אתלטיקו מדריד, לעולם לא נפסיק להאמין

מחזור 35: אתלטיקו מדריד - סלטה ויגו
מחזור 36: אוססונה - אתלטיקו מדריד
מחזור 37: אתלטיקו מדריד - ג’ירונה
מחזור 38: ויאריאל - אתלטיקו מדריד

אחרי האכזבה העצומה עם ההדחה בחצי גמר ליגת האלופות נגד ארסנל, נותרו לאתלטיקו מדריד ודייגו סימאונה ארבעה משחקים לסיום העונה. המאמן בוודאי ירצה לסיים את העונה בצורה מכובדת אחרי שאתלטיקו הפסידה בשישה מ-12 המחזורים האחרונים. במחזור הסיום היא תפגוש את ויאריאל כך שהיא יכולה עדיין לחלוף על פניה ולסיים במקום השלישי אם כי זה יהיה קשה בפיגור חמש נקודות כשנותרו 12 בקופה.

מעבר לכך, אלו יהיו ארבעת המשחקים האחרונים של האגדה אנטואן גריזמן במועדון ואולי גם של הקפטן שתמיד היה שם - קוקה - אם כי אולי גם לא. כשלקבוצה היה על מה להתחרות - אף אחד לא חשב עדיין על השנה הבאה.

כה אמר המאמן דייגו סימאונה במסיבת העיתונאים לקראת המשחק הקרוב, הוא בטוח שהקהל יהיה שוב עם אתלטיקו כמו תמיד כי האוהדים מבינים שגם אם הקבוצה לא הצליחה - היא נתנה את הכל:

העפלה לליגת האלופות כבר מובטחת, האם זה מספיק טוב מבחינה אובייקטיבית? - "כמובן שזה חשוב ביותר, זו המטרה העיקרית של המועדון, בדיוק כמו שהמטרות של ברצלונה וריאל מדריד הן להיות אלופים. המטרה שלנו היא לנסות ולהתקרב לאלופות האלה בשלב מסוים. זו הייתה עונה קשה להסביר. מצד אחד, הפסדנו את הגביע בפנדלים, מצד שני, התחרינו בליגת האלופות עם רבע גמר מדהים נגד ברצלונה, נתנו את כל כולנו ואף יותר. זה קשה מאוד להיות כל כך קרובים, וזה גורם לך לחשוב שאתה עדיין יכול להיות שם, למרות שזה גורם לך לכעוס, לאכזבה ולתסכול.

"אבל היום אני מרגיש טוב. אני שואל את עצמי, ואני אומר לעצמי שאנחנו צריכים להיות אסירי תודה על מה שקורה לנו בשנים האחרונות. אני זוכר מאיפה באנו, איפה אנחנו עכשיו, וזו הייתה צמיחה עצומה עבור המועדון. והדרך היחידה לאפשר לעצמנו להמשיך לשמור על התקווה הזו וההזדמנות החדשה הזו כמו השנה היא להמשיך לנסות, להמשיך לעבוד… ב-14 השנים האלה, היינו בארבעה חצאי גמר ליגת האלופות ושני גמרים, תמיד שם, המקום הזה שנראה רחוק, אבל אנחנו לא כל כך רחוקים, למעשה, קרובים יותר ממה שאנחנו מדמיינים. אבל אנחנו צריכים להמשיך לעבוד על הכל.

“אם נעבוד טוב בכל התחומים, הקבוצה תמשיך לצמוח. המועדון עכשיו במצב הרבה יותר גבוה מהקבוצה, שמנסה להדביק את הקצב של הצמיחה הנפלאה הזו. זה עוזר לנו; אנחנו מוכרים ברחבי העולם, וזה ממלא אותנו תקווה. למרות שיש כעס, תסכול וכאב, אני אסיר תודה לשחקנים שלי, לאוהדים שלנו על איך שהם תמכו בקבוצה לאורך כל העונה הזאת, להנהלה על שנתנה לנו את ההזדמנות שיהיו לנו שחקנים טובים, כי אחרת זה בלתי אפשרי, ואז ליכולת של המאמנים לפתח אותם, כי הכל סובב סביב השחקנים. אנחנו ממשיכים במרדף הזה, ואחרי יומיים של כעס, נמשיך לנסות ולהילחם”.

מה מניע אותו? - “השחקנים, מאה אחוז השחקנים. כשמסתכלים על הסגל, זה מה שמרגש אותי”. הוא נשאל גם - איך אתם מדרבנים אותם להמשיך לשחק באותה התשוקה כשהעונה די נגמרה - “שחקנים מאוד ברורים לגבי המקום שבו הם נמצאים, והודיתי להם על העונה יוצאת הדופן מבחינת תחרותיות. ברור שלא זכינו בכלום, אבל אני מודה למבקרים כי הם נחוצים; הם גורמים לנו להשתפר. בעונה הבאה, אחרי מה שעשינו בעונה הזו, יהיה קשה לחזור על זה. כדי להשתפר, אנחנו צריכים לזכות באליפות. טוב שקיימת ביקורת; אנחנו צריכים אותה. זה חלק מהחיים. זה לא תמיד דבר חיובי; לפעמים זה בונה, ולפעמים לא, אבל אנחנו יודעים איפה אנחנו, וכל עוד אני כאן, אנחנו הולכים להתחרות”.

על עתידו של הקפטן קוקה - “עם כל כך הרבה משחקים, לא הייתה לנו הזדמנות לדבר על זה ספציפית. אני לא אדבר איתך (העיתונאי) לפני שאדבר איתו; אני אסביר איך אני מרגיש ומה אני חושב, והוא יגיד לי מה עובר לו בראש”

קבלת הפנים של האוהדים: “נתאחד עם האוהדים שלנו, והם יחליטו אם הם עם הקבוצה או לא. האוהדים רוצים לנצח, וכל תרחיש מובן. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד, לתת את הכל, לוודא שכולם רואים שאנחנו נותנים הכל, ואז אנחנו צריכים לקבל את זה. כשאתה עושה את זה, זה חלק מהחיים לקבל: זה קשה כשזה נגדך. קל יותר לספר למישהו אחר, אבל כשזה קורה לך, זה קשה יותר. לפעמים דברים קורים כרצון האל, לא כמו שאנחנו רוצים. ולפעמים התוכנית של אלוהים טובה בהרבה משלנו”.

הוא נשאל על המצב הסוער בריאל מדריד - הסוער ביותר מאז שהחל לאמן בכדורגל הספרדי, וכמובן לא התייחס - “אני מאוד מכבד, אני מבין את השאלה, אבל אני לא במצב שבו אני יכול לתת דעה כי אני לא איתם.”

מה הוא אומר לילדיו כשהם שואלים אותו, ‘אבא, למה אנחנו אוהדי אתלטיקו?’ - “ב-14 השנים האלה, הילדים שנולדו יודעים למה הם אוהדי אתלטיקו; אין אפילו צורך לשאול”

לייק 1

מחר זה קורה - אתלטיקו מדריד תארח את ג’ירונה במטרופוליטאנו, במשחקו האחרון של אנטואן גריזמן לעיני הקהל הביתי - יום מרגש עבורם. גריזמן הגיע הצטרף לאתלטיקו ב-29 ביולי 2014 מריאל סוסיאדד, בתמורה ל-30 מיליון יורו. יומיים לאחר מכן, הוצג כשחקן אתלטיקו. במארקה בחרו שבעה רגעים משמעותיים שלו.

1.סלפי לפתיחת הסיפור - כשהוצג כשחקן הקבוצה כאמור ב-31 ביולי ואמר בחיוך רחב: “לא חשבתי פעמיים - הגעתי לאלופת ספרד”
2.שלושער ששינה את המסלול. לקח לו זמן להפוך לשחקן הרכב, ואז הוא כבש שלושער נגד אתלטיק בילבאו ולא זז מה-11.
3.מילאנו הרסה את החלום - ההפסד בגמר ליגת האלופות ב-2016 לריאל. גריזמן החמיץ פנדל במהלך 120 הדקות. זו הייתה עונה גדולה שלו בליגת האלופות כמובן.
4.הליגה האירופית - בבית - צמד של הצרפתי על אדמת צרפת ב-2017-18 הביא לאתלטיקו את הזכייה השלישית שלה בתואר [בעונה בה הודחה בשלב הבתים השני], וגריזמן שיזכה במונדיאל באותה העונה - סיים שלישי בקרב על כדור הזהב.
5.החזרה והפיוס - גריזמן עבר לברצלונה בקיץ 2019 בסכום עתק. הוא חזר כעבור שנתיים. הוא ספג בוז במשחק נגד פורטו. שנה לאחר מכן, נגד אותה קבוצה, הוא נישק את הסמל והקהל סלח.
6.ההיסטוריה: גריזמן הופך למלך שערי הקבוצה בכל הזמנים - בעשרה בינואר 2024 הגיע הרגע עם ה-174 שלו, נגד ריאל מדריד, כשהוא עובר את לואיס ארגוניס. המספרים המשיכו לטפס עד ל-2012.
7.הקשר עם צ’ולו - “גריזמן הוא ללא ספק ההישג הגדול ביותר של סימאונה לאחר שנלחם על חזרתו”. הוא הפך אותו לשחקן שלם וסה"כ יש להם עשר עונות יחד. לאחרונה צ’ולו הודה לו בפומבי.

.

דייגו סימאונה התייחס לכך באריכות במסיבת העיתונאים:

הרגע הכי טוב עם גריזמן: “אין רק רגע אחד שבולט במערכת יחסים כזו. בלי לחצות את הגבול הזה… מאמן, חברות… יש לנו מערכת יחסים קרובה מאוד עם המשפחה שלו. הוא הגיע לכאן צעיר, גדל והתקדם בצורה יוצאת דופן, עשה עבודה פנטסטית. הוא הגיע למקום הכי גדול עבור שחקן, וזה לזכות בגביע עולם. הוא מלך השערים של אתלטיקו בכל הזמנים. יש לו את הכבוד המעורר קנאה מצד כל חבריו לקבוצה. אין לי רק זיכרון אחד איתו. אני זוכר כשהוא בא לספר לי על התוכניות שלו לפני שעזב לברצלונה; זה היה רגע שהיה צריך לחלוק. היה טוב להבין מה קרה אחר כך. כשהוא חזר, זה היה רגע של שמחה, אושר; ידענו שגאון חוזר. אנחנו נתגעגע אליו”

האם הוא מחפש ‘גריזמן נוסף’? - “ברור שלא יהיה עוד אחד כמו גריזמן. האחריות לשאת את משקל הקבוצה הוטלה עליו, על קוקה, עם הניסיון שלו, עם הנוכחות שלו… קשה מאוד להסביר מה היה המשקל הזה… היה לו אותו, ונעבוד כדי למצוא אנשים שיוכלו לקחת על עצמם את האחריות הזו”.

איך יזכרו אותו? - “הייתי רוצה שיזכרו אותו בזכות מי שהוא. אדם טוב, בחור אצילי, בחור אחראי שתמיד היה שם עבור אתלטיקו מדריד. הייתה לו הענווה לחזור ולזכות בחזרה באוהדים, שמתוך אהבה למועדון, תחילה כעסו. אני חושב שהוא היה רוצה שיזכרו אותו כאדם שהוא”

החילוף נגד ברצלונה בדקה ה-90: “באותו יום שיחקנו קצת… בכל מקרה, מחר יהיה יום חשוב עבורו ועבור משפחתו. משפחה שתמיד תמכה בו כדי להפוך לכדורגלן ולאדם שהוא. מחר אנחנו מקווים שיהיה משחק נהדר, שהאוהדים שלנו יתנו כל מה שהם יכולים עבור בחור שנתן את כל כולו”.

פרידה הולמת: “המועדון כבר ייצג זאת עם כמה כדורגלנים ברמה של אנטואן. הפרידה של פרננדו טורס הייתה מדהימה. שנים עוברות, אנחנו צריכים להמשיך להתחרות. המועדון יודע להיפרד מהשחקנים הגדולים האלה”.

לייק 1

כבר יודעים אם צולו נשאר או לא?

יש לו חוזה לעוד שנה, אני מעריך שלא ימשיך מעבר אליו.

אנטואן גריזמן נפרד מהמטרופוליטאנו ומאוהדי אתלטיקו מדריד על אף שיש עוד משחק נוסף - נגד ויאריאל בחוץ. הכרת תודה, הרבה אהבה, התנצלות שלו שוב על המעבר לברצלונה וגם פרגונים מדייגו סימאונה ומהקפטן קוקה. בתזמון מושלם זה היה משחקו ה-500 בקבוצה - 212 שערים ומאה בישולים!

“הכנתי נאום, אבל הכל הלך לעזאזל”, הצליח לומר, בעוד דמעות ורגש אילצו אותו להפסיק את נאום הפרידה שלו באצטדיון המלא ב-64,396 אוהדים (מעבר למאה אוהדי ג’ירונה בערך) שבאו להיפרד ממנו לשלום אחרון. “אף אחד לא זז מהכיסא שלו כי מגיע לך”, אמר לו סימאונה זמן קצר קודם לכן, לאחר שפרץ למגרש כדי להצטלם לתמונה היסטורית לצד הקפטנים - אנטואן, אובלאק וקוקה - המאמן הטוב בהיסטוריית המועדון, מלך השערים, השוער הטוב ביותר והאגדה הגדולה ביותר של המועדון.

“ראשית, תודה לכולכם שנשארתם. זה מדהים…”, הוא פתח, קולו נשבר מרגשות. “שנית, אני יודע שרבים מכם הבנתם, וחלקכם עדיין לא: אני מתנצל שוב. לא הבנתי (כשעזבתי) כמה אהבה הייתה לי כאן; הייתי צעיר יותר, ובכן, עשיתי טעות, ושקלתי את זה, ועשינו כל שביכולתנו כדי לחזור וליהנות כאן שוב”, הוסיף.

“אני רוצה להודות לכל חבריי לקבוצה מ-2014 ועד היום. זה מדהים לחלוק איתם הכל. כל קרב, כל ניצחון וכל תבוסה. זה היה תענוג. לפיזיותרפיסטים, לאנשי הלוגיסטיקה, שמתעוררים בשש בבוקר והם האחרונים לעזוב”, הדגיש רגעים ספורים לאחר שאנריקה סרזו העניק לו לוחית על 500 משחקיו והעתק של אצטדיון מטרופוליטאנו , ולאחר שכמה מהקפטנים ההיסטוריים עלו גם הם למגרש כדי להצטלם איתו בין היתר גם פרננדו טורס ודייגו גודין.

אם הייתה תודה אחת מכל הלב, זו הייתה לאיש שהפך אותו לאגדה. "לצוות האימון ולמי ששינה הכל במועדון הזה: דון דייגו פאבלו סימאונה . בזכותכם, יש כל כך הרבה תקווה, והפכתי לאלוף עולם והרגשתי הכי טוב בעולם. אני חייב לכם כל כך הרבה, וזה היה כבוד להילחם בשבילכם. אני לא יודע אם אני אגדה, אבל אתה, קוקה, אגדה של המועדון הזה. גם לאשתי. תודה שתמכת בי בימים הרעים שלי וספגת את הכעס שלי במהלך הפסדים. וגם להוריי, שלקחו אותי לשחק בכל רחבי צרפת. בזכותם אני כאן ונהנה מכדורגל.

“לא הצלחתי להביא הביתה את תואר אליפות לה ליגה או גביע ליגת האלופות, אבל האהבה הזו שווה יותר. אשא אותה איתי לכל החיים. עכשיו, אסיים. הורים, דודים, דודות, תודה רבה לכם שהבאתם את הילדים לכאן, כדי להראות להם שאתלטיקו היא הטובה בעולם. תודה. כשאסיים את זמני באורלנדו, אני חוזר לכאן. למדריד, למועדון, ולזכות בתארים מנקודת מבט שונה, בתקווה שמישהו טוב ממני יבוא ויזכה לנו בליגת האלופות”, הוסיף, וסגר מעגל.

לייק 1

הבעלים החדשים של אתלטיקו לוקחים שליטה מלאה על המועדון.

לייק 1

צריך לציין שכמעט כל השאר, כ 30%, שייכים לחברה בבעלות של עידן עופר.

שני דברים שאני מעריך שיקרו: הראשון והברור מכל, סימאונה יעזוב עם סיום חוזהו בקיץ 2027. השני, הדמות המקצועית שהחליטה לא להאריך לו חוזה, מטאו אלמאן, יהיה לא רק מנהל מקצועי אלא נשיא אתלטיקו מדריד. ככה נעשה באינטר, אחרי הרכישה הגדולה של המועדון, מינו את בפה מארוטה להיות הנשיא.

אלמאן היה נשיא מיורקה בתחילת המילניום (סירב לפלורנטינו להיות מנהל מקצועי) והיה הצלחה אדירה, כולל זכייה בגביע והעפלה לליגת האלופות.

לייק 1

אני חושב שבאתלטיקו מדריד מופתעים שחוליאן אלבארס אמר את זה רשמית לעיתונאים שהוא רוצה לעזוב ועוד בתחילת המונדיאל. הניחו שהוא ילד טוב, יעריך את סכום העתק שהושקע בו ושמבחינתם הוא פני המועדון (אחרי דייגו סימאונה וקוקה כן?).
מה שכן, לפני שאוהדים יזכירו שברצלונה נתנה מתנות לאתלטיקו מדריד עם דויד ויאה ולואיס סוארס שגם זכו באליפות - זה ממש לא אותו המקרה. חוליאן בשיא הקריירה…בארסה רצתה להיפטר מסוארס וכן זה לא המקרה מצד אתלטיקו, ויאה גם כן הגיע בגיל מבוגר יותר ואחרי פציעה קשה ב-2012. רוצה לומר: לשחקנים יש הרבה כוח אבל למכור בפחות מ-150 מיליון יורו והשאלה האם לברצלונה יש את הסכומים האלה - זה נראה ממש להיות פראייר.

אתלטיקו בטח מתפלל עכשיו להצעת עתק שיכולה לספק לה ככל הנראה רק…פריז סן ז’רמן, אבל לואיס אנריקה עצר את ההשתוללויות שלהם.

בינתיים סקר אוהדים במארקה בו הצביעו קרוב ל-32 אלף אוהדים: האם אתלטיקו מדריד צריכה למכור את חוליאן אלבארס?

אז 40% מהמצביעים השיבו שכן - הוא חייב להימכר כי אי אפשר להשאיר בקבוצה שחקן לא מרוצה| 34% ענו גם כן בעד מכירה אבל לעולם לא למכור בפחות מ-150 מיליון יורו שריאל מדריד הציעה| 16% נאחזים בסעיף השחרור בגובה חצי מיליארד יורו - לא למכור - אם הוא צריך לעזוב אז היריבה חייבת לשלם את סעיף השחרור שלו| עשרת האחוזים הנותרים בחרו בתשובה - כן, למכור אותו - אבל לא לריאל מדריד או ברצלונה שהן יריבות ישירות.

לא רלוונטי מה פסז’ תציע לאתלטיקו, אם חוליאן אלבארס לא ירצה לעבור לשם. לפי הדיווחים ארסנל כבר התעניינה (או מעבר לרק התעניינות), אתלטיקו אפילו הסכימה לזרום עם הגישוש הזה, ולפחות בינתיים - זה לא קורה.

כרגע יש פה מבוי סתום - חוליאן רוצה ללכת למקום ספציפי (לפי דיווחים ושמועות), ועכשיו גם שרף את עצמו מול האוהדים, ואתלטיקו מוכנה לחשוב על לתת לו ללכת, אבל בתנאי שזה לא למקום הזה. אף אחד מהצדדים לא ירוויח מהמצב, אם המעבר לא יקרה.

בהנחה שהחלום שחולי דיבר עליו הוא אכן מעבר לברצלונה, אז…האמת שבמקום ברצלונה לא רק שלא הייתי מעלה את ההצעה, אלא אפילו הייתי מוריד את ההצעה ל-80.

2 לייקים

בכדורגל המצב נזיל מאוד. אוהדי אתלטיקו מדריד פגועים אבל גם אמרו שלא יסלחו לאנטואן גריזמן ועובדה שהוא עזב כאגדה. חוליאן הוא מקצוען ויש לו חוזה. אין להם שום סיבה למכור אותו בסכום דומה מאוד לסכום בו נרכש והם צריכים להרוויח משהו ולא רק תדמיתית. הגיוני גם שסירבו להצעה כפולה “כביכול” מהצד שלנו. מעבר לכך יש מקרים ששחקן ממשיך עוד עונה ומקבל הבטחה שיקבל אור ירוק כעבור שנה.

אתם בעצם עושים להם עכשיו טובה אם תחזרו לזירה ותגישו הצעה? גם לו..

אתלטיקו לא צריכים להיות מופתעים כי הוא הודיע להם שהוא רוצה לעזוב באמצע העונה, והם נתנו לו מילה שהם ישחררו אותו.

פסז’ לגמרי מוכנים להשתולל בשבילו. אלבארז לא מעוניין כרגע.

בזמן שהסאגה המבאסת מצידם עם חוליאן אלבארס עוד תימשך ותימשך - אתלטיקו מדריד בדרך לרכש מעניין: אלכס גרימאלדו במרחק נגיעה. המגן השמאלי של באייר לברקוזן שאמר בריאיון ל-AS לפני היציאה למונדיאל שיש לו תוכנית שאפתנית והוא “חולם לשחק בליגה הספרדית” - צפוי להצטרף לקבוצה בקרוב. לפי “קיקר” הגרמני, לברקוזן דרשה תחילה 30 מיליון יורו אך נאלצה להתגמש. הסכום עצמו יהיה קרוב יותר ל-20 מיליון יורו ויחד עם משתנים - חמישה מיליון יורו. המגן הספרדי שבספטמבר יחגוג 31 היה חשוב מאוד בעונה המדהימה של לברקוזן של צ’אבי אלונסו ב-2023-24 וידוע ביכולת ההתקפית הנהדרת שלו. אשתקד היה מעורב ב-26 שערים! - הוא כבש 14 ובישל עוד 12.

יופי, הוא יהיה בלם שלישי נהדר בשביל צ׳ולו סימאונה שיחגוג עוד עונה במקום השלישי.

הופתעתי בכנות מכמה אתלטיקו היתה חלשה העונה בליגה.

הם עשו רכש דיי נרחב, ועל הנייר הסגל שלהם חזק. ציפיתי שייתנו פייט.

לייק 1

כבר כמה חודשים שאני טוען בתוקף שסימאונה לא ימשיך מעבר לחוזה הנוכחי, וכל פעם מחדש אני גם מקבל עוד אינדיקציות וגם דעות ברחבי הרשת.

בין אם המו"מ בין בארסה לאתלטיקו מהונדס או לא, הסכסוך בין חוליאן לסימאונה מראה כמה נמאס ממנו, ולהנהלה החדשה אין סנטימנטים (אינטרס שלהם להראות שסימאונה מבריח כוכבים) והם רוצים להתחיל מחדש.

אם מטאו אלמאן היה בבארסה הוא בכלל לא היה הולך על חוליאן במחירים שמציעים עליו, אבל מטאו אלמאן באתלטיקו שמח מאוד להכניס כזה סכום כסף לבניית השלד ליום של אחרי סימאונה.

אז במקרה הכי גרוע, זו תהיה עוד עונת המתנה עד שישתחרר החוזה של סימאונה ויגיע מאמן שיתעסק בלאמן ולא להיות פרוייקטור עם כח והילה מעליו (את זה קיבל אלמאן).

לייק 1

אני אולי קצת נאיבי אבל לדעתי אם סימאונה היה לא רצוי מצד ההנהלה (גיל מרין המנכ"ל וכמובן הנשיא עפים עליו) - הוא היה מפנה את הדרך. גם בקרב הקהל יש לו הרבה מאוד תומכים.
לגבי חוליאן - אני טענתי שהוא צריך להיות על המגרש כל הזמן, לקבל את “האישור” הזה שזה המעמד שיש לו בקבוצה. סימאונה לא נהג כך. מה שכן, הייתה לו בצורת מאוד ארוכה השנה וזו גם באשמתו. גם אם הדברים היו הולכים כמצופה בין השחקן למאמן - לשחק בברצלונה זה יותר מפתה מה לעשות.

גביע המלך היה מאוד רלוונטי לאתלטיקו בדרך כשהזיזה את ברצלונה במשחק ראשון מדהים ואחר-כך שרדה את הגומלין. בליגה עשו עונה מזעזעת. בליגת האלופות קמפיין טוב בגדול אף אחד לא חשב שהם יזכו.

הרכש שאתלטיקו עשתה בקיץ היה טוב אבל בסוף גריזמן וקוקה חזרו להחזיק אותה ברגעי האמת. הצירוף של לוקמן בחורף מעולה. אלכס באנה נתן מעט מאוד, לא התחבר.

ברכות לאתלטיקו מדריד: הקפטן האגדי קוקה האריך את חוזהו בעונה נוספת עד 2027! “זו גאווה גדולה להמשיך במועדון של חיי”. זו תהיה העונה ה-17 של קוקה בן ה-34 וחצי, לו כבר 740 משחקים. הוא החל את 2025-26 כשחקן ספסל אבל אי אפשר היה לוותר עליו, רשם 56 הופעות - העונה השנייה הכי פורייה שלו. קוקה הבהיר שלקראת העונה הבאה יש מטרה ברורה: “אנחנו לא יכולים לחשוב על שום דבר מלבד לזכות בתואר ולחזור לנפטון, המקום שבו כולנו רוצים להיות. לא זכינו בתואר כבר יותר מדי זמן”. עוד אמר: “תודה לכולם על התמיכה בנו בזמנים הטובים, ובעיקר, בזמנים הקשים ביותר”.

עוד ציטוטים של קוקה - מהאתר של אתלטיקו מדריד [הלו - בכל זאת אני מדרידיסטה].

לייק 1

כל מה שצריך לדעת על צ’ולו ב-10 שניות.

לייק 1

עוד רכש של אתלטיקו מדריד, זה התחמם בימים האחרונים ועכשיו זה רשמי:

מורטן יולמן(27), הקשר האחורי הדני ששיחק בספורטינג ליסבון - מצטרף לקבוצה בתמורה ל-40 מיליון יורו, חתם על חוזה לחמש עונות. במארקה הזכירו כי בקבוצה חיזרו אחריו עוד קודם לכן, בין היתר כבר בחלון ההעברות בחורף האחרון ועכשיו המשאלה של שני הצדדים התממשה. בשלוש העונות שלו בבנפיקה, אליה הצטרף מלצ’ה, גירד את ה-50 משחקים בעונה מה שמוכיח שהוא שומר על כשירות: 49 הופעות ב-2023-24, 47 משחקים ב-2024-25 ו-46 משחקים בעונה שעברה. כבש עשרה שערים בתקופתו בפורטוגל.