אי אפשר לטעון שהוא לא ניסה לשחק בכדור כשהמטרה שלו הייתה לחסום בעיטה. אם זה לא רצון לשחק בכדור אז מה כן.
החלטה תמוהה כשהתוצאה הסופית די מצילה את השופטים מדיון מאשים ברשת
.
אי אפשר לטעון שהוא לא ניסה לשחק בכדור כשהמטרה שלו הייתה לחסום בעיטה. אם זה לא רצון לשחק בכדור אז מה כן.
החלטה תמוהה כשהתוצאה הסופית די מצילה את השופטים מדיון מאשים ברשת
.
אני באמת שלא מבין איך מה שהיה שם שונה מכדור שמוסט מראש של שחקן הגנה, ומקרה כזה כבר תמיד מאושר.
הכדור לא פגע בפאביניו והוסט, הכדור של פדה פגע בכלל בקונאטה ונעצר ורק לאחר מכן פאביניו נפל/גלש/בעט בכדור לכיוון בנזמה.
מצב הפוך היה גורר המון דיוני ״פרז משחד שופטים״.
ברור שפאביניו לא התכוון להעיף את
הכדור לכיוון בנזמה, כשהוא גלש הוא התכוון להעיף לכיוון אחר, אבל רצה הגורל וזה הגיע לבנזמה. זו דעתי לפחות.
לפי הזמן שלקח לואר ולפי הדיונים שיש על זה כנראה שזה לא כל כך ברור שהיה נבדל, לא בגלל חוק השחקן השני לפני אחרון, אלא מהגדרת המונח ״מוסט״.
הפסקה שציטטתי מדברת על deliberately, לא על “מוסט”.
אתה מעוות את החוק ואז לא מבין למה שרקו לנבדל.
זה לא שונה כשכדור פוגע בטעות בשחקן הגנה ומגיע לחלוץ בנבדל. זה כן שונה כשמגן מחזיר לשוער וחלוץ חוטף.
מתי שחקן ההגנה delibarately מסר לשחקן הגנה?
בהרבה מצבים גליץ/עליה לנגיחה משנה כיוון לכדור ומגיע לחלוץ ומאשרים את הגול.
ברור שהוא לא התכוון אבל הכדור לא פגע בפאביניו אלא פאביניו בכדור.
אם מקונאטה הכדור היה מגיע אז הייתי מבין את הטענה.
בכל אופן, אפשר שלא להסכים. כמו שאפשר לראות גם שופטי הואר היו כנראה חלוקים בדעתם כי המקרה מאוד נתון לפרשנות. בניגוד לקו נבדל או קו שער המקרה שקרה הוא לא חד משמעי.
זה לא שיש פה מישהו בפורום שלא דיבר על החוסר אחידות של הואר בהרבה מקרים, לא רואה איך זה שונה
אני לא יודע על מה יש לדבר בכלל.
הכדור הגיע לבנזמה אחרי לא נגיעה אחת, אלא 3 נגיעות רצופות של שחקני ליברפול - מפביניו, לקונאטה, חזרה לברך של פאביניו, ומשם לבנזמה. וכל זה עוד אחרי סדרת נגיעות של אליסון וואן דייק. הכדור היה כבר עמוק בשליטה של ליברפול, עד כמה שאפשר להיות בשליטה בקומדיה של טעויות.
כמו שנאמר כאן - אין חיה כזאת מסירה “בכוונה” של שחקן הגנה לשחקן התקפה. הכוונה היחידה שיכולה להיות פה, זה כוונה לבצע את הפעולה - וזאת בפירוש הייתה כאן. פביניו הלך יפה מאוד אל הכדור במהלך הזה, “בכוונה” מלאה. הרי אם הכדור היה מגיע אל בנזמה אחרי הקומדיה של טעויות של אליסון וואן דייק, אף אחד לא היה חושב לשרוק נבדל, נכון? למרות שברור שלא התכוונו למסור לו, וגם כל סדרת הנגיעות שם הייתה מטופשת ולא בדיוק “רצונית”.
מה שקרה כנראה, זה ששופטי הוואר התחילו לדון ולהתפלסף על כוונה/לא כוונה, וכדי לא להטריח את המשחק יותר מה-36 דקות שאופא מרחה אותנו, הם פשוט החליטו לזרום עם ההחלטה על המגרש, מחמת “הספק”.
טוב בואו נסכם ששוב דפקו את ריאל ולמרות זאת הם המלכים של אירופה וככה נוכל להתקדם הלאה לשערוריה הבאה.
אנחנו רק מזכירים את הפעמים האלה כי במצב הפוך הייתה פה מסיבה.
והאמת שכן, באמת שוב השופט דפק אותנו ועדיין זכינו.
אולי לא היינו טובים יותר, אבל פשוט כבשנו יותר.
כן נו ברור שהייתה מסיבה אתה מכיר אותנו אוהדי ברסה, אנחנו בכיינים רק מזכירים טעויות שעוזרות לריאל.
יודעים לסבך את החוקים שם, אה?
לא נכון, אני חושב.
גם המקרה הזה וגם הברך של פאביניו הם unless it was a deliberate save by any opponent , כש unless מבטל את החלק הראשון של המשפט בו מסבירים מה זה לא יתרון.
כמו שאני מבין את זה, נגיד חלוץ עומד בנבדל, ונבעטה בעיטה מרחוק, ושוער הדף את הבעיטה אל רגליי אותו חלוץ, זה נבדל. ברור ששוער נגע בכדור בכוונה כדי להציל את השער, אבל החלוץ עדיין בנבדל.
לעומת זאת, אם שחקן הגנה מוסר אחורה , וחלוץ חוטף, זה לא נבדל. כי החלק של unless לא רלוונטי פה. אין בזה הצלה.
כן אתם בכיינים, אבל אין שום קשר למקרים הללו
המילה ברסה לא נאמרה פה. כל העולם אוהב לחפש את
הטעויות שיפוט לטובתינו.
גם לגבי טעויות לטובתכם זה ככה אגב. תראו שעדיין ידברו על אירועי צ׳לסי ב2009 יותר מהשער עם היד של טוטנהאם למשל.
יותר נכון יהיה להשוות לסיטואציה בה שוער הודף על שחקן הגנה שלא מצליח להשתלט ומשם הכדור ממשיך לשחקן הגנה אחר שלא מצליח להשתלט ומשם בנזמה היה כובש.
הרי אחרי הכל היו שם 3 נגיעות.
ברור שהנגיעות לא מכוונות.
על נגיעה אחת אפשר לטעון שזה deliberate save.
אבל על 3 לטעמי כבר לא.
בחוק לא מגבילים את כמות הנגיעות.
ניסיתי לתת דוגמה ברורה לאיך שאני מפרש את החוק, לאו דווקא דוגמא שמזכירה את המקרה אליו אנחנו מדברים.
כבר בהודעה הראשונה כתבתי שהמקרה גבולי.
כל המטרה הייתה לצטט את החוק, כדי שלפחות יהיה בסיס לדיון, ולא שכל אחד ימציא חוקים .
מעולם לא טענתי אחרת.
הנגיעות באו לחזק את הטיעון שלי שהמקרה הזה שונה ממה שכולנו מדמיינים כשאנחנו קוראים מוסט, שזה שוער שהודף כדור או בעיטה שפוגעת בשחקן.
לפי החוק קשה לדעת. החוק מתאר בצורה נהדרת שdeliberate save זה נבדל, אבל הוא לא מתאר בצורה מספיק ברורה מה זה שdeliberate save , כלומר איפה בדיוק עובר אותו גבול שלפניו זה שdeliberate save ואחריו זה לא.
(מרשים לי לכתוב מעכשיו מוסט? )
אם אוהדי ברצלונה היו רואים את המשחק היום בין פורטוגל לשווייץ כנראה שהפורום היה קורס
שיפוט כזה תת רמה לא ראיתי בחיי. היה עדיף בלי שופט.
אולי תפרט?
שרק הכל הפוך בערך. מתי שהיה צריך לשרוק לטובת פורטוגל, הוא שרק לטובת שווייץ. מתי שהיה צריך לשרוק לטובת שווייץ הוא שרק לפורטוגל. האמת שהוא דיי הלך עם שווייץ במשחק הזה, שיפוט ביתי משהו. בסוף ברונו פרננדש ממש איבד את זה בגללו וגם רובן נבס חטף עליו עצבים. לדעתי הגיעו שני פנדלים לפורטוגל ואחד לשווייץ.
באמת שאם היה לי צד במשחק הזה הייתי יוצא עצבני. כרגע זה היה בעיקר משעשע.
תגידו, משהו בחוקי הנבדל השתנה? שורקים רק אם יוצא משהו להתקפה מהמהלך?
גם במשחק אתמול בין ולנסיה לג’ירונה, וגם במשחק בשבת בין ברצלונה לראיו, היה נבדל שנשרק ממש מאוחר, והשחקן שהיה בנבדל עוד הספיק להתקדם (במקרה של ניקו - חצי מגרש + לעבור את השוער) ולכבוש.
מה שאתה מתאר לא חדש.
אם הנבדל גבולי בעיני הקוון, או לא חד משמעי בצורה ברורה, הוא לא מרים דגל עד סיום המהלך כדי שאם יהיה גול (או כל מהלך משמעותי אחר) זה ייבדק בVAR.
ברגע שלא יצא מהמהלך כלום הוא מרים דגל.
תסלחו לי אני רוצה לעשות פה אופטופיק. אני מבקש סליחה מכל שופטי הליגה הספרדית לדורתיהם. אחרי שראיתי אתמול את המשחק האדיר בין צלסי לטוטנאהם (יאללה מכות טוכל וקונטה!) וראיתי איך השופט מכר את המשחק לטוטנהאם אם הוא לא רואה את זה אז הוא לא צריך להיות שופט כדורגל, (אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שגם אחרי בדיקת var לא עלו על המשיכת שיער פה) אז אני מבקש סליחה ממכם. אתם באמת כבר לא השופטים הכי גרועים באירופה. זה אנגליה. בחיי שצריך מודיעין אזרחי בשביל לחקור את המשחק הזה.
עוד מאותו שופט במשחק מהעבר של טוטנהאם נגד צלסי
לדעתי אתה טיפה טועה וזה כן חדש. בשידור של one אמרו שמהשנה נותנים למהלך להסתיים ורק בסוף הקון ירים את הדגל. שינוי מבורך שהיה צריך להיות מהתחלה של ישום הvar.
לא יודע מה אמרו בוואן, בפועל זה היה לאורך כל העונה שעברה גם באירופה וגם בספרד (ואפילו בישראל).
תמיד המתינו שהמהלך יסתיים ורק אז הקוון הרים דגל כדי לא למנוע גול אם בסופו של דבר יתברר שאין נבדל.