה ככל שתהיה - זו אהבה למשחק). לא באמת הצלחנו לעצור אותו אף פעם. ב-2006-07 בברנבאו הסתדרנו ואז הוא שם שלושער בקלאסיקו השני. הקבוצה של 2011-12 נניח שאני מחשיב אותה כאחת מהטובות ביותר שהיו לנו - והוא הבקיע בכל משחק גם כשפפה וראמוס לצידו וצ’אבי אלונסו ולעתים ארבלואה.

לא יכול להגיד שאני שמח עבורו או אוהב אותו אבל באמת מגיע לו. ומה שהוא ממשיך לעשות - אני באמת שמח עבור כל אחד שאוהד שרוף כמוכם ועבר איתו דרך. לא עבור אלה שלפני חודש ידעו שמסי שיחק פעם בברצלונה וחוץ מזה כלום. פחות אוהב את עניין הטרמפיסטים.

האפשרות שעוד רבע שעה יתחיל המשחק התחרותי האמיתי האחרון של לאו גורמת לי להרגיש אקזיסטנציאלי. עד עכשיו זה היה טוב ויפה. בתים, 1/32.
זה כבר השמינית גמר, ומפה כל שלב הולך להיות קשה יותר ויותר עבורו ועבור נבחרתו.
זה יכול להיות הסוף היום, או שזה יהיה הסוף בשלב הבא או בזה אחרי, אבל זה לא יהיה הרבה יותר מזה.
רגעים של קסם אחרונים בהחלט בהחלט.
זמן טוב להודות לו שוב על כל מה שנתן לכדורגל ולנו כאוהדי בארסה במיוחד. העולם לא יהיה אותו דבר אחרי.

5 לייקים

וואי היו לו כל כך הרבה רגעים, אני כבר לא זוכר. זה מעיד הכל.

כתבתי רגעים אחרונים של קסם? לא יודע איזה רהיט נפל לי על הראש רגע לפני.

אם זה קורה אתה הנאחס.

ניצלתי.

עוד 90 דקות ‘‘להנות’’ מהגדול מכולם.

הריקוד האחרון האמיתי

בן זונה הוא היה חרא היום. ירדו לי 19 שנים מהחיים.

מה אנחנו חווים פה? עוד גביע? עוד תואר? עוד הישג? עוד שיא?

לא, אנחנו בונים עוד לבנה בחומה שתפריד בינינו לבין הפרעוש לעד.. עוד פרק נכתב בתורת הגעגוע.

:heart::blue_heart:

11 לייקים

ליאו מסי אחרי היום יש 12 אסיסטים במונדיאלים. 10 מתוכם בשלבי נוקאוט

מאז שהשיא נבדק (1966) השחקן שבא אחריו הוא רק עם שמונה

לייק 1

מסי או אלברט איינשטיין?

מי בשל להשוואה הבאה?

לייק 1

הכי מגיע לו בעולם. כמה הוא עבר עם הנבחרת הזו, הרבה חרא ושברונות לב. הפסדים בפנדלים בקופה אמריקה כשגם הוא בעט החוצה ואני זוכר אותו בוכה, ההפסד ב-2014 לגרמניה שהיא הרף היחיד אולי שלא הצליחו מולו, ארבע שנים אחרי טורניר מבוזבז ב-2010 עם מאמן כמו דייגו מראדונה שהוא אייקון אבל לא מתאים, ב-2018 זה גם היה נראה סבל בטורניר קשה. מי האמין אז שבכל מה שקשור למונדיאל נראה את ליאו מסי במקום הראשון.

רועדות לי הביצים בגמר כאוהד ספרד, לא מהמר נגדו בחיים, אבל אם נפסיד זה יהיה למשהו שהוא מעל המשחק. זה פשוט בלתי נתפס שהריקוד האחרון של מסי הוא מה שעומד בין ספרד, נבחרת שלא טובה במונדיאל בדרך-כלל - לבין זכייה.

קראתי הרבה תגובות על מסי אתמול בפן הרגשי של העניין. אתם תגידו אם זה היה המשחק הכי טוב שלו בטורניר או לא - כמובן שהוא לא הבקיע אז פחות יבחרו במשחק הזה. אבל הוא פגש נבחרת חזקה יותר עם שחקנים פיזים. והוא עדיין מסי. היה לו משחק מדהים. אז פעם היה עובר ארבעה-חמישה והיום “רק” מעלים שניים בקלות. כל פס היה במחשבה, כזה שיגיע ויכין את המצב לייצר מצב, שום נגיעה מבוזבזת. אם מנטאלית הוא היה עוד רוצה גם בליגה בספרד היה יכול לעשות הצגות במחצית אחת או אחת לשבועיים.

3 לייקים

אני פשוט לא מעכל. זה לא הגיוני ששחקן בן 39 עושה דברים כאלה, גם אם קוראים לו מסי.

אני חשבתי שמסי צריך להתייצב למונדיאל הזה. להתייצב כדי להתבזות. חשבתי אחרי המונדיאל הקודם שהוא צריך להתייצב, דווקא כי זכינו בקטאר. אתה צריך להתייצב ולתת לאחרים את ההזדמנות לקחת ממך את הכתר. זה לא הוגן ולא ספורטיבי לפרוש כאלוף. נכון, יש נסיבות מקלות, הוא זכה בגיל 35. לא הייתי אומר שהוא לא ספורטאי אם הוא יבחר מפאת הגיל שלא להתייצב. ואחרי הקופה האחרון היו לי כבר ספקות, כי הוא היה פצוע ועל כן שיחק נורא. אמרתי אולי הגיל הכריע אותו, אי אפשר להאשים.

אבל לא.

זה פשוט בלתי נתפס. זה תוספת אדירה למורשת שחשבנו שכבר אי אפשר להוסיף לה כלום. לשחק טוב ולסחוב בגיל 39 את ארגנטינה לחצי גמר מונדיאל תוך שהוא מבקיע 8 שערים והופך למלך שערי המונדיאל - גם בטורניר הנוכחי וגם בכל הזמנים. אבל אם מסתכלים לעומק, זה לא כזה מרשים. זה נגד ירדן, אלג’יריה, אוסטריה, כף ורדה, מצרים ושוויץ. להפסיד לאחת הנבחרות האלה זה ביזיון. הביזיון שציפיתי לו. משחקן בן 39. מאלופה יוצאת שאיננה צרפת ב-20 השנים האחרונות. אבל הוא ניצח אותן. אני לא חשבתי שהוא יוכל להשלים 90 דקות כל 3-4 ימים, והוא בא וניצח אותן.

ואז אנגליה. היריבה אולי הכי מרה של ארגנטינה. שהוא מעולם לא שיחק נגדה. בחצי גמר מונדיאל. ואנחנו כבר בפיגור וזה נראה גמור. ואז הוא עושה את הקסמים שלו. ואנחנו בגמר מונדיאל נגד ספרד. המשחק שהובטח ונלקח מאיתנו במרץ.

אני פשוט לא מעכל. תודה ליאו, שלא ייגמר לעולם.

9 לייקים

ראיתי את מסי לראשונה במונדיאל הזה אחרי שנים שלא ראיתי אותו. אתם יודעים, הזמן עושה את שלו ולאט לאט אתה שוכח כמה טוב הוא. אתמול, ולא רק אתמול, ראית שחקן שעבר את גיל 39 ועדיין בלתי אפשרי להתמודד מולו. כל הכוכבים הצעירים האלו בשיא כוחם לא משתווים לרבע מהיכולת שלו ברגע שהוא מחליט להתחיל לשחק כדורגל.

אני חושב שכמה שחשבנו שהוא טוב לא היה לנו את היכולת להבין עד כמה טוב הוא. פשוט מחוץ לסקאלה של המדדים שבהם אנחנו משתמשים, ויקח לנו עוד זמן כדי באמת לעכל את מה שראינו ממנו בשיאו.

אני לא מבין למה הוא ברח לארהב כבר לפני 4 שנים אם הוא עדיין מחזיק ביכולת כזאת. עדיין השחקן הטוב בעולם ובפער מהיתר. כאוהד ריאל שתמיד שקשק ממנו ולא יכל להינות משנותיו היפות אני רק יכול לברך על כך שהיום אני באמת יכול לראות את השחקן הזה בכיף ולא רק להיות מפוחד בכל פעם שהכדור מגיע אליו.

6 לייקים

גילוי נאות 1 - אף פעם לא אהבתי את מסי.
גילוי נאות 2 - ברצלונה היא הקבוצה היחידה שנכנסה לי ללב, ואין לי טיפת אהדה אמיתית כלפי אף קבוצה מישראל או נבחרת כלשהי. כך היה וכך יהיה.
גילוי נאות 3 - בחמש השנים האחרונות איבדתי כמה שנים מהחיים בגלל נבחרת שאין לי שום זיקה אליה.

אז כן, השחקן שאחראי לכל כך הרבה רגעי אושר בשבילי בבארסה לא הצליח להיכנס לי ללב, ואפילו את החולצה עם השם שלו לקח לי כמה שנים לקנות. הוא היה קוסם, גאון, מעל המשחק אבל ככל שבארסה נשענה עליו יותר ויותר בו ככה גם פחות התחברתי. התלות המוגזמת שהחמירה עם השנים, סרט הקפטן שנענד עליו מהר מידי לטעמי והספקות לגבי כושר המנהיגות, ההליכה במגרש, הלייק ההוא לצ’לסי, ההשפעה הקיצונית על המועדון והרכש, המבט המתוסכל וחוסר האונים באכזבות שלנו בליגת האלופות. שמחתי מכל גול ומכל שיא, שלא תטעו, אבל משהו שם היה חסר לי.

אפילו בעזיבה שלו למרות כל השוק וההלם, אמרתי לעצמי שבאמת הגיע הזמן לבנות את ברצלונה החדשה בלעדיו אחרי כמה שנים שהיינו מסי + 10 גופות על המגרש. היתה תקופה היסטורית עם שחקן היסטורי, אגדת מועדון לנצח, ויאללה ממשיכים הלאה.

ודווקא אז התחיל סיפור האהבה שלי עם ליאו.

פתאום הרצון הלא מוסבר שלי לראות אותו מצליח בקבוצה אחרת שהיא לא בארסה, שפת הגוף שלו ששידרה כל כך הרבה אי נוחות וכמיהה הביתה, הבכי הכנה ההוא במסע"ת הפרידה, הראיונות, המחוות הקטנות והציטוטים הבלתי פוסקים לגבי האהבה לבארסה, פתאום משהו בי השתנה. איך אומרים, מעריכים באמת משהו רק אחרי שמאבדים אותו? אז ככה הבנתי שאני מרגיש עם מסי.

נדרתי לעצמי שלא אפספס יותר דקה של ליאו במדים הלאומיים בטורנירים רשמיים, מה שגרר קימה בשעות לא שעות בקופה אמריקה, הפיכה של כל הלו"ז שלי בשביל המשחקים באמצע היום בקטאר, וגם עכשיו בארה"ב. כי ידעתי שרק שם, במשחקים הרשמיים במדים הלאומיים אני אזכה לעוד קצת מהרגש האמיתי - מהמוטיבציה, הנחישות והתשוקה ההיא שהיתה לו בבארסה שאליה אני כל כך מתגעגע והיא זאת שחסרה לי.

ובכל משחק ומשחק אני עדיין אומר לעצמי, “הכל בסדר, זו לא בארסה, זו לא האהבה האמיתית שלך”. אבל הלב לא מקשיב, הלב מתחיל לדפוק ולדאוג מעצמו ללא שליטה, ואז מסי כובש או מבשל או סתם עושה עוד דריבל ותמיד יוצא ממני כזה פרץ רגשות וכאלו אמוציות שבדרך כלל יוצאות ממני רק ברגעים באמת משמעותיים של בארסה, ואז אני מבין - הוא תמיד היה שם אצלי בלב, הוא פשוט נטמע בתוכי ונתפס אצלי כדבר בסיסי ומובן מאליו במשך רוב שנותיו בבארסה. אבל זו היתה רק אשליה, כי שום דבר מאז לא מילא את החסר במקומו ועכשיו הלב עובד שעות נוספות בכל רגע ורגע שאני עוד רואה אותו, את הילד הנצחי הזה שאמנם לא זכה לפרידה הראויה מבארסה אבל חד משמעית זוכה לפרידה הראויה מהכדורגל.

אני אוהב אותך ליאו. תודה לך וסליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין את זה. ובפעם המי יודע כמה, אשרינו שזכינו.

------
בסרטון, כהרגלו בקודש, משחיל “אני אוהב את בארסה ועוקב אחריה” בחיוך מבויש ובצניעות האופיינית. יא אללה שלך. הלב תמיד היה ויהיה שם.

16 לייקים

גילוי נאות 1 - תמיד אהבתי את מסי. גם כששיחק בבארסה.

גילוי נאות 2 - תמיד חשבתי שמסי השחקן הטוב בהיסטוריה.

גילוי נאות 3 - כשאמרתי בכל פורום אפשרי שמסי יהיה השחקן הטוב בעולם כל עוד הוא ישחק כדורגל, גם בגיל 80, זה לא נאמר כקלישאה כמו שלפעמים אומרים על שחקנים מסוימים (קרי - בני אנוש), התכוונתי לזה בשיא הרצינות.

גילוי נאות 4 - החווייה של להיות בעדו בנבחרת ארגנטינה כבר מונדיאל שני ברצף היא אחת הכיפיות שהיו לי בתור אוהד כדורגל מאז ומעולם. ואני בז לטורנירי נבחרות בד”כ.

גילוי נאות 5 - אני חייל של מסי.

15 לייקים

ליאו מסי:

״למען האמת, אני מתכונן למונדיאל הזה כבר כמעט שנה.

את חודש דצמבר העברתי בארגנטינה; התאמנתי בבקרים ובאחר הצהריים, ללא הפסקה.

ידעתי שאעשה הכול כדי להגיע מוכן בצורה הטובה ביותר.

אנחנו יודעים שגביע העולם הוא אירוע מיוחד, והוא עוזר לנו לשכוח - ולו לזמן מה - את כל הקשיים שאנשים חווים.

ישנם אנשים ללא עבודה, אנשים שמתקשים לגמור את החודש ונאבקים על חייהם מדי יום ביומו.
משמח אותנו לדעת שהם מאושרים.

ספרד היא נבחרת נהדרת, עם שחקנים מצוינים וסגנון משחק ייחודי מאוד.

זה יהיה משחק מיוחד, כי מדובר בגמר גביע העולם, ובאופן טבעי אני מצפה למשחק שקול מאוד.״

כמעט שנה של הכנות.
עוד משחק אחד. :argentina::trophy:

4 לייקים

רק נשאר לך לראות את האור לעזוב את dark side ואז זה היה מושלם..

:slight_smile:

לייק 1

מתישהו נהיה חייבים לאפשר הודעות של סופר-לייק.

פשוט כי יש הודעות שקשה כל כך לתת עליהן רק לייק אחד…

כתבת את הלב שלי, תודה :heart: :blue_heart:

3 לייקים