מצטער להרוס את הקונצנזוס פה, אבל הבעיה האמתית עם ההתכחשות המוחלטת למקריות ולכישרון ושימת כל המשקל על ה"שיטה" (חוץ מהפילוח לשנתונים, שהוא לא רלוונטי בשום צורה כי כדורגל לא משחקים לפי שנתון) היא ששיטה מוצלחת מהסוג הזה אמורה להיות טובה באופן עקבי, אחרת היא לא שיטה מוצלחת. העמדה הזו די קורסת כשאתם לא מסוגלים להנפיק הסבר לחוסר אימוץ השיטה הזו בעולם, או להביא דוגמה נוספת להצלחה דומה בברצלונה או בכל מקום אחר. כנ"ל למצבור כזה של שחקני בית מוצלחים בשלושים השנה האחרונות. דוגמאות נגד לפלופים מבית שקיבלו המון הזדמנויות, בין אם בשולי הקבוצה או במרכזה, יש בכל מועדון צמרת, לעומת זאת.
יש משהו מאד לא עקבי בלטעון ששחקנים מסוג מאד מסויים שגדלו בשיטה מאד מסויימת יכולים להצליח רק בשיטה הזו. שחקני הנוער של בארסה הם כמו פגים - תוציא אותם מהאינקובטור וימותו, אבל אם רק תטפח אותם מספיק, ורק בברצלונה, הם יזרחו ויפרחו. זו עמדה מאד נוחה בדיוק בגלל שאי אפשר להפריך אותה - על כל שחקן שנכשל מחוץ למועדון ניתן לזרוק את התירוץ הזה.
שביט מספר סיפור מאד יפה, אבל הוא פשוט מוטה ולא מדוייק: בכל דור יש את אלו שמקבלים יותר הזדמנויות ואת אלו שפחות, את אלו שנזרקים ואת אלו שנשארים וכו’. לצידם תמיד יש כוכבי רכש. הכמויות משתנות מדור לדור בהתאם לכל מיני דברים, זה נכון (אחד הגורמים הוא כשרון). אבל להגיד שלא הביאו כוכבים על הראש של שחקנים צעירים כשדקו הגיע על הראש של אינייסטה וכל מיני דוגמאות נוספות זה פשוט לא נכון. גם הדיון הזה, כמו רבים בפורום, נקלע לדיכוטומיה של שחור ולבן, רעים וטובים, נוסטלגיה מושלמת מול הווה שחור. זו ההסתכלות הפשטנית, לא להגיד שיש מקריות בדורות מוכשרים של שחקנים.
דקו לא הגיע על הראש של איניסטה-דקו הגיע כשחקן הרכב אחרי עונת בכורה אמיתית של איניסטה בקבוצה הבוגרת. דקו, בניגוד לססק למשל, לא הגיע כשחקן רוטציה ונגס בדקות של שחקן עתיד אחר. איניסטה בגיל 20 לא היה מוכן להיות שחקן הרכב לגמריי, וגם עם הגעת דקו להרכב הפותח איניסטה המשיך לקבל המון דקות משחק ושיחק בליגה ב37 משחקים. דווקא כאן מדובר בגידול מושלם לפי הספר-איניסטה לא סבל משחקן רוטציה שנגס לו בדקות, הוא אשכרה למד ממנו ולא מרכש מטופש סטייל טוראן/פאוליניו/גומז, והוא קיבל את המפתחות להרכב כשהוא מוכן ובשל ולא שיצא מהפריזר. זה לא היה המקרה אצל תיאגו שבגיל 20 במקום להיות חילוף ראשון וקבוע קיבל את ססק על הראש גם כשחקן רוטציה.
תיאגו זו דוגמה טובה, כי בארסה הייתה בשיאה וכביכול היה מספיק מרחב לתת לו להשתפשף.
אני זוכר טוב את הלך הרוח סביבו. בעונה הראשונה ׳וואו יש פה פוטנציאל׳. בעונה השנייה ׳אוקיי, מחכים שזה יתקדם מעבר׳. בעונה השלישית זה כבר היה ׳פוטנציאל יש, אבל כדי שזה יהיה זה הוא צריך לעשות קפיצת מדרגה׳.
אין מתכון, זה המון תלוי בשחקן ובעוד מלא גורמים. תחשוב איך הייתה נראית הקריירה של ססק אם לא היה לו את אינייסטה בשנתון.
תיאגו שיחק 27 משחקי ליגה בעונה הראשונה של ססק, כמו שאתה מציין עם תחרות הרבה יותר קשה על ההרכב. בתקופת רייקארד היו לא מעט תלונות שאדמילסון פותח ואתם לא משחקים עם “קישור מהנדסים” כשצ’אבי מאחורי אינייסטה ודקו. את הכל מאד נוח לסובב בדיעבד כדי להתאים לאג’נדה.
כל ענייני פאוליניו-טוראן-גומז הם פשוט ביקורת על רכש גרוע ולא קשורים לדיון. גם צ’יגרינסקי/חלב/אנריקה היו רכש גרוע.
זוכר את זה בבירור אצלכם בפורום, המונח “קישור מהנדסים” עלה בהקשר של כל משחק שני בערך. דוידס הלך ואדמילסון לא בדיוק היה באותה הרמה, בטח מבחינת תרומה להתקפה. אבל לא קריטי, לא אלביש עליך עמדות לא שלך.
זה מהלך שהתאים לברצלונה, לא למסצ’ראנו. בליברפול, כאמור, היה מצוין, וגם בנבחרת הראה עד לא מזמן שהוא קשר אחורי טוב בהחלט, בוודאי יותר מאשר בלם טוב. לדעתי היה עדיף בשבילו להמשיך בליברפול, או לעבור לקבוצה גדולה אחרת שהייתה צריכה שחקן בתפקיד שלו. הוא היה מתפקד כבורג מרכזי יותר במערכת, ולא כצל של בלם בכיר יותר.
אני חושב שבארסה הייתה לוקחת את רוב התארים האלו, אם לא את כולם, גם בלעדיו.
אני לא אומר או חושב שהקריירה של מסצ’ראנו הלכה לזבל, אלא שהוא לא הוציא מעצמו את המקסימום שיכל, כי לדעתי הוא שחקן טוב יותר ממה שהציג בבארסה, ואומר את זה אוהד יונייטד ששונא אותו מ-2008.
אבל שוב אתב נותן את פאוליניו סונג וגומש כדוגמה.
שים במקומם רכשים טובים, לצורך העניין מודריץ איסקו ואסנסיו ותראה איך אתה תהיה בדעה שונה.
רק לקישור בשנים האחרונות ריאל הביאו המון שחקנים מצוינים במחירים לא רעים שהיו יכולים לפרוח אצלכם: מודריץ (למרות שזה טיפה מזמן), קרוס, איסקו, קובאציץ, סבאיוס. זה דוגמה ללמה רכש זה לא הבעיה זה הכל, רק ברסה תריכה להביא מודריץ ולא סונג, קובאציץ ולא גומש, ואיסקו ולא פאוליניו.
ברסה לא טובה ברכש ובגלל זה האבסורד הכי גדול הוא למה עדיין שחקני הבית לא מקבלים מספיק אמון.
אבל אל תתן את הרכש הגרוע כדוגמה ללמה צריך לגדל שחקנים, תן אותו כדוגמה ללמה צריך להעיף את מנהל הרכש או לתת למאמן להחליט את מי הוא רוצה או אנע עארף אין לי באמת מושג למה זה קורה אצלכם.
תן אותו כדוגמה ללמה צריך להעיף מספר שחקנים ולהביא במקומם רכשים נורמאליים. וכן גם לגדל שחקנים ולתת להם צאנסים, אבל כל שנה עולים מספר שחקנים מהנוער שלכם לבוגרים ואי אפשר לתת לכולם צאנסים או להתחרות על פירורים אז חלק יצטרכו לחפש את עצמם במקום אחר
שחקני בית לא אמורים לסתור קיום של שחקני רכש בקבוצה הראשונה. זה לא אחד במקום השני, אלא אחד בנוסף לשני. אני חוזר וכותב על זה כל הזמן. אפשר לרכוש את סוארז או קוטיניו לצורך העניין וגם לתת מקום לשחקני בית. אף אחד מאיתנו לא רוצה להפוך לבילבאו
.
שחקי רכש היו אמורים להגיע במקומות שבהם הלה מאסיה לא יכולה לפתור את העמדה. לצורך העניין סמדו בתור מגן. דמבלה וקוטיניו לא צריכים להגיע על חשבון סאמפר אלא בנוסף אליו.
וזה היתממות לחשוב שרכש או יותר נכון עודף של רכש לא קשור לשחקני בית. גומש ופאוליניו הגיעו על חשבון סאמפר. דין הגיע על חשבון גרימאלדו. דוגאלס דחק את מונטויה החוצה.
מבחינתי, אם אין שחקני בית מוכשרים, אז מצידי שהיה גם 11 שחקני רכש. הבעיה שלה מאסיה גידלו מספיק כשרונות במהלך השנים, והם נדחקו החוצה מחוץ לקבוצה.
דרך אגב, לא שאני נגד פיזור של דיון. אבל הדיון הזה החל בעקבות מה שאני כתבתי לגבי ברצלונה ב וכמות שחקני הרכש שם, אז אני רוצה להבין גם בקבוצת המילואים אנחנו חייבים להשקיע ברכש?
תזכירו לי את הגליץ שמסצה עשה בליגת האלופות שהציל לנו את התחת מול ארסנל?
ספר את זה לאוהדי צלסי.
אני בטוח שמסצה מסתכל על ארון הגביעים שלו ומסתכל בין היתר על שתי ליגת האלופות, אינספור גביעי המלך אליפויות ואז הוא חושב לעצמו, “למה עברתי לשחק עם מסי צאבי אינייסטה ופויול ועוד קיבלתי הזדמנות להתאמן תחת פפ על במקום ברנדן רוג’רס . והכי גרוע עברתי לברצלונה ופיספסתי את הרגע הזה”:
מצטער על הציניות, אבל זה די מצחיק אותי המחשבה הזאת. זה מזכיר לי אוהדי ליברפול אמרו שסוארז יתחרט על הרגע שהוא יצא לשחק עם מסי ושהוא יכשל כמו זלאטן.
והיית מעדיף את סאמפר על חשבון מודריץ לדוגמה? (בגיל המעבר לריאל לא עכשיו)
גומש ופאוליניו לא דוגמה לכלום…
והאם אתה מעדיף את דניס על חשבון איסקו?
תכלס אנחנו מסכימים על הרוב. גם אני טוען שצריך להאמין בשחקני בית, אך מכיוון שמדובר בצעיר כשרוני שכבר אצלינו, לא בגלל שמדובר בשחקן בית, מבחינתי לא משנה אם אתה בן 19 ששיחקת כל חייך בקבוצה או בן 19 שנקנה בשביל העתיד. כלומר במצב זהה כן אעדיף את שחקן הבית, אך תחשוב על זה כעל הפרש שערים כשהיכולת שלוצהיא הנקודות, זה ישפיע רק במצב של שיוויון.
העברה מאד לא ריאלית לדעתי. צפו לראות את לוי במיגננה רצינית על קיין בעיקר אבל גם על אריקסן בקיץ הקרוב, יידרש סכום אסטרונומי כדי להוציא אותו מלונדון, אם זה בכלל אפשרי.
אריקסן קשר מעולה שתפור על המשבצת שנראה שמיועדת לקוטיניו בקישור, ובאופן כללי לסגנון הברסאי הקלאסי. הבעיה היא שקוטיניו כבר שם ולא ממש ברור לי איפה ידחפו את כל השחקנים הללו יחד, במיוחד אם גם גריזמן מגיע (אריקסן טוב בההרבה מכדי להיות שחקן ספסל). בוסקטס-אריקסן-קוטיניו נשמע כמו מרכז מאד לא מאוזן. אלא אם דמבלה בדרך החוצה נראה כמו עטיפות לדגים, בגדול.
?
