המשחק מחר בין אתלטיקו למונאקו הוא בטח לא הכי מעניין במחזור ליגת האלופות, אבל אולי יהיה הכי אמוציונלי, ככה זה כשראמדל פלקאו יחזור הביתה, יפגוש את הקהל שכל-כך אוהב אותו. לרגל המאורע, בתקשורת בספרד הכינו סקר - מי החלוץ הטוב ביותר של אתלטיקו במאה ה-21? והשמות מעוררים צמרמורת - החל מילד הפלא פרננדו טורס, דרך פורלאן ואגווארו שהיו שם לקראת סוף העשור, אחר-כך דייגו קוסטה שהוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית, וכמובן אנטואן גריזמן. ויש גם את ראדמל פלקאו , שנבחר ע"י האוהדים החלוץ לטוב ביותר - 70 שערים יש לו ב-91 משחקים - 0.76 שערים בממוצע למשחק. הוא כיכב בגמר הליגה האירופית נגד בילבאו וגם בסופר-קאפ האירופי נגד צ’לסי. ‘אל-טיגרה’ גרף לא רחוק מ-50% מהקולות - 45.4%, יותר מפי שנים מהמדורג שני אחריו - דייגו פורלאן. פרננדו טורס, הלב והנשמה, קיבל 11.7% במקום השלישי. הבאים בתור: גריזמן עם 8.1%, קון אגווארו עם 7.4%, דויד ויאה עם 3.6% ודייגו קוסטה עם 2.9%.
כל המספרים:
רדמאל פלקאו: 70 שערים ב-91 משחקים - 0.76 שערים למשחק.
דייגו פורלהאן: 96 שערים ב-196 משחקים - 0.49 שערים למשחק.
פרננדו טורס: 129 שערים ב-404 משחקים - 0.32 שערים למשחק.
אנטואן גריזמן: 118 שערים ב-225 משחקים - 0.524 שערים למשחק.
קון אגווארו: 101 שערים ב-234 משחקים - 0.43 שערים למשחק.
דויד ויאה: 15 שערים ב-47 משחקים - 0.32 שערים למשחק
דייגו קוסטה: 75 שערים ב-173 משחקים - 0.43 שערים למשחק
מה דעתכם?
חתיכת שמות יש בסקר הזה, בואו נשווה את זה למצב החלוצים בריאל מדריד בעשור+ האחרון לדוגמא, כשראול כבר הרחק משיאו, ואני שם בצד את כריסטיאנו שלא היה חלוץ טהור רוב הזמן - יש לנו את ואן-ניסטלרוי שנתן עונה אחת מדהימה, עונה שנייה טובה משולבת בפציעות ואחר-כך - זהו; יש את בנזמה, כמובן, את היגואין שיש היגידו שלא עמד בציפיות, ועוד נוכחים לרגע - אדבאיור, הונטלאר, צ’יצ’ריטו, מוראטה.
ועכשיו לעניין - בחירה קשה, אני מאוד מעריך את אגווארו וכנראה הוא היה הבחירה שלי אם הייתי מצביע בסקר. אני לא הולך לבדוק את ממוצע ההבקעות בהכרח, מדובר בסגנון משחק שובה עין, בסיפור, הוא פרץ מאתלטיקו, הילד שהפך לגבר. באנגליה הוא העלה מסת שריר, שיפר את הפיניש, אבל היה חוויה לראות אותו כבר באתלטיקו. לאוהדים יש זיכרון קצר, הם כועסים על העזיבה למשל, ולכן גם דייגו קוסטה מדורג נמוך - הוא בכושר איום ונורא ולזה תוסיפו את סגנון המשחק הדי משעמם שלו, אין בו קסם. מעניין לראות את אגווארו בקבוצה הזו של צ’ולו. אני חושב שגריזמן עדיין לא שם מבחינת שלושת התותחים, הסדר שלי: 1) אגווארו 2) פלקאו 3) פורלאן.
צ’ולו שוב עשה את זה: אין כמו ניצחון בתוצאה האהובה על סימאונה - הניצחון הדחוק מול אספניול היה ה-1:0 ה-50 של צ’ולו בליגה הספרדית . יש מאמנים מוותיקי הליגה שעשו זאת יותר כמו לואיס ארגוניס, לואיס מילה, ויקטור פרננדס ועוד, אך אף אחד לא השיג את התוצאה ב-21.3% ממשחקיו. כבר במשחקו הרביעי כמאמן אתלטיקו, פברואר 2012 - אתלטיקו החלה עם ה-1:0ים שלה כשניצחה באוססונה משער של גודין. בכל המסגרות צ’ולו ואתלטיקו השיגו את התוצאה 71 פעמים! אין ספק - המומחה ל-1:0. מה עוד? צ’ולו ניצח 2:0 בליגה 35 פעמים ו-6 פעמים ניצח במאניטה - 5:0. פירוט התוצאות של סימאונה בליגה - במארקה.
לפני יומיים צ’ולו סימאונה ציין שבע שנים מאז הגיע לאתלטיקו מדריד, ב-27 בדצמבר 2011, ואפשר לומר שהשאר היסטוריה. אליפות ספרד, שישה תארים בסה"כ ועוד שני הפסדים בגמר ליגת האלופות. צ’ולו סיכם כהרגלו:
“אנחנו אוהבים קבוצה אגרסיבית, חזקה, חרוצה, כזו שנלחמת וקשה מאוד לשחק נגדה, הקהל יכול להזדהות איתה. זה מה שהוביל אותנו בכל השנים כאשר הגנו על החולצה המפוארת הזו. זה כבר שבע שנים ואני עדיין משוכנע שזו הדרך”.
צולו סימאונה האריך את החוזה שלו עד 2022, לכאורה חדשות נפלאות לשתי הצדדים, אבל אישית אני חושב שלטובת שתי הצדדים, דווקא פרידה היא הדבר הנכון. הוא מאמן נפלא ואחרי שיעזוב מגיע לו שיבנו לו פסל ליד האצטדיון, אבל אני די חושב שהוא ואתלטיקו מיצו את עצמם.
בכל מקרה, אני יתן לבטמן ולטו פייס לסכם את מה שאני חושב במשפט אחד:
“die a hero or live long enough to see yourself become the villain”
מבחינת צ’ולו, אתה צודק. סחט את המקסימום מהליגה הספרדית, מעמדה שהיא לא מדריד/בארסה, ויכול להיות מעניין לראות אותו למשל בליגה האיטלקית, שם יש עוד הרבה בשר. מהצד של אתלטיקו, הייתי מסכים איתך אילולא ההיסטוריה המאוד לא יציבה שלהם לפניו. הוא במו ידיו ניתק אותם מהליגה של סביליה וולנסיה, תודעתית ומקצועית. בצ’מפיונס, אתלטיקו עם ההשגים הכי מרשימים בתקופה הזו, להוציא את ריאל מדריד (ואולי גם יובנטוס). היה רחוק דקה+כמה סנטימטרים שמאלה מהקורה מפאקינג 2 זכיות באלופות. הייתי אוחז בו כמה שאפשר.
מצד אחד, הצד השטחי, אטלטיקו עם תקציב פי שניים קטן יותר מריאל ובארסה ונותנת להן פייט. ברור שזה בזכות סימאונה וצריך להמשיך איתו.
מהצד השני, המקצועי, אטלטיקו משחקת את הכדורגל הטוטאלי, כולם עושים הגנה, אבל גם כולם עושים התקפה. וכדי שזה יעבוד השחקנים לומדים לשחק בעמדות שונות ובמערכים שונים. סימאונה הוא זה שמלמד אותם וצריך להמשיך איתו.
הצד המפתיע של סימאונה: הטריו ההתקפי ימשיך? במשך חצי השעה האחרונה אמש שיחקה אתלטיקו מדריד במערך מפתיע עם שלושה חלוצים: אל גריזמן ומוראטה שפתחו בהרכב התווסף דייגו קוסטה שחזר לסגל אחרי היעדרות בת 75 ימים ועלה מהספסל ע"ח ויטולו. בדקה ה-74 כבש אנטואן גריזמן את שער הניצחון. “דייגו קוסטה מוסיף הרבה מסה ומאפשר למוראטה לשחק חופשי יותר מאחורה וגריזמן נהנה מאוד מכל מה שקורה”, אמר צ’ולו לאחר המשחק. במארקה תוהים לאור הכושר של שחקני הקישור ובין היתר גם הפציעות - כדאי לצ’ולו\הוא צריך להמשיך לשחק ככה. בשנה שעברה במחזור ה-33 אתלטיקו פיגרה מול סוסיאדד במחצית והמאמן שיחק עם טורס-גאמיירו-גריזמן. הסקר עוד בחיתוליו, פחות מ-4000 מצביעים, אבל בינתיים הגולשים בטוחים שכן - 74% לעומת 26% שמתנגדים.
הייתי בקאמפ נואו, במשחקי קלאסיקו יש אווירה של ממש, אבל בשאר הזמן - קומסי קומסה.
חבר טוב היה במטרופוליטאנו, בארסה - אתלטיקו לא פחות ולא יותר, גם כאוהד מהצד הוא היה בהלם מהתופעה שהיא אוהדי אתלטיקו מדריד. בקלות אחד הקהלים המעורבים והטובים בעולם.
לאתלטי יש גוש מעודד מאחורי השער, הרבה ׳מעורבים׳ ולא מעט סינים ויפנים בדיוק כמו בברנבאו/קאמפ נואו. האווירה אמנם טובה יותר אבל המיתוס הועצם. זה רחוק מאד ממה שאתה רואה בארגנטינה/גרמניה או קהלים ממש טובים אחרים. לא בטוח שהם קהל טוב יותר מסביליה/בטיס, לדוגמה.
הבעיה של בארסה וריאל היא הפופולאריות שלהן. כשאתה במדריד או ברצלונה, ערים מתויירות מאוד כשלעצמן, אז אתה קופץ גם למשחק כעוד אטרקציה מקומית, גם אם אתה לא הכי בקטע. כמה פעמים יצא לכם לפתוח פייסבוק ולראות חברים שאין להם קשר לכדורגל בברנבאו או בקאמפ נואו? לי יצא לא מעט פעמים.
הקהל של ברצלונה וריאל מדריד ברובו לא יצעק 90 דקות ויעודד את הקבוצה, כי זה קהל מפונק שמתייחס להכל כמובן מאליו. לריאל וברצלונה יש אולי את הקהלים הכי גרועים מבין קבוצות הטופ בעולם.
הבעיה של ריאל גדולה יותר מתיירות, היא נעוצה בתרבות האהדה של המועדון. אין אוהדי חוץ, אוהדי בית שורקים בוז כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם, או מניפים ממחטות לבנות כשמשהו ממש לא מוצא חן בעיניהם. אתה לא תראה דברים כאלו במקומות אחרים. אלו לא הסינים שהורסים את האווירה בברנבאו (בניגוד לאנגליה, שם קהל החוץ מדהים וקהל הבית נבלע בתוך כמויות התיירים) - אלו הספרדים. לריאל פשוט יש חרא של קהל, מלוכסן או לא.
שנה שעברה הייתי במשחק אתלטיקו-לה קורוניה. אומנם המשחק היה גארבג’, האליפות היתה גמורה ולה קורוניה כבר ירדה מעשית. אבל אני לא זוכר שראיתי סיני או יפני באיצטדיון ולא ישבתי מאחורי השער.