גומש לא שחקן הרכב. עד כמה התרומה של וראטי תהיה משמעותית לעומת רקיטיץ’?
רק פחותה יותר.
וראטי (כבודו במקומו מונח על אף האמת בכתבתו של יוכין היום) יכול לשחק כתחליף לצ’אבי, אבל היום בארסה לא משחקת כך, האם הוא היה יכול למלא את מקומו של צ’אבי אז? לאלוקים פתרונים.
להביא אותו רק כדי לנסות לשחזר מודל שכבר הרוס ומרוב טלאים לא רואים כבר את המקור = מהות ההרס. התקדמנו.
הקישור של בארסה כרגע תלוי בשחקן שהוא עוד מעט בן 34 הוא לא תמיד מבריק ולא תמיד יכול לשחק- אינייסטה.
ראקיטיץ’ הוא שחקן משלים נהדר שעושה עבודה שחורה אבל הוא לא הברומטר בקישור.
זה או גומש או פאוליניו, שגם פאוליניו זה לא שחקן שיכול להחזיק את הקישור של בארסה, ווראטי כן יכול לדעתי.
היתי נלחם על כבודו של וראטי (ויש על מה, שאלו את צאבי ואינייסטה) אבל זה חסר טעם, יש יותר סיכוי שתיאגו יחזור לבארסה (שזה גם אפסי) מאשר הגעה של וראטי… . זה בערך שקול להגעה של איסקו לברצלונה.
לאיזה משחק התקפי בארסה התקדמה? וולוארדה אכן שיפר את משחק ההגנה אבל עדיין זה לא שבארסה פתאום משחקת בסגנון אחר, בארסה מנסה לשחק באותו הסגנון הידוע של הנעת הכדור וזה לא שוטף, הרבה בגלל שגומש/פאוליניו פשוט לא ברמה.
אני משוכנע שלמרות ההישגיים של בארסה עד עכשיו העונה רוב האוהדים לא הכי מרוצים מהמשחק ההתקפי.
תדייק, לא אמרתי שהתקדמנו למשחק התקפי או יפה יותר, אמרתי שהתקדמו, קרי, המשכנו הלאה.
די לנסות להחליף שחקן באחר, החכמה לשלב את פילוסופיית המשחק שלך (המאמן*) לפי השחקנים שיש לך. וואלוורדה בנה מערכת בה אין מקום לוראטי בשיאו, כקשר אמצע/אחורי הוא פחות טוב והוא ככל הנראה יעשה עבודה פחות טובה מראקיטיץ הפיזי. לשנות סגנון בגלל וראטי ושוב לנסות בפעם האלף את בארסה הגדולה של פפ - לא יעבוד.
אז… התקדמו הלאה.
סתם שאלה. מתי הקבוצה שלך ניסתה באמת ניסתה לחזור לצורת המשחק של פפ? היו לך 4 מאמנים מאז, אחד חלה בצורה קשה ולא באמת הצליח ליצור כלום, אחד ניסה לבטל את הקישור לחלוטין, אחד עבר לשחק ב4-4-2 ואחד שאינו יודע לשאול.
זה נחמד להגיד שאי אפשר לחזור לימים הגדולים שלנו בלי לנסות, אבל מחוסר עוגן במציאות. לנסות לשחזר את בארסה של פפ אומר לחזור לשורשים של קרויף וזה אומר לשחק על טהרת הקישור, עם קישור אינטליגנטי. ראה ערך סיטי של פפ. זה אומר שחקנים כמו דה בריינה, סילבה וסילבה, גנדוהאן, ולא מהז’אנר של גומש, פאוליניו וראקיטיץ’ (לא משווה אותו ברמה חלילה אל שני הפחונים האחרים, אלא בסגנון המשחק).
אתה לגמרי יכול להגיד שאין רצון כזה מבחינת המועדון ו/או המאמן הנוכחי, ומנסים להתרחק מזה כמו מאש, אבל האמירה שזה יהיה חסר תועלת לנסות לשחזר את זה צורמת לי אישית, ואני בטוחה שגם לא נכונה.
אתה צודק טל, לא באמת ניסינו. האם אפשרי הדבר לעשות פפ בלי פפ? אתה חושב? ומאמן אחר לא משחק פילוסופיה של מישהו אחר, צריך או תלמיד או חבר או אנערף של פפ כדי שידבק בתורתו של המאסטרו.
לצערי זה נגמר. ולשחזר ציור בלי הצייר נראלי קשה עד בלתי אפשרי. אבל צודק - טכנית לא ניסינו.
אולי הפתרון יגיע רק עם צ׳אבי.
אני כבר כתבתי את זה בעבר אבל חשוב לי להדגיש כמה דברים:
-
אחת הסיבות (לא העיקרית) שהשיטה של פפ עבדה כל כך טוב זה בזכות היותה חדשנית, קבוצות עוד לא ידעו איך להתמודד נגדה.
עם הזמן קבוצות החלו להבין כמו ריאל של מוריניו לדוגמה ואז פפ הבין שזה לא תמיד עבד כמו שהוא רצה. כל זה קרה כשמדובר בקבוצה היסטורית של ברסה אז ברור שהיא הייתה עדיין טובה מאותה ריאל, אך מבחינה טקטית מוריניו הצליח שם יפה מאוד. -
וזו אולי הסיבה העיקרית, יש סיבה שצאבי ואינייסטה הם שחקנים היסטוריים, אם זה היה כה פשוט למצוא לצאבי מחליף הולם אז כנראה שהיה מדובר בשחקן בינוני.
תפסיקו לנסות לחזור לעבר, אין עוד צאבי ואין עוד אינייסטה אבל זה לאו דווקא רע. אל תשפטו דג לפי היכולת שלו לטפס על עצים, קוטיניו לעולם לא יהיה אינייסטה אך זה לא אומר שהוא שחקן פחות טוב. כתואם אינייסטה הוא לעולם לא יהיה אינייסטה, זה יבטל חלק מהיתרונות הכי גדולים שלו ויתן דגש על תכונות פחות טובות. אך אם ישימו לו תפקיד מתאים בשבילו אתם תראו למה מדובר באחד השחקנים היקרים בעולם.
אני מנסה להבין על מה אתה מבסס את זה, ובכנות, לא מצליח.
האם זה על העונה האחרונה של פפ, בה זכינו רק ב4 מפעלים מתוך 6, הפסדנו את הליגה לקבוצה מאוד חזקה שהוציאה מאות מליונים כדי להתחרות מולנו (ועל הדרך גם סבלנו משיפוט מחריד כמעט במשך כל משחק אותה עונה), ובאלופות עפנו רק בחצי הגמר, אחרי אחד מתצוגות חוסר המזל הגדולות שראיתי?
האם זה ספציפית על מוריניו, שבכל השנתיים שלו ושל פפ בספרד הפורטוגלי הביא את הקבוצה שלו לניצחון בודד בליגה ועוד אחד בהארכה בגמר גביע? מתוך 11 משחקי קלאסיקו, כן?
אתה קצת שוכח שאי אפשר לנצח כל הזמן. גם אם הקבוצה שלך הכי טובה בפער מכולן, אתה תפסיד לפעמים, כי ככה זה בכדורגל. הנה, עוד קבוצה גדולה של פפ, הפסידה הגביע לקבוצה מהליגה השלישית.בכדורגל בפער גדול יותר מבכל ענף אחר, הקבוצה הטובה יותר לא תמיד מנצחת.
בטוטאל, פפ הביס את מוריניו בספרד, והוא ממשיך לעשות את זה באנגליה. יש את המשפט המפורסם שאומר “בכל פעם שמוריניו בא עם תשובה, פפ כבר הספיק להחליף את השאלה”, אבל השאלה נשארה בגדר הכדורגל ההולנדי. 4-3-3, קישור, לחץ, טיקי-טקה.
פפ מוכיח בסיטי שלא צריך את מסי, צ’אבי ואינייסטה כדי לייצר כדורגל איכותי, ומספיק גם שחקנים טובים כמו דה בריינה, סילבה וגנדוהאן. האם סיטי היא ברצלונה הגדולה? לא. אבל היא ללא ספק הקבוצה הטובה באנגליה בפער עצום (זוכר שהיו אומרים שזו הליגה הכי תחרותית באירופה?) ולבטח אחת הקבוצות הטובות הליגה הזאת ראתה.
אפשר כמובן לבוא ולהגיד שזה לא הצליח לו בבאיירן, אבל כיצד אנחנו מגדירים חוסר הצלחה? האם במובן אבסולוטי, והקבוצה שלו לא שיחקה כדורגל טוב? או במובן יחסי? כי 3 אליפיות, 2 גביעים ו3 העפלות לחצי גמר ליגת האלופות הם משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אני שוב חוזר לזה שאי אפשר לנצח כל הזמן, אבל גם רוב הזמן זה לא רע. אותו מוריניו שנתת כדוגמה, לקח באותה תקופה אליפות בודדת עם צ’לסי, והספיק להיות מפוטר.
“השיטה של פפ” זה לא איזה משהו שאי אפשר לקיים או לשחזר. פפ מתבסס על ה4-3-3 של קרויף, והוא לא מתבייש לומר באף רעיון שהכדורגל שלו לא מקורי, אלא שהוא מעתיק את הדברים שהוא חושב שייצרו לו כדורגל טוב במגרש, ממאמני עבר.
אז נכון, הוא המאמן הכי טוב בעשור האחרון באירופה, ולהחזיר את בארסה הגדולה בלעדיו זה לא משהו פשוט. אבל, וזה חתיכת אבל, יש לנו את מסי, וזה יתרון שלפפ כבר אין, ולא לאף מאמן אחר. ועם כדורגל איכותי ואטרקטיבי, היינו יכולים לייצר הרבה יותר.
טוב, רוב התגובה שלך באה על מה שאמרתי על מוריניו.
לא, מוריניו לא מאמן טוב מפפ, וריאל הייתה נחותה מברסה כל אותן שנים.
מה שטענתי על השיטה היא שכמו כל דבר יחסית חדשני, הוא נהנה תחילה מיתרון טקטי עצום שלאט לאט דועך, כמו ה343 של צלסי שנה שעברה, כמו הטיקי טאקה של פפ וכמו כל הברקה נקודתית של מאמן.
אני לא אומר שעם שיטה אחרת ברסה לט הייתה טובה יותר, קרא שוב מה שכתבתי. אמרתי שלא צריך לנסות לעשות קופי פייסט לשחקנים.
האם בסיטי יש להם תואם למסי צאבי ואינייסטה? כמובן שלא, גם אם התפקוד דומה השחקן יביא לידי ביטוי יתרונות אחרים שלו ולא יביא דברים שלאותם שחקני ברסה היו. פפ לא מנסה להפוך את סאנה למסי לדוגמה ודה בריינה הוא ממש לא אינייסטה וסילבה הוא לא צאבי. אפילו פפ בחר לשחק את השיטה בצורה שונה במקצת.
מה שטענתי היא שלא צריך להביא תואם צאבי ולא לשפוט את קוטיניו לפי מה שאינייסטה נתן. לקוטיניו יתרונות רבים על אינייסטה כמו גם חסרונות, כדאי בשיטה שנוצרת לגרום ליתרונות שלו לגדול אפילו אם הן לא אותם יתרונות של אינייסטה.
אז כן, תנסו לחזור לשיטה של הלחץ הגבוה והנעת הכדור וכו, אך אל תנסו להביא רכשים לפי השוואה לצאבי אינייסטה וכו.
כעיקרון אני דיי מסכים עם חלק גדול מהתגובה שלך, כי אני כן חושב שבארסה ההיא הייתה שילוב ל אמונה טוטאלית במודל של קרויף (שיטה שהתחילה לחלחל עוד מהאקדמיה), יחד עם שחקנים שהצליחו ליישם אותה באופן טוטאלי.
הבעיה שלי בטיעון שלך מסתכמת בפסקה הזאת:
האם אפשר להכריז על היעדר הצלחה? האם פפ לא זכה בתארים עם אותה שיטה? האם הוא הפסיק לשחק בשיטה הזאת? קצת קשה לי להספיד משהו שעדיין חי ובועט.
ברצלונה בגלל הרבה סיבות הפסיקה להסתמך על המודל. יש שיגידו שזה מגיע מההנהלה, יש שיגידו שהחומר האנושי לא מתאים ויש שיגידו שאויר הפסגות יוצר לחץ לא להסתמך על הבסיס מהקרקע בשל היעדר סבלנות. אני לא יודע אם העובדה שברצלונה הפסיקה לנסות היא הוכחה חד משמעית לכשלון המודל.
לא הייתה היעדר הצלחה, אבל הייתה ירידה בהצלחה לדעתי.
זה לא נראה בתוצאות כי מצד שני שחקנים צעירים השתפרו (בעיקר מסי) והגיעו רכישות חכמות. אבל כן מאמנים לומדים מטעויות.
כמו שהיום רוב המאמנים יודעים שלשחק נגד ברסה עם קו הגנה גבוה זו טעות כמו גם להשאיר למסי שטח, ורוב המאמנים מוכנים לוותר על שחקן כדי לעצור את מסי, בעבר לא היו עושים זאת, למעשה עד פפה אף אחד לא שמר את מסי אישית באמת על כל המגרש. היום כל קבוצה שמה לשחקן כלשהו תפקיד אנטי מסי.
לא הכל שחור ולבן אבל כן, כל דבר שהוא חדשני יצליח יותר לפני שילמדו אותו.
דוגמה: מסי תמיד בעט בעיטות מעל החומה ואף אחד לא שיער לעצמו שיבעט מתחת לחומה, ולכן כשעשה זאת הוא הבקיע. אם מסי יבעט את כל הבעיטות שלו שלו ככה נראה לכם שהחומה תמשיך לקפוץ נגדו?
אני לא בא להוריד מההצלחה של פפ (לטעמי המאמן הטוב בעולם) ולא בא להוריד מאותה ברסה (הקבוצה הטובה ביותר שיצא לי לראות במהלך שנותיי כאוהד) ולא בא להוריד מצאבי אינייסטה או כל שחקן ברסה אחר.
הטענה העיקרית של דבריי היא שיש לנסות להחזיר שיטה ויש לעשות קופי פייסט לתפקוד של כל שחקן אז.
שחקן חדש יביא לכם יתרונות אחרים וחסרונות אחרים משחקן שהיה לפניו, החוכמה היא לדעת להתאים את השחקן ואת השחקנים סביבו כדי למקסם את יכולות השחקנים והקבוצה, גם אם זה אומר לשנות דברים.
רישמי:
ברצלונה וגרמיו הגיעו להסכמה, יגיע ביולי 2018 30+9 מיליון אירו במשתנים.
עידכון:
ההגעה שלו תלויה במספר הזרים שיש לברצלונה, כרגע יש לנו ארבעה. עם קוטיניו ישיג אזרחות ארופאית או ש"נשחרר" את אחד מהזרים הוא יגיע ביולי 2018. במידה ושקוטיניו לא יצליח, יגיע בינואר 2019.
שווה משהו?
ניסיתי לראות סרטון ביצועים ולא התרשמתי במיוחד - אם כי זה לא הצד החזק שלי לבחון שחקנים מסרטוני ביצועים.
הסרטון הוא מליגה בברזיל ולא נראה דומה למה שיצטרך להתמודד מולו בברצלונה. המגרש נראה נוח ועם מרחב פעולה. לא צפוף כמו שאנחנו רגילים לראות.
מישהו מכיר את השחקן? או שיש לנו פה עוד מינה \ דוגלאס \ פאוליניו \ “השלם את החסר”?..
כולם יטענו שהם ראו אותו משחק בברזיל, אני טוען שעם באמת תבחן אותם הם אפילו לא יודעים איפה הוא נולד…
עם מסתכלים על מה שידוע, אני לא חושב שמדובר ברכישה מפוקפקת. הוא באמת נחשב כישרון בברזיל, וזה לא רכש סטייל דוגלאס.
מצורף מאמר של מישהו שבאמת מכיר את השחקן.
אבוי…
“On the current FCB setup under Valverde, Arthur’s primary role would be as Busquets’ backup, which would allow Busquets to rest for the FIRST time since he’s become a first team player, in 2008.”
הלך עליו, עכשיו האוהדים לא יפסיקו לבכות שבגללו סאמפר נרקב בלאס-פאלמס ולא מקבל הזדמנויות
זה מה שכתבתי בהודעה המקורית שלי על ההגעה של ארתור.